"לא ניתן שימחקו אותנו". מאות צעירים הפגינו נגד ספר אנטי-טרנסי
הספר "נזק בלתי הפיך" שתורגם מאנגלית יוצא נגד "השיגעון הטרנסי", המביא נערות לחולל "נזק בלתי הפיך" בגופן. "התפיסות בספר מיובאות מאמריקה והן רק מחמירות הלחץ על בני הנוער", אמר אחד המפגינים
יחריף את הדעות הקדומות על טרנסים. הפגנה נגד השקת הספר ״נזק בלי הפיך״ ברמת גן, 28 במאי 2023 (צילום: אורן זיו)
מאות מפגינים, רבים מהם נוער טרנס, מחו אתמול בערב (ראשון) ברמת גן נגד השקת ספר, היוצא נגד "השיגעון הטרנסי" ומתריע שהוא עלול להביא צעירות לחולל "נזק בלתי הפיך" בגופן.
את אירוע השקת הספר "נזק בלתי הפיך" מאת אביגיל שרייר ארגנה הוצאת הספרים "סלע מאיר" הימנית, המזוהה אידיאולוגית עם זרמי מחשבה כשל פורום קהלת. האירוע התקיים תחת אבטחה משטרתית ופרטית כבדה במשרדי ארגון הימין "פורום קפה שפירא", לאחר שהמחאה נגדו הצליחה להביא לביטול קיומו בתל אביב, כולל בבית ציוני אמריקה ובמרכז החברתי בכיכר אתרים.
מול עשרות המוזמנים שהגיעו לאירוע ההשקה, המפגינים קראו "ועדה לא תקבע אם אני גבר או אישה". הם חסמו את הרחוב, ומנעו מהמארגנים לפרוס רול-אפ בכניסה לרחוב, והמוזמנים נאלצו לעבור דרך ההפגנה. מו"ל ההוצאה, רותם סלע, סימן "וי" לעבר המוחים.
>> האפליה במערכת הרווחה מחמירה את המצוקה של טרנסיות.ים
כותרת המשנה של הספר היא "כיצד השיגעון הטרנסי פוגע בנערות". בתקציר הספר, המופיע באתר ההוצאה, נאמר כי "מאז ומתמיד היו אנשים שהרגישו שנולדו למין הלא נכון. מדובר באחוז קטן מהאוכלוסייה שיש לו מאפיינים ברורים. כמות הצעירות המכריזות כיום על היותן 'טרנסים' מעידה על סחף חברתי – אופנה שגורמת ליותר ויותר נערות לקבל החלטות הרות גורל ולחולל לגופן נזק בלתי הפיך. הבת, האחיינית, האחות או בת הדודה שלכם עלולה להיות הבאה בתור".
כמה מהמפגינים הצליחו להכנס לאירוע ולמחות במהלך דבריה של שרייר, מחברת הספר. בתיעוד מצולם נראים כמה מהנוכחים מוציאים בכוח את איילת קובו, נער טרנס אקטיביסטי בן 16. אחד מהם גרר אותו ברגל על פני הרצפה. "תעצרו את הקנאוּת המיובאת," פנה קובו למחברת באנגלית. "לך לא אכפת מאיתנו".
"הם לא רצו לשמוע אותנו," סיפר קובו "לשיחה מקומית". "הספר הוא ספר תעמולה טרנספובי, שטוען שטרנסיות זה טרנד, או מחלה חברתית שאנשים נדבקים בה מטרנסים אחרים".
קובו אמר שאף שהספר מביע עמדה אנטי-טרנסית חריפה, העמדות שהוא מייצג נפוצות למדי. לדבריו, הספר עשוי ליצור את הרושם אצל הורים שהילדים שלהם רוצים להתחיל בתהליך להיות טרנסים רק כדי לקבל תשומת לב, "ושאפשר 'לתקן' אותם, אם מתייחסים בצורה מסוימת. זה יכול לגרום לנזק עצום.
"כשבני נוער הולכים לרופא כדי להתחיל לקחת הורמונים, צריך לעבור מרופא אחד לאחר ולענות על שאלות חודרניות, בגלל שלא סומכים עלינו. ההנחה היא שצריך לבדוק שאנחנו אומרים את האמת לפני שמרשים לנו לעשות החלטות רפואיות. הספר רק משרש את זה".
מייבאים גישה אנטי-טרנסית מאמריקה
מאיה בדרשי קירשן, נער ג'נדרקוויר בן 18 שהשתתף אף הוא בהפגנה, טען שהסכנה הכי גדולה בספר היא ייבוא של שמרנות מאמריקה. "זו גם סכנה ספציפית לקהילה הטרנסית", אמר בדרשי קירשן, "אבל זו גם מגמה של תרגום ערכים שמרנים אמריקאיים ושינוי השיח. ומה שקורה שם (באמריקה) זה נורא מבחינת חוקים בנוגע למגדר".
לטענת בדרשי קירשן, הספר עלול להביא לכך ש"השיח סביב נערים ונערות טרנס יתדרדר. זה מפחיד ומעליב. בספר היא (שרייר) מתייחסת לבנים טרנסים כאל בנות רגישות ותמימות, שלא יודעות מה קורה. זה מיזוגני ומזלזל באדם ובזהות שלו. הם מתייחסים לטרנסיוּת כאל מחלה מדבקת, שצריך לרפא. אמרו את זה על הרבה קבוצות מוחלשות במהלך ההיסטוריה, וזה אף פעם לא נגמר טוב".
לדבריו, טרנסים וטרנסיות הם המטרה הכי קלה. המחברת ניסתה להבהיר שהיא לא בהכרח הומופובית, אמרה שאם 'בתי תבחר להיות לסבית, הנזק לא בלתי הפיך'," ציטט בדרשי קירשן מדבריה של שרייר בהשקת הספר, "מהר מאוד היא תיקנה את עצמה ואמרה שבעצם זה לא נזק". לדבריו, הדבר מעיד שהיא יוצאת נגד הקהילה הלהט"בית בכלל, לא רק נגד טרנסים.
אף שהאירוע שווק כאילו הוא מיועד להורים של ילדים טרנס, בדרשי קירשן התרשם שבאולם לא היו הורים כאלה.
הפגנת כוח של צעירי הקהילה הטרנסית. מחאה נגד השקת הספר ״נזק בלי הפיך״ (צילום: אורן זיו)
בתקציר הספר באתר ההוצאה נכתב עוד כי "יש אנשים שנשארים מרוצים וחיים באושר עד עצם היום הזה ויש אנשים שנעשים אובדניים, מדוכאים ומלאי חרטה… השיגעון הטרנסי ייגמר בבתי המשפט, כשהמטופלים תובעים את הרופאים שלהם. חלק מהבנות הללו יתעוררו בגיל 24-23 ויגידו: 'הנה אני. יש לי זיפים, גופי הושחת ואני עקרה, וזה לא מה שאני אמורה להיות. איך זה קרה?'".
שרייר היא עיתונאית, לא חוקרת מגדר. לספרה היא ראיינה הורים, שלא קיבלו את השינוי המגדרי של ילדיהם. פרסום הספר ב-2020 בארה"ב לווה בביקורת רבה, כולל נגד אמזון, שסירבו לדרישה להפסיק להפיץ את הספר. שרייר טוענת בספר ש-70 אחוז מהטרנסג'נדרים משנים את דעתם, אולם נתונים מראים כי המספר נמוך משמעותית. בסקר שערך המרכז הלאומי לשוויון לטרנסג’נדרים (NCTE) בשנת 2015 בקרב כ-28,000 נסקרים, עלה כי רק 8% דיווחו על חרטה מגדרית. 62% מתוכם אמרו שהחרטה היתה זמנית בלבד.
ד"ר עידו קטרי מבית הספר לעבודה סוציאלית והפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אמר ל"שיחה מקומית" כי "תפיסות פוגעניות שאינן מגובות במחקר ובניסיון מקצועי, כמו אלו שמופצות על ידי 'נזק בלתי הפיך', רק מחמירות את הלחצים על בני נוער. הספר, והגישה שהוא מקדם, לגבי תיאוריה על 'הדבקה חברתית' מערערים את האותנטיות של חוויות של שונוּת מגדרית ומתעלמים מהמורכבות של פיתוח זהות מגדרית אצל כולנו, טרנס ולא טרנס. מדאיג מאוד לראות כיצד גורמים שמרניים וחשוכים עושים שימוש ציני בילדים ונוער מגווני מגדר כדי לעורר פילוג בתוך קהילות ליברליות, פרוגרסיביות ואפילו בתוך קהילות הלהט"ב".
