newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"המשטרה הפכה חממה לפושעים": קשרי עבריינים, שוטרים וסולחות

בעוד המשטרה מכריזה מלחמה על "משפחות הפשע" בחברה הערבית, קציני משטרה נעזרים בבכירים באותן משפחות לארגן סולחות או לפתור מקרי פשע. במקביל, אזרחים פלסטינים שאיבדו אמון במשטרה פונים בעצמם ל"בוררים" הקשורים לעולם הפשע

מאת:

ב-10 ביולי 2018 נחטף כרים ג'מהור, ילד בן שבע, מפתח ביתו בקלנסווה והועבר למקום לא נודע. עוד באותו ערב פנתה המשטרה לחאג' כריים ג'רושי, תושב הכפר ג'ואריש ברמלה, בבקשה שיעזור לו להגיע אל הילד החטוף.

לכאורה, זה אמור להפתיע. במשך שנים, משפחת ג'רושי מוזכרת בהקשרים של פשע. בדו"ח שהוכן באגף החקירות והמודיעין של המשטרה באוגוסט 2019, משפחת ג'רושי מצוינת כאחד משבעת "ארגוני הפשע" הגדולים ברחוב הערבי. בסוף אוקטובר 2019 ניצל זייד ג'רושי, אחד מבני המשפחה המוגדר כ"ראש ארגון פשע", מניסיון התנקשות ברמאללה. אולם באותו זמן, משפחת ג'רושי פעילה מאוד בתחום הסולחות ביישובים הערבים – סולחות שהמשטרה עצמה מעורבת בהן לפעמים.

"הח"כים הערבים מבקרים אותנו כאילו אנחנו משפחת פשע, אבל אנחנו האנשים המכובדים עושים את העבודה". חאג' כריים ג'רושי אחרי שחרור הילד כרים ג'ומהור

כך או כך, הפנייה לחאג' כריים ג'רושי הביאה תועלת. כעבור שלושה ימים הוא הצליח להחזיר למשפחתו בקלנסווה את הילד כרים, שהוחזק בגדה המערבית.

בראיון שהעניק ל-ynet מיד לאחר השחרור, התייחס ג'רושי לביקורת נגדו ברחוב הערבי. "ח"כים רק מבקרים אותנו כאילו אנחנו משפחת פשע", אמר, "…חברי הכנסת הערבים שיחפשו עבודה, הם לא עושים 5% ממה שאנחנו עושים לטובת המגזר… (אנחנו) האנשים המכובדים עושים את העבודה".

המשטרה הודתה לג'רושי על מעורבותו בהחזרת הילד, וג'רושי מצידו הציג אותות הוקרה שקיבל מהמשטרה במהלך השנים על פעילותו.

אז איך המשטרה מגדירה מצד אחד את משפחת ג'רושי כאחד מ"ארגוני הפשע" המסוכנים, ומצד שני מעניקה לבני אותה משפחה אותות הוקרה? ואיך קרה שמשפחות המזוהות, לפחות בדימוי העממי והתקשורתי, עם פשע, הן אלה שמעורבות ואפילו שולטות בעולם הסולחות? ואיך קורה שמשטרת ישראל, שלכאורה אמורה להילחם במשפחות האלה, מעודדת אותן להיות מעורבות בסולחות?

בכתבה רביעית בסדרה על התפשטות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שנערכה בשותפות עם ערן זינגר מ"כאן" ועם אתר ערב48, אנחנו מנסים לענות על השאלה הזאת.

"הסולחות זה פשוט מאוד", אומר קצין משטרה בדימוס, ששירת כקצין מודיעין ביישובים ערביים. "המשטרה רוצה שקט. המשטרה תמיד דאגה שיהיו סולחות. למה? סולחות זה פשוט מאוד דחיית הקץ".

המעורבות של משפחות המזוהות עם פשע בסולחות, מודה אותו קצין, מחזקת את המעמד שלהן בציבור ומחלישה את המשטרה. "הילד שג'רושי החזיר – זה לא מוסיף כוח למשטרה", הוא אומר. "זה לא מראה את המשטרה בצורה טובה".

עבור מישל חדאד, קצין משטרה בדימוס שהתפרסם כשפיצח את פרשת רצח מלה מלבסקי, זה יותר מסתם נוחות. "התביישתי על כך שהייתי אפילו יום אחד במשטרה, ברגע שראיתי את המשטרה מודה לג'רושי על זה שהוא התערב והחזיר ילד חטוף", הוא אומר.

אם אירוע כמו חטיפה של ילד מתרחש, אומר חדאד, "את כל משפחות הפשע ואת כל הדרג הראשון צריך להכניס לבתי כלא למעצר מנע, עד שאני אמצא מה שאני רוצה. זה מצחיק עד שבא לבכות. המשטרה הפכה להיות חממה לפושעים".

הדברים שאומר הקצינים בדימוס דומים להפליא למה שנטען במכתב ששלחה הח"כית לשעבר חנין זועבי ליועץ המשפטי לממשלה ביולי 2018. "המשטרה לוחצת על אנשים לעשות 'סולחות' בתיווך ארגוני פשע, היא עושה להם תדמית חיובית", תיארה זועבי את תוכן המכתב בראיון לערוץ 13, "עשרות אנשים שאוימו על ידי גורמי פשיעה הגיעו למשטרה על מנת להתלונן, אך קיבלו תשובה שהמשטרה ממליצה להם לעשות 'סולחה' עם ארגון הפשע".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר דברים דומים. "האם מקובל שראש ועדת סולחה יהיה מכנופיות הפשע? זה פסול לחלוטין", הוא אמר בראיון לערוץ מוסאווה ביולי 2018. "אם מטרת ועדת הסולחה היא להקל בפשע ולהפחית בעונש, זה דבר שלילי לגמרי".

חאג' כריים ג'רושי משמש כראש ועדת הסולחה ברמלה ולוד. קרוב משפחתו עדנאן ג'רושי מציג את עצמו כיו"ר ועדת הסולחה הארצית. הוא גם מכהן כיו"ר הווקף האסלאמי. אבל לא מדובר רק במשפחת ג'רושי. שייח מאלכ אל-חרירי, בן למשפחה שמופיעה במקום הראשון ברשימת ארגוני הפשע של משטרת ישראל, פעיל בתחום הסולחות בצפון, וניצח בתחילת 2018 על סולחה בכפר בעיינה. במאי 2015 התקיימה סולחה בלוד בין משפחות אבו סעלוק ואבו ע'אנם, בניצוחו של אותו כריים ג'רושי וביוזמת המשטרה, כך לפי כתבה ב-ynet. בכתבה מצולמים יחד ג'רושי ורב פקד אלון ביראן, גאים בסולחה שארגנו.

"ברגע שראיתי שהמשטרה מודעה לג'רושי על שחרור הילד, התביישתי שהייתי במשטרה". עו"ד מישל חדאד, קצין משטרה לשעבר (צילום: אורן זיו)

במשפחת ג'רושי וחרירי טוענים שלרוב המוחלט של בני המשפחות הגדולות אין כל נגיעה לפשע, ושנעשה להם עוול כאשר המשטרה מגדירה את המשפחה כולה כ"משפחת פשע". אבל קשה להתעלם מכך שדווקא אותן משפחות המוזכרות בקשר לעולם הפשע הן אותן משפחות המזוהות עם הסולחות, ולא משפחות שאין להם שום קשר עם פשע.

הרי איש לא יעלה על הדעת שהמשטרה תבקש מבן משפחה יהודית שכמה מבניה מעורבים בפשע – אבוטבול, דומרני או אברג'יל רק לשם דוגמה – לשמש כמתווך רשמי בינה לבין עבריינים, או בין עבריינים לבין עצמם.

האי אמון ההדדי בין החברה הפלסטינית בישראל לבין המשטרה, הפניות שלא נענות למשטרה, התעצמות כוחם של ארגוני הפשע – כל אלה גרמו לפלסטינים בישראל לעמוד חסרי אונים מול מציאות עגומה. התפרקות המבנה החברתי והיחלשות החמולה ומושג המשפחה המורחבת גרמו לתחושת תלישות ובדידות מאוד גדולה.

מיליון וחצי בני אדם עומדים חסרי אונים מול גל פשע ומול יריות בלתי פוסקות ברחובות. התחושה הכללית היא תחושת פניקה ויתמות, שאין למי לפנות, ושל אובדן הביטחון האישי. הערבים הפלסטינים הם מיעוט מדוכא, ועכשיו עוד יותר: דיכוי כפול על ידי המדינה והמנגנונים שלה מצד אחד, ועל ידי העבריינים וארגוני הפשע הערביים מצד שני.

קצין משטרה בדימוס נשאל אם קורה שבוועדות הסולחה יושבים עבריינים. "ברור", הוא עונה. "זה הקטע האבסורדי פה. אנחנו מדינת חוק, סולחה, שמולחה, את מי זה מעניין? יש חוק"

עם הסתלקותן של המדינה והמשטרה מאחריותן לביטחון האזרחים הפלסטינים, נותרו להם שתי אופציות: או לפנות לוועדות הסולחה – גם אם הן מזוהות לפעמים עם משפחות שחלק מבניהן חברים בארגוני פשע, או לפנות ל"בוררים" פרטיים – שיגנו עליהם ויפתרו להם בעיות וסכסוכים, גם אם "פתרון" הבעיות נעשה לפעמים בדרכים לא חוקיות.

עדנאן ג'ארושי, קרוב משפחתו של כריים ג'רושי, מוצג בתקשורת כיו"ר ועדת הסולחה הארצית. כך הוא גם מציג את עצמו. לא ברור לחלוטין מי מינה אותו לתפקיד, אבל העובדה היא שהוועדה בראשותו מגיעה ליישובים ערביים שונים, נפגשת עם פוליטיקאים ערבים ואף מוציאה הצהרות לתקשורת.

עדנאן ג'רושי היה רשום כחבר מפלגת העבודה, ויש לו קשרים עמוקים בממסד הישראלי. הוא גם נעצר יחד עם בן משפחתו בפרשת השחיתות המיוחסת לח"כ דוד ביטן מהליכוד, ונחקר בחשד שהשניים עזרו לכסות את חובותיו של ביטן בתמורה לחוזים בעיריית ראשון לציון. שניהם הכחישו בתוקף שנתנו כספים לביטן.

לאחר שחרורו ממעצר סיפר עדנאן לערוץ 12 שהוא מכיר את ביטן מ"פגישות עבודה", וגם נפגש אתו "עם קבוצה גדולה של אנשים, בהם גם חברי כנסת", אבל מעולם לא ידע שביטן שקוע בחובות. ב-2002 פורסם שגם עומרי שרון פקד כמה מבני משפחת ג'רושי לליכוד ולא הכחיש שבין המתפקדים היו כאלה שהורשעו בסחר בסמים.

שייח' מאלכ חרירי בסולחה בבעיינה

"יש טענה שמשפחת ג'רושי היא משפחת פשע", אומר עדנאן ג'רושי בראיון ל"שיחה מקומית". "זה לא נכון. זה טיעון של המשטרה כדי לפרק את החברה, ואנשים הולכים עם השמועות של המשטרה ומאמינים להם כמו אהבלים. לא כל מה שהמשטרה והשר אומרים זה נכון. זה סטראוטיפ. הלוואי שבכל הארץ יהיה מספר אקדמאים כמו שיש למשפחת ג'רושי. זה פשע ממש גדול להגיד שמשפחת ג'רושי היא משפחת פשע".

 ובכל זאת אתם מופיעים בתרשים של המשטרה, למה?

ירש את מקצוע הסולחות מההורים שלו. עדנאן ג'רושי (צילום: עאטף ג'רושי)

"במשפחת ג'רושי יש 1,000-1,200 נפשות. הדביקו לנו שאנחנו משפחת פשע בגלל שהותקפנו לפני 20 שנה ואנחנו הגנו על עצמנו ונהרגו המון אנשים. למשטרה יש אינטרס לסמן אותנו כמשפחת פשע, אבל יש לנו אולי 10 או 15 פושעים במשפחה".

למה אתה לא מצליח לעצור את 15 העבריינים של המשפחה שלך?

"דווקא הצלחתי להחזיר למוטב המון צעירים שהצטיינו בפשע, והיום הם בעלי משפחות ואנשים נורמטיביים לחלוטין. את לא יכולה לחסל פשע עד הסוף, חלק מהם העסקתי בחברה שלי. אני מנסה עם ה-15 צעירים כי הם קרובי משפחה שלי. אני לא מוותר".

את ענייני הסולחה, מספר עדנאן ג'רושי, הוא ירש מהמשפחה. "גם אבא שלי וגם סבא שלי היו בוועדות הסולחה. מאז שאני נער צעיר הייתי אתם, הקשבתי ולמדתי. אני עובד בסולחות יותר מ-40 שנה". בעבר, מספר ג'רושי, ועדות הסולחה כמעט לא טיפלו באלימות. "היום 99% מהמקרים שאנחנו מטפלים בהם הם רציחות".

גם ג'רושי מתלונן על הידרדרות המוסר בחברה הערבית: "הערכים שלנו כחברה השתנו מאוד", הוא אומר, "מי שנחשב פעם לגבר אמיץ היה גבר בעל כוח סיבולת גדולה, סובלני, נדיב, מארח טוב, סלחני, נבון, חכם, יודע להקשיב. אבל הכל השתנה. היום גבר אמיץ זה בן אדם אלים, בעייתי, שיורה בנשק. לצערי כך היום נתפשת הגבריות. המטרה שלנו לא רק לעשות סולחה אלא לכוון אנשים לדרך הנכונה. התפקיד שלנו הוא למנוע את הרצח הבא ואת הקורבן הבא".

לדבריו, במקרים מסוימים חברי ועדת הסולחה מוציאים כסף מכיסם כדי לשלם את הסכם הפשרה, במקרה שאחד הצדדים לא יכול לעמוד בתשלומים.

אינפוגרפיקה ועיצוב: אווה נג'אר

את ההפגנות נגד גל מעשי הרצח בחברה הערבית, ג'רושי ממש לא אוהב. "זה כמו כוסות אוויר למת", הוא אומר, "סתם שטויות במיץ עגבניות. המנהיגות שלנו כושלת. הם יושבים במשרדים ועסוקים בראיונות ותקשורת. לנושאים כאלה צריכים גברים אמיתיים, אנשי שטח, לא אנשים שעושים הפגנות נגד המשטרה".

ד"ר וליד חדאד, קרימינולוג ממכללת הגליל המערבי, לא חולק על חשיבות מוסד הסולחה. אחרי הכל, ועדות האיסלאח (תיקון) קיימות בעולם הערבי עוד לפני הופעת האסלאם, והן מוסד חברתי בעל חשיבות. אבל את הפעילות שלהן היום הוא מתאר באופן הרבה פחות ורוד מאשר ג'רושי.

"יש כל מיני ועדות סולחה למריבות בין שכנים", אומר ד"ר חדאד, "ויש את ועדת הסולחה בנושא נקמת הדם. לוועדת הסולחה הארצית יש כמה הישגים מרשימים. הם הצליחו לעשות הודנה במקרי רצח. אני לא נגד אף בן אדם שמנסה לעשות סולחה. החשש שלי הוא מהבורר, שמטרתו בסוף לעשות כסף". לפעמים – אומר חדאד על סמך מפגשים עם עבריינים והיכרותו עם עולם הפשע – בורר כזה מקבל 100-200 אלף שקל כדי שיפסוק לטובת המשפחה שמשלמת לו.

העובדה שבוועדות סולחה יושבים אנשים שמישהו מהמשפחה שלהם נמצא בארגון הפשע, מסביר חדאד, "מעניקה להם יראה וכבוד. אם מישהו רוצה לתקוף את ועדת הסולחה, הוא יודע שהוא לא יכול, כי חבר ועדת הסולחה הוא בן משפחה של ארגון פשע ושם המשפחה שלו יגן עליו".

חדאד מספר על מקרה שבו ועדת סולחה מקומית בדיר חנא הותקפה במכות, כי לא קיבלו את הפסיקה שלה. אם את הסולחה היה עושה מישהו שמשפחתו מקורבת לפשע, זה לא היה קורה לו, מוסיף חדאד.

עו"ד חמודי מסרי, עורך דין פלילי בכיר המייצג גם חברים בארגוני פשע, מסביר את הנוכחות של בני המשפחות האלה בוועדות סולחה בנימוק הרבה יותר פשוט: כסף. "חלק מהכסף של משפחות הפשע בא מפתרון מחלוקת בין שני אנשים רגילים, שלא קשורים לפשע. הם (משפחות הפשע; ס.ע.) מקבלים אחוזים גבוהים שיכולים להגיע עד 70% מכלל הסכום. אם מדובר באדמות, הם גם לוקחים את הנתח שלהם".

"למשטרה יש חלק בכל הבלגן", אומר ניצב משנה בדימוס אפרים ארליך (קרמשניט), לשעבר סגן ראש משטרת התנועה וראש מפלג מוסר במשטרת תל אביב. "יש הרבה קטטות ומיני דברים שאמורים להיות מטופלים טיפול משטרתי, ואז העניין נסגר בסולחה. זה לא אמור לעבוד ככה".

מה החלק של המשטרה בסולחות? המשטרה אומרת: עשו סולחה, אנחנו לא ניכנס?

"זה לא בדיוק ככה, אף אחד לא יגיד את זה בצורה פורמלית, אבל נותנים להבין".

הרבה פעמים ועדות הסולחה הם בעצמם עבריינים?

"ברור. זה הקטע האבסורדי פה. אנחנו מדינת חוק, סולחה, שמולחה, את מי זה מעניין? יש חוק".

גם אם ארליך מתייחס למוסד בזלזול, בגדה המערבית וברצועת עזה לוועדות הסולחה יש דווקא תפקיד מרכזי. הן שייכות לאגודת חכמי הדת הפלסטינים, מעמדן התחזק מאוד עם הכיבוש של 1967, ובאינתיפאדה הראשונה הוועדות העממיות המקומיות עודדו אנשים לפנות אליהן כחלופה לבתי המשפט של הכובש. ברצועת עזה לדוגמה יש יותר מ-500 איש שעוסקים באיסלאח. ב-2018 הם עסקו ביותר מ-13 אלף "תיקים". חברי ועדות הסולחה בשטחים מקבלים משכורת חודשית, להבדיל מוועדות הסולחה בישראל, שחבריהן הם מתנדבים.

אינפוגרפיקה ועיצוב: אווה נג'אר

בישראל המצב שונה. הבעיה אינה רק הנוכחות בוועדות הסולחה של אנשים המקושרים, לפחות בקשר משפחתי, עם אנשי ארגוני הפשע. גם אנשים "נורמטיביים" בחברה הערבית – כולל משכילים, עורכי דין רופאים וכדומה – פונים לעבריינים מקומיים על מנת לעזור להם לפתור סכסוכים או להחזיר להם כסף שמישהו הלווה מהם, לסגור עסקה, לפתור ריב בין שני אחים על ירושה או בכל בעיה אחרת.

"יש מקרים של אקדמאים ממשפחות טובות שהשתמשו בשירות ארגוני הפשע כדי לחסל חשבונות עם אחרים", מספר ד"ר חדאד. "רופא מכפר יסיף שלח פושע לירות במישהו. הפושע נתפס והודה, והרופא נעצר. במקרה אחר עו"ד מאזור הצפון שלח עבריין לאיים על משרד עורכי דין מתחרה שטען שגונבים לו תיקים".

"זה בגלל מחדל המשטרה", אומר עו"ד רדא ג'אבר ממרכז אמאן לחברה בטוחה. "לאנשים לא נותר אלא לפנות לבעלי הכוח כדי שיפתרו להם את הבעיות שלהם. ומי הם בעלי הכוח היום? משפחות הפשע. הפושע היום נהיה בעל ערך ומכובד חברתית. העוצמה הכלכלית שלהם נותנת להם עוד יותר כוח".

הוואקום הזה, והתחושה של אזרחים פלסטינים רבים שהמשטרה וגורמי אכיפת החוק לא יכולים להגן עליהם, מסבירים גם את עליית מעמדם של עבריינים מסוימים כגיבורי תרבות. כדי להבין על מה מדובר, מספיק לצפות בקליפ שבו נראה איימן קראג'ה – המרצה בימים אלה עונש מאסר של שש וחצי שנים בגין קשירת קשר ואספקת אמצעים לביצוע רצח – מחזיק באקדח ומיקרופון, שר, מאיים ויורה באוויר.

קראג'ה הוא חבר בכיר בארגון פשע. גם הארגון שלו נכלל בשבעת הארגונים המסוכנים ביותר, לפי הרשימה של מחלקת המודיעין במשטרה. ביוטיוב מצאנו לפחות שמונה קליפים של קראג'ה, שבהם משוררים עממים חיברו לו שירים ושיבחו אותו. בקליפ אחר שבו מככב אותו קראג'ה עם צילומים שלו על סירת מנוע או במקומות אחרים.

המסר חד משמעי. "מי שיעשה לנו בעיות, אנחנו המשפחה של הבעיות", נאמר בשיר המלווה את הקליפ בכתוביות, "אנחנו גברים-גברים, הגב שלנו חזק, אנחנו שוברים עצמות, שותים דם, טוחנים ראשים, אם יש צורך". קראג'ה הוא לא היחיד המוערך בצורה הזאת. גם פושעים אחרים הפכו להיות כוכבים, יותר מפורסמים מכוכבי הקולנוע, מודל חיקוי של הרבה צעירים.

"הגענו לתחתית של התחתית שלנו כחברה", אומר עו"ד מסרי, המייצג כאמור בעצמו אנשים בארגוני פשע. "אנחנו מתחת לאפס. מושג המשפחה התפרק, בן דוד יורה בבן דוד שלו, האחים רבים ואנחנו עוד מעריכים אנשים כוחניים שיש להם נשק ונותנים כבוד למשפחות הפשע, מתגאים שהגיעו לחתונות שלהם, ואפילו מברכים אותם במיקרופון".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מהלכי גישור ופישור הנערכים בתוך הקהילה בקרב החברה הערבית, כמו בחברות אחרות, קיימים מאות בשנים. מדובר במהלכים המתקיימים כמעט מדי יום, לרוב ללא ידיעת משטרת ישראל וללא מעורבותה, ואינם עומדים בסתירה לחוק.

"למען הסר ספק, יודגש כי אין כל קשר בין פעילות האכיפה, החקירה ומיצוי הדין עם עבריינים שכבר ביצעו עבירות פליליות לבין יישוב סכסוך שנועד למנוע פשיעה ואלימות עתידית, שעלולה להוביל לפגיעה בנפש או רכוש.

"לצד פעולות למניעת פשיעה ויישוב סכסוכים המתקיימות בידיעת המשטרה או שלא בידיעתה, המשטרה פועלת ותמשיך לבצע כל העת פעילות אכיפה נחושה, נרחבת ובלתי מתפשרת נגד האלימות והשימוש באמצעי הלחימה ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf