צמצום עילת הסבירות יהיה הרסני במיוחד כלפי האזרחים הערבים

בקצב מהיר ודורסני, הממשלה הנוכחית מעבירה מהלכים שעיקרם פגיעה אנושה באוטונומיה של מערכת המשפט, חקיקה מפלה והחמרת האכיפה על בנייה ללא היתר. בימים אלה נדונה בכנסת, בין היתר, הצעת חוק שתכליתה צמצום עילת הסבירות.

להצעה זו יהיו השלכות גם על תחום התכנון והבנייה, באופן שישפיע על חיי היומיום של כל האזרחים במדינה, אך בעיקר על חיי האזרחים הערבים. תכנון ובנייה הם חלק אינטגרלי מההתפתחות וההתקדמות של כל חברה, ומהווים את התשתית הבסיסית לפיתוח ישובים. באין תכנון מוסדר לא ניתן לקדם מגורים, מבני ציבור כגון מרפאות או מוסדות חינוך, תחבורה, או כל שירות בסיסי אחר בתוך הישוב ובסביבתו. צמצום עילת הסבירות עשוי לדרדר משמעותית את מצבם של הישובים הערבים, שבהם גם ככה התשתית התכנונית רעועה ומוזנחת, וחלק מהבינוי מצוי בסכנה מתמדת של הריסה ופינוי.

עילת הסבירות מגנה על האזרחים מפני החלטות שלטוניות שרירותיות, או מיישום כללי וגורף של "החוק היבש", ללא התחשבות בנסיבות הפרט. כמו למשל הפקעות קרקע, והגבלת גישה למשאבים ציבוריים או למידע. במילים אחרות, זו הגנה על זכויות אדם ועל האינטרס הציבורי, ומהלכים שעתידים לפגוע בהגנה הזו הם מסוכנים, ועלולים לגרוע מהיכולת של האזרחים לפנות לסעד משפטי ולהגן על זכויותיהם.

> > אקטיביזם שיפוטי? ההיפך הוא הנכון

הדבר נוגע לכל תחומי החיים, גם במישור האישי היומיומי. כך למשל, אם לצורך תשתית לאומית יופקע חלק ממגרש פרטי, בית המשפט לא יוכל להתערב ולקבוע אם יש הכרח בפגיעה כזו, אם היא מידתית, אם נערכה בדיקה מעמיקה בטרם הופקעה הקרקע, או אם נבחנו חלופות תכנון אחרות.

האפשרות לעתור לבית המשפט קריטית יותר עבור תושבי היישובים הערביים. לרוב היישובים הללו אין ועדות תכנון מקומיות עצמאיות, ולכן הכוח של התושבים להשפיע על התכנון המקומי מוגבל יותר. זאת, לעומת אזרח המיוצג על ידי ועדה מקומית אשר אמונה על התכנון במקום מגוריו.

צמצום האפשרות של האוכלוסייה הערבית לפנות לסעד משפטי החל כבר לפני כמה שנים, עם אישורו של תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שקיבל את השם "חוק קמיניץ". החוק צמצם באופן מהותי את שיקול דעתו של בית המשפט, ופגע בסמכותו להעניק סעד למי שביתו עומד בפני הריסה.

יש לזכור כי מערכת המשפט בישראל שיחקה לא פעם תפקיד מכריע בחיזוק ובהכשרה של מדיניות ממשלתית מפלה כלפי החברה הערבית, שלא לדבר על ההכשרה וההעמקה של הכיבוש, חיזוק מפעל ההתנחלויות ועוד. אלה פעולות שהעמיקו את חוסר האמון בין החברה הערבית למערכת המשפט בישראל. אף על פי כן, לבתי המשפט תפקיד חשוב בבלימה או בעיכוב ההוצאה לפועל של הליכי הריסה ופינוי, והם מהווים הרבה פעמים מוצא אחרון.

גם הרשויות המקומיות ייפגעו

לצד ההיבטים הללו, הממשלה מובילה גם שינויים דרמטיים בסמכויות השלטון המקומי, כך שגם הרשויות המקומיות צפויות להיפגע ממהלכיה. כך למשל, חוק ההסדרים מצמצם משמעותית את סמכויותיהן לקבל החלטה מושכלת בנוגע לתשתיות לאומיות בתחומן. הרשויות המקומיות הערביות ייפגעו אף יותר מהמהלך, בשל מחסור בכוח אדם מקצועי והזנחת התכנון בשטחן במשך שנים רבות. פגיעה כזו מהותית בסמכות שלהן תשליך על יכולתן להשפיע ולייצג את צורכי התושבים, זאת במקום לחזק ולבזר סמכויות לרמה המקומית והאזורית.

צמצום עילת הסבירות תפגע ביכולת של הציבור להתגונן מפני החלטות שיפגעו בזכויות היסוד שלו. זכות הפניה לערכאות משפטיות, זכויות קניין בסיסיות והזכות לקורת גג יירמסו. האמונה כי ניתן להתגונן מול תכנון שאינו מוסכם ומטיב, מול הפקעה והריסת בתים ממילא היתה שברירית. לא פלא שהציבור הערבי איבד את האמון במערכת המשפט, לאחר שזו הפנתה לו גב פעם אחר פעם. אך עתה, גם המעט הזה עלול להירמס תחת החקיקה האנטי-דמוקרטית.

אמנם בשנים האחרונות החלה מגמה חיובית של פיתוח וקידום התכנון ביישובים הערביים, אך במקום להקצות תקציבים ולחזק את הרשויות המקומיות הערביות, מהלכי הממשלה הנוכחית מסיגים צעדים אלו שנים אחורה. את המהלך הנוכחי לצמצום עילת הסבירות יש לעצור באופן מיידי, כמו גם את המהלכים הנלווים לו במערכות התכנון והאכיפה. במקום זאת, על המדינה לפתח ולקדם את היישובים הערביים, לאחר שנות הזנחה רבות.

מורן אביב היא מתכננת ערים ומנהלת תחום תכנון בעמותת סיכוי-אופוק הפועלת לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה