"יום הרשעתו של בני הוא יום שחור למערכת המשפט הישראלית"

"חבל השקר קצר… והצדק סופו לנצח".

בכאב ובזעזוע קיבלנו במשפחתנו את החדשות על ההחלטה הפסולה של בית המשפט הישראלי בבאר שבע, בדיון ה-172 בעניינו של מוחמד אל-חלבי, בני. בית המשפט דן אותו ב-30 באוגוסט ל-12 שנות מאסר, בהחלטה שרירותית, שמשקפת את אי צדק עצום ומעשה דיכוי מחריד. זו סטירת לחי בפניו של הצדק, כעיקרון וכערך אנושי עליון.

המשפט המגוחך והלא הוגן היווה הפרה מוחלטת של עקרונות החוק הבינלאומי, שכוללים את הזכות להליך הוגן. המשפט סווג מראש כ"סודי" ולכן לא נגיש, ואיפשר למדינה להשתמש במלוא עוצמתה כדי לנקום באדם פרטי חף מפשע. זאת אך ורק מכיוון שלא הסכים לקבל את עסקות הטיעון שהציעו לו, שהבטיחו לו שחרור מידי תמורת הודאה בפשע שלא ביצע.

דעו זאת: הציעו למוחמד אל-חלבי עסקות רבות בתקופת מעצרו, שהוארכה באופן לא חוקי שש שנים. הכיבוש הישראלי, עם כליו, התביעה הצבאית והשב"כ, יודעים שמוחמד אל-חלבי חף מפשע. הם ניסו לרדת בסולם של שקרים והמצאות באמצעות משא ומתן על עסקות טיעון מחוץ לכתלי בית המשפט.

אחרי שהתאכזבו לגלות שמוחמד לא מקבל את העסקאות, סירבו לקבל את התעקשותו של פלסטיני לטעון לחפותו. אולי כדי להימנע ממבוכה מול דעת הקהל הישראלית והבינלאומית, אחרי שכשלו במטרתם להפוך פעילות הומניטרית לפלילית במקרה של מוחמד . בו בזמן, הם שולחים איום מרומז לכל הפעילים בשדה ההומניטרי, שאם לא ישתפו פעולה עם התכסיסים שלהם – יזכו לגורל דומה.

אנחנו, משפחתו של מוחמד אל-חלבי, דורשים את התנצלות כלי התקשורת שאימצו בלא היסוס את הנרטיב המדינתי הרשמי, ושיתפו פעולה עימו – כולל התעמולה המבישה והשקרים הגלויים. שקר כזה, למשל, היה שמוחמד העביר 50 מיליון דולר לארגונים פלסטינים, שאותו המשיכו להפיץ גם אחרי שחקירה שביצע הארגון שבו עבד, וורלד ויז'ן אינטרנשיונל, אישרה שסך הכספים שהוציא הארגון על הפעילות ההומניטרית בעזה היה לא יותר מ-22 מיליון דולר ב-10 שנים!

מול הסבל הזה, כל מי שהיו שותפים לקנוניה האיומה הזאת – שנועדה להרשיע אדם חף מפשע ולהותיר אותו מאחורי סורגים לשנים רבות, למנוע מילדיו חיבוק מאביהם, בלי הצדקה או ראיות משפטיות מקובלות – חייבים להרגיש בושה כשהם מביטים בעצמם במראה או מחבקים את ילדיהם בבוקר.

יום שלישי, 30 באוגוסט, 2022, היה יום שחור מאוד בהיסטוריה של מערכת המשפט הישראלית. הסניגור אמר כי לא הצליח להבחין בין השופטים לתובעים, כולם מילאו את אותו תפקיד ופעלו כצוות.

"הטרגדיה הגדולה ביותר אינה הדיכוי והאכזריות של אנשים רעים, אלא שתיקתם של אנשים טובים", אמר מרטין לותר קינג.

הייתי רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לפנות לנשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג.

כבוד הנשיא, אני פנסיונר, לשעבר מנהל בית ספר של אונר"א מרצועת עזה. בשנים האחרונות עסקתי בהחדרת לימודי זכויות אדם לבתי ספר שמנהל האו"ם, ואף הענקתי עותק של תוכנית הלימודים שלנו לנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, כשביקר אותנו ב-2009.

אני פונה אליך למרות שרבים אמרו לי שאין בכך כל טעם. אני מבין את הפסימיות שלהם. במשך שש שנים, בני – שקיבל ב-2012 את אות הגיבור ההומניטרי של האו"ם – מוחזק בכלא בגלל האשמה מומצאת של העברת כספים לחמאס.

בני עבד בחריצות עבור הקרן האמריקאית וורלד ויז'ן עם כספים שהגיעו מאוסטרליה. גם וורלד ויז'ן וגם ממשלת אוסטרליה ביצעו בדיקות בדרג גבוה של כל אגורה שהוצאה בעזה, ולא מצאו שום התנהלות בעייתית.

בית המשפט בבאר שבע יצר מערכת חשאית, שבמסגרתה אף אחד, כולל עורכי דינו של בני, לא היה יכול לראות את הראיות לכאורה שטענו לבסיסו האשמה. מהרגע הראשון, התובע הישראלי הציע לבני את חירותו תמורת הודאה באשמה. הוא סירב, כי לא עבר כל עבירה.

כעת, לאחר שהסתיים המשפט ובני נדון ל-12 שנות מאסר, אני מבקש להיפגש איתך, כבוד הנשיא, ולהסביר מדוע רבים ברחבי העולם טוענים כי מדובר באי צדק שזועק לשמים.

אנא, הוכח לי שהפסימיסטים טועים ואפשר לי לבקר אותך בירושלים. אני בטוח שבפגישה איתי תמלא את אחריותך הכבדה שמשתקפת במסורת היהודית ובמילותיהם של הנביאים – הצורך להגן על הצדק ועל מי שזוכה ליחס בלתי הוגן.

אני מקווה שתסכים לבחון את המקרה של בני, מוחמד אל-חלבי, ולהיפגש פנים מול פנים עם פלסטיני מבוגר, שעדיין מאמין בזכויות אדם, צדק ושלום.