הסבר פניך לנכבש: מתפ"ש עורך סקר שביעות רצון במחסומים

מזה כשבועיים מתפרסם באפליקציית המנהל האזרחי בערבית סקר, בו פלסטינים מתבקשים לענות על מספר שאלות בנוגע למידת שביעות הרצון שלהם מהמחסומים, ביניהן "האם פגעו ברגשותיך במעבר". בארגוני הזכויות אומרים כי הבעיה איננה "איכות השירות", אלא הצפיפות הבלתי נסבלת

מאת:

מתאם פעולות הממשלה בשטחים פרסם סקר מקוון לפלסטינים בגדה לגבי חווית המעבר במחסומים בין הגדה המערבית לישראל, בו הם נשאלים על שביעות רצונם ממשך ההמתנה, האם זלזלו או פגעו בהם וכיצד ניתן להפחית את זמן המעבר במחסום.

עובדים פלסטינים במחסום אייל, ינואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

"האם אתה מרוצה מזמן ההמתנה שלך במעבר?" עובדים פלסטינים במחסום אייל, ינואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

תחת הכותרת ״שאלון שיפור המעברים״, פורסם הסקר ב-16 בנובמבר באפליקציות המנהל האזרחי והמתפ״ש בערבית ״אלמונסק״ ("המתאם"), שבה משתמשים פלסטינים כדי להתעדכן לגבי סטטוס של בקשות הכניסה לישראל. הסקר לא פורסם בעמוד הפייסבוק הפופולרי של המתפ״ש בערבית.

בסקר מופיעות 11 שאלות בערבית, ביניהן שאלות אינפורמטיביות לגבי מקום מגורים, מין וגיל. בהמשך מופיעות שאלות ״כן/ לא״ לגבי חווית המעבר במחסומים: "האם אתה מרוצה מזמן ההמתנה שלך במעבר", "מהו היחס שאתה נתקל בו במעבר (טוב/לא טוב)", "האם המעבר מגיש את השירותים הבסיסיים (סדר, ניקיון, חנייה למכוניות, מים, נוחיות)", "האם נתקלת בפעולה/אירוע לא שגרתי במעבר", ו-״"האם זלזלו/פגעו ברגשותיך במעבר".

donate

בסקר נשאלים הפלסטינים גם לגבי "ממוצע הזמן שאתה מבלה כדי לחלוף במעבר (מחמש דקות עוד יותר מחצי שעה)". יש לציין כי פועלים רבים העובדים בישראל מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מתורים ארוכים, ופעמים רבות זמן ההמתנה יכול לעלות על שעה – אפשרות שלא מופיעה בסקר.

השאלה הפתוחה היחידה בסקר היא "מה אתה חושב שצריך להוסיף כדי להפחית את הזמן במעבר?"

השאלה האחרונה בסקר מתייחסת לכרטיס החכם שהשימוש בו החל לפני מספר שנים ומקצר את זמן המעבר בתוך עמדת הבידוק במחסום: "האם הכרטיס החכם עוזר לך".

לא צריך סקר, מספיק להתבונן

כאמור, השאלון פורסם באפלקצית "אלמונסק", אותה השיק משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) בפברואר 2019 כדי להנגיש דיגיטלית את השירותים הניתנים לפלסטינים, כמו בירור סטטוס בקשות היתרים. בתקופה שבה משרדי מנהלת התיאום והקישור היו סגורים בשל הקורונה, מתפ"ש דרש מפלסטינים המבקשים לברר אם היתר השהייה שלהם בישראל בתוקף להוריד את האפליקציה.

עם הורדת האפליקציה נדרשו המשתמשים לאשר הרשאות נרחבות הכוללות מידע על מיקום, גישה למצלמה, להודעות ולקבצים שנשמרים על הטלפון הנייד, אך לאחר פניית ארגונים במאי 2020 פרסם המנהל כי ישנה את תנאי השימוש. על פי הצבא, נכון לנובמבר 2020, היו לאפליקציה כ-300 אלף הורדות.

ראוי לציין כי כדי לעמוד על המצב במחסומים, וגם על התחושה של מי שעוברים בו מידי יום, לא צריך סקר. אפשר לראות זאת כל יום בשטח, או לקרוא על כך בשורות דוחות, עתירות ודיווחים בתקשורת. למרות השיפוצים של מחסומים רבים, ברבים מהם התורים ארוכים מאוד.

עובדים פלסטינים במחסום 300 בין בית לחם לירושלים, 2017 (צילום: אן פק/ אקטיבסטילס)

עובדים פלסטינים במחסום 300 בין בית לחם לירושלים, 2017 (צילום: אן פק/ אקטיבסטילס)

לפי סיכום השנה 2020 של מחסום ווטש, המבוסס על עבודת מתנדבות הארגון הנמצאות דרך קבע במחסומים, הדוחות היומיים מתארים ״צפיפות, פקקי תנועה, אי-פינוי אשפה, ועיכובים לא צפויים נוספים. דרך קבע פנו אלינו פלסטינים לעזרה בהשגת היתרים״.

"אני כבר 18 שנה במחסומים", מספרת רעיה ירון ממחסום ווטש. "במחסומים הגדולים המצב יותר קל, בלי טרטורים, יש בנייה כדי שלא יהיו טענות על המעבר, אבל בסופו של יום הבעיה היא המחסום עצמו, שרק משכללים אותו כדי שהכיבוש יהיה יותר נוח". לדבר ירון, למרות שיפוץ המחסומים, פועלים עדיין נאלצים להמתין בתורים ארוכים. "כולם באים באותו זמן, הם מגיעים מוקדם כדי להגיע להסעות שלהם וכל אחד מפחד שיצטרך לעמוד בתור, ואז כולם עומדים בתור".

"אפילו שהגדילו את העמדות במחסומים, העומס יצא מהתוך המחסום החוצה", מוסיף עבד אלחלים דאר, רכז פניות עובדים פלסטינים בארגון קו לעובד. "לישראלים לא אכפת כי זה בצד השני, לא אצלם. עיקר הבעיה היא שכמות הפועלים שאומרים לעבור היא גדולה, עשרים אלף איש ממעבר אחד, בשעה מסוימת, מוקדם בבוקר. מי שעצמאי או קנה אישור או עובד לבד לא חייב להיות בשישה במחסום, אבל מי שעובד אצל קבלן חייב להיות בשבע בעבודה״.

"הגשם והשמש אינם הבעיה. הצפיפות היא הבעיה"

אחד המחסומים העמוסים ביותר הוא מחסום 300, המחבר בין בית לחם לירושלים, שדרכו עובדים אלפי פועלים. באפריל 2019 הסתיים שיפוץ המחסום, לאחר שנים של ביקורת על התנאים הקשים, זמני ההמתנה הארוכים והצפיפות הקיצונית. אך לפי עתירה של האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד, גם לאחר השדרוג העומס נמשך. באגודה קובעים כי העומס "נגרם כולו מאופן הפעלת המחסום. המשטרה, המפעילה את המחסום, יוצרת עומס בכניסה אליו באופן מכוון, אם על ידי פתיחת השערים המסתובבים (קרוסלות) לסירוגין, או בהימנעותה מלאייש את כל עמדות הבידוק".

בעתירה שהגישו הארגונים נכתב כי המעבר במחסום "פוגע בכבודם ומשפיע על מצבם הפיזי והמנטלי של העוברים בו גם אילולא היתה מגפה. אנשים נדחסים, נרמסים ונפצעים מן הקרוסלות שבמעבר. הם סובלים מן הדוחק, מן הצפיפות המהבילה ומן הצחנה עת מוחצים זה לזה המונים בימי גשם וקרה ובימות הקיץ היוקדים. רבים מן העוברים במחסום הם עובדים בענפי הבניין והחקלאות, שהם מן הקשים והמסוכנים בענפי העבודה. על מנת להגיע לעבודתם הם יוצאים בשעות הקטנות של הלילה ונדחקים במחסום".

על פי העתירה, מבנה מחסום הבנוי כ"משפך הפוך" – שתי קרוסלות שמובילות לשמונה שרוולים ועמדות בידוק, הוא שגורם לעומס הכבד. נוסף על כך, שתי הקרוסלות נפתחות לסירוגין כל מספר דקות, ולא כל השרוולים ועמדות הבידוק פועלות. "בעבר העומס היה בתוך המכלאות, לאחר השיפוץ העומס הוא עבר החוצה. מבחינת הצבא זה לא באחריותם, העומס עבר לשטחי הרשות, אבל האחריות לעומס היא עליהם, הם יוצרים אותו כאשר לא פותחים את הקרוסלות באופן רציף", אמרה עו״ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח.

לגבי הסקר הוסיפה עו״ד פלי: "הגשנו את העתירה לאור התנאים הבלתי נסבלים ששוררים במחסום 300. אם הצבא החליט לפעול לטובת העוברים במחסום, ולהתייחס ברצינות לשלומם ולביטחונם, אחרי שנים של זלזול, ואם לא מדובר במהלך שכל תכליתו היא יחסי ציבור, הרי שמדובר בצעד לכיוון הנכון".

עובדים פלסטינים במחסום 300 בין בית לחם לירושלים, 2019 (צילום: אן פק/ אקטיבסטילס)

עובדים פלסטינים במחסום 300 בין בית לחם לירושלים, 2019 (צילום: אן פק/ אקטיבסטילס)

ב-2019 הסתיים גם שיפוץ מחסום קלנדיה, שבין רמאללה לירושלים. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. על פי מחסום ווטש, ״קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך מחסור בכוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום״.

אלחלים דאר מקו לעובד מציע פתרון פשוט כדי להקל על חיי העובדים: "השמש והגשם אינם הדבר הרלוונטי, הצפיפות של העובדים זו הבעיה". הוא מציין כי אם היו נותנים לעובדים לעבור בכל המחסומים שבין הגדה לישראל, ולא רק בחלקם, כפי שקורה היום, הבעיה היתה נפתרת. "כך היה יכול להיות לעובדים יותר קל. בירושלים, למשל, יש את המחסומים חיזמה, א-זעיים, הזיתים, אל-ג׳יב. אם היו נותנים לצאת מכל המעברים לא היתה בעיה בבוקר, אבל מרכזים את כל מי שמגיע מאזור הצפון הגדה המערבית לקנלדיה, זאת הבעיה. אם רוצים לשפר את התנאים, שיתנו לפועלים לעבור בכל המעברים".

במתפ"ש לא הגיבו לפניית שיחה מקומית לגבי מתי יפורסמו תוצאות הסקר, והאם התקיים סקר דומה בעבר.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf