newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משבר זהות ואכזבה: כך איבדו המפלגות החרדיות 100 אלף קולות

ה"ישראליות" הגוברת של חרדים צעירים ומשבר הקורונה העניקו לסמוטריץ' הזדמנות למשוך קולות חרדיים למפלגה לא חרדית. חרדים לא מעטים מהמיינסטרים הביעו מחאה באי הצבעה חריגה, שגם שפכה שמן על סכסוך עתיק יומין בין הליטאים לחסידים

מאת:

כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה בימינו, ועדיין אצטט את עצמי מ-2016, בטור שפירסמתי ב"הארץ", שתוצאות הבחירות הנוכחיות מאששות:

"בעולם החרדי, על פלגיו השונים, קיימת גישה בדלנית שנעשית יותר ויותר קשה להצדקה. ככל שהשנים חולפות, רואה הדור הצעיר את הציונות ואת מדינת ישראל באור שונה בתכלית מכפי שראו אותן הדורות שקדמו לו. הדיונים שהתקיימו בעבר נשמעים לא פחות ממגוחכים בעיני חרדים צעירים… הרואים במדינת ישראל מציאות קיימת, שהוכיחה את עצמה בסך הכל כגורם מועיל מבחינת עולם התורה.

"בעוד החרדים חד משמעית יותר 'ישראלים' מאשר בעבר, חינוכם האזרחי בדרך כלל לוקה בחסר… כך נוצר ואקום אידיאולוגי, שלתוכו חודרים בקלות רעיונות ימניים רדיקליים ומשיחיים… מעבר לזה, באופן טבעי, אדם חרדי צעיר, שמתחיל תהליכים של פיתוח זהות ישראלית — בין אם באמצעות שירות צבאי, שירות לאומי, לימודים אקדמיים או עבודה — חש זיקה גדולה יותר לחברה הדתית־לאומית, נושאת דגל האידיאולוגיה הימנית. אורח החיים הדתי המשותף יוצר הזדהות במקום שבו הזהות הישראלית החילונית נכשלת".

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בסיור בחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, ב-19 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בסיור בחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, ב-19 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בצלאל סמוטריץ', פוליטיקאי פיקח ונמרץ, זיהה את הפוטנציאל הזה. בשילוב עם הנסיבות הייחודיות שסיפקה שנת הקורונה – על קשייה, אכזבותיה וכעסיה – הוא הצליח לסדוק את החומה הבצורה שמחשקת את קהל הבוחרים של המפלגות החרדיות. אחרי שנספרו יותר מ-90% מהקולות ניתן לראות שיש ערים חרדיות שבהן ההצבעה לסמוטריץ' מגיעה ל-10%, כשהקולות מגיעים באופן די שוויוני מבוחרי ש"ס ויהדות התורה.

הדרמה הגדולה כאן לא מסתכמת במספרים. היא פותחת צוהר לשינוי מעמיק וארוך טווח, שהמפלגות החרדיות לא ערוכות להתמודד אתו.

כמו תמיד, חשוב להבדיל בין המפלגות החרדיות והמאפיינים השונים שלהן בהקשר הזה. המשותף בין ש"ס ליהדות התורה הוא הבייס החרדי הקשיח שלהן, שהמאמץ סביבם נע בעיקר בדאגה שיגיעו לקלפי. בקלפי עצמה אין צורך לדרבן אותם באיזה פתק לבחור.

ש"ס מורגלת יותר מאשר יהדות התורה בפנייה לקהלים לא חרדיים, בעיקר מזרחיים מסורתיים שדמותו של הרב עובדיה מעוררת בהם רגשות חזקים וקשר עמוק. בש"ס מייצרים עבורם קמפיינים מושקעים, שמצליחים לעתים להחזיר את עצמם בכמה מנדטים. בלי זה, ניתן להעריך שהמנדטים האלה היו הולכים ברובם לליכוד.

אך גם ליהדות התורה יש קהלים פריכים יותר שמזוהים אתה: חרדים מודרניים יותר, שהמפלגה פונה אליהם בשנים האחרונות באמצעות קמפיינים דיגיטליים; וקהלים כמו ברסלב, חב"ד וחסידויות קטנות, שאליהן היא פונה באמצעות הסכמים עם ראשי הקהילות. בבחירות הנוכחיות, בגלל קשיי תקציב והעייפות שיוצר סבב בחירות רביעי בתוך שנתיים, הקמפיין היה חלש ולא ממוקד.

החידוש של סמוטריץ' לא היה בניסיון לפרוש את חסותו על הקהלים האלה. קדמו לו הרב חיים אמסלם ממפלגת עם שלם – שהתמודד גם הפעם ונחל מפח נפש של 565 קולות בלבד; ותנועת טוב, שהצליחה להכניס נציגים למועצות חרדיות בעבר. החידוש של סמוטריץ', מעבר להצלחה האלקטורלית הברורה שלו בקרב הקהלים האלה, היה המעבר הזהותי למפלגה לא חרדית.

זרע הפורענות

נכון לעכשיו, נראה שהמפלגות החרדיות הצטמקו בכ-100 אלף קולות, ייתכן שיותר. יהדות התורה איבדה כ-50 אלף פתקים, ואחותה ש"ס כ-70 אלף (ההערכה היא שחלק מהם יחזרו במעטפות הכפולות, תקווה שפחות רלוונטית ליהדות התורה).

בסך הכל, מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות עשוי להישאר דומה או לרדת בספרה בודדת. אבל מבחינת המפלגות החרדיות, זרע הפורענות ניטע. מהיום, לאמירה שחרדי מצביע למפלגה חרדית תתווסף כוכבית התנייה. אם סמוטריץ' ימשיך בעבודת החריש שהחל – ואין סיבה להניח שלא יעשה זאת – הוא יכול להתקדם גם לרשויות מקומיות. השינוי שעבר על הפוליטיקה המקומית, שהפריד אותה מהפוליטיקה הארצית, לא התרחש בציבור החרדי. ברשויות המקומיות מחזיקות ש"ס ויהדות התורה את הנציגים כבשר מבשרן.

 לא כל הקולות שנגרעו מהמפלגות החרדיות הגיעו לסמוטריץ'. חלקם נעלמו בירידה בשיעור ההצבעה. גם כאן מדובר בדרמה לא קטנה – המפלגות החרדיות מורגלות במשמעת בחירות מופתית. שיעורי ההצבעה בקרב האוכלוסייה החרדית תמיד גבוהים בפער משיעור ההצבעה הכללי. כאמור, הקמפיינים שלהן מתמקדים בהוצאת בוחרים לקלפיות. והפעילים ערניים. חרדי שלא מצביע צפוי לקבל כמה שיחות תמרוץ ביום הבחירות, שכוללות הצעות עזרה בהגעה לקלפי, שכנוע ואף לחץ מסוים.

אבל גם החרדים התעייפו אחרי ארבעה סבבי בחירות תכופים, וערב פסח זה תזמון גרוע עבור אנשים שמנקים את הבית ומתארגנים לחג. בחורי הישיבות נמצאים בחופשה, ואין משמעת מוסדית שתדרבן אותם להצבעה. ולמרות כל זאת, הירידה בשיעור ההצבעה לא משקפת רק את כל אלה, אלא מצביעה על אכזבה מהמנהיגות.

חרדים מהמיינסטרים לא מרגישים בנוח להצביע לסמוטריץ'. המעבר הזה חד להם מדי, וקולות הרבנים עדיין נמצאים בראשם ולבם. אך ההימנעות שלהם מלהצביע היא מחאה לכל דבר. חרדי שלא מצביע הוא חרדי כעוס ומאוכזב, שזו הדרך שבה הוא יכול להביע את רגשותיו כלפי ההנהגה.

הכעס הליטאי

יהדות התורה היא רשימה משותפת של שתי סיעות נפרדות: דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית. בשנות ה-80, הרב שך התפצל מאגודת ישראל על רקע טענות לחלוקת משאבים לא הוגנת, והקים את דגל התורה – שרצה בנפרד פעם אחת. מאז, הסיעות רצות יחד לכנסת, עם שלל הסכמים פנימיים על מיקומים ותפקידים. הרזולוציה מגיעה לחלוקות פנים ליטאיות ופנים חסידיות.

לצורך העניין שלשמו התכנסנו, כדאי לציין שראשות המפלגה היתה בידיה של חסידות גור – החסידות הגדולה באגודת ישראל – מאז הקמת המדינה ועד לפני כמה חודשים, שאז עברה בצעד היסטורי למשה גפני, איש דגל התורה.

ח"כ משה גפני מצביע בבני ברק, ב-23 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

ח"כ משה גפני מצביע בבני ברק, ב-23 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

הירידה הדרמטית במספר הקולות מכעיסה את גפני. לטעמו, החסידים אשמים ברוב בריחת הקולות מהמפלגה, בין אם בגלל הצבעה של צעירים לסמוטריץ', ובין אם בגלל אדמו"רים של חסידויות קטנות שלא הורו לחסידיהם להצביע ובכך דיכאו הצבעה. מקום 7, המתנדנד כעת, שמור לנציג דגל התורה יצחק פינדרוס, כך שהחסידים פחות מושפעים מהאובדן, אם יתרחש בסופו של דבר.

מלחמות החסידים והליטאים הם עניין של מאות שנים. אך בשנים האחרונות אפילו מלחמת החורמה של הרב שך בחסידים, שכללה חרם של ממש על חסידות חב"ד, נשכחה ונזנחה לטובת אינטרסים משותפים. רבני חב"ד שוב מורשים לבוא בקהל, וכל זכר לחרמות ונידויים נעלם מהאופק. הליטאים מזמן עסוקים בקולות האבודים של הפלג הירושלמי, שאתו הם מנהלים מאבק עיקש.

אך בעולם שבו האינטרסים הפוליטיים קשורים קשר גורדי ברמת החיים וביכולת להמשיך את עולם התורה החרדי, היעלמות של עשרות אלפי מצביעים יכולה להצית מלחמה מיידית. גם כך, הליטאים טוענים (בצדק דמוגרפי) שהם תורמים מצביעים לנציגים החסידיים. המצב החדש הוא כשמן על גחלים לוחשות, מצב שיכול להידרדר בקלות ללהבות גבוהות וטונים צורמים.

חרדים וערבים

 דווקא מנסור עבאס, שהוכתר כלשון המאזניים של סבב ארבע בסאגה הבלתי נגמרת שנקלענו אליה, לא מטריד את החרדים. כאן, ההבדל בין החרדים – גם אלו ששמו ט' בקלפי – לבין הציונות הדתית, בולט, למרות ההזדהות עם הציונות הימנית ולמרות האהדה לסמוטריץ' והבחירה בו.

למעט חרדים תומכי בן גביר שבחרו בסמוטריץ' ממניעים לאומניים, הן ההנהגה החרדית והן הבוחרים החרדים רואים בנציגים הערבים פרטנר. גפני ואחמד טיבי לא מסתירים את חיבתם ההדדית, ומנסור עבאס הדתי יכול להיות מבחינתם יתרון משמעותי במאבקי דת ומדינה. בחלקם, יש לו עניין פעיל כשיש הלימה בין המוסלמיות שלו והיהדות האורתודוכסית חרדית. ובחלק האחר, כמו גיור וכשרות, הוא יכול לסייע מחוסר עניין לציבור שלו.

בכל קמפיין בחירות של ש"ס מדגישים בשלב מסויים את העזרה לחלשים ואת העובדה שהיא כוללת גם את החברה הערבית בישראל. גם אם המניעים הם פוליטיים או ציניים מעט, העובדות בשטח מספרות שזו אמת. ש"ס לא מפלה את החברה הערבית, וזו גם זוכרת לה את זה באהבה ואפילו בהצבעה.

לחברה החרדית ישנה עוד דרך עד שתהפוך ללאומנית כמו אחותה הדתית. זה בטח לא יקרה עם ההנהגה הנוכחית. אבל ההנחה שאין אפשרות כזו והעלמת עין ממנה יכולות לאפשר את העמקת הסנטימנט הזה בקרב הצעירים.

גם אם עד היום המנהיגות החרדית לא שמה את הנושא הזה על ראש שמחתה, עכשיו היא תידרש לו – אם לא מאהבת מרדכי של הקהל הערבי, אז משנאת המן הימני שסולל מסילות ללבם של בוחריה. ויפה שעה אחת קודם.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר עמים

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחנה פליטים פלסטיני בדמשק, ב-1948 (צלם בלתי ידוע, ברשות הציבור)

מחנה פליטים פלסטיני בדמשק, ב-1948 (צלם בלתי ידוע, ברשות הציבור)

הנכבה בספרות הפלסטינית החדשה: למי שייך הזיכרון?

ספר חדש תוקף את התפיסה שצריך להתבסס על הזיכרונות כדי "להגדיר את הבעיה הפלסטינית" ואת הצביעות הלאומית והבין-לאומית כלפיה, דרך דמותו של זקן שמסרב באגרסיביות לדבר על זיכרונותיו מהנכבה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf