newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חברות הקונגרס שהוציאו את השד הפטריוטי של "הארץ" מהבקבוק

העיתון הגיב להתנגדותן של טליב, עומאר ואוקסיו-קורטז למימון כיפת הברזל בקריקטורה בעלת מאפיינים אנטישמיים. במקום להשלים עם הטאבו על הדיון בסיוע הצבאי לישראל, מוטב שהארץ יפנימו את השינוי ההיסטורי המתרחש לנגד עיניהם

מאת:
בניגוד למצג השווא בתקשורת הישראלית, ההצעות של חברות הקונגרס הפרוגרסיביות אינן יכולות לפגוע בביטחון מדינת ישראל. חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (דימיטרי רודריגז, פליקר)

בניגוד למצג השווא בתקשורת הישראלית, ההצעות של חברות הקונגרס הפרוגרסיביות אינן יכולות לפגוע בביטחון מדינת ישראל. חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (דימיטרי רודריגז, פליקר)

הארץ פרסם ביום 23.9.2021 קריקטורה בעלת מאפיינים של קריקטורות אנטישמיות. בקריקטורה מאוירות שלוש חברות הקונגרס האמריקאי הפרוגרסיביות, באופן הגזעני כפי שהימין בארה"ב ובישראל רואה אותן. חברות הקונגרס המכונות בארה"ב ה"סקווד" (חוליה), אוירו כחוליית טרור שפועלות לפגוע באזרחים ישראלים.

רשידה טליב שהוריה מפלסטין עוצבה עם שיניים גדולות ואילהאן עומאר ילידת סומליה הולבשה כפי שישראלים-יהודים מדמיינים אישה ערביה, כאשר שתיהן מעודדות את אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בזמן שהיא יורה טיל כתף לכיוון טיל כיפת ברזל כדי לאפשר לרקטה של החמאס לפגוע באזרחים ובבניין מגורים בישראל. זאת לאחר שהן איימו להצביע נגד חוק התקציב אם לא יוסר ממנו סעיף בדבר מימון לישראל בסך מיליארד דולר לחידוש מלאי הטילים המיירטים של מערכת כיפת ברזל.

הקריקטורה הגזענית של חברות הקונגרס מעלה זיכרונות מזו שפרסם הארץ ב-12.1.1973, שבה נראו מנהיגים ורודנים אפריקאים יושבים סביב שולחן כדי לאכול את מי שכונה הדיפלומט הישראלי מספר 1, אבא אבן. על רקע ההחלטה של חלק ממדינות אפריקה לנתק את יחסיהן עם ישראל בלחץ מדינות ערב.

עיתון הארץ שמזוהה עם השמאל בישראל, גילה פטריוטיות משונה ובדומה לעיתונים אחרים ראה בניתוק היחסים עם ישראל בגידה ותמך בהחלפתם ביחסים עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. במאמר מערכת של העיתון מיום 14.11.1973 (שלא נמצא ברשת אך ניתן למצוא בספר הזה), נכתב שנחשף בשעת צרה מי חבר של מדינת ישראל ומי לא והממשלה נקראה למסד במהרה יחסים דיפלומטיים מלאים עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

גם לגבי חברות הקונגרס הפרוגרסיביות הארץ מגלה פטריוטיות משונה. על אף שהארץ סיקר בעבר את מאבקיהן למען תיקון מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ, ואף עסק בהחלטה של ממשלת ישראל למנוע כניסה אליה של חברות הקונגרס עומאר וטליב, העיסוק של חברות הקונגרס הפרוגרסיביות בפרה הקדושה והחולבת של הסיוע האמריקאי לישראל כנראה כבר גדול על העיתון. לא מדובר רק בקריקטורה המבישה, אלא גם בכתבות שפורסמו בעניין שמתעלמות מהדיון העקרוני והחשוב על עצם הסיוע האמריקאי האוטומטי לישראל, היקפו ופרטיו. חברת הקונגרס אוקסיו-קורטז גם הגישה הצעה לתיקון החוק למימון ההגנה הלאומית כך שלא תתאפשר מכירת חימוש מדויק לישראל שעלול לשמש להפרות של החוק הבין-לאומי בהפצצות ברצועת עזה.

בניגוד למצג השווא בתקשורת הישראלית, ההצעות של חברות הקונגרס הפרוגרסיביות אינן יכולות לפגוע בביטחון מדינת ישראל. עד היום ארצות הברית סיפקה לישראל 146 מיליארד דולר (ללא התאמת ערך). אם בשנים עברו לסיוע האמריקאי הייתה חשיבות צבאית וכלכלית עצומה, לפחות ממחצית שנות ה-90 מדובר בפינוק ובעיקר בסיוע שיש לו משמעות סימבולית-מדינית של הבעת תמיכה פוליטית בישראל ובצה"ל, אשר בדומה למשטרה ולשב"ס עיקר תקציבו הולך לשכר ופנסיה.

ממשלת בנט-לפיד, שרק לאחרונה אישרה תוספת שנתית בסך 1.5 מיליארד שקלים לאנשי הקבע ובדומה לממשלות הקודמות מפזרת כספי ציבור על בסיס סקטוריאלי, הייתה יכולה להרשות לעצמה לרכוש מתקציב המדינה גם טילים מיירטים למערכת כיפת ברזל.

חסינות מוחלטת לישראל

גם הביקורת על חברות הקונגרס על כך שהן מעוניינות למנוע סיוע דווקא לרכישת נשק הגנתי ולא התקפי, הינה מטעה: כיפת ברזל מאפשרת למדינת ישראל להאריך את משך הפעילות ההתקפית שלה ברצועת עזה, שמעורבבים בה גם שיקולים פוליטיים ותדמיתיים פנימיים ובין-לאומיים, על חשבון החיים, הגוף והרכוש של אזרחים פלסטינים. כמו-כן, הסיוע האמריקאי בעניין כיפת ברזל עשוי לשחרר תקציב לרכישת מערכות התקפיות. מן הסתם, מבחינה פוליטית נוח לבית הלבן, שחלק משמעותי מתקציב הסיוע ישמש לרכישת מערכות הגנתיות ולפחות שחלק מהמערכות ההתקפיות יירכשו באופן "עצמאי" על ידי ישראל באמצעות התקציב שיתפנה, ללא צורך באישור ופיקוח הקונגרס והעיתונות בארה"ב.

על אף התמיכה הצבאית המתמשכת של ארה"ב במשטרים מפרי זכויות אדם בכל רחבי העולם, מעת לעת לחץ התקשורת, הציבור והקונגרס אילץ את הבית הלבן לעצור, להקפיא או לצמצם את הסיוע הכספי הצבאי למדינות שונות. היוצאת מן הכלל זו מדינת ישראל, שאף שהיא אינה המדינה הנתמכת היחידה שמפרה זכויות אדם, היא היחידה שעד כה נהנתה מחסינות מוחלטת בכל ההיבטים הנוגעים לסיוע הצבאי האמריקאי. זאת למעט אירועים נדירים של עיכוב בסיוע שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, בשל מתיחות רגעית וחולפת בין ממשלת ישראל לבית הלבן. אפילו על עצם הדיון בנושא יש טאבו. החסינות הזאת ניתנת תוך התעלמות מהחוק האמריקאי המתנה סיוע לכוחות ביטחון בהקפדתם על זכויות אדם. לכן, בחודש מאי פנינו בתנועת 'לוחמים לשלום' לנשיא ג'ו ביידן בדרישה שיכרוך את הסיוע האמריקאי בעמידתה של מדינת ישראל במחויבויותיה הבין-לאומיות.

בעוד שעיסוקן בהפרות זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים, יחסית זוכה לסיקור התקשורת בישראל, פחות מוכר לישראלים שחברות הקונגרס הפרוגרסיביות עוסקות בתיקון מדיניות החוץ האמריקאית בכל רחבי העולם. בין היתר, הצעת החוק של חברת הקונגרס אוקסיו-קורטז בעניין ישראל עסקה גם בעצירת עסקאות נשק ספציפיות לקולומביה ולסעודיה, ואילו חברת הקונגרס עומאר גם הציעה לחייב את מחלקת המדינה להכין דו"חות על מצב זכויות האדם בגינאה, מאלי וצ'אד ולבחון מחדש את הסיוע הביטחוני למדינות אלה.

הייחוד בפעילותן הוא שלהבדיל מחברי קונגרס פרוגרסיביים בעבר שעשו הפרד ומשול ודאגו לזכויות אדם ברחבי העולם אך התעלמו במודע מזכויות הפלסטינים, חברות ה"סקווד" מבינות שההחרגה והפריבילגיות שמקבלת מדינת ישראל פגעו במהימנות מדיניות החוץ האמריקאית והחלישו את מעמד ההגנות הבין-לאומיות על זכויות האדם. המחיר שהן משלמות על כך, הוא האשמתן הקבועה על ידי הימין וארגונים ישראלים ויהודים בתמיכה בטרור ובאנטישמיות.

עדיף שבמקום שעיתון הארץ יגלה פטריוטיות, שיגלה את הרגע של השינוי ההיסטורי שמתרחש בארה"ב. חברות הקונגרס הפרוגרסיביות אינן מייצגות רק את עצמן או את מי שהצביעו עבורן בבחירות, אלא תנועה פרוגרסיבית שהולכת ותופסת תאוצה בארה"ב, כולל בקהילה היהודית שמשנה את פניה. טליב, עומאר ואוקסיו-קורטז, מייצגות את ערכיהם של צעירים יהודים-אמריקאים רבים, הרבה יותר טוב מאשר מדינת ישראל והארגונים היהודים-אמריקאיים הוותיקים.

איתי מק הוא עורך דין לזכויות אדם שפועל לשינוי הסיוע האמריקאי לישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf