newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התנחלות חברון קיבלה מיעלון מאחז חדש לחג הפסח

לאחר מאבק משפטי של שנים, אישר שר הבטחון לשלוש משפחות מתנחלים להכנס לבית רג'אבי, המכונה גם "בית המריבה", בחברון. בהגנה ובסיוע צבאי הוקם מאחז חדש בעיר השסועה, הראשון מאז שנות ה-80

מאת:
השאירו תגובה
א א א

צילומים: קרן מנור, אורן זיו ומוסטפא באדר. טקסט: קרן מנור

ב-11 לאפריל, 1968, ערב ליל הסדר, שכרה קבוצת יהודים ובראשם הרב משה לוינגר את מלון "פארק" הפלסטיני בחברון כדי לחגוג בו את ליל הסדר. משיצא החג, הודיע הרב לוינגר כי אין בכוונת הקבוצה לצאת מהעיר. משה דיין, שר הבטחון דאז, הציע למשפחות פשרה: הם יצאו ממלון פארק ויעברו לגור במתחם הצבאי שהוקם בחברון, לימים התנחלות קריית ארבע.

מאמצי המתנחלים להתיישב בלב העיר נשאו פרי שבועיים וחצי אחרי פסח 1979 כאשר קבוצה של נשים וילדים יצאה באישון לילה מקריית ארבע ונכנסה בחשאי ל״בית הדסה״, מרפאה ליהודים וערבים בעיר שננטשה לאחר פרעות 1929. מאז, בסיוע מדיני וצבאי, הוקמו מספר נקודות התנחלות נוספות בחברון שהפכו בית לכמה מראשי המתנחלים הקיצוניים ביותר, כגון ברוך מרזל ואיתמר בן גביר. בעוד אוכלוסיית המתנחלים הולכת וגדלה בעיר, עוד ועוד פלסטינים נאלצים לעזוב את מה שהיה מרכז עיר שוקק וחי והפך לאזור רפאים כתוצאה ממדיניות הפרדה והגבלות תנועה שחלים עליהם.

ערב פסח 2014. בדיוק 46 שנים ויום לאחר כניסת הרב לוינגר לחברון, הוא עצמו נואם בטקס רב משתתפים לציון כניסת מתנחלים לבית נוסף והקמת עוד נקודת התנחלות בעיר.

לוינגר. פסח. חברון. מתנחלים. נשמע מוכר.

באנרים שהציבו המתנחלים מחוץ לבית שנקרא בפיהם גם "בית השלום" ומתחתיו תלו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ה- 13 לאפריל, 2014.

באנרים שהציבו המתנחלים מחוץ לבית שנקרא בפיהם גם "בית השלום" ומתחתיו תלו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בצהרי יום ראשון, ה-12 לאפריל 2014, אישר שר הבטחון משה (בוגי) יעלון לשלוש משפחות מתנחלים להיכנס למה שמכונה בתקשורת "בית המריבה". הבניין, הממוקם בין העיר העתיקה בחברון להתנחלות קריית ארבע, היה סגור במשך שנים עד להחלטת בית המשפט העליון לדחות את טענת הפלסטינים לפיה הבית, המכונה בפיהם "בית רג'בי", נקנה ע"י המתנחלים שלא כדין. המתנחלים נכנסו לבית לראשונה במרץ 2007 ופונו ממנו בדצמבר 2008, לאחר שנתגלה כי חלק מהמסכים שהציגו היו מזויפים.

חייל מנופף בדגל ישראל בעוד אחרים שומרים על משפחות מתנחלים שנכנסות לבית בחברון, ה- 13 לאפריל, 2013.

חייל מנופף בדגל ישראל בעוד אחרים שומרים על משפחות מתנחלים שנכנסות לבית בחברון, ה- 13 לאפריל, 2013. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

משפחת מתנחלים נכנסת לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014.

משפחת מתנחלים נכנסת לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

חיילים ומתנחל מחברים אספקת מים לבית.  חברון, ה- 13 לאפריל, 2014.

חיילים ומתנחל מחברים אספקת מים לבית. חברון, ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בנו של הרב לוינגר, שלמה לוינגר, נציג המשפחות, נאם גם הוא בטקס הכניסה לבית:

"חזרנו הביתה לארץ ישראל. חזרנו לחברון לפני 45 שנה, חזרנו לבית השלום לפני 7 שנים והיום החזרה לבית. היא חזרה סופית. זה הבית שלנו. חברון זה ארץ ישראל והבתים שלנו".

באנר ודגל ישראל תלויים מחוץ לבית, לאחר כניסת המתנחלים לתוכו. ה- 13 לאפריל, 2014.

באנר ודגל ישראל תלויים מחוץ לבית, לאחר כניסת המתנחלים לתוכו. ה- 13 לאפריל, 2014. (צילום: קרן מנור/אקטיבסטילס)

בסוף השבוע האחרון הפגינו פעילים בחברון ובתל אביב נגד הקמת ההתנחלות החדשה, ובמחאה נגד התנהלות הממשלה בתהליך המדיני, אולם נראה כי ממשלת ישראל ממשיכה לקבוע עובדות ולהסלים את המצב בשטח, גם בעיצומו של עוד משא ומתן עם הפלסטינים.

פעילות ישראליות מקיימות סדר פסח סימלי במרכז תל אביב, כמחאה על החלטת ממשלת ישראל לאפשר הקמת התנחלות נוספת בחברון. ה-12 לאפריל, 2014.

פעילות ישראליות מקיימות סדר פסח סימלי במרכז תל אביב, כמחאה על החלטת ממשלת ישראל לאפשר הקמת התנחלות נוספת בחברון. ה-12 לאפריל, 2014. (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים ושוטרים ישראלים עוצרים פעילים במהלך הפגנה נגד החלטת ממשלת ישראל לאפשר למתנחלים להכנס ל"בית ראג'בי" בחברון, ה- 11 לאפריל, 2014.

חיילים ושוטרים ישראלים עוצרים פעילים במהלך הפגנה נגד החלטת ממשלת ישראל לאפשר למתנחלים להכנס ל"בית ראג'בי" בחברון, ה- 11 לאפריל, 2014. (צילום: מוסטפא באדר/אקטיבסטילס)

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

האם בית הדין בהאג יכול להביא צדק לפלסטינים?

בעוד החלטת התובעת הראשית בהאג נבחנת, שלוש מומחיות פלסטיניות בוחנות את השלכותיה האפשריות: ציפיות לא ריאליות, הרחבת הפיצול הפנים-פלסטיני והתעלמות בינלאומית מחד, ומאידך איתות ברור לעולם: הפלסטינים לא נרדמו על המשמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf