newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שקרים סטטיסטיים: כך מכחישים את התמותה העודפת מקורונה

בעולם וגם בישראל פורסמו נתונים שמראים לכאורה שהקורונה לא גרמה לתמותה עודפת לעומת שנים קודמות. אבל למעשה מדובר במשחק בנתונים. בחינה מדוקדקת שלהם מראה שלא רק שיש תמותה עודפת, אלא שהיא אפילו גבוהה יותר ממה שדווח

מאת:

נניח שהייתי מציע לכם משרה בחברה קטנה, שהשכר הממוצע בה מעל 100 אלף שקל בחודש. אני משער שהייתם חושבים שמדובר בהצעה לא רעה בכלל.

הייתם מתלהבים פחות אם הייתי ממשיך ומסביר שאמנם רק אמת דיברתי, אבל שהממוצע התקבל מכך שמנכ"ל החברה מרוויח מיליון שקל בכל חודש, ואילו משכורתם החודשית של כל אחד מתשעת העובדים הנוספים היא שקל אחד בלבד בחודש.

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, ב-27 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, ב-27 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

נשמע כמו בדיחה מתחכמת, אבל אפשר למצוא כל יום בעיתונות וברשתות החברתיות דומות לה – דוגמאות ל"איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה", כשם ספרו המעולה והמשעשע של דארל האף, שיצא ב 1954 אבל כאילו נכתב היום.

הספר הקטן הזה הוא כלי נהדר לחידוד ההבחנה בשלל המקרים שבהם אנשים משקרים באמצעות אמירת אמת בדרך מגמתית. תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו פה, בקישור פתוח וחינמי (יש גם איורים חמודים ביותר). הספרון משמש אפילו היום, 67 שנה אחר הדפסתו, כבסיס לקורסים באוניברסיטאות ובמכללות מקוונות, וכחומר הדרכה לחברי סגל במשרדים ממשלתיים בארה"ב. גם כאן אצלנו בישראל, הוא משמש כנראה השראה לא מודעת לרבים בתקשורת ובמדיה החברתית, במיוחד בתקופה האחרונה.

ברשתות ובטורי הדעה לא נדיר למצוא כיום חישובים, שמראים כביכול שכל עניין הקורונה הזה מופרז, ושבכלל לא מדובר במגיפה – לא בישראל ולא בעולם. מי שטענו ביולי ש"אין גל שני, כולם לוקים רק במחלת נפש שנקראת חרדה", המשיכו לטעון זאת בספטמבר, ואפילו בתום 2020 – אחרי גל תמותה של אלפי אנשים.

הגענו למצב שבו בתי החולים דוחים טיפולים ועדיין מתקרבים לסף הספיקה; מחלקות פנימיות וטיפול נמרץ נסגרות בזו אחר זו כדי לאפשר פתיחת מחלקות קורונה שמתמלאות במהירות; אמבולנסים ממתינים שעות בחניה; ומנהלי המחלקות מעידים על פגיעה של ממש בסטנדרט הטיפולי ועל כך שעליהם לבחור את מי להנשים ואת מי לא מבין הזקוקים לכך. ואפילו בימים כאלה, יש מי שמשחקים במספרים כדי להוכיח ש"אין מגיפה, רק הונאה".

הטוענים זאת משתמשים בכמה מספרים ברורים כדי להוכיח את טענתם. טענה אחת כזאת גורסת שאין תמותה עודפת בעולם, כי ב-2019 מתו כ-0.76% מאוכלוסיית העולם (טיפה פחות), וב-2020 מתו כ-0.76% מאוכלוסיית עולם (טיפה יותר).

עוד טוענים אלה שמכחישים את קיומה של מגיפה ששיעור התושבים שנפטר בישראל בשנת 2020 זהה לשיעור התושבים שנפטר בשנת 2015 (0.52% מהאוכלוסייה). הם ממשיכים וטוענים כי בינואר 2021 נפטר אותו מספר אנשים כמו בתקופה המקבילה אשתקד, והטענה שנפטרו 1,500 איש בינואר בגלל קורונה היא "שקר גס".

מתוך "איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה", מאת דארל האף, 1954

מתוך "איך לשקר באמצעות סטטיסטיקה", מאת דארל האף, 1954

בנוסף, נטען כי אם מסתכלים על נתוני התפוסה של בתי החולים בישראל בחודשי החורף, מגלים שבכל שנה התפוסה מלאה ("הזקנה במסדרון"), והמספרים דומים לאלה שנרשמים כעת.

האם המספרים שהם מציגים שגויים? לא. המספרים בטענות האלה נכונים לגמרי. נכונים ממש כמו המשכורת הממוצעת שבסיפור שלמעלה. מה שהטענות מבטאות זה בסך הכל איך משחקים במספרים, באופן שמרחיק אותנו מהבנה של המציאות במקום לקרב אותנו אליה.

לפי הנתונים, לא צריך מכבי אש

לגבי הטענה הראשונה, שלא היתה תמותה עודפת בעולם ב-2020, ההערכות הן, כאמור, שהתמותה היתה פחות או יותר באותו שיעור מהאוכלוסייה כמו ב-2019. אבל מה המשמעות של ההערכות האלה, ומה הרלוונטיות שלהן לעניין הקורונה?

ראשית, "ערכי התמותה בעולם" בשנתיים האחרונות אינם מבוססים על נתונים, כי אם על ניחושים מושכלים וניסיון לצייר מגמות המשך, בהתבסס על שנים קודמות. איסוף הנתונים בפועל נמשך שנים, והוא אטי ובמיוחד לא אמין במדינות עולם שלישי, שבהן מתרחשת רוב התמותה (כפי שניתן לראות במפה שלמטה, שבה שטחה של כל מדינה מייצג את חלקה היחסי מתוך התמותה העולמית.

גודלה של כל מדינה מתאר את חלקה היחסי בתמותה ב-2015 (מקור: WorldMapper)

גודלה של כל מדינה מתאר את חלקה היחסי בתמותה ב-2015 (מקור: WorldMapper)

באתר OurWorldInData, למשל (מאגר מידע שהוקם ומתוחזק על ידי אוניברסיטת אוקספורד ונחשב לאחד המובילים בעולם), מספק החלק העוסק בפילוח תמותה עולמית נתונים עד שנת 2017 בלבד. עבור השנים שאחרי כן? המידע עודנו באיסוף.

שנית, סכימה של התמותה הגלובלית מכל המדינות על פני כל השנה ומכל הגורמים רק תפריע לנו להבין את המצב. מספר מקרי המוות ממלריה באפריקה אינו קשור לתאונות הדרכים בארה"ב, ומוות מחצבת באינדונזיה לא עוזר לנו להבין את חומרת התמותה מזיהום אוויר בהודו.

מנתוני התמותה הגלובליים, למשל, עולה שמתוך 56 מיליון איש שמתו בשנת 2017, רק 120 אלף (0.2%) מתו משריפות, ורק 26 אלף (0.05%) מתו מפיגועי טרור. בלי להתחשב בהקשר הגיאוגרפי ובהשלכות פעולות המניעה שננקטו, היינו צריכים כבר מזמן לפטר את מכבי האש ולפזר את שירותי הלוחמה בטרור.

במאמר חדש (לפני ביקורת עמיתים) ניסו החוקרים אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית ודר דימיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן לבחון את התמותה ב-79 מדינות בעולם בשנת 2020, ברזולוציה שימושית יותר ובהשוואה לתמותה החזויה באותן מדינות.

הנתונים הרשמיים ממדינות שונות מקשים על הסקת תמונת אמת אודות הקורונה והתמותה ממנה. אמינות הדיווח משתנה מאוד ממדינה למדינה. במדינות שבהן מערכת הבריאות רעועה או מוצפת, שיעור משמעותי מהחולים לא יגיע כלל לבתי החולים. במקומות שבהם אין מערך בדיקות ואבחון מקיף, מוחמצים מקרי מוות רבים מקורונה.

למשל אחד מסיבוכיה הנפוצים של המחלה גורם להתפתחות קרישי דם, והיעדר ידע יוביל לרישום המוות משבץ או התקף לב, כאשר גורם המוות היסודי הוא למעשה קורונה.

המאמר ניסה לעקוף את בעיות האבחון והדיווח על ידי השוואת התמותה בפועל בשנת 2020, אל מול תחזית התמותה הצפויה שחושבה על פי המגמה השבועית והחודשית של חמש השנים הקודמות. ברוסיה למשל נמצא שהתמותה יורדת משנה לשנה ביותר מ-2,000 איש לחודש, ולעומת זאת בארה"ב התמותה החודשית באותה תקופה עלתה בכ-3,500 נפש.

בהתאם, תחזית התמותה לשנת 2020 לשתי המדינות שונה, וכך גם חישוב התמותה העודפת בפועל. חישוב בצורה כזו מנטרל גורמים כמו השינוי בגודל האוכלוסייה או הרכבה (כל עוד המגמה קבועה). הנתונים עבור רוסיה וארה"ב, למשל, כבר מגלמים בתוכם שאוכלוסיית רוסיה כמעט קבועה ואילו אוכלוסיית ארה"ב צומחת מדי שנה בכ-2 מיליון איש.

את חלק מתוצאות המחקר, עבור 36 מהמדינות, אפשר לראות באינפוגרפיקה הבאה.

נתוני תמותה ב-36 מדינות, מתוך מחקר שבוחן את התמותה ב-77 מדינות ב-2020, בהשוואה לתמותה החזויה באותן מדינות (מקור: קרלינסקי וקובאק)

נתוני תמותה ב-36 מדינות, מתוך מחקר שבוחן את התמותה ב-79 מדינות ב-2020, בהשוואה לתמותה החזויה באותן מדינות (מקור: קרלינסקי וקובאק)

הגרף בשחור הוא תחזית התמותה, הגרף באדום הוא התמותה בפועל, והשטח הצבוע ביניהם מציין את התמותה העודפת.

עבור כל מדינה מופיעים גם ארבעה מספרים: המספר באדום הוא מספר המתים מעל הצפוי לאותה שנה (לדוגמה בפרו, המדינה העליונה משמאל בגרף, מתו 94 אלף איש יותר ממה שהיו אמורים למות לפי התחזית). המספר בשחור הוא תמותה עודפת ל-100 אלף איש (בפרו, מכל 100 אלף תושבים מתו 290 יותר מהצפוי).

המספר באפור הוא שיעור התמותה העודפת מתוך התמותה החזויה (בפרו מתו 74% יותר מהצפוי לשנה זו, או פי 1.74). והמספר בכחול הוא היחס בין התמותה העודפת לבין התמותה הרשמית מקורונה (בפרו התמותה העודפת גבוהה פי 2.4 מהתמותה הרשמית מקורונה).

המעוניינים לחקור עוד את מאגר המידע, הפתוח לציבור, יכולים להשתמש בפורטל תמותה עודפת אינטראקטיבי שבנה גיל פלדמן. יש הרבה יופי בתקופה הקשה הזו באופן שבו חוקרים, חובבים ואפילו גורמים מסחריים משתפים פעולה לקידום הידע האנושי באופן פתוח ועם הרבה רצון טוב.

אז מה באמת מלמדים הנתונים?

דבר ראשון שניתן ללמוד מהנתונים הוא שבכל מקום שבו היתה התפרצות משמעותית של קורונה, נרשמה גם תמותה עודפת ניכרת ביחס לתמותה הצפויה באותה שנה.

חשוב גם לזכור שנתוני התמותה אינם סופיים, ובחלק מהמדינות הם מתעדכנים לאחור גם שנה אחרי. היות שהעדכונים הם תמיד כלפי מעלה, כשנוספים דיווחים ממקומות שונים, המספרים הסופיים יהיו גדולים יותר מהמצוין כאן.

כך, נראה שמדינות רבות דיווחו רק על חלק קטן מהתמותה מקורונה. רוסיה למשל דיווחה על 57 אלף מתי קורונה בשנת 2020, אך לפי התמותה העודפת שם נראה שמתו בה בפועל מקורונה 300 אלף איש; מקסיקו דיווחה על 125 אלף מתי קורונה, אך נראה שהיו 270 אלף; במדינות כמו אוזבקיסטאן, קזחסטאן, מצרים ובלרוס, שבהן התמותה העודפת הגיעה עד פי 12, פי 15 ואפילו פי 30 מהתמותה הרשמית מקורונה, לא נראה שיש בכלל טעם להתייחס לערכים הרשמיים.

לאחר סכימת הפערים מכל המדינות, עולה שמספר המתים האמיתי מהמגפה בשנת 2020 גבוה כנראה פי 1.6 מהמספרים הרשמיים. מאחר והסך הכל הרשמי כיום הוא 2.3 מיליון מתים מקורונה, המספר האמיתי הוא כנראה 3.6 מיליון איש.

במדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד, שבהן ננקטו צעדי ריחוק חברתי וסגרים באופן יעיל, לא רק שהתמותה מקורונה היתה נמוכה מאוד, אלא שגם התמותה העודפת הכללית היתה שלילית. בניו זילנד מתו 2,100 איש פחות מהתחזית ל-2020, ובאוסטרליה 4,700 פחות. רוב התמותה העודפת השלילית הזו היתה בחודשי החורף באותן מדינות, עונה שבה יש בדרך כלל ריבוי של מקרי מוות ממחלות דמויות שפעת (Influenza Like Ilnesses או ILI).

מחקר על מדינות בחצי הכדור הדרומי אכן הראה ירידה של 98% בבדיקות חיוביות לשפעת במדינות שבהן הופעלו אמצעי ריחוק חברתי, ומחקר נוסף מאוסטרליה הראה על ירידה של 98% גם באבחוני גורם מרכזי נוסף לתמותה מדלקת ריאות, וירוס RSV. תופעה זהה של היעלמות השפעת וה-RSV נצפתה גם בתחנות הבדיקה באירופה ובארה"ב.

מדוע נעלמים נגיפים נשימתיים אחרים בעוד שנגיף הקורונה מהווה אגוז קשה יותר לפיצוח? התשובה היא מקדם ההדבקה. עבור שפעת מזן H1N1 (זן מידבק יחסית), מקדם ההדבקה מוערך ב-1.5. עבור קורונה, לעומת זאת, ההערכות נעות בין 3.15 עד 7. אם אכן קורונה מידבקת כפליים ויותר משפעת, הרי שצעדים כמו ריחוק חברתי, עטיית מסכות והגבלת טיסות יבלמו את הפצת השפעת הרבה לפני שיעצרו את הקורונה. הדבר נצפה ואושר שוב ושוב בכל מדינות העולם.

התמותה מקורונה ניכרת גם ממערך איסוף הנתונים המקיף של ה-CDC בארה"ב, כפי שמדגים גרף תמותה עודפת בארה"ב לאורך שלוש השנים האחרונות. התמותה מוגדרת כעודפת כשהיא מעל הקו העליון הכתום (שגבוה משמעותית מהממוצע החזוי).

בעונת השפעת הקשה באופן יוצא דופן של 2017/18, אירוע התמותה היחיד שעבר את הקו הכתום בשנים האחרונות, היתה תמותה עודפת של פחות מ-14 אלף איש. ואילו במגיפת הקורונה, למרות כל הצעדים שננקטו, ואף שרק 60% ממקרי המוות בשבועות האחרונים מדווחים עד כה (בגלל שיטת איסוף הנתונים), ואף שהיא רחוקה מלהסתיים, מתו עד כה יותר מ-450 אלף איש.

"זו ש-פ-ע-ת!". בעצם לא. עונת השפעת הקשה ביותר של השנים האחרונות משמאל, קורונה מימין. צלבים אדומים מציינים שבועות שבהם התמותה עברה באופן משמעותי את הערך חזוי (מקור: CDC)

"זו ש-פ-ע-ת!". בעצם לא. עונת השפעת הקשה ביותר של השנים האחרונות משמאל, קורונה מימין. צלבים אדומים מציינים שבועות שבהם התמותה עברה באופן משמעותי את הערך חזוי (מקור: CDC)

לסיכום שאלת התמותה העודפת בעולם, ניתן לומר שני דברים. הראשון הוא שכדי לקבוע אם יש או אין תמותה עודפת ב-2020 ברמה הגלובלית יידרשו שנים של איסוף נתונים, ובחינה כזאת ממילא היא ברזולציה גסה מדי.

הדבר השני הוא שהממצאים מראים שהתמותה בפועל מקורונה גבוהה משמעותית מהמספרים הרשמיים, וזאת למרות כל הצעדים הקשים שננקטו במקומות רבים. מספר מאגרי מידע עצמאיים מצביעים על הערכת חסר של עשרות אחוזים בתמותה האמיתית, והמחקר המקיף היחיד בנושא (לפני ביקורת עמיתים) מעריך את הפער ב-60%, משמע שהתמותה בפועל מקורונה קרובה יותר ל-3.5 מיליון איש מאשר למספר הרשמי העומד על 2.3 מיליון.

ומה המצב בישראל?

מהנתונים בעולם ברור שמחלת הקורונה גורמת לתמותה עודפת משמעותית בכל מקום שבו מאפשרים לה להתפרץ. והנה אצלנו בישראל, כהוכחה לכך שנזקי הקורונה מופרזים לכאורה, רצה ברשתות החברתיות טבלה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה את שיעור האוכלוסייה שנפטר מדי שנה.

בשש השורות האחרונות בטבלה, המופיעות כאן למטה, ניתן לראות שגם ב-2015 וגם ב-2020 נפטר 0.52% מהאוכלוסייה. האם ניתן להסיק מזה שלא היתה תמותה עודפת משמעותית ב-2020? שאין טעם בכל הצעדים והנזק האיום הנלווה אליהם?

טבלת שיעורי תמותה שרצה ברשת, המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

טבלת שיעורי תמותה שרצה ברשת, המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יש פה שני תעלולים שצריך לשים לב אליהם. נתחיל בקטן מבין השניים.

השוואה פשוטה של שיעורי תמותה בין שנים היא מטעה. מצד אחד, האוכלוסייה גדלה משנה לשנה (בישראל בשיעור של 1.7% בממוצע), וכשיש יותר אנשים ברור שגם ימותו יותר. מצד שני, שיעור התמותה יורד בעקביות לאורך השנים, עקב שילוב גורמים כמו שיפור הרפואה, עלייה בתוחלת החיים, שינוי בהרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה ועוד.

הדגמה לתופעה אפשר לראות בהשוואת התמותה העודפת בניו יורק מהשפעת הספרדית (שהשתוללה בעולם בין 1918 ל-1920 וקטלה בין 20 ל-50 מיליון איש) לעומת זו מהקורונה, שמופיעה במאמר שפורסם באוגוסט בכתב העת JAMA.

השוואת התמותה העודפת מהשפעת הספרדית לעומת הקורונה בניו יורק (מקור: JAMA)

השוואת התמותה העודפת מהשפעת הספרדית לעומת הקורונה בניו יורק (מקור: JAMA)

התמותה ל-100 אלף נפש מהשפעת הספרדית (העמודה הימנית ביותר בגרף השמאלי), היתה אמנם גבוהה יותר מהתמותה לנפש כתוצאה מהקורונה (העמודה הימנית בגרף הימני). אבל מאחר ושיעור התמותה הרגיל לפני מאה שנה היה כפול מערכו כיום, יוצא שהתמותה העודפת בניו יורק כתוצאה מהשפעת הספרדית היא רק 70% מהתמותה העודפת שם כתוצאה מהקורונה. לפני 100 שנה מת שיעור גבוה יותר, אבל ביחס לתמותה הצפויה הרגילה ההפרש היה קטן יותר.

הירידה בשיעור התמותה בישראל לאורך השנים היא מתמשכת וקבועה למדי. ראו למשל בגרף שבו מספר המתים בכל שנה הותאם לגודל האוכלוסייה ב-2020. הגרף מתאר את התמותה בישראל לאורך השנים אם האוכלוסייה היתה בגודל קבוע – משמאל עבור שש השנים האחרונות ומימין עבור 20 השנה האחרונות.

אם נבחן את מאגר הנתונים של קרלינסקי וקובאק, נראה שהתמותה העודפת בישראל ב-2020 (הנקודה האדומה בגרף) היתה כ-7% מעל לחזוי לשנה זו על פי המגמה, או כ-3,100 איש, התאמה הדוקה למדי לתמותה מקורונה.

תמותה בישראל מתוקננת לגודל האוכלוסייה ב-2020. ניתן לראות את הירידה בשיעור התמותה לאורך השנים (מקור: פרופ' דקל צור מאוניברסיטת בן גוריון)

תמותה בישראל מתוקננת לגודל האוכלוסייה ב-2020. ניתן לראות את הירידה בשיעור התמותה לאורך השנים (מקור: פרופ' דקל צור מאוניברסיטת בן גוריון)

מגרף התמותה העודפת ב-20 השנה האחרונות ניתן לראות שאפילו אם משווים את כל שנת 2020 לשנים הקודמות, אף שבחציה כמעט לא היתה תמותת קורונה, הרי שהתמותה השנתית השנה הסיגה את ישראל אחורה כ-10 שנים מבחינת שיעורי התמותה.

