מזרח ירושלים: הריסת בניין מאיימת לזרוק כ-90 איש לרחוב

עיריית ירושלים הודיעה בשבוע שעבר כי תהרוס בניין דירות שבו גרה ילדה תלמידת כיתה ב' בעלת צרכים מיוחדים, שלומדת בחינוך מיוחד בעיר, ושמה אילאף א-דין. שלוש עשרה משפחות גרות בבניין הדירות הזה, כתשעים בני-אדם, רובם ילדים, יאבדו את ביתם, שבשכונת ואדי קדום במזרח ירושלים. העירייה צפויה להרוס את הבית החל ממחר.

"זה יהיה פירוק מוחלט של המשפחה שלנו", אומר אביה של אילאף, זין א-דין, בסלון ביתם. הוא, אשתו, ושלושת ילדיהם גרים בדירה בבעלותם בבניין, שנבנה ב-2013. שגרת יומם נסובה סביב אילאף.

"כל בוקר, לוקח לנו עשרים דקות רק להוריד אותה למטה, לבית ספר. אם יהרסו לנו את הדירה, לא תהיה לנו ברירה, ניאלץ לעבור לגור מעבר לגדר ההפרדה, לעזוב את העיר. אילאף לומדת בכיתה מיוחדת, והיא תנשור מהלימודים. זה כבר פוגע בה. היא קמה באמצע הלילה מכל רעש, בטוחה שהגיעו להרוס את הבית".

ערפאת אל-נבי סיפר כי בנו יחגוג יום הולדת חמש השבוע, וביקש ממנו להזמין חברים ומשפחה הביתה. "אבל אני לא יודע אם להזמין אנשים, כי לא יודע אם יהיה לנו בית", הוא אומר. הבוקר (שלישי) התקיימה הפגנה מול בניין העירייה במחאה על ההריסה המתוכננת.

עכשיו בכיכר העירייה. התחלנו במחאה שלנו נגד הריסת הבניין של מאה נפשות בואדי קדום שבסילוואן. לא נשתוק ולא נסכים להריסות בתים! pic.twitter.com/qS3rps2WVJ

— Free Jerusalem (@FreeJerusalem1) December 6, 2022

העירייה הודיעה כי תהרוס את בניין המגורים מפני שנבנה ללא היתר, על קרקע שבתכנית מתאר מ-1998 יועדה למטרת נופש וספורט, ולא לבנייה למגורים.

בשנים האחרונות, הדיירים פעלו לשנות את ייעוד הקרקע ולהסדיר את בתיהם. בספטמבר, לפי עורך דינם, הדיירים סיכמו עם נציג אגף תכנון בעירייה כי ינתן להם זמן לאתר אדמה חלופית, סמוכה לבניין, שתוקצה לטובת מתקני ספורט, כתחליף אפשרי להרס בתיהם , זאת בשל מצבם ההומניטרי הקשה, אך העירייה חזרה בה מנסיונות ההסדרה.

"הופתענו ביום חמישי, בתשע בלילה, כשהודיעו לנו לפנות את הבניין", אומר עימאד אל-חטיב, אחד הדיירים. "הם חייבים לחכות, לתת לנו הזדמנות להסדיר את הבתים. לאן ילכו תשעים איש שגרים פה? זה לא הגיוני".

"13 משפחות יהיו ברחוב כי העירייה תהרוס מבנה שניתן להכשיר"

סוגיית שטחי הציבור במזרח ירושלים מורכבת. בניגוד לשכונות יהודיות, בהן הקרקע בבעלות המדינה, שמתכננת מראש את השכונה כך שתכיל שטחי ציבור, מרבית הקרקע במזרח העיר בבעלות פרטית. לכן, כדי לשנות ייעוד של קרקע ולאפשר בנייה, תושבים צריכים להגיע להסכמה בין בעלי קרקעות שונים שיקצו אדמה ציבורית, במקרה זה לצרכי ספורט, ולהגיש בעצמם תוכנית חדשה לעירייה, עניין שכרוך בעלויות רבות ובעמידה בתנאים קשים ולעיתים בלתי-אפשריים.

דיירי הבניין אמרו כי ניסו לרכוש קרקע פנויה סמוכה, במטרה להעביר אותה לעירייה ולהקים בה מתקני ספורט ציבוריים, אך הם זקוקים לזמן נוסף.

לדברי עורך הדין ג'ומעה חלאילה, שמייצג את הדיירים, מבחינה משפטית לא ניתן עוד לעשות דבר. "13 משפחות יהיו בלי קורת גג, ברחוב, כי העירייה תהרוס מבנה שניתן להכשיר", הוא אמר.

האדריכלית שרי קרוניש, שותפה בצוות ירושלים המזרחית בעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", סבורה כי העירייה צריכה לשנות את נקודת המבט.

"צריך למצוא כמה שיותר הזדמנויות להסדיר את המבנים שקיימים. יש ניסיונות של המדינה לסגור פערים, אבל כולם עוסקים בדברים ציבוריים, כמו כבישים, תשתיות ובתי ספר – ולא בבתים של אנשים. אלו דברים חשובים, אבל הם משניים, כי רק אחרי שיש לך בית בעיר, בטחון בדיור, אתה מתחיל לחשוב על כל מה שבנוסף.

"יש התעלמות מוחלטת של העירייה ושל המדינה מהדבר הכי חשוב בעיר, וזה קודם כל להיות מסוגלים לחיות בה. התנאים להוצאת היתר רק הולכים ומחריפים, והיכולת של אנשים להסדיר קרקע רק הולכת ומתרחקת מהם. ולכן הבעיה מחריפה, והמספרים של הבנייה ללא היתר רק גדלים".

עקב מחסור רב בקרקע לבנייה ומדיניות תכנונית מפלה, בכל שכונות מזרח ירושלים תושבים פלסטינים רבים אינם יכולים לקבל היתרי בנייה, וניצבים בפני שתי אפשרויות: לבנות ללא היתר ולהסתכן בהריסה, או להגר מהעיר ולהסתכן בשלילת מעמדם.

בירושלים שני מעמדות שונים: תושבי העיר היהודים הם אזרחים של המדינה, ומרבית תושבי ירושלים הפלסטינים מחזיקים במעמד של תושבות, שאינו מאפשר להצביע לכנסת, וניתן לשלול אותו אם יעתיקו את מרכז חייהם אל מחוץ לעיר – בגדה או בכל מקום אחר.

"אם נעבור לגדה, יקחו למשפחה את קצבת הילדים, את קופת החולים, את התנאים הסוציאליים, ייקחו הכל", אומר א-דין. "אתם גרים בקריית ארבע, בשכם, בכל מקום. אבל לנו אסור. למה אתם במעמד אחד ואנחנו במעמד אחר? אנחנו באותה עיר, משלמים לכם חשמל, מים, ארנונה. למה יש גזענות כזאת?"

כדי לא לאבד את מעמד התושבות, משפחות בבניין בוואדי קדום אמרו שבכוונתן לעבור לגור מעבר לגדר ההפרדה, בשכונות העניות והצפופות ביותר בירושלים, שבהן עלות השכירות נמוכה. כשליש מהפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, כ-120,000 איש, גרים כיום מעבר לגדר ההפרדה, בשכונות צפופות שנותקו פיזית מהעיר אך נותרו חלק משטחה המוניצפלי. 77 יחידות דיור נהרסו ב-2022, לפי עמותת "עיר עמים".

"יש לי שישה ילדים, ואמא שלי גרה איתנו בבית, היא אישה מבוגרת", אומר עיד שאור. "אני לא אוכל לשכור בית בעיר. לגור בשכירות בבית חנינא עולה חמש אלף בחודש. אני מוכר סחורות בבאסטה, יש חודשים שאני לא מרוויח כלום. החלופה היחידה זו הגירה. לעבור מאחורי הגדר. למצוא שם בית באלפיים שקל".

מעיריית ירושלים נמסר כי בכוונתה לבצע את ההריסה. "מדובר בבניין שנמצא במיקום שלא ניתן לתכנן בו ולא תואם לייעוד הקרקע (בתוך תוואי הוואדי, על שטח שאינו מיועד למגורים) ולכן אין אפשרות לסייע בהסדרתו. בשל כך, ניתנו מספר ארכות על מנת לאפשר התארגנות לפינוי, אך לא חלה התקדמות מצד הדיירים, ולפיכך ניתן צו הריסה ע"י בית המשפט". העירייה הוסיפה כי מימוש צו ההריסה יבוצע בליווי אגף הרווחה.