ההסכמים הקואליציוניים נותנים יתרון מובנה לימין

ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו מתחלקים לשניים: ההסכם בין יש עתיד לבין ימינה – שהוא הבסיס להקמת הממשלה, והסכמים של יש עתיד עם שאר סיעות הקואליציה, שאינם בהכרח מחייבים את שאר המפלגות.

יש לומר, כי מלבד ההסכם עם ימינה, ההסכם המפורט והקונקרטי ביותר הוא ההסכם עם תקווה חדשה. בממשלה חליפית, כל מפלגה "משויכת", כלומר יש לה זיקה, או לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. ניתן היה לצפות, כי החלוקה בין זיקת המפלגות לראשי הממשלה המוזרה הזאת תיעשה על פי חלוקה של ימין מול מרכז ושמאל.

אבל לא כך. הזיקה לבנט היא רק של מפלגתו ושל "תקווה חדשה" של גדעון סער. "ישראל ביתנו", הממוקמת הרחק בימין היא בזיקה ליאיר לפיד.

חלוקה זו מחלישה את צד המרכז-שמאל בממשלה שכן בכל הצבעה בממשלה חלוקת הכוחות היא לפי הצדדים המוגדרים. כאשר מפלגת ימין קיצונית נחשבת עם הצד השמאלי יותר, המשוואה מעוותת מלכתחילה. בקבינט המדיני-בטחוני, לדוגמה, יישבו שנים עשר שרים, שישה שרים מכל גוש – כשהמשמעות היא שששת השרים מטעם גוש ימינה יהיו מימינה ומתקווה חדשה.

ניתן להניח כי החלוקה האמורה מתייחסת לכך, שבקווי היסוד נקבע כי הממשלה תעסוק בעיקר בנושאים אזרחיים, וניתן לראות כי יש בהסכמים לא מעט התייחסות לנושאים של דת ומדינה. חייבים לומר שאם  החלוקה היתה נעשית לפי הקווים האלה, הרי שהיה צריך לקבוע שרע"מ היא בעלת זיקה לבנט.

לפי ההסכמים, משרד העבודה יועבר (שוב) ממשרד הרווחה למשרד הכלכלה. משרד העבודה הועבר לראשונה ממשרד הרווחה למשרד התעשייה והמסחר (שבנט שינה את שמו למשרד הכלכלה, כאשר מונה לעמוד בראשו) ב- 2003, עם מינויו של אולמרט לשר התעשייה והמסחר, מתוך רצון להגדיל את המשרד ולהוסיף לו תקציבים וכוח.

זו היתה החלטה איומה אז, וכך היא גם היום. החיבור תחת גג אחד של הגורם השלטוני, שאמור לסייע למעסיקים, ושל מי שאמור להיות אמון על קידום עובדים בישראל – מצביע על ההעדפה הגורפת לטובת המעסיקים ובעלי ההון.

באותה הזדמנות מחזירים למשרד הכלכלה את הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים ממשרד הכלכלה, שהועברה אליו כחלק מההסכם עם עמיר פרץ.

המשרד לענייני דת מקבל עוצמה מחודשת

הוועדה לבחירת דיינים תופסת מקום לא מבוטל בהסכמים, ונקבע כי בראשה יכהן השר לשירותי דת במקום שר המשפטים. כשאיילת שקד כיהנה כשרת המשפטים היא ביקשה לא לכהן בתפקיד, ככל הנראה, כדי להימנע מחיכוכים בלתי נעימים עם מי שראתה בו קהל יעד, והתפקיד הועבר לשר שטייניץ. העברת התפקיד באופן קבוע לשר לענייני דת נראית כהחלטה מינורית ולא מאד דרמטית, אולם מהותית היא מחזקת את האוטונומיה הבלתי ראויה של בתי הדין הדתיים ותיתן כוח בלתי סביר למפלגות הדתיות בעתיד.

בממשלה שטוענת להחליש את כוחם של הגופים הקיצוניים הדתיים זו מתנה בלתי נתפסת לאותם גופים ממש. היתה הזדמנות לפרק את המשרד לשירותי דת, משרד מיותר, שאחוז עצום מעובדיו הם נציגים למעשה, גם אם לא להלכה, של המפלגות הדתיות. במקום זאת מקנים לשר לשירותי דת כוח עצום, שלא ניתן לו מעולם ויהיה קשה מאד להעביר ממנו בעתיד.

יותר מכך. נקבע שהשר השני בוועדה לבחירת דיינים יהיה מטעם "תקווה חדשה", וחברי הכנסת בוועדה יבואו מימינה ומהאופוזיציה. כלומר, הוועדה לבחירת דיינים הופקרה כל כולה בידי אנשי ימין ולא יהיה ולו קול אחד, שיוכל לאזן את ההחלטות המתקבלות בה.

אמנם יקודם תיקון לחוק ולפיו יכהנו בוועדה שני גברים ושתי נשים, אולם האיזון המגדרי ממש אינו מספק, כאשר הגברים והנשים מגיעים כולם מאותו מחנה. אגב, נציג "ימינה" ישב גם בוועדה לבחירת קאדים.

מנהלת השירות הלאומי תעבור לאחריות אחד השרים של ימינה, מה שיאפשר להמשיך לעשות שימוש פסול בגופים הללו לקידום מטרות הימין, כפי שנעשה מזה שנים רבות. לפי התיקון האחרון לחוק, השר האחראי הוא המאשר את התקנים לשירות לאומי לארגונים השונים, ושר הקודם ניצל את הסמכות הזו כדי לשלול תקנים ממספר ארגוני שמאל. מעניין יהיה לראות האם ניתן יהיה להגן על גופי השמאל כאשר השר הממונה יהיה מ"ימינה".

אנקדוטה משעשעת המצביעה, אולי, על השינוי בתפיסת השלטון. מרכז ההסברה, המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים, שהועבר אל משרד ראש הממשלה עם הקמת הממשלה האחרונה, יוחזר אל משרד החינוך.

בשורה לעסקים בענייני כשרות

לראשונה מזה שנים רבות, ייעשה שינוי במבנה הוועדות הסטטוטוריות בכנסת. שתי ועדות סטטוטוריות יפוצלו: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, תפוצל ותוקם ועדה נפרדת לענייני בריאות בלבד. ועדת הפנים תפוצל ותוקם ועדה נפרדת לענייני בטחון פנים. שני הפיצולים הללו ראויים, אף שככל הנראה, פיצול ועדת הפנים נבע דווקא מהתנגדות חלק מהשותפים לכך, שהפיקוח על המשטרה יהיה בוועדה שבראשה עומד נציג רע"מ. יש לתמוה על כך שבהזדמנות זו לא פוצל מוועדת הפנים גם נושא הגנת הסביבה, אבל אולי הדבר  מצביע על חוסר ההכרה של בנט ולפיד בחשיבות העליונה במאבק במשבר האקלים.

למפלגת העבודה הובטח כי נציג מטעמה יישב בוועדה לבחירת שופטים. הוסכם כי איש מפלגת העבודה ייבחר כנציג הכנסת בוועדה. אם הוא לא ייבחר, מרב מיכאלי תכהן בוועדה כנציגת הממשלה. עוד הוסכם, כי הבחירה של נציגי הכנסת בוועדה תהיה גלויה ולא חשאית כפי שהיא כיום. זהו תקדים מסוכן, הפוגע ביכולת של חברי הכנסת לקבל החלטה לגבי בחירה אישית והתאמה אישית לתפקיד, בהתאם לצו מצפונם. אמנם מצפונם של חלק ניכר מחברי הכנסת לא הבטיח טובות בשנים האחרונות, אולם אין בכך כדי לקבוע, שכך הדבר יהיה לתמיד.

הוסכם על הכרה בגופים שונים לצורך מתן אישורי כשרות, מה שמכונה ביטול המונופול של הרבנות הראשית על תעודות הכשרות. זו החלטה בעלת השלכות כלכליות נרחבות, ואם תצא אל הפועל, זו בשורה של ממש לעסקים רבים, המרגישים מחויבים להחזיק בתעודת כשרות ונסחטים היום על ידי מנגנון הכשרות המושחת. גם החלטה לפיה רבני עיר יוכלו לערוך גיור היא חשובה מבחינת תחילת ההכרה בפלורליזם דתי בישראל.  לעניין זה, מדובר בהחלטות שפועלות לטובת הציבור הדתי המתקדם ולא לטובת הציבור החילוני. לעניין שירותים שחשובים לחילונים, הסטטוס קוו הפוגעני יישמר.

עוד הוסכם על העברת חוק גיוס, אם כי תוקם ועדה, שאמורה בתוך 90 יום להביא המלצות לעניין הרחבת השירות הלאומי/אזרחי לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, פתרון שעדיף בהרבה על כפיית גיוס על כלל האוכלוסייה. אם ניתן היה לאפשר בחירה בין שירות צבאי לשירות אזרחי, היה זה תיקון גדול, אבל עוד חזון למועד.

שימור הכיבוש מוגדר בשני סעיפים בהסכמים הקואליציוניים. הראשון קובע תוספת תקנים למשרד הביטחון למה שמכונה "הגנה על שטחי C"  לצורך מאבק ב"בנייה לא חוקית" בשטחים האלה. השני מוגדר בהסכם עם תקווה חדשה לפיו פיתוח הכבישים בגדה המערבית יימשך (יו"ש בלשונם) ותינתן התחייבות שיוקצו לשם כך בחמש השנים הבאות לפחות אותם תקציבים כמו בחמש השנים הקודמות. לא ברור עד כמה סעיף זה אכן יחייב את שרת התחבורה החדשה.

רפורמה בקנאביס?

בהסכם עם "תקווה חדשה" נקבע, כי כל הצעת חוק בתחום הקנאביס תנותב לוועדה חדשה, שתוקם לצורך זה ובראשה יכהן ח"כ מ"תקווה חדשה". ההסכם – הכולל רפורמה בתחום הקנאביס, דה-קרימינליזציה והקלות משמעותיות בקבלת קנאביס רפואי, בצד הסדרת המגבלות למניעת צריכת קנאביס על ידי בני נוער ושימוש אחראי – נראה כמו ניסיון להתקדם לכיוון הנכון.

הוסכם עוד עם "תקווה חדשה" כי האחריות המקצועית והפדגוגית על מעונות היום תעבור אל משרד החינוך. זהו צעד שהתבקש כבר מזמן, הכרה בכך שמעונות היום הם מוסדות חינוך לכל דבר ועניין ולא רק בייביסיטר מאורגן.

בהסכם עם "תקווה חדשה" מוזכרת התייחסות כללית לצורך לקדם את זכויותיהם של חשודים ועצורים, וגם התחייבות למצוא תקציב לשם פעילות ראויה של הספרייה הלאומית, עניין ראוי ביותר.

במסגרת ההסכם עם מפלגת העבודה, הוחלט להקים ועדה שבתוך 120 יום תמליץ להאריך את חופשת הלידה ולקבוע חופשת הורות מיועדת לאבות, וכן כן הוחלט לקדם חקיקה שתסדיר חלופות מאסר לנשים הרות ולאמהות לילדים קטנים.

במסגרת ההסכם עם ישראל ביתנו, ששר מטעמה אמור לעמוד בראש ועדת שרים לענייני רגולציה, נקבע כי כל החלטה לגבי רגולציה, תפורסם להערות הציבור למשך 21 יום. אין ספק, כי מדובר בהחלטה חשובה שהיא תוצאה ישירה של המחאה בשנה האחרונה.

מדובר בממשלה מאד מורכבת מבחינה אידיאולוגית, וההסכמים הקואליציוניים השונים לא בהכרח מתיישבים אלה עם אלה. יש לומר, שככלל הסכמים קואליציוניים מהווים בסיס בלבד וברוב ממשלות ישראל היה פער בין האמור בהם לבין הביצוע. אין אלא לחכות ולראות מי יצליח למשוך יותר והאם יצליחו להחזיק בממשלה שללא ספק רב בה המפריד על המחבר.