אוניברסיטת ת"א מציעה: קריירה בשב"כ והשראה ממפתח טילים

"אצל הסטודנטים היהודים, לא כולם, מורגשת שאיפה למצוא עבודה בשב"כ, ללכת למערכת הביטחון". דוכן של שב"כ ביריד תעסוקה באוניברסיטת תל אביב, ב-2023 (צילום: ניסי פלי)

הנהלת אוניברסיטת תל אביב התנצלה אתמול בפני חברי הסגל הבכיר על כך שהזמינה את ד"ר דני גולד, תא"ל במילואים וראש המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), לשאת הרצאה במסגרת הטקס להענקת תוארי דוקטור שנערך באוניברסיטה ביום חמישי שעבר.

"ד"ר גולד הוא אדם רב זכויות", נכתב במייל ששלחו נשיא האוניברסיטה פרופ' אריאל פורת והרקטורית פרופ' נגה קרונפלד-שור, אולם הזמנתו "היתה טעות שכן ההרצאה – שעסקה בנושאי צבא וביטחון וכללה מצגות של שיגורי טילים בהגנה ובהתקפה – לא התאימה למעמד ולחלק מן הקהל (ביניהם ילדים, משפחות שכולות, וחיילים שחוו חוויות קשות) וגרמה לרבים עוגמת נפש".

לאחר שהביעו צער על המקרה, התנצלו "מעומק הלב בפני אלו שנפגעו" והבטיחו שמקרה כזה לא יישנה, פנו שני ראשי האוניברסיטה למתקפה על חברי הסגל שהפיצו עצומה במחאה על הזמנתו של גולד. מנסחי העצומה, כתבו פורת וקרונפלד-שור, העלו "האשמה חמורה, על פיה עברה האוניברסיטה בשנים האחרונות תהליך של מיליטריזציה. לא רק שזהו שקר וכזב, עלילה ממש, אלא שזו האשמה מזיקה במיוחד: גורמים שונים בעולם אשר מחרימים את האקדמיה הישראלית מנסים להציג אותה כסוכנות של הצבא".

אולם תחקיר "שיחה מקומית" מטיל ספק שבכך שמדובר ב"שקר וכזב", שכן זמן לא רב קודם לכן פנה מרכז הקריירה באוניברסיטת תל אביב לסטודנטים בחוגים להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ולימודי הערבית והאסלאם והזמין אותם למפגש "בנושא קריירה" עם נציג שב"כ, שאמור היה להסביר להם על "החשיבות של ידע בשפה הערבית והיכרות עם העולם הערבי והאסלאמי בעשייה מקצועית משמעותית" במסגרת הארגון.

הפנייה הישירה הזו לסטודנטים לנצל את הידע שהם רוכשים על המזרח התיכון והתרבות הערבית לצורכי השב"כ מצטרפת לשיתוף הפעולה הישיר של האוניברסיטה עם הצבא במסגרת תוכניות "ארז" ו"חבצלות", ומחזקת את הטענה שהאקדמיה הישראלית הופכת ל"סוכנות של הצבא".

חזרה להרצאה של גולד. בהרצאתו, שכותרתה היתה "הופכים חזון לביטחון", הוא הציג  אמצעי לחימה שפיתח מפא"ת, וכן סרטונים של פגיעות במשאיות בלב טהראן, שיגורי טילי חץ וכיפת ברזל ויירוטים מעל שמי תל אביב וערים נוספות בישראל. גולד הזכיר גם חברות בתעשייה זו, כמו אלביט ורפאל, ועל המסך הופיעו שקופיות פרסום של חברות פרטיות, כגון "SMART – קטלניות ודיוק ללוחמים", "UNIQAI – AI לתכנון משימה" ועוד.

במהלך הנאום נשמעו קריאות מחאה מהקהל, וכמה בוגרים נטשו את הטקס עם בני משפחותיהם. "הרקטורית  בחרה לדבר על מגוון, אבל בקטע של מגדר, ולא הזכירה ערבי או פלסטיני", אומר ד"ר ג'אד קעדאן, בוגר טרי בלימודי תרבות, שהשתתף במחאה. "כשמביאים את גולד ואתה רואה סרטונים של טילים ואזעקות והפצצות בטהראן, אתה מבין שדורכים עליך ומנסים להשפיל אותך".

"מדברים בעולם על BDS ואתם מראים לנו סרטונים כאלה?". ד"ר דני גולד (צילום: פלאש90)

קדעאן סיפר שבין הבוגרים היו כעשרה פלסטינים, אבל המחאה היתה רחבה יותר. אם של ידידה שלו, הוא מספר, התקרבה לבמה והתחילה לצעוק "בושה". "לדעתי, כרבע מהנוכחים באולם הצטרפו אליה. כל השורה שלי והשורה שלפניי גם צעקו בושה. חצי מהאנשים באולם יש להם PTSD מהמלחמה, אז אתה מביא להם סרטונים עם פיצוצים?"

משפחתו של קעדאן יצאה מהאולם. "הרגשנו פגועים", הוא אומר. גם "התעמולה לחברות צבאיות כמו אלביט ורפאל" הפריעה לו. "מדברים (בעולם) על BDS ואתם מראים לנו סרטונים כאלה? עשיתי פוסט-דוקטורט בקליפורניה. אני מתבייש לספר לאנשים שמראים דברים כאלה אצלנו".

בסרטון שצולם בטקס ניתן לראות כי לפני שגולד עלה לבמה, הופיעה הזמרת הילה בן דוד וביצעה את השיר "אימג'ן" של ג'ון לנון. "זה ממש מתאים, קודם אימג'ן על זה שאין מדינות ואין על מה להרוג ולהיהרג, ואז קצין", אומר קעדאן. בסיום נאומו של גולד, בעקבות הקריאות מהקהל, עלתה לבמה הרקטורית קרונפלד-שור והתנצלה. "מצטערת אם הדברים פגעו בחלק מהאנשים, זו לא היתה הכוונה", אמרה.

קעדאן סיפר שעוד לפני הטקס הוא ביקש מהמארגנים את סדר היום של האירוע, כי רצה לדעת מתי ואם יושמע "התקווה" מכיוון שהוא לא עומד בהמנון וביקש למנוע אי-נעימות. נאמר לו שההמנון יושמע בסוף הטקס, אבל הלו"ז עצמו לא נמסר לו. אחרי האירוע הוא שלח מייל מחאה למארגנים, אבל בינתיים, כאמור, התארגן מכתב מחאה של חברי סגל שהביא למכתב ההתנצלות של ראשי האוניברסיטה.

"לא נושא שצריך לשים תחת הקטגוריה של משהו מסוכן"

כאמור, שיתוף הפעולה של אוניברסיטת תל אביב עם גורמים ביטחוניים לא מתמצה רק בהזמנת מפתח מערכות נשק לנאום בטקס מקבלי תואר דוקטור.  בתחילת יוני נשלחה הודעת מייל לסטודנטים בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ובחוג לשפה הערבית ותרבות האסלאם. את ההודעה שלחה סיון טבעוני, "יועצת קריירה למדעי הרוח (ב)מרכז לפיתוח קריירה" באוניברסיטה.

"לשמחתנו נעשתה פנייה יזומה מצד שב"כ לפגישת בנושא קריירה ישירות עם הסטודנטים.ות למזרח תיכון ואפריקה", נאמר במייל. "בשל כך, החלטנו לקיים אירוע אינטימי יותר לחוג ביחד עם החוג לספרות ערבית ולימודי אסלאם.

"במסגרת האירוע יתארח בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי למפגש השראה ושיחה פתוחה על העשייה החשאית, על אתגרי המודיעין והביטחון ועל החשיבות של ידע בשפה הערבית ובהיכרות עם העולם הערבי והאסלאמי בעשייה מקצועית משמעותית. המפגש יאפשר לסטודנטים להיחשף לניסיון אישי ומקצועי עשיר, לשמוע סיפורים ותובנות מעולמות התוכן הללו (בכפוף למגבלות הסיווג) ולקיים שיח בלתי אמצעי עם האורחים".

"זה עצוב מאוד", אומר מוחמד מסארווה, סטודנט לתואר שני בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטה ופעיל פוליטי, "לשים את לימודי האסלאם ואת ההיכרות עם העולם הערבי מנקודת מבט של לדעת את האויב". לדבריו, ההזמנה לסטודנטים בחוג שלו להיפגש עם נציג שב"כ משדרת ש"אתם יכולים להשתלב במערכת שיכולה לפגוע באחר דרך הידע שלכם בתרבות ובשפה שלו, ניצול הידע כדי לפגוע באויב. תרבות האסלאם היא משהו מאוד יפה, זה לא נושא שצריך לשים תחת הקטגוריה של משהו מסוכן".

מסארווה עצמו לא קיבל את המייל, אלא שמע עליו מידידה פלסטינית שקיבלה אותו מסטודנטים יהודים אחרים. "לא הופתעתי מהמקרה עצמו", הוא אומר. "כנראה יש קשר בין הנהלת האוניברסיטה לשב"כ". הוא הזכיר מקרה שבו הנהלת האוניברסיטה שלחה לשב"כ פרטים של סטודנט פלסטיני שערך פעולת מחאה בקמפוס.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

בחוג עצמו, אומר מסארווה, לא דיברו על המייל, לא הורגש מתח והמרצים המשיכו כרגיל. עם זאת, הוא חושב שהפנייה לסטודנטים לא היתה מקרית. "אצל הסטודנטים היהודים, לא כולם, מורגשת שאיפה למצוא עבודה בשב"כ, ללכת למערכת הביטחון", הוא אומר, "(הם לא באים) מתוך אהבה לשפה ולתרבות".

עד הוא אומר שאיש מהסטודנטים הפלסטינים שהוא מכיר בשני החוגים לא קיבל את ההזמנה לפגישה עם איש השב"כ, אולם אין כל הוכחה שהמייל נשלח לסטודנטים יהודים בלבד. בכל מקרה, מקור באוניברסיטה סיפר שהמפגש, שתוכנן להתקיים ב-15 ביוני, לא נערך בסופו של דבר בשל מיעוט נרשמים.

"אני חייב להודות שלא ידעתי על זה", אומר פרופ' אבנר וישניצר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, "אני מבין שמי שארגן את האירוע זה המרכז לפיתוח הקריירה של האוניברסיטה. לא ידעתי שמזכירות החוג העבירה את ההזמנה. זה לא עבר דרכי. בשורה תחתונה: אין לנו קשר לשב"כ ואנחנו לא מארגנים אירועים מן הסוג הזה".

הדברים האלה עולים בקנה אחד עם התגובה שנמסרה מאוניברסיטת תל אביב: "המרכז לפיתוח קריירה, הפועל מטעם דקנאט הסטודנטים, מסייע לסטודנטים ולבוגרים להיחשף למגוון רחב של אפשרויות תעסוקה במגזר הציבורי, העסקי והחברתי", מסר דובר האוניברסיטה תומר ולנר. "במסגרת זו מוזמנים מעסיקים הפועלים כחוק להציג בפני סטודנטים תחומי עיסוק ומשרות הרלוונטיים להכשרתם. יודגש שכאמור מדובר ביוזמה של המרכז לפיתוח קריירה ובשום אופן פניות מעין אלו אינן חלק מתוכניות הלימודים".

לגבי הזמנתו של ד"ר גולד לטקס הענקת תוארי דוקטור מסרה האוניברסיטה כי "אופי ההרצאה אכן לא התאים לטקס הענקת תוארי דוקטורט ואנו מצרים על כך. אוניברסיטת תל אביב גאה שד"ר דני גולד הוא בוגר האוניברסיטה. ד"ר גולד למד את כל תואריו באוניברסיטת תל אביב, ולאחרונה אף השלים במסגרת לימודיו שני תוארי דוקטורט במקביל".

נדבך מרכזי במשטר הדיכוי

הניסיון של שב"כ "לצוד ראשים" בקרב סטודנטים אינו חדש. בדוח "אקדמיה בפקודה", שפרסם ארגון פרופיל חדש ביוני 2025, מצוטטת מודעת פרסום ל"יריד תעסוקה" באוניברסיטת בן-גוריון, שבה נאמר כי "ביריד תהיה, בין היתר, נציגות של 'המוסד' והשב"כ, במטרה 'לצוד ראשים' רלוונטיים לארגוניהם". ב-2017 הזמינה "היחידה להכוון קריירה" בטכניון את הסטודנטים למפגש בנושא "שב"כ ומסלולי קריירה", שבו ישמעו, בין השאר, הרצאה מאת בכיר בשב"כ על "הטכנולוגיה בשירות הביטחון הכללי". באותה שנה נשלחה הזמנה דומה מטעם הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, "למפגש קריירה עם שב"כ".

במאי השנה הזמין המרכז לפיתוח קריירה את הסטודנטים בפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב למפגש תחת הכותרת "קריירה בארגוני הביטחון", שבמסגרתו "המוסד, השב"כ, משרד הביטחון ושב"ס" יגיעו לקמפוס ל"מפגש חשיפה בלעדי". האירוע עצמו הוגדר "ייחודי ומסקרן (ואפילו קצת סודי)", ולכן נאסר להכניס אליו "טלפונים ניידים, שעונים חכמים, מחשבים ניידים או טאבלטים". "האם ידעת שהידע והכלים שרכשת בתחומי מדעי החברה והרוח יכולים לתת לך יתרון ממשי בקריירה בליבת העשייה הביטחונית של ישראל?", נאמר בהזמנה.

אולם ההזמנה ששלחה אוניברסיטת תל אביב לתלמידי החוגים להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וללימודי הערבית והאסלאם ל"אירוע אינטימי" עם נציג שב"כ היא צעד חריג, אומרת פרופ' אוּתי בת-אל, בלשנית וחברה באקדמיה לשוויון. "היא (ההזמנה) יוצאת דופן בכך שהיא ממוקדת בשני החוגים האלה", אומרת בת-אל. "זה לא יריד תעסוקה שמי יבוא, יבוא. זה ממוקד. לשמוע 'סיפורים ותובנות' מהפעילות של שב"כ נשמע כמו דיסנילנד. זה גיוס למשהו נורא. זה שיתוף פעולה מלא של האוניברסיטה עם שב"כ".

"אתה בקמפוס, ו-50 חיילים במדים, עם נשק, עוברים מבניין לבניין. אני לא מרגישה בנוח". סטודנטים במדים באוניברסיטה העברית (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

שורשי הקשר בין לימודי הערבית והמזרח התיכון ובין מערכת הביטחון הישראלית מגיעים לראשית ימי המדינה, ואולי אף קודם לכן. הקשר הזה היה בולט במיוחד באוניברסיטת תל אביב. "המהפכה בתפיסת תפקידם המעשי של החוגים ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות בישראל פרצה ב-1965, כשאוניברסיטת תל אביב ניאותה לשתף פעולה עם משרד הביטחון וקהילת המודיעין ולאמץ אליה את מכון שילוח, לימים מרכז דיין", כתב לאחרונה ב"הארץ" פרופ' איתמר רבינוביץ', שעמד בראש מרכז דיין, היה אחר כך ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ומאוחר יותר כיהן כנשיא באוניברסיטת תל אביב.

רבינוביץ' סיפר כי שאלת הקשר הזה היתה במחלוקת באקדמיה הישראלית ו"היא שהביאה את ראשי התחום וראשי האוניברסיטה העברית לדחות את הצעת משרד הביטחון לקלוט את 'מכון שילוח', שהוקם במקורו בתוך משרד הביטחון". לפי רבינוביץ', השינוי הגיע כאשר אוניברסיטת תל אביב הצעירה פנתה לשמעון שמיר, אז חוקר מתחיל בחוג למזרח התיכון, בבקשה שיצטרף אליה. שמיר – לימים ראש החוג ושגריר ישראל במצרים ובירדן – התנה את הצטרפותו בכך שהאוניברסיטה תקלוט את מכון שילוח. "הסימביוזה בין מכון שילוח לבין החוג החדש להיסטוריה של המזרח התיכון (ואפריקה) העניקה לאוניברסיטת תל אביב מעמד ייחודי", כתב רבינוביץ'.

"פנייה ישירה וגלויה כזו, שקושרת לימודי ערבית באקדמיה עם שב"כ וביטחון, היא די נדירה", אומר פרופ' יונתן מנדל, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון, שחקר את לימודי הערבית ביישוב היהודי ובמדינת ישראל ועמד על הביטחוניזציה של השפה הערבית. "הכניסה של זרועות המודיעין, ושל שיקולי ביטחון, לאקדמיה היא אומנם לא דבר חדש", הוא אומר, "ורבות נכתב עליה. מדובר בתהליכים שקדמו להקמת ישראל ושצברו תאוצה בשנות ה-60 וה-70. בהמשך נעשו הפניות האלה תחת מעטה חשאיות, אולם מאז 7 באוקטובר הקשר הזה שב וצובר תאוצה, גם בצורה גלויה. אולי כי תמיכה בצורכי הביטחון נתפסת לפתע כצו השעה. בשיח הפוליטי הנוכחי הרבה תחומים שהיו אזרחיים הופכים ליותר ביטחוניים".

מנדל אומר שלמחלקה שלו באוניברסיטת בן-גוריון לא נעשתה פנייה ישירה כזו. ייתכן כי הסיבה לכך היא שהחוג בבן-גוריון, כפי שכותב רבינוביץ' עצמו, נחשב ל"מרדני שיצא נגד הרוח הממסדית". כך או כך, אומר מנדל, "הקשר עם המודיעין נטוע היסטורית עמוק בתחום של מזרח תיכון (בישראל), והוא אחת הסיבות לכך שהתחום הזה נופל לפעמים למלכודת האוריינטליזם. זו גם הסיבה לדעתי שלתחום הזה יש בחברה הערבית בישראל דימוי של מקום מרוחק, ולא באמת מקום שבו הם ירגישו בבית". עם זאת, מציין מנדל, בשנים האחרונות קיימים בכל החוגים האקדמיים בישראל כוחות שמושכים לכיוונים אחרים, אזרחיים וביקורתיים. "זו המגמה שיש לחזק – מחקר עצמאי וביקורתי, הכי רחוק מביטחוניסטי".

הקשר בין אוניברסיטת תל אביב ובין הצבא והמודיעין התחזק מאוד בשנים האחרונות. באוקטובר 2023 החלה לפעול תוכנית "ארז", שבמסגרתה אמורים כ-200 מועמדים לקצונה בחילות היבשה להשלים תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטת תל אביב, עוד בטרם סיימו את קורס הקצונה. האוניברסיטה אמורה לקבל כ-15 מיליון שקל עבור התוכנית.

אף שבזמנו הובטח שהחיילים לא יישאו נשק בתחומי הקמפוס, מאז תחילת המלחמה נכנסו לקמפוס, ואף לשיעורים, חיילים במדים שנשאו נשק. הדבר נמשך גם היום, אם כי בהיקף מצומצם יותר. "אתה בקמפוס, ו-50 חיילים במדים, עם נשק, עוברים מבניין לבניין", אומרת פרופ' בת-אל. "אני לא מרגישה בנוח. תאר לעצמך מה מרגישים סטודנטים פלסטינים".

החל משנת הלימודים הקרובה תתחיל לפעול באוניברסיטת תל אביב תוכנית "חבצלות", המיועדת למצטיינים בחיל המודיעין. התוכנית פעלה מאז 2019 באוניברסיטה העברית, חרף התנגדות של סטודנטים ומרצים, שטענו כי מדובר "בהפקעת המרחב האקדמי והעברתו לשליטה צבאית". עתה אוניברסיטת תל אביב "זכתה" בתוכנית, הנחשבת יוקרתית, והאוניברסיטה העברית עתרה לבית המשפט נגד המהלך.

במייל ה"התנצלות", הפצירו פורת וקרונפלד-שור בפני חברי הסגל "לא לתת יד" למי שטוען שהאקדמיה הישראלית הפכה ל"סוכנת של הצבא". "האקדמיה הישראלית נאבקת מזה מספר שנים בכוחות שונים שמבקשים את נפשה ומאיימים על חירותה, בתוך ישראל ומחוצה לה. מצער מאוד לראות איך יוצאים מתוכנו מלעיזים אשר עושים שימוש בטעות אחת – מצערת ככל שתהיה – כדי לגזור דין ללא כל בסיס", הם כתבו.

במאי השנה פרסם צוות המאבק בחרם האקדמי של ועד ראשי האוניברסיטאות דוח המתריע כי החרם האקדמי על ישראל נמשך, ועלול להוביל אותה לבידוד מדעי מסוכן. על פי הדוח, נרשם זינוק של 150% במספר הניסיונות להדיר את ישראל מתוכניות אקדמית, ונראה כי הפסקת האש ברצועת עזה לא בלמה את המגמה. הקשר של האקדמיה הישראלית עם מנגנוני הביטחון מוזכר בדוח כאחת הסיבות לחרם הגובר.

"שיחה מקומית" שאלה את אוניברסיטת תל אביב מדוע היא מקיימת קשר הדוק עם שב"כ, כפי שעולה מהמייל שנשלח ממרכז לקידום קריירה; ואם היא מודעת להאשמות בעולם שהאקדמיה הישראלית היא חלק מהמנגנון הביטחוני הישראלי. מהאוניברסיטה בחרו לא להגיב על כך, אבל השאלה הזו לא נעלמת.

"במערב, האוניברסיטאות הישראליות נחשבות למעוזים של פלורליזם ודמוקרטיה", אמרה בראיון לאתר "Democracy Now" החוקרת הישראלית מאיה ווינד, שספרה "מגדלים של שנהב ופלדה: כיצד האוניברסיטאות הישראליות מונעות חירות מהפלסטינים" יצא לאור ב-2024. "(אולם) הן נדבך מרכזי במשטר הדיכוי הישראלי כלפי הפלסטינים".