לדברי קטרי לא רק הספר מתורגם מאנגלית, אלא "כל השיח הזה הוא יבוא אסטרטגי של טקטיקות מהימין הקיצוני בארה"ב. הספר מקדם נרטיב שמצדיק מדיניות של הדרה והפלייה משפטית כנגד קהילות הקשת הטרנסית, במיוחד של קטינים. חשוב מאוד להתייחס לנרטיבים כאלה בביקורתיות, להמשיך לקדם את הכבוד והאוטונומיה של קהילות הקשת הטרנסית, לפעול לטובתם של ילדים ונוער מגווני, במקום לקדם פחד ואי הבנה".
בתור דוגמה מביא קטרי את מיתוס נפוץ, שנועד לדבריו לעורר פאניקה, ולפיו "קטינים מגווני מגדר עוברים ניתוחים בלתי הפיכים באיברי המין. הסטנדרטים הרפואיים המקובלים בעולם בישראל אוסרים על ביצוע ניתוחים אלו בקטינים.
"אלה ילדים ונוער שמוצאים את עצמם מול אתגרים מורכבים – אישיים, חברתיים ומשפטיים – בגיל צעיר מאוד. הם מתמודדים עם אפליה ובריונות בחברה, שהרבה פעמים לא מבינה אותם או דוחקת אותם לשוליים. לעתים קרובות הם מתמודדים עם לחצים משפחתיים ומוסדיים להתאים את עצמם לנורמות המגדר המקובלות. לחצים אלו מגבירים אצלם את הדיכאון, החרדה והאובדנות".
חגיגה של יופי
נינה הלוי, פעילה בפרויקט גילה להעצמה טרנסית ובמרכז הטרנסי בתל אביב, העוסקת בהכשרת אנשי מקצוע לעבודה עם הקהילה הטרנסית, השתתפה אמש בהפגנה. "זאת היתה חגיגה של היופי והכוחות של הקהילה שלנו", אמרה הלוי. "הצעירים והצעירות שלנו ארגנו הכל. הם כבר לא יקבלו שום ניסיון למחוק אותם".
רותם סלע (באמצע), מו"ל הוצאת "סלע מאיר", במהלך הפגנה נגד השקת ספר אנטי-טרנסי (צילום: אורן זיו)
הלוי אמרה שהספר מצטרף לאווירה בארץ נגד הקהילה הטרנסית והקהילה הלהטב"קית בכלל. "מערכת, שבה אדם כמו אבי מעוז, ששנאה כלפינו היא הטיקט הציבורי שלו, מקבל תקציבים ממשלתיים ושליטה בתחומי אחריות שנוגעים לנו ישירות, היא מאוד מדאיגה. אני מעבירה הכשרות במערכת הבריאות, ומבחינה שהמידע המגמתי והרעיל, כמו זה שמופץ בספר הזה, מחלחל גם לחוגים של א.נשי מקצוע. יש לזה פוטנציאל של נזק עצום לילדים, נוער וצעירים.ות שלנו".
הלוי הוסיפה כי "המצוקה הנפשית והאובדנות בקהילה שלנו נובעות מחוויות מתמידות של מחיקה ושלילת הלגיטימיות והאותנטיות של הזהות שלנו. מצמצמים אותנו לאברי גוף, הורמונים וניתוחים. זה בכלל לא הנושא: הנושא הוא הזכות שלנו להיות מי שאנחנו. מדברים על הקהילה שלנו בהקשרים של דיכאון, חרדה, בדידות, מצוקה ואובדנות, אבל במרחבים שלנו קולטים כמה טוב לנו ליהנות מהזכות הפשוטה לחיות בעולם כמי שאנחנו."
בתגובה לשאלה לגבי הנזק שהספר המתורגם עלול לגרום ולגבי העובדה שחלק מהעיתונאים לא הורשו לסקר את אירוע השקת הספר, נמסר מהוצאת סלע מאיר: "אנחנו רוצים להודות לאביגיל שרייר על ערב מעורר השראה ועל ספר מלא בחמלה, אהבת אדם ודאגה לילדים. זו התחלה מבטיחה לשיח חשוב אליו צריך להיחשף כל הורה ישראלי".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
