ההשכלה הגבוהה היא רק תירוץ. סמוטריץ' פועל לריסוק מזרח ירושלים

סירובו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעביר תקציבים לעידוד השכלה גבוהה עבור תושבי מזרח ירושלים מאשש חששות לגבי עתידה של תוכנית החומש החדשה למזרח העיר, אם זו אכן תאושר על ידי הממשלה. הרושם המתקבל הוא שהתוכנית תנוצל לביסוס "ריבונות ומשילות", על חשבון זכויות התושבים הפלסטינים שאותם היא אמורה לשרת.

מבט על תוכנית החומש הקודמת, שהגיעה לסיומה לפני כשלושה חודשים, מלמד שהכתובת היתה מזמן על הקיר. ב-2018, לאחר 51 שנות כיבוש שבמהלכן המדינה הזניחה קשות את מזרח ירושלים ופעלה להחלשתה הכלכלית-חברתית, קיבלה ממשלת ישראל החלטה שנושאה "צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים". החלטת הממשלה הולידה תוכנית חומש, שהעבירה לראשונה תקציב ממשלתי משמעותי למטרה זו – כ-2.1 מיליארד שקל, שהוקצו לשישה תחומים: חינוך והשכלה גבוהה, כלכלה ותעסוקה, תחבורה, בריאות, רישום מקרקעין ושיפור השירות לאזרח.

ההחלטה להזרים תקציבים למזרח ירושלים מוכת האפליה והעוני היתה מבורכת, אלא שלצד טענות לפיהן התוכנית נועדה "ליצור עתיד טוב יותר לתושבי מזרח העיר", יוזמיה, ובראשם השר לענייני ירושלים דאז זאב אלקין, הבהירו שמטרתה היא קודם כל ביסוס ריבונות ישראלית במזרח העיר והגברת ה"משילות". ואכן, תוכנית החומש הראשונה כללה סעיפים שיישומם העיד על כוונה להיטיב עם התושבים, לצד סעיפים שמטרתם חיזוק "הריבונות והמשילות" גם במחיר פגיעה בהם. בכל פעם שנוצר מתח בין השניים, האינטרס הפוליטי של הממשלה גבר על טובת התושבים הפלסטינים.

כך למשל, אף שהצורך הכלכלי-חברתי הדוחק ביותר במזרח ירושלים הוא תכנון למגורים, תחום זה נעדר מתוכנית החומש הקודמת, והחנק התכנוני השורר מ-1967 המשיך לחסום את יכולת התושבים לבנות בשכונותיהם. תחת זאת, קודם במזרח העיר הסדר מקרקעין – הליך רישום זכויות קנייניות שיכול היה להיטיב עם התושבים לו המטרה אכן היתה "ליצור עתיד טוב יותר" עבורם, אלא שבפועל הוא מיושם כך שהוא מהווה כלי מרכזי בידי המדינה לגזל אדמות במזרח ירושלים ונישול פלסטינים מבתיהם.

גם ההשקעה בחינוך נצבעה באינטרסים פוליטיים. מטרתו המרכזית של פרק החינוך בתוכנית החומש הקודמת היתה הגדלת שיעור הלומדים בתוכנית הלימוד הישראלית, ולכן מעל ל-80% מהתקציב שיועד לחינוך הפורמלי הופנו למוסדות המלמדים את התוכנית הזו. אולם בעת ניסוח תוכנית החומש, פחות מ-10% מהתלמידים במזרח העיר למדו בתוכנית הישראלית, כך שרובם המוחלט של הילדים לא נהנו מהתקציבים שהוקצו לחינוך הפורמלי.

למעשה, מדובר היה במנוף לחץ למעבר לתוכנית שרבים במזרח ירושלים רואים כמנוגדת לזהותם הקולקטיבית. תיעדוף זה צורם במיוחד נוכח מצבה הקשה של מערכת החינוך במזרח ירושלים, שרוב תלמידיה לומדים בתוכנית הפלסטינית וסובלים ממחסור חמור בכיתות לימוד, שמגיע ליותר מ-3,000 כיתות, ומאחוזי נשירה שהולכים ומאמירים.

>> הילדים האבודים של מזרח ירושלים

>> שמיכת החינוך בירושלים המזרחית קצרה מדי, ומציאות ההזנחה מבעיתה

לצד זאת, כאמור, לתוכנית החומש היו גם השפעות חיוביות. כך היה בתחום התעסוקה, עם הגברת פעילות ההכשרות וההשמה של המרכז להכוון תעסוקתי; ואף בתחום החינוך, כשהמפגש בין אנשי הדרג המקצועי לבין המציאות הקשה במזרח ירושלים לימד אותם על הצורך להפנות תקציבים לתחומים נחוצים, דבר שאכן נעשה במקרים מסוימים.

הצלחה גדולה ומרכזית לתוכנית החומש נרשמה בתחום ההשכלה הגבוהה, עם המכינות לשילוב באקדמיה – שהעניקו למזרח ירושלמים אופק לצמיחה מהעוני ואפשרות לחלום על עתיד שכולל תעסוקה מכבדת. רבים ניצלו את ההזדמנות, וניצנים ראשונים של שינוי נראים בשטח.

לקראת סיום תוכנית החומש הראשונה, החלו במשרדי הממשלה להיערך לתוכנית ההמשך, שאמורה היתה להתפרסם במאי 2023. עקב הצלחת תחום ההשכלה הגבוהה וחשיבות המשך פעילות המכינות, תקציב פרק זה אמור היה לגדול בכ-70%. גורמי המקצוע קבעו גם שיש להכפיל את תקציבה הכולל של תוכנית החומש החדשה לכ-4 מיליארד שקל. אולם לאחר חילופי השלטון היה ברור שהתקציב לא יוכפל, וגם קולות שדחפו להכללת סעיפים שייטיבו עם התושבים נחלשו מול ממשלה שבראש סדר יומה עומדים קיבוע עליונות יהודית, פירוק הקולקטיב הפלסטיני והחלשתו, והעלמת הנרטיב שלו.

בשלושת החודשים האחרונים, סמוטריץ' מעכב את תוכנית החומש החדשה בשל התנגדותו לתקצוב ההשכלה הגבוהה לתושבי מזרח ירושלים. בשלב זה אין לדעת אם תוכנית החומש אכן תאושר. אך החלטתו, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, שלא להעביר תקציבים להשכלה הגבוהה, מהווה סימן מדאיג שהשר מעוניין לרסק את תוכנית החומש: לנטרל הזדמנויות להתמודדות מיטיבה עם הבעיות הסוציו-אקונומיות הקשות במזרח ירושלים, ולהותיר את החלקים שייטיבו עם עמדותיו החשוכות כלפי התושבים – עוד "ביסוס ריבונות", עוד דורסנות במסווה של "משילות" ופגיעה בתושבים ובזכויותיהם.

גם בתוכנית הקודמת, לעתים, מטרותיה הפוליטיות של הממשלה גברו על טובת התושבים, וקיים חשש גדול שהממשלה הנוכחית תעצים את המגמה. זה ניכר בפרק הביטחון הלאומי, שאמור להיכלל למיטב ידיעתנו בתוכנית החדשה, בהשראת השר איתמר בן גביר, וכעת בכוונה שלא לתקצב את ההשכלה הגבוהה. נצטרך גם לבחון האם הממשלה הנוכחית מבקשת להמשיך לנהל את הסדר המקרקעין לגזל קרקעות נוסף.

את התוכנית הבאה נוסיף לבחון לעומק, לפרטיה, כדי שתכוון אכן כשמה, לקידום זכויותיהם החברתיות-כלכליות של התושבים, ולא לפגיעה חריפה יותר בזכויותיהם האישיות והקולקטיביות.

הכותב הוא רכז פיתוח מדיניות בעמותת "עיר עמים"