מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים
אם פרשת חיים ולדר, סופר הילדים החרדי שהואשם בניצול מיני של קטינות, היתה מתפוצצת לפני כמה שנים, הממסד החרדי היה קובר אותה. אלא שהפעם הוא נתקל בדור חדש של חרדים שלא מוכן לשתוק. "את התקדים הזה ילמדו עוד שנים", אומרים שם
כוכב על במושגים חרדיים, ולא רק חרדיים. חיים ולדר (צילום: דוד25, ויקימדיה)
"לא מדובר בראש ישיבה, תלמיד חכם, או רב. למרבה הצער גם ביניהם יש כאלו שלא מהססים לנצל את מעמדם, ועל כך הציבור החרדי חייב לבניו ובנותיו חשבון נפש נוקב. משי זהב הוא לא מקרה כזה – כל הכוח שצבר, כל התהילה והזוהר, כולם תוצר תקשורתי ישראלי למהדרין שבינו לבין הציבור החרדי אין כלום למעט הטייטל הרשמי."
כשכתבתי את הפיסקה הזו בחודש מרץ, עת התפרסמה בעיתון "הארץ" פרשת משי זהב על זוועותיה, ידעתי שיגיע היום שבו אשב שוב מול מקלדת ואקליד טקסט שיענה על השאלה שסיימתי איתה את הכתבה על משי זהב: "האם זה תחילתו של ה'מי טו' החרדי?". התפוצצות פרשת חיים ולדר מספקת תשובה חיובית נחרצת. קדמו לפרשיית ולדר סיפורים נוספים, כמו ראשי ישיבה חרדית ספרדית שהתעללו מינית בתלמידים, אך לוולדר, כמו לקודמו משי זהב, יש פרופיל בולט במיוחד ולכן כנראה יזכה בכבוד המפוקפק שהמי טו החרדי יירשם על שמו.
אבל בשונה ממשי זהב, ולדר הוא בשר מבשרה ועצם מעצמה של החרדיות הליטאית: סופר ילדים מוערך, יועץ רגשי מבוקש, ראש מחלקה בעיריית בני ברק, בעל טור בבטאון מפלגת דגל התורה, יתד נאמן. אלה רק חלק מהתפקידים והמעורבויות של ולדר, שגם מבוקש כמרצה ומסבירן חרדי, ושדרן רדיו. למעשה, חוץ מן הטייטל הרשמי של ראש ישיבה או חבר כנסת, מדובר באייקון חרדי למהדרין.
ולדר גם הקים רשת קייטנות לילדים בשם "ילדים מספרים על עצמם", שפעלה במשך מספר שנים בערים החרדיות, ובשנת 1997 ייסד את ה"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק. הוא זכה על פעילותו זו למען ילדים ונוער בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 2003 מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד. האירוניה כותבת את עצמה במקרה הזה: המרכז מטפל בילדים בסיכון.
פעילותו של ולדר נתקלה בהתנגדות מצד כמה רבנים חרדים, ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. הם ראו ברעיונותיו ייבוא של השפעות זרות לחברה החרדית. הביקורת ציטטה דוגמאות מרעיונות העולים מספריו, שלטענת הרבנים נוגדים את ההשקפה החרדית. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון "יתד נאמן" לא צלחו, לאחר שקיבל את תמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב המנוח. הוא אף מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.
ביוני האחרון פרסם בד"ץ העדה החרדית, שמזוהה עם הקהילה החרדית הקיצונית, כרוז נגד ספריו של ולדר "אשר רחוקים המה מהשקפת עולמם של יראי ה' ונגוע בנגע ההשכלה הארורה… וכל אב ואם וכל מחנך לצעירי הצאן יתן אל לבו לא לתת לכתבים כאלו להיכנס אל ביתו ולהרחיקם בתכלית"
הרב יוסף שלום אלישיב. נתן את ברכתו לספריו של ולדר (צילום: יעקב נאומי / פלאש 90)
מעצמה בקנה מידה חרדי
אבל חרף ההתנגדויות המעטות בשוליים, מדובר במעצמה בקנה מידה חרדי ומעבר לה. ולדר כתב 80 ספרים, שחלקם תורגמו לשפות שונות. הספרים מתפרשים על פני קשת גילאים רחבה, מספרים לפעוטות דרך ספרי ילדים, נוער וגם ספרות למבוגרים. כדי לסבר את האוזן, ולדר הגיע למקום השלישי ברשימת הסופרים המושאלים ביותר בספריות ציבוריות בישראל בשנת 2018.
הקונצנזוס שנוצר סביב ולדר בקהילה החרדית בעשורים האחרונים התרחב גם לקהילות דתיות לאומיות, שראו בספריו כלי חינוכי. הוא כתב בעיתון ילדים פופולרי בשם "אותיות" עד להתפוצצות הפרשה. ולדר גם פרש את חסותו השיווקית על "חבורות תרי"ג", הוצאה לאור של ספרי קומיקס מלווים בהקלטות ומופעים לילדים חרדים ודתים.
אך לצד ההצלחה הפנומנלית והפופולריות הרחבה, הסתובבו בקרב חוגים אקטיביסטיים שמועות על התנהגות לא הולמת מצדו של ולדר כלפי נשים. השמועות האלה התגבשו לפני שבועיים לכדי תחקיר שכתבו שירה אלק ואהרון רבינוביץ בעיתון "הארץ" (אותם כתבים שהביאו לאור את סיפורו של משי זהב), שחשף מעללים חמורים בהרבה מכפי ששיערו גם אלה שחשדו בו. בתחקיר נטען כי ולדר ניצל מינית נערות במשך שנים. אחת מהנערות היתה בת 12 וחצי כשהחל הניצול; אחרת בת 15 ושלישית היתה בת 20 שהגיעה אליו לטיפול.
עד לפני שנים לא רבות, הממסד הדתי היה קובר בקלות סיפור כזה. חבריו של ולדר ניסו לעשות בדיוק את זה גם הפעם. אך "החרדים הממלכתים" שינו את הכללים. בזמן שהמיינסטרים שתק, קמה קבוצת פעילים תוססת ובועטת שעבדה בשיתוף פעולה ותיאמה מסרים, בין היתר תוך שימוש במדיה החברתית. רשת בוטים, שהופעלה כדי להגן על ולדר, נחשפה ונבלמה.
העיתונות החרדית שתקה. צעיר חרדי קורא עיתון בישיבה (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)
"החרדים הממלכתים" מחזירים מלחמה
מילה על "החרדים הממלכתים": מדובר בקבוצה הטרוגנית, שמגיעה מכל אזורי הציבור החרדי – ליטאים, ספרדים וחסידים. הם שומרים על האופי החרדי, לצד שילוב בחברה הישראלית בלפחות אחד משלושת המרכיבים של שירות צבאי, לימודים אקדמיים או השתתפות בשוק העבודה. הקבוצה הזו לא ממש מגובשת, אבל מחקרים מראים שמדובר בכ-15 עד 20 אחוז מכלל החרדים.
ולדר טען לחפותו המלאה ופירסם טקסטים ערפליים המטילים ספק באמינות הנפגעות. לא מדובר בעניין של מה בכך. גם בציבורים סגורים פחות קשה לשחוט פרות קדושות, קל וחומר כשהמדיה העיקרית שצורך הציבור החרדי התעלמה כמעט לחלוטין מהפרשה.
"נראה שוולדר בנה קו הגנה מראש כדי לקדם את פני הרעה", אומרת ל"שיחה מקומית" אסתי ביטון שושן, פעילת חברתית חרדית ומנכ"לית תנועת נבחרות. "שתיקת כלי התקשורת החרדים בפרשיה, מטוב ועד רע, כבר היתה לו בכיס, הרי הוא נדבך חשוב בהם והאינטרסים המשותפים עמוקים וסבוכים. האתרים החרדים, גם הפתוחים שבהם, שתקו. אפילו קבוצות הנשים בפייסבוק נמנעו או ניסו להימנע מעיסוק בנושא בהוראת מנהלותיהן. באותו הזמן, בזירות אחרות, כמו טוויטר ובקבוצות ווטסאפ חרדיות, עיתונאים ואנשי הממסד הפוליטי הגנו בגופם על האיש וניסו לקעקע את אמינות המתלוננות, ואת אמינותם של העיתונאים רבינוביץ ואלק שחשפו את הפרשיה".
אבל עבודה ארוכת ימים של פעילות ופעילים חרדים, הן בתחום הפגיעות המיניות והן בתחומי החינוך, מעמד הנשים וההשתלבות בחברה, חברו פה לכוח משמעותי מספיק כדי להתניע מהלך ולהתנגד להשתקה מול ממסד שהורגל לשליטה מוחלטת בתכנים. את הממסד הזה אתגרו תחקירים שכתבו עיתונאים חרדים בעיתונות כללית, סולידריות של קהילות חרדיות מעבר לים, נשים חרדיות שלמדו לדבר ולכתוב ללא פחד, ושליטה מרשימה ברשתות החברתיות.
כך לדוגמה הכין אדם, החפץ בעילום שמו, חוברת הסברה והפיץ אותה בוואטסאפ ובמייל, מעין כביש עוקף סדום. ראוי לציין גם את "הרבנית של האינסטגרם", עמוד הסלבס החרדי בניהולו של יוני קדם, שפרסם את הלינק לעצומה שנשלחה לרשות השנייה בדרישה להשעות את ולדר משידוריו ברדיו קול חי, שידורים (מוקלטים מראש) שהמשיכו לאחר פרסום התחקיר ב"הארץ". העמוד הזה, "הרבנית של האינסטגרם" הוא עמוד לא אקטיביסטי באופיו, אך עדיין ראה לנכון לעסוק בתיקון. לפי שושן, העצומה הזו, שחתמו עליה 1,500 איש, התחילה לשבור את חומת ההשתקה.
במאמר שפורסם בגלובס, הסביר הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת אנשי חיל, כי "לקהילה החרדית אין אמצעי תקשורת שיבצעו ויפרסמו תחקירים בנושאים אלו, וגם אין בה מנגנונים של חקירה והתמודדות עם סוגיות מסוג זה. החשדנות וחוסר האמון בתקשורת הכללית, במערכות הסדר החוק והמשפט, מקשים גם הם על טיפול ראוי."
החרם על ולדר התחיל בניו יורק. חרדים בברוקלין (צילום: לוק טרס / פלאש 90)
הבשורה הגיעה מניו יורק
ההפתעה המרגשת הגיעה דווקא מעבר לים. פריצת הדרך הראשונה הגיעה מחנות הספרים החרדית "אייכלרס" בבורו פארק בניו יורק, בניהולו של מורדי גץ. ימים ספורים לאחר פרסום התחקיר, הודיע גץ כי הוא מסיר את ספריו של ולדר מהמדפים, למרות המחיר הכלכלי הכבד של המהלך הזה. את המכתב הוא חתם בפסוק "צדק צדק תרדוף".
תומכיו של ולדר ניסו לגרום לגץ לסגת, אבל הוא התעקש. תמיכה של פעילים חרדים מישראל, ששלחו לו חומרים ועדויות, הכריעה את הכף. המעשה האמיץ הזה הניע גל של הסרת הספרים גם אצל המוציא לאור, פלדהיים, וברשת "אושר עד" החרדית בישראל.
רק אחרי שהוסרו הספרים מהמדפים, הושעה ולדר מתפקידיו הציבוריים. רק אחרי ההשעיה, החל "כיכר השבת", אתר חרדי למהדרין, להתיייחס לפרשה, ועדיין הוא ממעט לעסוק בנושא ומוגבל ביכולת להציג דברים כהוויתם לקוראיו.
"כמי שעוסקת בנושא עבריינות מין במגזר החרדי זה שש שנים, חוויתי שבוע של מהפכה חברתית", אמרה ל"מקור ראשון" אביגיל היילברון, פעילה בתחום הפגיעות המיניות בקהילה החרדית "זו היתה חוויה בלתי נתפסת, כאשר המציאות עולה על כל דמיון. בשבוע האחרון כל חרדי ממוצע נחשף לשיח של אותו מיעוט חרדי־ממלכתי, וגילה את המקרה שהוא כמעט הקשה והמאתגר ביותר שניתן להעלות על הדעת.
"בתחילה רבים התקשו להאמין, חיפשו חורים בעלילה, ניסו אפילו לגונן. בהמשך, וככל שפורסמו עדויות נוספות, הם נתנו מקום לשאלות ולבלבול, ובסופו של דבר הבינו. בכאב, בשברון לב ובתהייה גדולה, אבל הבינו. וכמובן, השיא הכמעט בלתי נתפס היה כאשר שורה של גופים ממסדיים, מרדיו קול חי ועד העיתון יתד נאמן, התנערו בדרכם מוולדר ולא הותירו לו ברירה אלא להכריז על 'פסק זמן' מהחיים הציבוריים".
העצומה נגד ולדר שברה את המחסום. אסתי ביטון שושן (צילום: ויקימדיה CC BY SA 4.0)
החלשים והמודרים כפו את דעתם
גם צביקי פליישמן, פסיכולוג מתמחה שהקים עם היילברון את ארגון "לא תשתוק" פורץ הדרך, כתב בפוסט בפייסבוק: "אתם יודעים למה חיים ולדר פוטר/הושעה מעיתון יתד נאמן ומרדיו קול חי? רק בגלל כל מי שעשה רעש, כל מי שמחה, כל מי שעמד לצד הנפגעות והאמין להן.
"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות. ההנהגה החרדית כנראה הבינה שעם כל הכוח והעוצמה שלה, מהדרישה למידורו של ולדר מהציבוריות לא יהיה ניתן להתעלם.
"כאשר פורסם התחקיר, ולדר וחבריו לא חלמו כי ימים אחר כך הוא ייאלץ לסגת מעמדתו הציבורית. כל מי שנוגעים בדבר לא העזו לדמיין תרחיש שכזה שבו החלשים, המודרים והנידחים לכאורה כופים את דעתם ההגיונית והצודקת על צמרת העסקונה בתקדים היסטורי שהיקף ההשפעה שלו הוא עצום ויילמד עוד בעתיד.
יש לנו כוח. לכל אחת ואחת. עם הכוח הזה נמשיך לעמוד לצד כל מי שנפגע, ולדרוש צדק בקול גדול ותקיף."
"הפרשיה של ולדר היא הרבה יותר גדולה מגילוי עוד עבריין מין סדרתי לכאורה וחשיפת מעשיו", מסכמת שושן. "הפרשיה הזו למעשה חשפה מנגנון שלם רקוב עד יסודותיו של אליטה גברית סגורה המגנה על אנשיה בכל מחיר, גם במחיר ערכי הבסיס אותם היא מקדמת, צניעות וקדושה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