אפשר לראות גם שלא סתם נבחרה ההשוואה המגמתית מול שנת 2015 – שנה שהיא אמנם חריגה יחסית בגובהה מעל קו המגמה הכללי, אבל גם היא לא מתאפיינת בתמותה עודפת, בניגוד ל-2020 שבה, כאמור, נפטרו אלפי אנשים מעל החזוי.

המניפולציות לא ממסכות את התמותה העודפת

אבל נשאלת השאלה מה בעצם ההגיון בהשוואת כל שנת 2020 לכל השנה שלפניה? האם זה מסייע לנו להבין את תמונת המצב מול הקורונה, או דווקא ממסך?

בגלל הצעדים החריפים שננקטו, היתה בפועל תמותה מקורונה בישראל רק ארבעה חודשים במהלך השנה: יולי עד אוקטובר ואז שוב בדצמבר. בשאר החודשים, הסגרים בלמו את התמותה כמעט לחלוטין. בעיקר ניכר הדבר בחודשים אפריל-יוני, שבהם הסגר הראשון והציות הגבוה לו בלמו את העלייה באיבה, ושוב בחודש דצמבר, כתוצאה מהסגר השני שעצר את העלייה באוקטובר.

תמותת קורונה יומית בישראל, ממוצע נע על פני שבעה ימים (מקור: OurWorldInData.com) כ

תמותת קורונה יומית בישראל, ממוצע נע על פני שבעה ימים (מקור: OurWorldInData.com)

אין הגיון בבחירה להשוות את התמותה בשנת 2020 כולה לשנה שלפניה כולה, בזמן שהיתה תמותה מקורונה רק בחצי השני של השנה. אפשר באותה מידה גם לבחור להשוות את התמותה בכל "העשור שבו פרצה המגיפה" (2010 עד 2020) לתמותת כל העשור שלפניו, וכך "להוכיח" שהתמותה מהמחלה היתה זניחה, בדומה לסיפור על הסטטיסטיקאי שטבע בבריכה שעומקה הממוצע 15 ס"מ.

אם נרצה לעומת זאת להבין מה באמת קרה עם הקורונה, נשווה את החודשים שבהם היא התפשטה מול התקופה המקבילה בשנים קודמות. בשני הגרפים הבאים ניתן לראות את השוואת התמותה עבור השנים 2014-2020 בחצי השנה מיולי עד דצמבר (משמאל), ובחודש אוקטובר (מימין). הנקודה האדומה מציינת את התמותה באותה תקופה בשנת 2020, והאחוזים שלידה – את החריגה מהמקום שהיה צפוי לה על הגרף, כלומר את התמותה העודפת.

מקור: פרופ' דקל צור מאוניברסיטת בן גוריון

מקור: פרופ' דקל צור מאוניברסיטת בן גוריון

באוקטובר, אחרי ההתנהלות החופשית כמעט לחלוטין שבין הגל הראשון והשני ולפני שהסגר השני החל להשפיע, היתה התמותה העודפת יותר מ-25%. הבחירה באוקטובר הגיונית, כי בפועל זהו החודש היחיד לפני חורף 2020 שבו היה ביטוי ריאלי לתמותה מקורונה, אחרי התפשטות התחלואה מהפתיחה המהירה שאחרי הסגר הראשון ועד לבלימה שבסגר השני.

בפועל רחוק אוקטובר מלהיות התסריט הגרוע ביותר, מכיוון שהצעדים החריפים שננקטו איפשרו למערכת הבריאות להמשיך לתפקד אז ולהימנע מהגעה לסף הספיקה. ללא בלימת גל התחלואה באמצעות הסגר השני וסגירת מערכת החינוך לקראת סוף ספטמבר, מערכת הבריאות היתה מתחילה להגיע לסף הספיקה שלה.

במקרה כזה, כפי שראו בכל מקום בעולם שבו זה קרה, שיעורי התמותה היו מתחילים לעלות והתמותה היתה ממריאה. בכתבה הקודמת הוצגו גרפים ומחקרים מהעולם וגם מישראל שמראים זאת. זה לא תיאורטי. זה קורה ממש כעת אצלנו. אנשים שהיו יכולים לחיות אם לא היה עומס – מתים.

אם לסכם את שאלת התמותה העודפת בישראל ב-2020, ניתן לראות כי אפילו שילוב של בחירת שנת השוואה מגמתית (2015), ואפילו התעלמות מכך שביותר ממחצית שנת 2020 לא היתה כלל תמותת קורונה בישראל, שתי המניפולציות הללו יחד עדיין לא מצליחות למסך את העובדה שנפטרו ב-2020 אלפי אנשים מעל הצפוי.

השוואה הגיונית יותר, שמשווה בין התקופות הרלוונטיות ולא את השנים כולן, מראה שכאשר לא מתבצעים צעדים יעילים למיתון התחלואה, מגיעה התמותה העודפת ל-26%.

התמותה העודפת היתה מגיעה גם לשיעורים גבוהים יותר מרגע שמערכת הבריאות חוצה את סף הספיקה, מה שהיה מתרחש כמעט בוודאות ללא הצעדים החריפים שננקטו.

יותר מתו מקורונה, פחות משפעת וזיהומים

בימים האחרונים שוב נעשה מאמץ להראות ש"אין מגיפה" באמצעות שקרים סטטיסטיים, הפעם סביב ינואר 2021. ב-3 לפברואר הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העדכון התקופתי שלה "תמותה לפי יום פטירה ונפה", עם נתוני התמותה שנאספו עד אותו רגע עבור 1 עד 24 לינואר 2021. מיד עם הפרסום צייץ מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' יורם לס, את ההודעה הבאה:

הדבר גרר רעש רב, משדר מיוחד של אורלי וגיא ותפוצה המונית ברשתות החברתיות.

מה בעצם הבעיה בנתונים האלה? יש פה לא פחות משלוש בעיות:

  1. השוואת נתונים חלקיים ולא מעודכנים של 1/2021 לנתונים מלאים מהשנה שעברה
  2. התעלמות מצעדים קשים שהוחלו לאורך כל ינואר, שצימצמו מגעים והקטינו הפצה, תחלואה ותמותה מקורונה
  3. התעלמות מהתמותה ממחלות חורף, שנעצרה בזכות הצעדים וחסכה מקרי מוות רבים שבלעדיהם מספר הנפטרים בינואר היה גבוה בהרבה.

נבחן כל אחת מהנקודות האלה והמניפולציות שהן משקפות:

מניפולציה ראשונה: הלמ"ס מוציאה נתונים ראשוניים במועדים קבועים, אשר כדרכם של נתוני זמן אמת הם חלקיים ומתעדכנים רטרואקטיבית עם סיום האיסוף מהמקורות השונים. אדם שהיה מנכ"ל משרד הבריאות בעברו אמור לדעת זאת היטב, ולהיות מודע לדמגוגיה שבשימוש בנתונים חלקיים.

גם בלמ"ס מודעים לשימושים דמגוגיים שעשו בעלי אג'נדה בנתונים חלקיים כאלה בעבר, לכן מופיע בתחתית הדף הראשון של כל עדכון המשפט: "נתוני החודש האחרון אינם מלאים". כדי להבהיר שלוקח למעשה יותר משנה לסיים את איסוף כל הנתונים, נכתב גם: "נתוני 2019-2020 אינם סופיים". למען הסר ספק, המשפטים אף נצבעו באדום.

צילום העמוד הראשון מעדכון הלמ״ס האחרון

צילום העמוד הראשון מעדכון הלמ״ס האחרון

ניסיון העבר מראה שהנתונים מתקרבים לערכם הסופי לכל הפחות עד סוף החודש העוקב, במקרה הזה סוף פברואר, ולא פעם יש עדכונים קטנים יותר גם שבועות ואף חודשים אחרי כן. במצב החירום הנוכחי במערכת ובמשק, מתקבל על הדעת שיידרש אף יותר זמן מהרגיל לאסוף ולעבד את המידע.

מניפולציה שנייה: בינואר הופעלו צעדים קיצוניים כדי לעכב את עליית התחלואה ולצמצם את התמותה: מערכת החינוך נסגרה, הושתו הגבלות תנועה, נאסרה התכנסות, המסחר הופסק ועוד. גם אם האכיפה היתה לקויה ושיתוף הפעולה עם ההנחיות חלקי, ברור שצומצם מספר המגעים בין אנשים, וההדבקה היא פרופורציונלית למספר המגעים.

אין טעם להתייחס רק למספר המתים מקורונה מבלי להביא בחשבון את צעדי המניעה שננקטו ועד כמה התקרבה מערכת הבריאות לסף הספיקה שלה. זו חוכמה קטנה מאוד לספור רק תמותה שאירעה, ולא גם תמותה שנחסכה. אפשר באותה מידה לטעון ש-350 הרוגים לשנה בתאונות דרכים בישראל אינם מצדיקים השקעה של מיליארדים רבים בתשתיות ובאכיפה.

מניפולציה שלישית: תמותת ינואר מגלמת בתוכה מצד אחד תוספת של 1,430 מתי קורונה, אבל מצד שני גם תמותה משמעותית שנגרעה ביחס לממוצע.

אם אנו רוצים להשוות בין גובהם של שני אנשים, לא נעמיד אחד מהם בתוך בור, אך זה מה שמבוצע בהשוואה הזו. בשנה רגילה מתים בכל שנה בישראל לפחות 1,200 אנשים משפעת ונגיפים נשימתיים אחרים, כאשר לפי דו"חות משרד הבריאות תחלואה זו מרוכזת בין דצמבר לפברואר, ומגיעה לשיא בסוף ינואר. תחלואת נגיפים דמויי שפעת, כפי שכבר הודגם, נעלמה בחורף הנוכחי כמעט לחלוטין, ויצרה בינואר "בור" של כמה מאות מתים שנחסכו.

האם ייתכן שהיה בלבול, ושאנשים שמתו ממחלות אחרות נרשמו כמתי קורונה? הבדיקות האמינות לגילוי קורונה ומהלך המחלה האופייני הייחודי הופכים בלבול המוני כזה בין מחלות לבלתי סביר. גם אם יש מקרים שבהם יש בלבול כזה, וסביר שיש כאלה פה ושם, נתוני התמותה העודפת מהעולם והפער ביניהם לבין נתוני התמותה הרשמית מקורונה מראים שהרבה יותר פעמים, הבלבול הוא דווקא בכיוון ההפוך, וגורם לתת-אבחון ניכר של התמותה מקורונה.

טענות שלפיהן הבדיקות אינן אמינות הן משוללות כל בסיס. בישראל, למשל, במשך שבועיים בחודש מאי בוצעו בכל יום 7,500 בדיקות בממוצע, ומתוכן רק כ-20 התקבלו כחיוביות וגם מהן התגלה חלק כנשאים אמיתיים. מתוך 10 מיליון בדיקות בווהאן שבסין בנובמבר נמצאו 300 מאומתים בלבד. סקר דומה על 1.8 מיליון בדיקות בהונג קונג מצא שיעור אפילו נמוך יותר של מאומתים. וממש בימים אלה, במערב אוסטרליה, נמצאו אפס מאומתים מתוך עשרות אלפי בדיקות שבוצעו. הבדיקות אמינות, ואינן מייצרות "מאומתים כוזבים" בכמות משמעותית.

בגרף שלמטה, המבוסס על נתוני משרד הבריאות, אפשר לראות את ההתאמה ההדוקה בין התמותה העודפת לתמותה מקורונה עד דצמבר. עם בוא החורף חלה היפרדות בין הגרפים, כיוון שהצעדים שננקטו הועילו אמנם רק באופן חלקי נגד הקורונה, אך הכחידו את השפעת ואת מחלות החורף בהצלחה. תמותת הקורונה המשיכה לנסוק, אך בו זמנית חיים רבים ניצלו יחסית לממוצע בזכות הצעדים והריחוק החברתי, והקיזוז נותן את האשליה כאילו התמותה היא רגילה לעונה.

מקור: משרד הבריאות

מקורות: משרד הבריאות, אריאל קרלינסקי

נגיפים נשימתיים הם רק חלק מהתמותה שנחסכה בחודשי התפרצות הקורונה. ההערכה למשל היא שבכל שנה מתים כ-3,350 איש מזיהומים נרכשים בבתי החולים, כ-280 איש בחודש. דחיית חלק מהטיפולים שאינם דחופים ומהניתוחים האלקטיביים, כפי שנאלצים לעשות כעת בבתי חולים רבים, מורידה מן הסתם את המספר הזה.

לסיכום, ניתן לומר שמי שטוענים כי אין תמותה עודפת מקורונה בינואר 2021 לעומת ינואר 2020 מבצעים שני תעלולים מיוחדים כדי להסתיר את חומרת נזקי הקורונה בחודש שעבר. ראשית, הם מתעלמים מכך שנתוני ינואר 2021 רחוקים מלהיות סופיים. שנית, הם מתעלמים מהצעדים הקשים שננקטו בחודשים האחרונים, הפחיתו את התמותה מקורונה – ובעיקר הפחיתו כמעט לאפס את תמותת החורף שאינה קשורה לקורונה, כך שאנו מודדים את גובה התמותה העודפת מקורונה כשהיא "עומדת בבור".

עיוות ציני של נתוני התפוסה

הניסיון להראות שאין כעת בעצם עומס מיוחד על בתי החולים הוא אולי אפילו ציני יותר מהמניפולציות שהוזכרו עד כה. לראיה מביאים הטוענים סטטיסטיקות משנים עברו של תפוסת בתי חולים, ומראים שגם אז בשיא עונת השפעת היו "ממש אותם מספרי תפוסה כמו שיש כעת".

צריך להיות מנותק מהמציאות באופן באמת יוצא מהכלל כדי לעצום עיניים מול המצוקה שמערכת הבריאות נמצאת בה. ראשי מחלקות בבתי החולים מסבירים בעיתונות, ברדיו, בטלוויזיה וברשתות החברתיות שבעשרות שנות עבודתם במערכת מעולם לא חוו מצב כזה.

מגן דוד אדום מדווחים על סטטיסטיקות הכוללות מאות מקרים בחודש שבהם אמבולנסים עם חולים קשים ממתינים שעות על גבי שעות כדי שתתפנה מיטת אשפוז; מחלקות קורונה נפתחות בחניונים ובמבנים ארעיים; ונהגי אמבולנסים ותיקים מתארים שגרה בלתי אפשרית שאינה דומה במאום גם לא לחורפים קשים יחסית.

איש מד"א מפנה חולה קורונה למרכז הרפואי זיו בצפת, ב-19 ביולי 2020 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

איש מד"א מפנה חולה קורונה למרכז הרפואי זיו בצפת, ב-19 ביולי 2020 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

איך ייתכן, אם כך, ששיעורי התפוסה השנה דומים לאלה שנרשמו בשנים עברו? כדי לענות על כך צריך לראות מה כולל בתוכו המושג "תפוסה", ובעיקר להבין את ההבדל הגדול בין "תפוסה" לבין "עומס".

קורונה היא מחלה המתאפיינת בממוצע אשפוז ארוך של לפחות שבועיים, הדורש כוח אדם רב. האשפוז קשה וארוך אפילו יותר למי שלבסוף מוצא את מותו. מצב כמו היום, שבו נכנסים למערכת בכל יום 150 חולים קשים ויוצאים 50 נפטרים, מוביל לתהליך מואץ של הצטברות עומס במחלקות.

בשנה רגילה תכלול התפוסה מאושפזים רבים המגיעים לטיפולים אלקטיביים, לפרוצדורות בנות דחייה, לטיפולים, לבדיקות ועוד. אך בניגוד לשנים עברו, רבים מהליכים אלה בוטלו או נדחו כעת, ותמהיל המאושפזים מונה יותר מאושפזים קשים. למשל, עוד ועוד מחלקות פנימיות ומחלקות טיפול נמרץ מוסבות למחלקות קורונה ומתמלאות, כאשר בשנים רגילות אין הסבה של מחלקות, ובוודאי לא של מחלקות טיפול נמרץ.

על כך יש להוסיף שבגלל אופי המחלה ודרישות המיגון, העומס המוטל על מחלקות הקורונה הוא לאין שעור גדול מאשר במחלקות רגילות. ראשית, נדרש יותר כוח אדם לכל חולה, למשל שבעה תקנים סיעודיים לאקמו קורונה לעומת 3.5 לחולה רגיל (מתוך "דו"ח ברומטר רפואי שטח 1", טלגרם משרד הבריאות).

שנית, המשמרות קצרות יותר עקב הקושי הרב לעבוד עם ציוד המיגון, שדורש החלפת צוותים בכל שעתיים.

שלישית, התחלואה והבידוד של הצוותים מעמיסה על כוח האדם הנותר, ומצמצמת את קיבולת המערכת. בידוד צוות מאומת נדרש למניעת שרשרת הדבקה שעלולה להיגמר בקטסטרופה, שכן בבית החולים יש ריכוז גבוה יחסית של מדוכאים חיסונית, חולי סרטן, מתאוששים מניתוחים, מטופלים במחלות רקע ועוד.

כך, אם לסכם, בחורף רגיל תמהיל המאושפזים כולל הרבה יותר חולים קלים מאשר בגל הקורונה, וחולי הקורונה הקשים גם דורשים הרבה יותר ציוד וכוח אדם. מסיבה זו, השוואה בין מספר המאושפזים בחורף רגיל לבין המספר כעת שגויה ומטעה. אפילו אם המספרים זהים, הם אינם מייצגים את אותו העומס על בתי החולים.

מוטב שבמקום להשתמש בשקרים סטטיסטיים כדי למסך את המציאות ננסה להתמקד במה שקורה, נפקח עיניים ונראה את המצב הקשה, שמחמיר והולך ממש עכשיו בפועל במערכת הבריאות, שאינו דומה בשום פנים ואופן למה שקרה בשנים עברו משום בחינה.

מכיוון ששילוב של הקפדה חלקית על ההנחיות יחד עם וריאנטים מידבקים יותר של הקורונה הפכו את הסגר לבלתי יעיל, חלק מההגבלות הוסרו והתחלואה כמעט בוודאות צפויה לעלות. ההתחסנות של רוב האוכלוסיות בסיכון תוריד את התמותה והתחלואה הקשה, אבל זה עלול להתקזז עם תחלואה מוגברת בשאר האוכלוסייה. בגיל 45, למשל, הסיכוי למחלה קשה הוא 1 ל-50 נדבקים ואילו בגיל 60 1 ל-10, משמע שאם התחלואה תתפרץ עם הסרת המגבלות ועל כל מחוסן בן 60 שנדבק יהיו ששה בני 50, נגיע לאותו עומס תחלואה.

עלייה בעומס במצב הנוכחי היא בעייתית מאוד, מאחר שבתי החולים נמצאים כבר קרוב מאד לנקודת אי-הספיקה שלהם. חלקם של הצעירים בתחלואה הולך ועולה ככל שמתפשטים הווריאנטים המידבקים יותר. התופעה בולטת במיוחד בימים אלה, כאשר מספר החולים הקשים בבתי החולים נשאר יציב למדי, סביב 1,100, מאז אמצע ינואר, אף שמבצע החיסונים הנמרץ מוריד את חלקם של בני ה-60+ בהתמדה באותם שבועות.

השפעת מבצע החיסון המקיף של הגילים המבוגרים על חלקם בתחלואה. למרבה הצער סך החולים הקשים נשאר יציב. נראה ששילוב של וריאנטים מידבקים יותר של הקורונה יחד עם הקפדה חלקית על ההנחיות מעלה את חלקם של הצעירים (מקור: פרופ' ערן סגל)

השפעת מבצע החיסון המקיף של הגילים המבוגרים על חלקם בתחלואה. למרבה הצער סך החולים הקשים נשאר יציב. נראה ששילוב של וריאנטים מידבקים יותר של הקורונה יחד עם הקפדה חלקית על ההנחיות מעלה את חלקם של הצעירים (מקור: פרופ' ערן סגל)

זהו אינטרס של כל אחד ואחת מאתנו לצמצם את הסיכון להידבקות או להדבקה – לא להיפגש עם אחרים בחללים סגורים, להקפיד על מסכה כשאנו ליד אנשים אחרים, ובעיקר להתחסן בהקדם.

קולו אור מחלק את החיים בין מחקר, יצירה ומוזיקה. סקרן תמיד להבין את המציאות שמאחורי האג'נדות

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רועים פלסטינים בבקעת הירדן. השימוש בשטחי אש הפך שיטה להרחקתם מהמרעה (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

רועים פלסטינים בבקעת הירדן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

ללוות רועים פלסטינים בתענית אסתר: על החטאים האלה אני צם

בעוד הרחפן שהפעילו המתנחלים כדי להניס את עדרי הפלסטינים חג מעל, חשבתי על החטא הכפול שעליו אני מבקש לכפר על ידי הצום: רווחי הכיבוש מהם אני נהנה כחלק מהעם הכובש, והעובדה שכמו רבים אחרים, איני עושה מספיק כדי לשים לזה סוף

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf