סיור מצולם: האימה ברחובות העיר העתיקה בירושלים

בעל עסק בשוק המוסלמי הזמין את תמר פליישמן לבוא לראות את החיים השבירים בחוצות העיר העתיקה. היא הגיעה עם מצלמה. התוצאה לפניכם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: תמר פלשיימן

"את לא יודעת מה עושים לנו שם", אמר לי מכר שבית העסק שלו נמצא בעיר העתיקה. אז נעניתי, באתי לראות מה קורה שם, וראיתי את אפס קצהו של מה שעושים להם בתוך ומחוץ לחומות העיר העתיקה.

עצור לבדיקה (צילום: תמר פליישמן)

עצור לבדיקה (צילום: תמר פליישמן)

ראיתי את הפחד בעיניים, פחד סמיך שאפשר לחתוך בסכין. ראיתי את הפנים נשטפות בזיעה כששוטר צועק: "תעצור… תסתובב… תוציא מה שבכיסים… תרים את החולצה… ידיים על המעקה… תפסק את הרגליים".

> חצי שנה למרד הנעורים של הדור הפלסטיני האבוד

תוריד חולצה! (צילום: תמר פליישמן)

תוריד חולצה! (צילום: תמר פליישמן)

ראיתי את הגוף קופא מאימה כשקני רובים מכוונים תחילה אל החזה ואז אל הגב. המוני קני רובים שמקיפים אותו, ואצבעות רבות שקרובות לסחיטת ההדק. והוא, שיודע כמה שבירים חייו באותן השניות, שותק ומציית. גם כשידיים זרות טופחות על גופו וממששות לאורכו, מחפשות נשק חבוי. סכין אולי. הוא ממשיך לשתוק ומחכה כנוע שהסיוט יגמר.

קני הרובים מכוונים (צילום: תמר פליישמן)

קני הרובים מכוונים (צילום: תמר פליישמן)

"מה אנחנו יכולים לעשות?" הוא אמר לי אחרי שהרפו ממנו ופנו לבא בתור, והוא עוד דקות ארוכות נשאר עומד נטוע במקום, לופת בכפות ידיו את מעקה המתכת עד שירגע הולם הלב, עד שהגוף ישתלט על הרעד. כי הוא יודע והם כולם יודעים שרק כפסע בינו ובין גורל האחרים, שדמם שטף את המדרכה הזו, ואת הרחבה הזו והסמטאות האלו.

וראיתי איך מתהדקת והולכת השליטה וסוגרת על החיים. איך שוטרים, משמר הגבול ומאבטחים אזרחיים חמושים נוכחים בכל סמטה ובכל פינה, איך הפלסטינים שבסמטאות העיר העתיקה חומקים במבט, לא ליצור קשר עין עם מי מכוחות הביטחון. הולכים מהר מהר, בצד הדרך, צמוד לקירות. לא לעורר חשד, לא להיעצר, לא ליפול קרבן להשפלה שבחיפוש הפומבי.

> כפלסטינים, במקום להתעסק בגינויים אנחנו צריכים להיאבק בכיבוש

דגלי המתנחלים מעל לרובע המוסלמי בירושלים (צילום: תמר פליישמן)

דגלי המתנחלים מעל לרובע המוסלמי בירושלים (צילום: תמר פליישמן)

ראיתי גם את המתנחלים, שהניפו את דגלי הכחול לבן מגגות הבתים אליהם פלשו. ומיליציות אזרחיות, חמושות באקדחים המוסתרים מתחת לחולצות רחבות, נכונים אלי ירי, שומרים על פתחי בתיהם הגזולים. ואיך וילדים, נטע זר אך שליט, מהלכים בלב הרובע המוסלמי כששומרים מלפנים ומאחור.

ילדי המתנחלים בעיר העתיקה בירושלים (צילום: תמר פליישמן)

ילדי המתנחלים בעיר העתיקה בירושלים (צילום: תמר פליישמן)

חימוש היתר של אנשי הביטחון, עיניהם הבולשות אחר כל אדם בעל חזות ערבית, הקופצנות והעצבנות שהם מגלים נוכח כל תנועה מחשידה, הכמות האין-סופית של מצלמות שעוקבות אחרי כל תנועה וכל אדם, וריבוי המיגונים והחיישנים בכניסה למתחם הכותל, שעשו אותו לשמור ומוגן כאילו היה יעד מבוצר, ולא אתר פולחני עממי. כל אלה מעידים על הפחד ההדדי, המזין את עצמו ומועצם תדיר.

בידוק בכניסה לכותל המערבי (צילום: תמר פליישמן)

בידוק בכניסה לכותל המערבי (צילום: תמר פליישמן)

ומה שעוד מעורר באנשי כוחות הביטחון חלחלה, זו מצלמה שאינה שלהם, המצלמה שלי. הם צעקו והקיפו אותי, ניסו להרחיק, איימו, ולקחו ממני את תעודת הזיהוי.

"תעודה ישנה", אמר המפקד, "אני עוד יותר ישנה" עניתי. המפקד צילם את התעודה וצילם אותי, "אם אראה באיזושהי רשת חברתית תמונה של מישהו מהפקודים שלי", אמר, "אגיש נגדך תביעה ייצוגית".

תמר פליישמן היא פעילה נגד הכיבוש. מתעדת בכתיבה ובצילום את המציאות בשטחים.

> כמעט שמעתם עלי בחדשות: "ניסתה לדקור בחור יהודי"

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf