בית"ר ירושלים לא צריכה שחקן ערבי. היא צריכה שלושה
הזכייה של הסרט "טהורה לעד" בפרס אמי מזכירה שבבית"ר י-ם עוד לא שיחק שחקן ערבי. הבעלים החדש משה חוגג רוצה כנראה לשנות את זה. אבל אסור לו להסתפק בצירוף שחקן ערבי אחד. השינוי צריך להיות עמוק הרבה יותר
"דת לא מהווה פקטור בבחירת שחקנים בבית"ר ירושלים", אומר הבעלים החדש של הקבוצה, משה חוגג, בסרטון תדמית שיצא לאחרונה שבו מציגה בית"ר שחקנים ספורים מקבוצת הנערים שלה – אחד ערבי "נוצרי, קתולי", השני יהודי ממוצא אתיופי, שלישי ממוצא ארמני (לא ברורה דתו), והרביעי, ערבי "מג'אבל מוכבר", הוא ככל הנראה מוסלמי, למרות שאינו מציין זאת באופן פרטני כמו הנערים האחרים שאינם מוסלמים. הנער, ג'ד קונבר, מציין כי לעתים הוא מפסיד אימונים בגלל שהוא "מתפלל בשישי וצם".
יוצאים לדרך חדשההצהרותיו של משה חוגג מקבלות תוקף בכל הנוגע להתייחסות הברורה לנושא הגזענות – המועדון הפיק סרטון בהשתתפות שחקני מחלקת הנוער מרקעים ומוצא שונים המבטאים היטב את הלך הרוח במועדון.בנוסף, יעלו שחקני הקבוצה למשחק מול בני סכנין כשעל החולצה מוטבע הביטוי "ואהבת לרעך כמוך", המסמל את תפיסתו הטולרנטית של משה חוגג אשר אותה הוא מבקש להטמיע בכל דרך. סטיקרים הנושאים את הביטוי עם סמל המועדון יחולקו בכניסה לאצטדיון לפני המשחק מול בני סכנין.
Posted by מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים – F.C. Beitar Jerusalem on Saturday, September 22, 2018
גם כאשר בית"ר מצהירה (בסרטון) שהיא "יוצאת לדרך חדשה", היא כנראה חוששת כי שחקן שלה, גם אם הוא בקבוצת הנערים, יצהיר בריש גלי שהוא מוסלמי. עד היום לא שיחק בבית"ר בקבוצה הבוגרת שחקן ערבי-מוסלמי. גם לא שיחק בשורותיה ערבי-נוצרי. מוסלמים שאינם ערבים דווקא היו מעט מאוד, והקהל הגיב לכך בחומרה יתרה. הסרט "טהורה לעד", שזכה אתמול בפרס אמי, מתאר בדיוק את התגובה האלימה של הקהל לצירופם של שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. אבל נראה שחוגג רוצה לשנות את זה. אולי הוא חושב שאם יציג לכל האוהדים שחקני בית"ר צהובים-שחורים, נערים חמודים ולא מזיקים, אז אולי יהיה אפשר לקלוט מי מהם בעוד כמה שנים בקבוצה הבוגרת, ללא תגובה אלימה וגזענית מצד אוהדים. חוגג אולי אפילו מאמין שסרטון כזה יכול לקדם החתמת שחקן ערבי בבית"ר גם אם הוא שייך כעת לקבוצה אחרת.
ייתכן כי החשיבה של חוגג נכונה. אך בסופו של דבר הפעולה הזו – החתמת שחקן ערבי בבית"ר ירושלים – תצטרך להיבחן במבחן המציאות. ולכן אולי לא כדאי להמתין יותר מדי. הניתוח חייב להתבצע, אז מדוע לדחות אותו? כך או כך, זה יכאב, אז מדוע לא לסיים עם זה כבר עכשיו?
כבר שנים התקשורת והציבור עושים עוול כאשר הם מדברים ללא ליאות על "שחקן ערבי בבית"ר". אפילו בטקסט הזה השתמשתי במונח הזה. אבל זו טעות. כיוון ששחקן ערבי בודד בבית"ר לא יעשה טוב לאף אחד. ודאי לא לעצמו. הוא ייחשב לבוגד בחברה הערבית וסביר ביותר כי גם אוהדי בית"ר, לכל הפחות, לא ירעיפו עליו אהבה. אז מדוע לשחקן ערבי לחתום בבית"ר ירושלים? הרי כיום יש לו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לפרנסה. מדוע להתעקש דווקא על בית"ר?
לשחקן ערבי באמת אין סיבה טובה לחתום בבית"ר נכון להיום. אם בית"ר אכן תרצה ששחקן ערבי ישחק אצלה, התפקיד שלה הוא לשנות זאת. איך ניתן לעשות זאת? להחתים כמה שחקנים ערבים בבית"ר ירושלים!
לבית"ר אין אינטרס של ממש להחתים ערבי בודד כעלה תאנה. זה לכאורה יכשיר אותה ויסיים את עידן הפסילה הגזענית, אבל רק לכאורה. כי ברור שקבוצה שמחתימה רק שחקן ערבי אחד, עושה זאת אך ורק כדי להלבין אותה, ולא כי היא באמת מתכוונת לשנות את דרכיה. אם בית"ר רוצה להיות כיתר הקבוצות, היא צריכה להחתים שחקנים ערבים בלי שיקול של כמות. כיום יש המוני כדורגלנים ערבים שיכולים לשחק בליגת העל, אז ברור שהחתמה של שחקן ערבי אחד תמחיש כי אין למועדון כוונה אמיתית לשמש מקום עבודה פתוח לאזרחי ישראל הערבים.
מעבר לזאת, הסיכוי של שחקן ערבי בודד להצליח בבית"ר – כאשר הוא סופג כל כך הרבה טינה מבחוץ וכנראה גם בפנים – הוא לא גדול במיוחד. למה שמישהו ירצה להיתפש כבוגד יחיד בבני עמו? למה שמישהו ירצה לשחק מול קהל אוהדים, שחלק לא מבוטל מהם שונא אותו ואולי גם מקלל אותו?
לכן ברור שאם כוונתה שלה בית"ר היא טהורה ומכוונת לתוצאה טובה, עליה להחתים כמה שחקנים ערבים. כמה בדיוק? בשלב ראשון, כדאי להחתים לפחות שלושה. מהלך כזה יסמן שבית"ר ירושלים ומשה חוגג לגמרי רציניים בכוונתם "לצאת לדרך חדשה". זאת אכן תהיה דרך חדשה. והיופי שבדבר: מעבר לכך שבית"ר תצהיר ותוכיח בכך שהיא לגמרי פתוחה בעבור כדורגלנים ערבים, היא גם יכולה להשתדרג מקצועית מהמהלך.
כל מה שעליה לעשות הוא להחתים שלישיית שחקנים ערבים כמו למשל איעד חבשי בהגנה, מהרן ראדי בקישור ומוחמד שכר בהתקפה. כל אחד מהשלושה ראוי להרכב של בית"ר ואף יכול לככב בו. להביא את כל השלושה ולשלם להם יעלה לחוגג כמה מאות אלפי דולרים לכל הפחות. אבל הבעלים של בית"ר כבר השקיע מיליוני דולרים רבים ברכישת הקבוצה וגם ברכש מפוצץ מייד לאחר שהשתלט על המועדון.
בינתיים רכש יקר כמו טל בן חיים, מאור בוזגלו (פצוע), ערן לוי, דודו גורש ודן אייבינדנר לא ממש מצדיק עצמו. היום, אחרי חמישה מחזורים, היא נמצאת במקום ה-13, מקום שממנו יורדים ליגה. להביא את שלושה הערבים שצויינו יהיה הרבה-הרבה יותר זול, וכמעט בטוח שזה יהיה הרבה יותר משתלם, גם בהיבט המקצועי ובוודאי בהיבט התדמיתי והערכי.
ונגיד שבית"ר תנסה להביא את השלושה ולא תצליח להביא את כולם, או אפילו אחד מהם. יכול להיות שהם לא ירצו. יכול להיות שהקבוצות שלהם לא יסכימו לשחרר או למכור אותם. אבל בית"ר, מבחינתה, תראה את הכוונה הנכונה והטובה. ואם היא לא תביא את השחקנים הללו (ולדעתי יש סיכוי לא רע בכלל להביא את כל השלושה), היא בוודאי תמצא שחקנים ערבים אחרים ראויים. אבל הסוד להצלחה הוא להביא לפחות שלושה.
כי זה באמת יסמן לכל העולם שבית"ר רצינית. וזה גם לא יבייש את הכדורגלנים שיגיעו למועדון בטדי, כפי ששחקן ערבי בודד יכול להתבזות ולהפוך לאויב עמו. שלושה כדורגלנים שיבואו ביחד לכל הפחות יוכלו לומר לציבור הערבי כי בית"ר רצינית. היא באמת רוצה אותם. היא מוכנה לשלם כסף טוב עבורם. והיא באמת רוצה לצאת לדרך חדשה, ואם המועדון הזה מוכן לשנות את דרכו, אז הוא גם ראוי לשיתוף פעולה של הציבור הערבי ושל כדורגלניו.
בכל מקרה, האתגר כרגע מונח לפתחו של משה חוגג. הוא יכול לקנות את עולמו ולבצע מהלך שישנה משהו בחברה הישראלית. והוא הרי אמר שהוא רכש את בית"ר ירושלים "כדי לבצע שינוי חברתי". קדימה חוגג. אתה יכול לעשות זאת.
יואב בורוביץ' הוא עורך חדשות ופרשן ספורט ב-i24NEWS
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן