newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראל מתגאה באו"ם בפסיקת בג"ץ על חולות ובמקביל מנסה לעקוף אותה

אין גבול לצביעות: משלחת ישראל לז'נבה מתפארת במחויבות המדינה לזכויות אדם, ומציגה כדוגמא את ההגנה החוקתית של בג"ץ. בו זמנית בירושלים מנסה הממשלה לחתור תחתיו

מאת:

ז'נבה, 20 באוקטובר 2014. המשלחת הישראלית לוועדת זכויות האדם של האו"ם, שעסקה בביקורת תקופתית על מצב זכויות האדם בארץ, מעידה כי זכויות האדם הן נר לרגלי ממשלתה. הדוגמא שבחרה לתת לשם כך היא החלטות בג"ץ אשר ביטלו פעמיים את מתקן חולות. המשלחת דאגה להדגיש כי שמו של בית המשפט הישראלי יצא למרחוק בשל הקפדתו על זכויות המיעוטים בישראל בכללם גם של כאלו שאינם אזרחים.

כך אומרת בפתח הדיון עו"ד אמי פלמור, מנכל"ית משרד המשפטים:

בית המשפט הגבוה לצדק זכה להכרה בינלאומית בשל תפקידו הפעיל בקידום השמירה על זכויות האדם. דוגמא טובה לכך היא הפסיקה ההיסטורית מה-16 בספטמבר 2013, בה הכריע בית המשפט בעתירה שהגישו מספר עמותות, בנוגע לחוקתיותו של התיקון לחוק ההסתננות…

פאנל מורחב של תשעה שופטים פסק כי כליאה של בני-אדם לתקופה כה ממושכת [ללא משפט] מהווה הפרה חמורה של זכויותיהם, ביניהם חירות וכבוד, המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית המשפט פסק שהצעד אינו מידתי ולכן אינו חוקתי…

בעקבות הפסיקה הממשלה תיקנה את החוק על מנת לכבד את החלטת בית המשפט. ב-22 בספטמבר, 2014, שוב דן פנאל של תשעה שופטי בית המשפט העליון לצדק בעתירה נוספת בעניין, ושישה שופטים קבעו שהחזקת בני אדם עד שנה במעצר מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם… כתוצאה מכך בית המשפט ביטל את התיקון לחוק. בית המשפט גם ביטל את הסעיף בחוק לפיו הוקם מתקן חולות. ביטול זה אמור להכנס לתוקף תוך 90 יום. החובה להירשם בצהריים בוטלה מיידית.

(החל מדקה 14:32)

כבר בשעה שנציגת ישראל התהדרה בנוצות בג"ץ הדברים היו צבועים ונטולי בושה. הרי באותו זמן בדיוק שרי הממשלה התמידו בהסתה נגד בג"ץ, נגד "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ונגד ארגוני זכויות האדם שהגישו את העתירה – בדיוק בגלל פסיקה זו.

השר בנט אמר אז "הניתוק של ההחלטה מהמציאות בשטח, מהווה הפקרת חייהם של תושבי דרום תל אביב". חברת מפלגתו איילת שקד הוסיפה כי "החוק הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, זו קריאה לכל אזרחי אפריקה, כאילו ללכת עם מגאפון בכל יבשת אפריקה ולהגיד 'ברוכים הבאים לישראל'… יתחילו גם גלי הגירה מירדן". אחר-כך איימה כי מפלגתה תפרק את הממשלה אם לא תבוטל הפסילה. שר הפנים גדעון סער (לשעבר כבר? נקווה שכן) החרה החזיק אחריה.

היה אפשר לפטור את הדברים האלה כדיבורים בעלמא, וכהסתה רגילה של הימין כדרכו בקודש. הרי מבקשי מקלט הם מקור לא אכזב להסתה ימנית בכל העולם. אבל ישיבת הממשלה אתמול (ראשון) כבר הפכה את העדות לפארסה.

פחות משבוע אחרי שהשתמשה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפסיקה הנגזרת ממנו כדי להגן על עצמה מהאשמות בהפרות זכויות אדם, אותה ממשלה פועלת לבטל למעשה את חוק "כבוד האדם וחירותו" בדיוק בגלל הגנתו על זכויות האדם והפסיקה הנגזרת ממנו, לגבי חולות ובכלל.

המצוקה הישראלית בוועדות מהסוג הזה במיוחד לאחר "צוק איתן" ברורה. המשלחת נשאלה על הפרת דיני הלחימה במבצע למרות שהדוחות על שאירע כלל לא נכתבו עדיין. אין ספק כי כל דיון בסוגיית הפרות זכויות האדם בישראל בעתיד הקרוב יתמקד במאות הילדים בעזה שנהרגו בהפצצות, מה שיקשה מאד על המשלחות הישראליות. קשה להניח כי עדות אבסורדית ודה-פקטו שקרית מהסוג שניתנה בשבוע שעבר תחלץ אותה מכך.

> מה שדרוש ביום אחרי פסיקת בג"ץ השנייה נגד החוק למניעת הסתננות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf