newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי שש שנים ו-170 דיונים: מוחמד חלבי הורשע בשורת עבירות

החלקים הלא חסויים בהכרעת הדין של עובד ארגון הסיוע ההומניטרי בעזה לא כללו פירוט של הראיות, המסמכים או העדויות שהביאו להרשעה, והסתמכו על ראיה אחת ועל "דבר מה נוסף". עורך דינו של חלבי: "בית המשפט המשיך בגישה שלא ייתכן שהוא לא אשם"

מאת:
עורך דינו של חלבי, מאהר חנא, בבית המשפט בבאר שבע, ב-15 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

"יש לנו הוכחה פוזיטיבית, ונערער על ההחלטה". עורך דינו של חלבי, מאהר חנא, בבית המשפט בבאר שבע, ב-15 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (רביעי) את מוחמד חלבי, עובד בארגון סיוע בינלאומי מעזה, בשבע מתוך שמונה עבירות שבהן הואשם. בין השאר, הורשע חלבי במגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור, מסירת ידיעות לאויב, אימונים צבאיים אסורים, החזקת נשק ותחמושת, נשיאת נשק ועוד. הוא זוכה מעבירה של "סיוע לאויב בזמן מלחמה", מכיוון שלדברי השופטים, אין להחיל עבירה זו על מי שאינו אזרח ישראל.

ההליך נגד חלבי מתנהל כבר שש שנים, וכלל 170 דיונים. חלק מהמשפט התנהל בדלתיים סגורות. לפי גורמים פלסטיניים, מדובר במעצר הארוך ביותר בהיסטוריה של הכיבוש לפני מתן הכרעה.

מחוץ לדיון היום קיימו כמה מפגינים מחאה בסולידריות עם חלבי. הם הותקפו מילולית ופיזית על ידי מפגיני ימין, שהתכנסו במקום וקרעו שלטים שלהם.

לדיון הגיעו עשרות עיתונאים, עובדים בארגונים ודיפלומטים. ראש ההרכב, השופט נתן זלוצ'ובר, ציין כי רק 24 עמודים של תקציר הכרעת הדין יהיו פתוחים לציבור. אפילו עורכי הדין של חלבי יוכלו לעיין רק בחלק מ-254 העמודים של ההכרעה המלאה, שתישאר חסויה.

חלבי עבר 52 ימי חקירות של שב"כ, שכללו, לדברי אביו, עינויים קשים, אך המשיך לעמוד על חפותו. עדותו נפרסה על פני קרוב לשנה, והוא כפר בכל האישומים נגדו.

לפי השופטים, חלבי הודה בפני השב"כ בעבירות בצורה "קוהרנטית", ו"בלתי אפשרי שהומצאה על ידי מי מהשב"כ או הומצאה על ידי הודאת שווא". עוד צוין בהכרעת הדין הגלויה כי מלבד ההודאה, היה בחומר הראיות "דבר מה נוסף", ראיה חיצונית, כלשון השופטים, שלא פורטה בחומר הלא חסוי.

עורך דינו של חלבי, מאהר חנא, הכחיש את הדברים. לדבריו, "בית המשפט הסתמך על הודאה. אני יכול להבטיח לכם שלא היתה הודאה. יש טענה חסויה לגבי מישהו ששמע משהו. אין מחלוקת שאותו מישהו שיקר בבית משפט, הוא הורשע בעבר במסירת ידיעה כוזבת. לכן אני מתפלא מתקציר ההחלטה. לצערי, המדינה נוקטת בטקטיקה של סודיות וחיסיון, ומונעת מאיתנו להסביר למה כל הטענות על הודאה אינן אמת. יש לנו הוכחה פוזיטיבית, ונערער על ההחלטה".

מוחמד חלבי (צילום: World Vision)

"לא שמענו מאיפה הוא לקח את הכסף". מוחמד חלבי (צילום: World Vision)

על פי פרסום ב"ג'רוזלם פוסט" מפברואר, וגם על פי מידע שהגיע ל"שיחה מקומית", חלבי "סודר" על ידי סוכן סמוי בזמן מעצרו, שדחף אותו "לאשר פרטים". לפי ה"ג'רוזלם פוסט", חלבי אמר לאנשי רשויות האכיפה מהרגע הראשון שההודאה היתה כפויה, והמשטרה איבדה את המסמך המקורי שבו תועדה ההודאה.

