newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי "עוטף תחנה מרכזית" מבקשים פתרונות חדשים מהממשלה

סוכת ההידברות של תושבי דרום תל אביב הוותיקים היתה אירוע יוצא דופן, שמחזיר למוקד את מי שהוויכוח הפוליטי נערך בדרך כלל מעל לראשם

מאת:

קבוצת פעילים מקרב תושבי דרום תל אביב הוותיקים הקימה היום (שני) "סוכת הידברות" בנושא השכונות ומבקשי המקלט, בפינת הרחובות הר ציון ולווינסקי, בין התחנה המרכזית החדשה לישנה. קפצתי להתרשם: היה מעניין מאוד, והצטערתי כשהייתי צריך ללכת אחרי שעה וחצי.

התושבים הזמינו "אנשי ציבור, אנשי תקשורת, פעילים, תומכים, מתנגדים", וכאלו באמת הגיעו. אני ראיתי שם כמה מתושבי השכונות, שני חברי מועצת תל אביב – מיקי גיצין ושלי דביר – שתי נציגות מארגון הסיוע לפליטים, וגם כמה מבקשי מקלט. היו ויכוחים, גם בטונים גבוהים, אבל היתה גם תחושה של שיחה קצת פחות פופוליסטית ממה שמשתקף בתקשורת וברשתות החברתיות.

שאלתי את שפי פז, אחת המארגנות, למה היא לא הקימה את הסוכה מול העירייה או בירושלים, והיא אמרה שחשוב לעשות דברים בשכונה – שמקומיים יקבלו הזדמנות לדבר ושאנשים מבחוץ יגיעו לראות ולפגוש במו עיניהם. אם עד מושב הכנסת הבא לא יחול שיפור, התושבים חושבים גם להקים מאהל מחאה מול הכנסת. המסר העיקרי של פז ושותפותיה (אני פגשתי בעיקר נשים) הוא שפתרון סוגיית מבקשי המקלט לא יכול להתרחש בשכונות הדרום, ושתפקיד המדינה הוא למצוא פיתרון חוקי והגיוני (את עמדתי האישית בנושא כתבתי באחרונה כאן וכאן).

בזמן האחרון יש לי הרגשה שמשהו משתנה בדיון המקומי בנוגע לשכונות הדרום. זה קשור גם לבג"צ, שמצד אחד הבהיר שכליאת מבקשי המקלט אינה יכולה להיות הפיתרון – ובאותו הזמן גם החזיר בפסיקה הזו את מצוקת התושבים הוותיקים לתשומת הלב הציבורית. ואולי ההתפתחות הכי חשובה היא ההתארגנויות הפוליטיות של הקבוצות המעורבות, כמו קבוצת "עוטף תחנה מרכזית" שארגנה את הסוכה, וגם מחאת הפליטים לפני כמה חודשים. שום גורם חיצוני לא יוכל לשמש לכך תחליף.

הבעיה היא שהממשלה עדיין לא מוכנה לנסות שום רעיון חוץ מהכליאה. גם עכשיו, החשש שלי הוא שהממשלה בכלל מתעניינת בקרב עם בג"צ הרבה יותר מבסוגיית מבקשי המקלט עצמה, ובקרוב היא תעלה גירסה נוספת לחוק המסתננים ותודיע שזה הפיתרון היחיד, כי שם מצויים הרווחים הפוליטיים. עד אז, אפשר לקוות שמאירועים כמו סוכת ההידברות תתחיל דרך חדשה – ובסוף אולי גם בירושלים יקשיבו.

סוכת ההידברות של קבוצת "עוטף תחנה מרכזית", 13.10.2014 (צילום: נועם שיזף)

סוכת ההידברות של קבוצת "עוטף תחנה מרכזית", 13.10.2014 (צילום: נועם שיזף)

סוכת ההידברות של קבוצת "עוטף תחנה מרכזית", 13.10.2014 (צילום: נועם שיזף)

סוכת ההידברות של קבוצת "עוטף תחנה מרכזית", 13.10.2014 (צילום: נועם שיזף)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf