"פזעה": ליצור מרחב בטוח מול המתקפות על המסיק

אם למישהו היה ספק לגבי הנחיצות של ליווי חקלאים פלסטינים בזמן המסיק, באה המתקפה האלימה של מתנחלים על הפעילה הישראלית הגר גפן בסוף השבוע שעבר והמחישה את הסכנות שעומדות בפני חקלאים פלסטינים שעצי הזית שלהם נמצאים סמוך להתנחלויות.

המסיק בגדה המערבית נפתח באופן רשמי השבוע, אולם חלק מהחקלאים הפלסטינים, בעיקר אלה שהאדמות שלהם קרובות להתנחלויות או למאחזים, החלו למסוק את העצים שלהם כבר לפני שבועיים מחשש שמתנחלים יגנבו זיתים מהעצים או ישחיתו אותם. לפי נתונים של ארגון "יש דין", בתקופה הקצרה הזו כבר נרשמו 18 התקפות על חקלאים ועל עצי הזית שלהם.

הרשות הפלסטינית השיקה קמפיין סיוע למסיק, אבל לצד הסיוע הזה, מתנדבים פלסטינים מתגייסים לסייע לחקלאים. בין המתנדבים האלה בולטת קבוצת "פזעה", הפועלת זו השנה השלישית, מאז עידן הקורונה, כדי לסייע לחקלאים פלסטינים החוששים להגיע לאדמתם, אם בגלל מניעה של הצבא, אלימות מתנחלים או סירוב עקרוני לתאם את המסיק עם המנהל האזרחי. הגר גפן שהותקפה הצטרפה לפעילות של "פזעה".  

פירוש השם "פזעה" הוא "תגבורת". השם הזה נקשר בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני ל-1948, אז נחלצו תושבי הכפרים לעזרת לוחמים פלסטינים. אולם הסיוע ש"פזעה" מגישה היום הוא אזרחי: מתנדבים – לפעמים מדובר בפחות מעשרה, לפעמים בכמה עשרות – מגיעים למשפחה או לקהילה הזקוקות לסיוע, ועוזרות להן גם פיזית במסיק, גם בהגנה מול המתנחלים והצבא, וגם במאבק האסטרטגי נגד ההשתלטות הישראלית על שטחי סי.

"לא לעזוב את האדמות"

לפעילות של "פזעה" מצטרפים גם פעילים ישראלים ובינלאומים, כפי שהיה במקרה של גפן. במקרה הזה, פעילי "פזעה" הגיעו ללוות חקלאי מבוגר מהכפר כיסאן, שהחלקה שלו סמוכה להתנחלות מעלה עמוס. מתנחלים תקפו את הקבוצה הזו באלות ואבנים, ובסופו של דבר גפן ומתנדבת ישראלית נוספת נפצעו.

"הרעיון הוא קודם כל להגן על החקלאים הפלסטינים", סיפר עלי עווד, פעיל ב"פזעה", שגר בכפר טובא שבדרום חברון והשתתף במסיק בכפר בורין ליד שכם. "חלקם לא יכלו בכלל להגיע בשנים האחרונות אל מטעי הזיתים הנמצאים ליד ההתנחלויות והמאחזים, מפחד מאלימות מתנחלים או ממניעה של הצבא. המטרה היא לעמוד איתם, כדי שלא יסבלו מטרור או ינטשו את אדמתם. אנחנו עוזרים כדי שהם יוכלו לסיים את עבודת המסיק ומקווים שהם ירגישו בטוחים".

חלקות עצי הזית של מוחמד זבן מהכפר בורין מתפרשות על חמישים דונם ונמצאות מתחת להתנחלות יצהר ולמאחזים שסביבה. "המתנחלים תוקפים באופן קבוע", אומר זבן. "כל שנה, בזמן המסיק, הם מגיעים, מנסרים עצים, מתנפלים עלינו ולוקחים ציוד וזיתים. אם הם רואים שאנחנו מעטים, הם באים. בלי 'פזעה', היה קשה לנו להגיע לפה".

זבן אומר שהחקלאים בבורין מסרבים לבקש תיאום מהצבא כדי להגיע לאדמתם. "אנחנו פשוט מגיעים לאדמה שלנו", הוא מספר.

מאז תחילת המסיק, הספיקו חברי הקבוצה להיות במספר רב של כפרים. בכפר ג'יביה ליד חלמיש הם סייעו לחקלאית פלסטינית להגיע לחלקת זיתים שהיא לא ביקרה בה עשרות שנים. בכפר חארס ניסו חיילים לגרש אותם משטח שצמוד להתנחלות רבבה, אבל הם נשארו ושרו שירים מול החיילים. בכפר תוואני בדרום הר חברון ליוו הפעילים משפחות פלסטיניות למסוק את העצים שלהם הסמוכים לחוות מעון, והותקפו בגז מדמיע ורימוני הלם.

"יש הרבה ארגונים שעובדים עם החקלאים, אבל 'פזעה' שונה", אומר מחמוד זוואהרה מהכפר מעסרה שליד בית לחם, הפעיל בקבוצה. "התחלנו עם 'פזעה' בתור יוזמה מהשטח, מתוך צורך של החקלאים באזורים שהם מאוימים בהם. רצינו ליצור מרחבים מוגנים שבהם הם לא ירגישו לבד".

מתנחלים וכלי תקשורת בימין האשימו את הקבוצה בכך שהיא נוהגת ב"פרובוקציה אלימה", אפילו באירוע שבו הותקפה גפן. אולם זוואהרה מדגיש שהקבוצה פועלת באופן לא אלים. "אנחנו אנשים שוחרי שלום, לא נושאים נשק או שום דבר אחר", הוא אומר. "רק על ידי הימצאות במקום אנחנו יוצרים הגנה. כשהמשפחות נמצאות לבד, הן לא מרגישות אותו דבר כמו שהן מרגישות שיש איתם אנשים נוספים. במיוחד כשמגיעים אקטיביסטים עם רוח התנגדות חזקה".

זוואהרה מסביר שהמושג "פזעה" מוכר לחברה הפלסטינית במובן של התגייסות לסייע אחד לשני. "הפעם יש לפעולה הזו גם משמעות פוליטית", אומר זווארה. "האמירה היא שזו אדמה פלסטינית, ושיש לאנשים זכות לעבד אותה. המסורת הזו כבר קיימת, והפעילות שלנו רק מטפחת אותה.

"המתנחלים יצרו פחד"

"כל יום אנחנו שומעים סיפורים מהמשפחות שאנחנו מלווים. אנחנו מקבלים מושג על החוסן ועל הסומוד של המשפחות שסובלות מאלימות אבל נשארות באדמה. באותו זמן אנחנו רואים גם את החששות של האנשים, ואנחנו צריך להבין את הפחדים, שהמתנחלים יצרו בקרב החקלאים הפלסטינים שחיים בשולי הכפרים וקל למתנחלים לאיים עליהם.

"אתה רואה אנשים עם לחץ על פניהם. מתנחלים פשוט באים ומנסרים או גונבים את העצים שהם גידלו במשך שנים. אבל ראיתי סוג של חיוך על הפנים של החקלאים כשהגענו אליהם. זה הערך של 'פזעה'".

כאמור, לפני נתוני "יש דין", בשבועיים האחרונים נרשמו 18 מתקפות על חקלאים פלסטינים או על רכושם. ביום שישי האחרון, מתנחלים שהגיעו מכיוון המאחז גבעת רונן תקפו חקלאים שמסקו זיתים בכפר בורין. תחקירן "יש דין" תיעד את רבש״צ הר ברכה נותן למתנחל רימוני גז, שזרק אותם בהנחייתו לעבר פלסטינים. במהלך התקיפה, נגרם נזק לקולטי שמש על גג כמה מהבתים .

באותו יום, מתנחלים ירדו מכיוון יצהר ותקפו משפחה פלסטינית בזמן המסיק באבנים ואלות בכפר חווארה. אב ובן נפצעו בראש ופונו לבית החולים. לאחר מכן הגיעו כוחות צבא וגירשו את המשפחה. תושבים פלסטינים התעמתו עם החיילים שזרקו רימוני הלם וגז מדמיע.

באירוע נוסף באותו היום, מתנחלים מסקו בחלקה בבעלות חקלאי מחווארה. בעקבות דיווח למשטרה, שוטרים הגיעו ועצרו את המתנחלים כאשר ברשותם הזיתים שמסקו מהעצים של החקלאי הפלסטיני.

ב-13 וב-14 באוקטובר, תועדו מתנחלים גונבים זיתים מאדמות הכפר עוורתא שליד איתמר. ב-18 באוקטובר, מתנחלים גנבו זיתים מעצים באדמות השייכות לתושבי הכפר קפין, לאחר שצעיר התעמת איתם, הם החזירו את היבול שגנבו.