מה עומד מאחורי התחממות היחסים בין טורקיה וסעודיה?

לא אחת קורה שטיבה של מערכת היחסים האישית השוררת בין שני מנהיגים משפיע, לחיוב או לשלילה, על היחסים בין מדינותיהם. היחסים בין טורקיה וסעודיה בעשור האחרון ממחישים עד כמה קביעה זו נכונה, טוען מחמוד עלוש, פובליציסט ערבי המומחה ליחסים בינלאומיים, בפתח הניתוח שפרסם באל־ג'זירה בתחילת חודש מאי, על אודות הפיוס בין טורקיה לסעודיה כחלק ממסע שלם לשיפור יחסיה של טורקיה עם מדינות האזור, שארדואן מוביל בחודשים האחרונים.

עם עלייתו של המלך סלמאן לכס המלכות הסעודי, בשנת 2015, שררו יחסים טובים מאוד בינו לבין ארדואן. טורקיה אף תמכה במבצע "סופה נחרצת", שהובילה סעודיה נגד החות'ים בתימן, מתחה ביקורת על איראן ועל התערבותה בנעשה מחוץ לגבולותיה, ושתי המדינות העניקו סיוע לאופוזיציה הסורית. כל זה קרה למרות היחס האוהד שגילה ארדואן לעלייתו של האסלאם הפוליטי בעקבות האביב הערבי, למורת רוחה של סעודיה ושל מדינות נוספות באזור, כמו מצרים ואיחוד האמירויות.

אולם, הזעם הגובר על השפעתה האזורית הגוברת של טורקיה, התערבותו של ארדואן בנעשה במדינות האזור ויחסיו הטובים עם תנועת האחים המוסלמים (שלמפלגתו זיקה רעיונית אליה), הובילו לבסוף לכך שמערכת היחסים בין המדינות סטתה לכיוון אחר. נקודת הזמן שבה החל שינוי זה, לפי עלוש, הייתה סביב מינויו של מוחמד בן סלמאן ליורש העצר של סעודיה בשנת 2017 – מהלך שסימן גם את הפיכתו לשליט בפועל של הממלכה.

לא רק אינטרסים כלכליים

בן סלמאן הוביל ברית אזורית נגד האסלאם הפוליטי, במהלכים שביטאו בצורה גלויה את עוינותו לארדואן ולמדיניותו, ובראשם הטלת הסגר על קטאר, בעלת בריתה של טורקיה, תוך שיתוף פעולה עם מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות, ותביעתן לסגור את הבסיס הטורקי שהוקם בקטאר. לכך הצטרף רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול כשנה לאחר מכן, שהוביל לשבר חסר תקדים ביחסים בין אנקרה לריאד.

אלא שהטלטלות שידע המזרח התיכון בעשור זה והמשבר הכלכלי החמור שעימו ארדואן מתמודד בצל מערכת בחירות גורלית, המאיימת על המשך שלטונו, הובילו את ארדואן לפצוח במסע לשיפור היחסים בין מדינתו לבין מדינות האזור: במאי 2021 החלה טורקיה לנהל משא ומתן לפיוס עם מצרים של א־סיסי, ויזמה תהליך פיוס דומה עם איחוד האמירויות, שכלל ביקור מתוקשר באנקרה של יורש העצר של אבו דאבי, שייח' מוחמד בן זאייד, בסוף אותה שנה.

ביקורו של הנשיא הרצוג בטורקיה, בהזמנתו של ארדואן, ו"הדף החדש" ביחסים בין שתי המדינות הם חלק מאותה מגמה, והובילו לשלב הבא בתוכנית של ארדואן – ביקורו הרשמי והמתוקשר בסעודיה ועצירת ההליך המשפטי שהתנהל בטורקיה בעניין רצח חאשוקג'י והעברתו לרשויות בסעודיה (היענות למה שנראה כתנאי שהציב המשטר הסעודי).

לטורקיה, לסעודיה ולאיחוד האמירויות יש אינטרסים ברורים בפיוס זה, כלכליים בעיקרם, טוען עלוש בטורו. בריאד ובאבו דאבי מודעים לכך שלטורקיה מיקום משמעותי על צירי המסחר והאנרגיה הבינלאומיים החדשים, ושהשוק הטורקי נחשב למבטיח להשקעות. כמו כן, נראה שהאתגרים הכלכליים שהציב משבר הקורונה הובילו את המדינות הללו לשנות את סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלהן.

אולם לא די בגורם הכלכלי כדי להבין את מגמת השיפור ביחסים בין טורקיה למדינות האזור, מסביר עלוש, ומציע שלושה גורמים נוספים, הקשורים בנסיבות הגיאופוליטיות המשתנות באזור ובעולם, שהובילו את מנהיגי המדינות הללו להוביל מגמה זו ביחסי החוץ שלהן.

ראשית, מציין עלוש, נראה שבטורקיה, במצרים, בסעודיה ובאיחוד האמירויות הגיעו לתובנה שעשור לאחר האביב הערבי, הסכסוך המתמשך ביניהן לבין טורקיה אינו מסייע במציאת פתרונות למשברי האזור, פוגע באינטרסים שלהן, ומאפשר לאיראן להגדיל את השפעתה האזורית על חשבונן.

גורם אפשרי נוסף שהוביל לפיוס זה, מוסיף עלוש, הוא מדיניות החוץ שמוביל הנשיא ביידן. שכן בניגוד לקודמו, בבית הלבן יושב כיום נשיא המצפה ממנהיגי האזור לצמצם את הסכסוכים בתוך המזרח התיכון פנימה, ולהפנות את מבטם לעבר האתגרים הבינלאומיים שמציבות רוסיה וסין.

גורם שלישי קשור בבחירתו המסתמנת של ארדואן לחדול מתמיכתו הנלהבת באסלאם הפוליטי ובאחים המוסלמים – אחת הסיבות העיקריות לקרע בינו לבין מדינות האזור. במהלך העשור החולף תמך ארדואן בגלוי בתנועות הפוליטיות של האחים המוסלמים ברחבי האזור, וקיווה שאלה יובילו לעליית האסלאמיסטים לשלטון דרך הקלפיות. אולם בעקבות המשא ומתן לפיוס בין טורקיה למצרים בשנה החולפת, מציין עלוש, הטיל ארדואן מגבלות שונות על פעילותם של ערוצי התקשורת של תנועת האחים המוסלמים הפועלים על אדמת טורקיה. עלוש מסביר כי נראה שארדואן הפנים כי הנזק שנגרם מתמיכתו באחים המוסלמים גדול מהתועלת, במיוחד לאור הצלחתו של המחנה המתנגד לאחים המוסלמים להוביל לשינויים באזור בעקבות האביב הערבי.

ארדואן מוביל מגמה ברורה לשיפור היחסים עם סעודיה ועם שאר מדינות האזור, אולם לפחות במקרה הסעודי, מסכם עלוש, דרושים עוד מאמצים רבים כדי לבנות אמון מחודש בין מנהיגי המדינות ולהסיר את המשקעים שהשאיר רצח ח'אשוקג'י. בינתיים, מעריך עלוש, סביר ששינוי זה יורגש בעיקר בתחום הכלכלי, כשסעודיה תסיר את החרם הבלתי־רשמי שהטילה על סחורות טורקיות וכשאנשי עסקים טורקים ישובו לפעול בסעודיה. שיתוף פעולה בתחום המדיני תלוי במידה רבה במידת הנכונות של המדינות לשתף פעולה ביניהן כדי לבלום את השפעתה של איראן באזור וכן ברצונו של ממשל ביידן, שמעוניין שבעלות בריתו באזור יפעלו יחדיו בניהול אתגרי האזור בעתיד.

און דגן כותב בפרויקט אופק, שיתוף פעולה בין מכון ון ליר בירושלים, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית.