תוכנית ההיפרדות: שתי מדינות לעם אחד

לפני כשבועיים עברה בכנסת הצעת החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית. החוק החדש עוררו זעם ותסכול רב, שנתנו את אותותיהם גם ברחוב וגם ברשתות החברתיות. אחד הביטויים לכך הוא צמיחתה של קבוצת פייסבוק חדשה בשם "תנועת ההיפרדות", שקמה לפני כמה חודשים בודדים. בימים שלאחר אישור החוק, מספר החברים בקבוצה זינק ליותר מ-42 אלף. בנוסף, היוזמה המוצעת בקבוצה זכתה לחשיפה בפריים טיים בטלוויזיה.

לפי היוזמה, מדינת ישראל הנוכחית תחולק בהדרגה לשתי מדינות: מדינת ישראל חדשה, ומדינת יהודה. מדינת ישראל החדשה תהיה חילונית-ליברלית, שהדת בה מופרדת מהמדינה, בעוד שמדינת יהודה תהיה מדינת דתית ושמרנית. ישראל תשתרע על פני גוש דן, הגליל והגולן, בעוד יהודה תשתרע על פני ירושלים, השומרון, יהודה והנגב. כך, כל קבוצה תזכה לחיות בהתאם לערכיה ולתפיסת עולמה.

אפשר להבין את מי שבציבור הליברלי מצאו עניין בתוכנית. העיתוי מלמד שהתמיכה בה נובעת מייאוש, ועם תחושת ייאוש קל להזדהות. ההפיכה המשטרית הולכת ומתקדמת, ההדתה חודרת למערכת החינוך ולמרחב הציבורי, וכספים קואליציוניים מיועדים למימון אברכים במקום לעידוד השכלה ועבודה. על פניו, בעיות אלו ימצאו פתרון באמצעות החלוקה: מרבית הציבור החרדי והחרד"לי יתגורר במדינת יהודה, וכך הציבור החילוני יוכל לקיים את אורח חייו ללא הפרעה.

למרות הפיתוי, אני חושב שמדובר בתוכנית הרת אסון, בראש ובראשונה בשל השפעתה על הציבור הפלסטיני. ההתעלמות מהפלסטינים בדיון סביב היוזמה – כאילו היתה ישראל מדינה ככל המדינות, ולא כזו ששולטת במיליוני אנשים ללא זכויות אזרח – מקוממת. במפה המוצעת אין זכר לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה – הנשלטות שתיהן בידי מדינת יהודה. בדיון סביב התוכנית, לא שמעתי אפילו אזכור אחד להשפעתה על החיים (והמוות) של פלסטינים החיים באזורים אלה. למעשה, זר הנתקל בתוכנית עשוי לחשוב שהפלסטינים כלל אינם קיימים.

לכאורה, ניתן לטעון שההתעלמות מהפלסטינים משקפת עמדה ניטרלית ביחס אליהם. הרי היוזמה לא מיועדת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא לפתרון הסכסוך הישראלי-ישראלי. אבל ההתעלמות מהפלסטינים לא משקפת ניטרליות, אלא אדישות לגורלם. היא יוצאת מתוך הנחה שלפלסטינים אין זכות להגדרה עצמית, ולכן אין סיבה לקחת אותם בחשבון במחשבה על עתיד הארץ. אפשר לעשות הכל בלעדיהם וללא הסכמתם: להנדס את המרחב, לקבוע גבולות, לחלק – הכל ישפיע עליהם לרעה באופן דרמטי.

כיצד התוכנית תשפיע על הפלסטינים? אם תמומש, השליטה בהם תעבור לידיים של הגורמים היותר קיצוניים ומשיחיים בחברה הישראלית כיום. באזור הגדה המערבית, המתנחלים יקבלו גיבוי רחב עוד הרבה יותר לפשעיהם, שכן הרוב המוחלט במדינת יהודה יתמוך בהם מבחינה אידאולוגית. לכן, יוקמו עוד התנחלויות, שיבואו בהכרח על חשבון עתודות הבנייה של כפרים פלסטיניים. פינויי הבתים האלימים יימשכו, ללא כל חברה אזרחית במדינת יהודה שתרסן, ולו במעט, את הטיהור האתני המשתולל בבקעת הירדן, בדרום הר חברון ובמזרח ירושלים. מעשי האלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים ילכו ויתרבו, ויקבלו ביטוי כוחני עוד יותר.

בגזרת עזה – מדינת יהודה היא זו שתשלוט במעברי אנשים וסחורות מהרצועה ואליה, ותצטרך גם להתמודד עם ניהול האיום הרקטי, שכן מרבית שטח העוטף יועבר לשליטתה. כבר כיום, התפיסה הנהוגה היא שיש להתמודד עם האיום הזה בעזרת כוח, דיכוי ומצור. תחת מדינת יהודה, התפיסה הזו רק תקצין.

בהתמודדותה עם רצועת עזה, מדינת יהודה תהיה אכזרית ומשולחת רסן עוד יותר. תחת ממשלת הימין הקיצוני שתשלוט ביהודה, המצור על עזה יתהדק, הירי על מפגינים יתגבר והמבצעים הצבאיים יחריפו.

במרחק כמה קילומטרים מעזה הנצורה, יישבו הליברלים בבתי הקפה בגוש דן וירגישו שהם חיים במדינה מתוקנת. הם הרי יוכלו לנסוע בשבת ללא הפרעה, להתחתן עם מי שירצו, ולא יצטרכו לממן ישיבות וכוללים. בנוסף, לא יצטרכו עוד לשלוט בפלסטינים. את העבודה השחורה הזאת, אחיהם במדינת יהודה ישמחו לעשות.

אלון איזק הוא פעיל למען בעלי חיים, כולל האנושיים שבהם