לאבד את הבית פעמיים
בני משפחת אבו עודה נאלצו לברוח מביתם בזמן הלחימה. בהפסקת האש חזרו לבית ומצאו שנהרס חלקית. הם החליטו לגור בו בכל אופן, ואז שוב התחילו ההפצצות. סיפור בתמונות
כתב וצילם: באסל יאזורי / אקטיבסטילס
איברהים אבו עודה (אבו עלא), בן 60, מתגורר בעיר בית חנון שברצועת עזה. הוא נאלץ לברוח מביתו עם בני משפחתו, יחד עם כל תושבי בית חנון שנמלטו בחיפוש אחר "כל מקום קרוב, בטוח, ומספק מחסה", כדבריו.
ביתו של אבו עלא נמצא בבבניין בן שלוש קומות ובו שש דירות, המאוכלסות על ידי חמשת בניו הנשואים ובני משפחותיהם, 33 אנשים בסך הכל, 21 מהם ילדים. "כולנו התאספנו בקומת הקרקע", הוא אומר, "כדי להמנע משהייה בקומות העליונות, שיותר פגיעות להפגזה. היינו בימים האחרונים של חודש הרמדאן, שמענו פיצוצים כבדים בכל רחבי העיר והסביבה. למחרת בבוקר ההפגזות התחזקו, שמענו את השכנים צועקים וראינו בתים סביבנו שספגו פגיעה ישירה של טילים. זה גרם לכולנו לברוח בחיפוש אחר מקומות בטוחים יותר, ואת כל רכושנו השארנו מאחור". אבו עלא ומשפחתו מצאו מקלט בבית הספר לנערים ג'באליה, במחנה הפליטים ג'באליה. שם, הוא אומר, תנאי המחייה קשים ביותר.
לאחר שבועיים, בהפסקת האש ההומניטרית הראשונה, חלק מתושבי בית חנון ובינהם אבו עלא ובנו עלווה הצליחו לחזור לרגע לשכונה. "מצאנו מראה מחריד", הוא אומר. "בתים הרוסים אחד על גבי השני, ואתה לא יכול להבדיל ביניהם. חשבתי בהתחלה שהבית שלנו נהרס, אבל כשהתקדמנו ראינו ארבעה בתים ששרדו באופן חלקי, שלנו היה אחד מהם". הבית נפגע קשות מהפגזות מתמשכות במשך ימים. בשבוע שעבר אבו עלא וחלק מבני משפחתו חזרו לבית שוב בכוונה להשאר בו, "כי חיים בבית הספר הם לא חיים", הוא אמר.
הסיפור פורסם לראשונה בערבית ב-17 לאוגוסט, 2014 באתר Heber. מאז הפרסום המשפחה נאלצה להמלט שוב מביתה עקב חידוש הלחימה.
> שבועיים בתמונות: תחילתה וסופה של הפסקת האש
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן