הפלסטינים לא נאבקו עשרות שנים כדי לתת לבן סלמאן לדבר בשמם

כמות אדירה של מקום ניתנת בחדשות לשיחות המתנהלות בתיווך אמריקאי במטרה להגיע לעסקה עם סעודיה, שתכלול נורמליזציה עם ישראל. אף שהשיחות עוסקות בהרבה יותר מאשר מפלסטין, דווח שארה"ב מציגה את העניין הפלסטיני כמרכיב עיקרי בעסקה. אולם הסיבה האמיתית שארה"ב מנהלת שיחות עם סעודיה היא להגיע להסכם הגנה משותף ולקדם את האינטרסים הישראליים באזור.

>>סבך הלחצים, האינטרסים והשאפתנות בדרך לנורמליזציה עם סעודיה

סעודיה מנסה לתפוס באופן חד-צדדי תפקיד הנהגתי בעולם הערבי, ולכן היא מקדמת בברכה את העניין הפלסטיני כמרכיב במשא ומתן. היא מחפשת אמצעי להציל את כבודה מול העולם הערבי והמוסלמי, בעודה מנרמלת את יחסיה עם ישראל. נראה שנרמול היחסים הוא אחד התנאים שממשל ביידן הציב בפני סעודיה בדרך להשגת עסקה אמריקאית-סעודית היסטורית.

אולם אם האמירות של מוחמד בן סלמאן בראיון שלו ל"פוקס ניוז" משמשות כאינדיקציה, נראה שנשכחו ממנו מצב העניינים בפלסטין והמאבק הפלסטיני לחירות ועצמאות, שלא לדבר על שלושים שנה של כישלון של מה שהיה אמור להיות הסכם ביניים בן חמש שנים.

בן סלמאן אמר שהוא רוצה לראות "חיים טובים לפלסטינים". אין שום אינדיקציה לכך שהוא מבין ש"חיים טובים" לפלסטינים פירושם סיום מוחלט של הכיבוש הצבאי הישראלי – שיוביל למדינת פלסטין עצמאית וריבונית, סוף לאפליה הממסדית הישראלית נגד האזרחים הפלסטינים בישראל, ומתן רשות לפליטים הפלסטינים לחזור לבתיהם. שום דבר פחות מזה לא יכול להביא לשלום של קבע.

יצוג פלסטיני הוא קו אדום

בעוד בן סלמאן נושא ונותן על "חיים טובים" לפלסטינים, עדיף שיידע שאיש לא הסמיך אותו לדבר בשמם של הפלסטינים. על רקע המחלוקות העמוקות בשדה הפוליטי הפלסטיני, לאיש אין סמכות או לגיטימציה לייצג את הפלסטינים היום – אפילו לא לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס – בעניינים בעלי חשיבות אסטרטגית כמו אלה הנדונים היום, ולהשיג עוד הסכם ביניים כמו הסכם אוסלו הכושל.

הנשיא עבאס אמור לדעת היטב שהעם הפלסטיני לא ירשה לו לכבול את הפלסטינים לעוד הסכם נוסח אוסלו, אחרי שהוא היה הארכיטקט של ההסכם הכושל הראשון, ואחרי שסירב לקבל אחריות על הכישלון המוחלט ולהתפטר מתפקידו.

הנציג הפוליטי הפלסטיני היא הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). היום זהו גוף פגום, שחסר כל לגיטימציה מבנית לעשות דבר. ארה"ב, ישראל וה"הנהגה" הפלסטינית – גם בגדה המערבית וגם ברצועת עזה – יכולים כולם להפנות אצבע מאשימה כלפי עצמם על כך שהפשיטו את אש"ף עד כדי כך שאינו יכול לקבל החלטה אסטרטגית, בלי שיתקן את עצמו מהיסוד קודם לכן.

מי שמתעלם מכך מתעלם מהעובדה שללא יכולת מבנית של אש"ף, שום "עסקה" לא תהיה שווה את הנייר שתיחתם עליו. בה במידה, פלסטינים לא נאבקו ומתו במשך עשרות שנים כדי שאש"ף יהיה "הנציג הבלעדי והלגיטימי" שלהם, רק כדי שיאפשרו שוב למדינה אחרת לדבר בשמם, בוודאי שלא מדינה ריאקציונית ואוטוקרטית. ההיסטוריה חוזרת על עצמה באופן הכי אורווליאני שאפשר.

ארה"ב ממשיכה לאמץ כישלונות במזרח התיכון

הניסיון בשטח מוכיח מעבר לכל ספק סביר, שלארה"ב כלל לא אכפת מהעם הפלסטיני. ארה"ב היתה שותפה מלאה לנישולם של הפלסטינים מאז הנכבה ב-1948 בעת לידתה של ישראל, והיא ממשיכה בכך עד היום, בעודה מתחזקת את הכיבוש הצבאי בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, יחד עם שותפתה האסטרטגית, ישראל.

האינטרס האמריקאי המחודש לשלב את הפלסטינים לתוך עסקה אמריקאית-סעודית הוא ניסיון מצד ארה"ב להציל את ישראל מעצמה, שכן היא רואה שישראל נכנסה לשלב של פשיזם גלוי. ארה"ב חושבת אך ורק על האינטרסים שלה, וגם את זה היא עושה באופן שגוי.

ג'ון הופמן, מומחה מדיניות במכון קאטו, כתב נייר מדיניות חכם תחת הכותרת: "מנוּדָה או שותפה", שבו הוא מעריך מחדש את היחסים האמריקאיים-סעודיים, ומסיק מסקנה חדה שראוי שארה"ב תשים אליה לב.

"היחסים האמריקאיים-סעודיים זקוקים באופן נואש להערכה מחדש", כתב הופמן. "הנימוק המרכזי למען שימור יחסים חזקים בין ארה"ב לסעודיה אינו יכול לעמוד במבחן. לסעודיה אין אינטרסים או ערכים משותפים עם ארה"ב. סעודיה אינה בעלת ברית. מסיבה זו, וושינגטון צריכה להפסיק להתייחס אליה ככזו. ההשלכה היא שיש להוריד את הרמה של מכירות הנשק, הצבת הבסיסים והחסות הפוליטית שניתנת היום לממלכה, ולא להרחיב אותן ואת המחויבויות הדומות להן. זה יהיה צעד ראשון לקראת ריענון המדיניות המזרח תיכונית של ארה"ב לכיוון מטרות מוגבלות יותר באזור, כאלה שיקדמו את האינטרסים של העם האמריקאי.

"ארה"ב צריכה לנהוג כלפי סעודיה כפי שהיא נוהגת כלפי כל מדינה אחרת שאינה שותפה לאינטרסים ולערכים שלנו: ממרחק בטוח. במה שנוגע למדיניות האמריקאית כלפי סעודיה, פחות הוא יותר. ארה"ב צריכה להחליט אם היא ממשיכה לערוב לשחקנים כמו סעודיה ולסטטוס קוו המלאכותי במזרח התיכון, או מכירה בכישלונות של המדיניות שלה-עצמה ומגבילה את המעורבות שלה לרמה ההולמת את האינטרסים האמריקאיים".

אם המחוקקים בארה"ב יתעלמו מהעצה הזו, הם ייקחו סיכון על חשבונם ועל חשבון העם האמריקאי.

בשעה שדנתי על הפוטנציאל של עסקה סעודית-ישראלית-אמריקאית עם אינטלקטואל בכיר מקרב הפלסטינים אזרחי ישראל, התשובה שלו לשאלתי היתה מאתגרת. "אם הוא לא עוזר, הוא לא יוכל להזיק", אמר עו"ד סברי ג'יריס, "כי הפלסטינים לא יפסיקו את המאבק שלהם עד שישיגו את מלוא הזכויות הבלתי ניתנות לערעור שלהם. אל תשכח, בשנות החמישים של המאה שעברה השם 'פלסטין' נעלם, וגרמנו לו לחזור תוך עשר שנים".

בעוד מגדל הקלפים של ישראל קורס מול עינינו, ראוי שכל ישראלי יהרהר בדברים האלה שאמר עמית שלהם, אזרח פלסטיני-ישראלי.

סם בחור היא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי ופרשן פוליטי החי ברמאללה/אל בירה בפלסטין הכבוש. הבלוג שלו הוא ePalestine.ps. @SamBahour. תרגם מהמקור האנגלי מירון רפופורט