לדברי עו"ד חנא, "בית המשפט המשיך היום באותה גישה שבה החל המשפט – שלא יכול להיות שהוא לא אשם. שמענו במשפט טענות, אבל לא שמענו מאין הוא לקחת את הכסף". ואכן, מקריאת ההחלטה הפתוחה ציבור ולעיתונאים, קשה להבין מדוע ועל איזה בסיס הורשע חלבי.

כמו במעצר מינהלי, העצור, עורך דינו והציבור אינם חשופים לחומר המלא, ונאלצים להסתמך על השופטים. במקרה הזה, השופטים לא חסכו ביקורת על הארגון שבו עבד חלבי, ארגון הסיוע ההומניטרי הנוצרי הבינלאומי World Vision, שבסיסו בארה"ב ומטרתו סיוע באזורי מצוקה על ידי חלוקת מזון ומצרכים אחרים, בדגש על צורכי ילדים.

אחרי מעצרו של חלבי ב-2016 הארגון פתח בחקירה, ומצא שלא רק שלהאשמות אין בסיס, הן גם לא יכולות להיות נכונות בשום צורה, מכיוון שתקציב הארגון כולו לא הגיע לסכום שלפי טענת ישראל העביר חלבי לחמאס, שלפי ההאשמות נגדו היה כ-50 מיליון דולר. לפי הארגון והעדים מטעמו, הם בדקו בעצמם ולא מצאו אי סדרים כספיים. הם העידו על מנגנוני בקרה.

השופטים טענו כי אנשי הארגון "שרויים בקונספציה שגויה, שלפיה מקצועיותם תמנע תמיד כל ניצול לרעה. אנחנו לא במקום לתת ייעוץ ארגוני, אך יש לצאת מתוך נקודת הנחה שניצול לרעה אפשרי, במיוחד בחבל ארץ (רצועת עזה) שיש לו כמעט מדינה שמשאביה מנוצלים בדרכי עורמה וכוח, ומתרחש בה ניצול משאבים, לרבות כלכליים, עבור טרור".

תומכים במוחמד חלבי מתעמתים עם מפגיני ימין, ליד בית המשפט בבאר שבע, ב-15 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

הותקפו מילולית ופיזית. תומכים במוחמד חלבי מול מפגיני ימין, ליד בית המשפט בבאר שבע, ב-15 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

עוד טענו השופטים כי לארגון היה אינטרס לטעון שלא היו אי סדרים ולא להכיר באפשרות שחלבי הצליח לעקוף את מנגנוני הפיקוח והבקרה, כדי לא לפגוע בהמשך הפעילות.

"הגם שאנו בטוחים שהארגון מתנגד נחרצות לאפשרות שכספיו יועברו לארגוני טרור, שכן מטרת הארגון היא סיוע הומניטרי בתחומים שונים, ההכרה בהיתכנות זליגת כספים לארגוני הטרור תטיל עננה כבדה על פועלו של הארגון, ואף תהווה סכנה לפעילותו, ויש בכך אינטרס כבד משקל שמטבע הדברים נראה כי הוא עומד גם בבסיס גרסת עדי ההגנה", כתבו השופטים.

פירוט של האישומים, לא של הראיות

בחלק הגלוי לציבור של הכרעת הדין פורטו האישומים נגד חלבי. הם כללו טענות על העברת ברזל, צינורות פלסטיק ואמצעי חפירה לחמאס, שלפי התביעה שימשו למטרות טרור. בנוסף, נטען כי הוא העביר נקודות ציון בתוך ישראל לצורך פעילות צבאית של גדודי עז א-דין אלקאסם, שעבר אימונים איתם, החזיק נשק, ואף העסיק פעילי חמאס לפי דרישה, והעניק לשתי חברות עבודה כדי שאלה יעבירו עודפי כספים בחזרה אליו ומשם לחמאס.

בניגוד לפירוט הרב הזה, בהכרעת הדין הגלויה לא היה כל פירוט של הראיות, המסמכים או העדויות (כולל הודאת הנאשם, כפי שטענו השופטים) שהביאו להרשעה. היא כללה רק סיכום כללי של טענות ההגנה והתביעה, ודיון משפטי שהתבסס על ראיה אחת ועל "דבר מה נוסף".

בעוד השופטים קבעו שלא ניתן להרשיע את חלבי בסיוע לאויב בזמן מלחמה, כי אינו אזרח ישראלי שמצופה לנאמנות למדינתו, באותה נשימה הם הרשיעו אותו באישומים כמו "מגע עם סוכן חוץ", "חברות בארגון טרור" ו"מסירת ידיעות לאויב" – שגם לגביהן עולה שאלת המחויבות של תושב עזה, כשהאזור שבו הוא חי נשלט על ידי חמאס, וכל אינטראקציה אישית, עסקית או פוליטית, סביר שתכלול מגע עם אנשים שיכולים להיחשב "סוכן זר" או "אויב".

כמה מעובדי World Vision הגיעו לדיון היום. שרון מרשל, עובדת בארגון, מסרה לאחר ההחלטה כי הארגון "מאוכזב" מהכרעת הדין, ומודאג "ממחסור בראיות מבוססות ופתוחות לציבור. אנו קוראים לערעור שיתבסס על חומר פתוח. כארגון נוצרי, אנחנו מחויבים לילדים ולמשפחות שאנחנו משרתים, לתורמים שלנו ולאל. אנחנו מגנים פעולות טרור והסטת כספים מעבודה הומניטרית לטרור".

חלבי, בן 44, הוא תושב ג'בליה ברצועת עזה ואב לחמישה. הוא היה מנהל אזורי של World Vision בצפון רצועת עזה, עד שנעצר ביוני 2016, כששב לרצועה אחרי פגישה שגרתית של הארגון. מאז הוא כלוא. אם  היה מסכים לעסקת טיעון ומודה בחלק מההאשמות, היה כבר מזמן בביתו.

לדברי עו"ד חנא, הוצעה לחלבי עסקת טיעון כבר בתחילת המשפט, שבה בתמורה להודאה ירצה רק שלוש שנות מאסר. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ", 99.6% מההרשעות מושגות בבתי המשפט הצבאיים דרך עסקאות טיעון. גם בבתי המשפט בתוך ישראל המצב דומה: בעבירות המוגדרות ביטחוניות, 93% מההרשעות היו בעסקאות טיעון.

בדומה להכרזה על הוצאתם אל מחוץ לחוק של ששת הארגונים הפלסטיניים, גם במקרה של חלבי קבעו גופים בינלאומיים וממשלות כי ישראל לא סיפקה ראיות לטענות הקשות. בתחקיר שפורסם ב-2019 במגזין 972+ נקבע כי גם אחרי שלוש שנים, נותרו האישומים נגד חלבי ללא הוכחות.

ממשלת אוסטרליה, שתרמה לארגון, ביצעה בדיקה משלה, והודיעה כי לא נמצאו הוכחות לכך שכספים שתרמה ל-World Vision הפועל בעזה הועברו לחמאס. אוסטרליה, יחד עם בריטניה וארה"ב, שתורמות גם הן לארגון, מתחו ביקורת על התנהלות ישראל בפרשה, וטענו כי חרף בקשות, לא קיבלו כל מידע מודיעיני או ראיות בעניין. בתחילת השנה פורסם, כי גם מחלקת המדינה האמריקאית עוקבת אחרי המקרה. כל אלה לא הועילו לחלבי במאבק לשחרורו.

השימוש בחומר וראיות חסויות נגד ארגוני חברה אזרחית לא נעשה רק במקרה של חלבי, אלא גם נגד ששת הארגונים בגדה המערבית, שהוכרזו בשנה שעברה כארגוני טרור. כפי שנחשף ב"שיחה מקומית", בחומרים שהציגה ישראל לדיפלומטים לא הופיעו ראיות לטענות הישראליות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf