פרות קדושות: איך צמחונות יכולה לשמש מכשיר לדיכוי

כמו רבים אחרים, האמנתי שצמחונות בהודו היא ביטוי של אי-אלימות. המציאות יותר מורכבת. המשטר הלאומני של נרנדרה מודי משתמש בצמחונות כתירוץ לגזענות ואלימות נגד מיעוטים, מוסלמים ואחרים. צמחונות והודו, לא מה שחשבתם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: טליה אריאב

כשהיו שואלים אותי איך, מתי ולמה נעשית טבעונית, התשובה שלי היתה "בגדול, בהודו: זה התחיל בשנה בהודו בה אכלתי רק אוכל צמחוני כי (כך חשבתי), זה מה שאוכלים שם. בתהליך של כמה שנים זה התחבר לי לעמדה מוסרית ופוליטית והפך לטבעונות."

היום, אני מבינה שהתשובה הזו בעייתית. זה לא הופך את החוויה שלי ללא-אמיתית, וגם לא מערער את הרצון הטוב שעמד בבסיסה, אבל למדתי להבין שההנחה שצמחונות היא "מה שאוכלים" בהודו מבטאת בורות שלא רק חוטאת למציאות, אלא גם משרתת תפיסות פוליטיות ימניות לאומניות בהודו.

הבורות הזו אינה מקרית. בעיני רבים המתבוננים בה ממערב, הודו מנוסחת כאחרוּת מוחלטת ואחידה: בלתי אלימה, בלתי הישגית, בלתי רציונלית, בלתי גברית. בקיצור, תמונת ראי מושלמת של ה"מערב". בישראל, המערבית בעיני עצמה, הגלגול הנוכחי של הפנטזיה ששמה הודו מסמן עבור רבים היום חופש מוחלט של אחרי-השחרור, של "להיות ברגע".

> תמר זנדברג ומלחמות הקודש של השמאל

מודי בתרגיל יוגה המוני. הפך את הצמחונות למדד של "הודיות"

מודי בתרגיל יוגה המוני. הפך את הצמחונות למדד של "הודיות"

חשוב לי לכתוב שאני חושבת שאפשר למצוא פרקטיקות ורעיונות מעוררי השראה שמקורם בהודו הקלאסית. הבעיה מתחילה כשאנחנו מבלבלים בין דוקטרינות או פרקטיקות מסוימות ובין תת-יבשת שלמה, על מאות מיליוני תושביה. מרגע שאנחנו חושפים את ההיסטוריה הארוכה של התיווך של הפרקטיקות האלה, אנחנו יכולים להתנגד למניפולציות שהן מקפלות בתוכן. כך, למשל, תמונה מן הסוג של נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו היום, מוביל מדיטציה המונית ב"יום היוגה הבין לאומי" עשויה להדליק כמה נורות אזהרה.

אלימות בשם אי אכילת בשר

בסתיו האחרון ישבתי על הדשא באוניברסיטת שיקגו עם חברה שלי, סנג'וקטה, שנולדה וגדלה בבנגל (צפון מזרח הודו) ולומדת אתי במחלקה ללימודי דרום אסיה. היינו אחראיות על אירוע מחלקתי כלשהו והוטל עלינו להזמין קייטרינג.

משום שלא רציתי להיות אחראית לאכילת בשר באופן המוני, הצעתי שנזמין רק צמחוני. סנג'קוטה הזדעזעה. בעיניה, כמו גם בעיני רבים מהחברות והחברים שלנו במחלקה, האמירה שמזהה בין הודו ובין צמחונות היא קריקטורה מעוותת. יותר מזה, בשם האמירה המעוותת הזו, ממשלת הימין הנוכחית של הודו נותנת גיבוי לאלימות גזענית כלפי אוכלוסיות שלמות שמזוהות עם אכילת בשר: מוסלמים, קהילות רבות של Dalits ("קאסטות נמוכות"), נוצרים.

