newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תקיפת חנין זועבי מחזירה את מערכת הבחירות לקיץ האחרון

רק לפני חצי שנה נהרגו כאן למעלה מאלפיים אנשים ובריונים תקפו ערבים ופעילי שמאל ברחובות. כל זה כמו נשכח בבחירות האלה ובבליל הדיבורים על "קיצוניים משני הצדדים", עד שבאה ההתקפה על חנין זועבי

מאת:

אין ספק שמערכת הבחירות הנוכחית לא מצליחה לייצר שיאים מרגשים במיוחד. אבל יש דבר מדהים אחד שהיא כן הצליחה לעשות – למחוק את אירועי הקיץ האחרון לחלוטין. הקיץ המסויט, ההרג ההמוני בעזה, הפחד מהטילים בחצי מדינת ישראל, האזעקות, וגם את האלימות הכהניסטית שהשתוללה ברחובות.

היא הצליחה למחוק את הרצח המזעזע של מוחמד אבו ח'דיר, את הכהניסטים שתקפו פעילי שמאל וערבים בירושלים, ואת אלו שתקפו במוטות, ביצים, יריקות וקללות את ההפגנות נגד המלחמה בתל אביב ובחיפה. היא הצליחה למחוק את הצל, את ההפגנה הגזענית והמבישה בחתונה של מורל ומחמוד, ואת האבנים שנזרקו על ערב עיון בנושא צילום וזכויות אדם בירושלים. נעלמה מהזיכרון גם הצתת כיתה א' בבית הספר הדו לשוני בירושלים.

נמחקה גם השתיקה הרועמת של פוליטיקאים רבים לנוכח האלימות שהשתוללה ברחובות יום יום במשך חודשים כלפי ערבים וכלפי פעילי שמאל. וכמובן, לא נותר כל זכר למעל ל-2,200 הרוגים בעזה וגם ליותר מ-70 הרוגים ישראלים במהלך מלחמת הקיץ האחרון.

התקיפה של חנין זועבי ואמילי מואטי היא המשך ישיר לאירועי הקיץ המושתק. והאשמים הם מי שבהסתה, בשתיקה, או בגינוי של "הקיצוניים משני הצדדים" נתנו למרזל ולכנופיות שלו אור ירוק להמשיך להשתולל, לזרוע פחד ושנאה.

> צפו: חנין זועבי ודוברת של התנועה המשותפת הותקפו בכנס בחירות

אף אחד לא אמור להיות מופתע מזה שכהניסטים תקפו את חנין זועבי. אנשי המחנה הציוני שתמכו בפסילה של המועמדות שלה לכנסת לא צריכים להיות מופתעים. גם לא יאיר לפיד שונא ה"זועביז", ולא זהבה גלאון שמרצ בראשותה בחרה לא להצטרף באופן רשמי להפגנות נגד המלחמה בקיץ ולהפקיר את המפגינים לאלימות הימין הקיצוני.

וכל אלה הם רק מי שנמצאים בצד המכונה מרכז-שמאל של המפה הפוליטית. לא נדבר כאן על ליברמן וסיסמת ה"מוות למחבלים" שלו, שמופנית לכל ערבי בסביבה, לא על דנון הקאובוי שרכב גם הוא על גל השנאה והאלימות כלפי זועבי במהלך הפריימריז, ועל הבית הגזעני, ואפילו לא על נתניהו או ועדת האתיקה שהרחיקה את זועבי לשישה חודשים מהכנסת.

למרות מה שציפי, בוז'י, יאיר ושאר החבר'ה הטובים וה"מתונים" חושבים, שום גינוי של זועבי לא יהפוך אותם לפחות סמולנים בעיני מצביעי כחלון-הליכוד, ובטח שלא בעיני המרזלים (שעבורם גם בנט הוא שמאלני). מי שממצבים את עצמם כ"מרכז השפוי" על חשבונה של זועבי בשנים האחרונות, אלו שכדי לא להיראות "שמאלנים מדי" קודם כל מגנים אותה ונזכרים במרמרה ורק אז מגנים את האלימות נגדה – הם בדיוק אותו סמול בעיניי הימין הקיצוני.

בעוד שבועיים הם עלולים למצוא את עצמם יושבים כתף אל כתף עם הכהניסט מרזל בבית המחוקקים. מרזל יתעטף בגלימת החסינות של חבר כנסת, ויש להניח כי התחביב העיקרי שלו יהיה לרדוף את זועבי. האם גם אז ימשיכו לטשטש את ההבדלים בין הקורבן לתוקפן כל עוד ניתן יהיה לשמור על האיזון הקדוש בין "כל הקיצונים"?

> כרוניקת יולי: חודש של תקיפות גזעניות ואלימות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf