מאהל ארלוזורוב: במקום הכרעה אמיצה, ביהמ"ש מעדיף תיקונים קוסמטיים?
לא זמן הכרעות הבוקר בבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירתם של תושבות ותושבי מאהל ארלוזרוב. בכלל נראה כי בית המשפט עושה הכל דווקא על מנת להימנע מהכרעה. קצת גילויי אמפתיה למצבם של הדיירים, כמה הערות קוסמטיות לעיריית תל אביב על הצורך להסיר למשל את גדרות הפח בהן הקיפו את צד המאהל הפונה לכביש כי לא יאה שמקום שחיים בו אנשים יראה כמו גטו. כמה אמירות לתושבי המאהל על כך שצריך להיות ברור להם שהמאהל אינו פתרון קבע (כאילו מישהו גר במקום הלא פשוט הזה ולא מת לעוף משם).
כשבא כוח העיריה מתנגד לרעיון של מאהל חלופי בגן אחר בעיר, שמצד אחד לא יפריע לעבודות הרכבת הקלה ומצד שני לא יצופף באופן בלתי סביר את התושבים, השופט מחליק לו את זה. בגדול, השופט מחליט בהסכמת הצדדים על ארכה של יום, במהלכו נשלחים הצדדים להיפגש בשטח המאהל ולנסות להגיע להבנות. לראות איפה אפשר למתוח בעוד מטר את המתחם הצר בו יידרשו עשרות הדיירים להצטופף, יבדקו האפשרויות לספק מעט יותר חשמל, במקום מקרר אחד וקומקום חשמלי אחד, אולי ישפר גורלם ויצליחו לחבר שניים וינסו גם לדבר עם גופי הרווחה ונסות לייצר פתרונות פרטניים שיאפשרו לפחות לחלק מהדיירים לעזוב.
בית המשפט בוחר שלא לגעת בעומק הבעיות, פניו לעבר מחיקה מוסכמת של העתירה. מבחינתו נראה שעומדים בפניו שני צדדים שווים בכוחם ובמצבם והם צריכים להתפשר.
> הבוקר דיון בעתירת מאהל ארלוזורוב: "גם מהרחוב רוצים לפנות אותנו?"
ביציאה מהדיון הדעות חלוקות. מצד אחד מרוצים מכך שבית המשפט לוחץ על העיריה, שסירבה עד כה לכל דרישה להתדיין היום עם התושבים תחת עינו הפקוחה של בית המשפט. מצד שני, מודאגים מאד מכך שבסופו של דבר המגמה היא של ציפוף עמוק של המאהל באופן שייקשה מאד על החיים יחד ללא מעט מרחב נשימה בין אוהל לאוהל, בין כאב לכאב.
יש בין הדיירים רבים שמבחינתם כל הכרעה שאינוה שולחת אותם חזרה לספסל הנורא ההוא ברחוב, לבד מול כל העולם, עדיפה, והם נושאים את שקיפותם בשקט. בראש שפוף. ויש גם אחרים שמבחינתם מאהל ארלוזרוב-נמיר הוא מאהל מחאה והם במאבק ציבורי על הזכות הכללית של האזרח לקורת גג ואין להם באמת ציפיות מבית המשפט. "אם לא מאפשרים לנו פה לחיות, אנחנו צריכים מקום אחר שבו כל האנשים במצבנו יוכלו לבוא ולהקים אוהל"' אומרת אירנה, אחת הדיירות. "יש עוד רבים כמונו והמאבק הזה הוא גם בשבילם. לעירייה, שמדברת כל הזמן על ה'גגונים' [מחסים לחסרי בית, א"ב] כפתרון לאנשים כמונו, יש רק 15 מיטות בגגון, עבור אנשים רבים כמוני שאינם משתמשים בסמים וזקוקים לקורת גג. מדוע אישה שגילה מעל חמישים צריכה לחיות ברחוב? איפה הדיור הציבורי?"
ראיון עם בא כוחם של העותרים, עו"ד חגי קלעי, בתום הדיון:
הכרעת הדין תינתן כפי הנראה בדיון הנוסף שנקבע למחר (יום ב') ב-14:00.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