בקיצור, צמחונות, שמניפה דגל של אי-אלימות (ahimsa), השאובה כביכול היישר מדוקטרינות הודיות קלאסיות, משרתת את השלטון הנוכחי בהודו כדי לשלול את ה"הודיות" מכל מי שאינה "הינדואית", או אינה מספיק "הינדואית". עבור רבים בקהילת השמאל הפוליטי הנרדפת בהודו, אכילת בשר פומבית משמעה הזדהות עם אוכלוסיות נרדפות ומוחלשות ומחאה נגד מדיניות גזענית שיטתית.

> עשרות אלפים מתושבי עזה השתתפו בצעדת השיבה. 14 נהרגו

אידאל אהבת הפרה הפך למסמן את אהבת המולדת. נשים מוכרות תבלינים ופרות, רג'סטאן, הודו. ינואר 2016. (אביר סולטן / פלאש90)

אידאל אהבת הפרה הפך למסמן את אהבת המולדת. נשים מוכרות תבלינים ופרות, רג'סטאן, הודו. ינואר 2016. (אביר סולטן / פלאש90)

להיגד "הודו שווה צמחונות" יש היסטוריה ארוכה. בקווים כלליים, היא מתחילה עם צמיחתן של קהילות בודהיסטיות, ג'אייניות ומה שהיום מכונה "הינדואיות", סביב המאה הרביעית לפני הספירה. בניגוד למה שהזרם הלאומני בהודו נוטה לספר, הקהילות הקדומות יותר של הודו אכלו בשר. גם אחרי שהחלו לצמוח התנועות הצמחוניות, רוב האנשים בהודו ככל הנראה המשיכו לאכול בשר.

הימין ההודי נוהג לקשור בין כניסת האיסלאם להודו בימי הביניים ובין חדירתן של פרקטיקות של אכילת בשר, אבל זהו קישור שגוי. אין שום ספק שבשלושת אלפי השנים האחרונות, קהילות שונות ומגוונות בהודו, ובכללן גם ברהמיניות, אכלו ואוכלות בשר. אמנם קיימות קהילות מסוימות שזיהו עצמן עם צמחונות באופן עקבי (ואף זכו לייצוג מרשים בטקסטים פרה-מודרניים, שלא מייצג את חלקן באוכלוסיה), אבל ישנן הוכחות רבות לכך שההתאמה הגורפת בין זהות דתית-קהילתית ובין דיאטה היא תוצר של הנחות מודרניות, וגם היום אינה תואמת את המציאות בשטח.

עם עלייתה של תנועת הלאומיות בהודו תחת הקולוניאליזם הבריטי, החלו להתעצם המתחים הקהילתיים בין מוסלמים להינדים. צמחונות, או "קדושת הפרה", הפכו לאחד מסמני הזהות שאימצה ה"הודיות" המתהווה של המאה ה-19. בשם "הגנת הפרה", קמו תנועות שהיוו מוקדים של פעילויות אלימות נגד מוסלמים. באותן שנים, מהטמה גנדהי אימץ, כידוע, את אידיאל "אהבת הפרה" כמסמן של אהבת המולדת (הפרה כאמא אדמה והימנעות מאכילתה היא רעיון קלאסי שמופיע, בין היתר, באפוס המהאבהארטה), ואף שקרא לאי-כפייה של צמחונות בשם זכויות המיעוט המוסלמי, הוא ךא הצליח למנוע את השימוש הציני והאלים ברעיון הזה .

נכון ל-2014, 71 אחוז מאוכלוסייתה של הודו איננה צמחונית, אבל תחת הנהגתו של מודי, מדינות שונות בתת-היבשת מחוקקות חוקים נגד שחיטת פרות, שקשה לא לפרשם כגזעניים. גרוע מכך, יש מקרים מתועדים של אלימות רצחנית כלפי מוסלמים ובני קאסטות נמוכות בשם אי-אכילת בשר (כאן, כאן וכאן) שזוכה לגינויים רפים מצד ראש הממשלה וחבריו במקרה הטוב, ועידוד מפורש לאלימות במקרה הרע.

הטבעונות כגשר

בחזרה לדשא. אמרתי לסנג'וקטה שאני מבינה אותה: הצביעות בשימוש בסמלים "הינדואים" של אי אלימות מקוממת עד בכי. ובכלל, יש סיבות טובות לסולידריות בין השמאל ההודי-ישראלי-אמריקאי, כפי שקוראות הפוסט הזה ודאי חושבות לעצמן, וכפי שאנחנו מגלות לעתים קרובות. אבל הסברתי שמבחינתי להזמין בשר זו תמיכה באלימות, שאין לה קשר ללאומנות בהודו. לא נכון להצדיק את תעשיית הבשר האמריקאית בשם סיסמאות של מאבקי שמאל בהודו. ובכלל, לא נכון לתת לימין בהודו את הזכות על אי אכילת בשר; צריך לנכס אותה ולנסח אותה מחדש.

> פרידה בטרם עת מהזמרת מנצרת שהיתה קולה של פלסטין

מודי ונתניהו. מוביל מדיניות נגד המוסלמים (קובי גדעון/לע"מ)

מודי ונתניהו. מוביל מדיניות נגד המוסלמים (קובי גדעון/לע"מ)

חברתי הבינה אותי, אבל אף אחת מאיתנו לא רצתה להתפשר. עבור שתינו, הבחירה לאכול או לא לאכול בשר היא מרכיב זהות מכונן, והפרה פומבית שלה היא גם הצהרה פוליטית. במלחמת המסמנים הגדולה של העולם, ה"צמחונות" פוצלה ותהום נפערה בינה לבינה.

נדמה לי שאחד הלקחים מהוויכוח הזה הוא שאין עמדה מוסרית או פוליטית שאין לה היסטוריה. עלינו לנסות להבין את התנאים ההיסטוריים והחומריים של התפיסות שלנו, לנהל דיאלוגים עם תפיסות מקבילות, ולשאול את עצמנו שאלות. לדוגמה, מהם, למשל, התנאים שהביאו לעלייתה המבורכת של תנועת הטבעונות בישראל שבעשור האחרון, ומה מביא את שרה וביבי נתניהו להצהיר שהם תומכים בה?.

גם כשיש הסכמיות רחבה על ערכי שמאל כמו שוויון ואי-אלימות, המציאות מלמדת שלא תמיד הם מתנסחים באותו האופן. אחת הדרכים להתנהל בעולם באופן קשוב ואחראי היא, אולי, לנסות לייצר חלופות עוקפות-תהומות. בהקשר הנוכחי מצאתי ש"טבעונות", כמסמן שאין לו מקבילה בדיון הפנים הודי (הצמחונות ההודית מזוהה בראש ובראשונה עם מוצרי חלב), מצליחה בלי הרבה מילים לפחות לסמן את העובדה שמדובר בדיון אחר: זו לא אותה צמחונות. מכאן, אפשר לפחות להתחיל לבנות גשרים ביחד.

טליה אריאב היא דוקטורנטית ללימודי הודו באוניברסיטת שיקגו

> הפעילה שסטרה לתובע במשפט תמימי: "לא אשתתף במשחקי הדמוקרטיה ליהודים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

הגברים בוכים בפייסבוק, וצוקרברג מתגייס להגנתם

בעוד נשים נלחמות על זכותן לחיים ולהגנה מאלימות מינית, גברים נאלצים להילחם על זכותם לא להיעלב. זהו מאבק עיקש, שכולל שעות של לחיצה על "דווח על תגובה זאת". מרגש לראות שבהנהלת הרשת החברתית השכילו לזהות את האוכלוסייה שהכי זקוקה להגנה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf