עולם התרבות הבינ"ל בסולידריות חסרת תקדים עם התיאטרון הפלסטיני

בשעות המוקדמות של בוקר ה-13 בדצמבר פרצו כוחות ישראליים למשרדי תיאטרון החופש, מוסד תרבות שזכה להוקרה ולהערכה בינלאומית, הממוקם במחנה הפליטים ג'נין. החיילים בזזו והשחיתו את הבניין בכתובות גרפיטי של מוטיבים יהודיים, לפני שלקחו בכוח שלושה מחברי קהילת התיאטרון מבתיהם: המנהל האמנותי אחמד טובאסי, המפיק מוסטפא שטה, ובוגר התוכנית החינוכית לאמנויות הבמה, ג'מאל אבו ג'ואס. טובאסי שוחרר למחרת; אבו ג'ואס לאחר שבוע. שטה נשלח לשישה חודשי מעצר מנהלי. הותר לו לדבר עם עורך דינו למשך עשר דקות לפני שהתיק שלו יידון בבית דין צבאי, בהיעדרו. נכון להיום ישנם כ-3,500 עצירים מנהליים בבתי הסוהר הישראליים, 300 מתוכם נעצרו בין 12-14 בדצמבר.

התקפה זו אמנם היוותה חלק מהתוקפנות הצבאית בגדה בעוד עיני העולם נשואות לעזה, אך היא גם משקפת את ההסלמה שחלה באלימות הישראלית ארוכת השנים כלפי הסקטור התרבותי הפלסטיני ככלל, ותיאטרון החופש בפרט. הפעם, התוקפנות הישראלית לא עברה בשקט; תגובת הסולידריות של עולם התרבות הבינלאומי עם תיאטרון החופש היתה חסרת תקדים.

התקפה ממוקדת על תרבות פלסטינית

תיאטרון החופש נוסד ב-1989 במהלך האינתיפאדה הראשונה על ידי ארנה מר-ח'מיס, בשם "תיאטרון האבן". באינתיפאדה השנייה, הצבא הרס את המבנה המקורי שבו פעל התיאטרון. ב-2006, בנה של ארנה, ג'וליאנו, פתח מחדש את התיאטרון במיקום הנוכחי שלו, יחד עם זכריה זביידי, בעצמו מילדי התיאטרון של ארנה.

הפעילות של תיאטרון החופש היא חלק מהמאבק הפלסטיני לחירות, ומספק לצעירות ולצעירי המחנה מפלט משגרה של דה-הומניזציה, דיכוי ואלימות. מאז הקמתו, התיאטרון העלה יותר מ-25 הפקות ואף ערך הופעות ברחבי העולם, עם רפרטואר פוליטי מובהק.

אי אפשר לנתק את פעילות התיאטרון מהסביבה האלימה שבה הוא מתקיים. בשנים האחרונות, הצבא פולש למחנה הפליטים כמעט מדי שבוע. מאז 7 באוקטובר חלה הסלמה ניכרת: 90 פלסטינים נהרגו בג'נין לבדה בארבעת החודשים האחרונים.

מעצר אנשי תיאטרון החופש בדצמבר הוא גם חלק ממתקפה ממוקדת על תרבות פלסטינית מתחילת המלחמה, שכללה עד כה הרס חנות ספרים ידועה, החרבת הספרייה הציבורית בעזה, הרס בניין הארכיון המרכזי ומרכז התרבות על שם רשאד א- שאווה, ואתרי מורשת רבים בעזה.

עם זאת, הניסיון של ישראל להשתיק קולות ביקורתיים בעולם התרבות הפלסטיני הביאה לתוצאה הפוכה. כאשר העולם מביט בברוטליות הישראלית במלחמה על עזה, ההתקפה האחרונה על תיאטרון החופש הנכיחה את פעילותו וחשיבותו בזירת התיאטרון הבינלאומית.

הסולידריות עוברת מהבמה לרחובות

רשתות הסולידריות הבינלאומיות עם תיאטרון החופש קיימות כבר מספר שנים והן חזקות מאוד. ההתקפה האחרונה על התיאטרון בעיצומה של המתקפה על עזה הובילה לפרסום מכתבים פתוחים חתומים על ידי מאות כוכבות וכוכבים בינלאומיים, שהופצו בקרב גופים משמעותיים כמו PEN America (ארגון בעל שם, שמקדם חופש ביטוי ואת הממשק בין ספרות לזכויות אדם), ובהודעות סולידריות עם התיאטרון.

בניו יורק, קהילת התיאטרון ואמנויות הבמה קיימה ב-19 בדצמבר עצרת חירום בסולידריות עם תיאטרון החופש ועם העם הפלסטיני נוכח המעצרים המנהליים המתמשכים. בעצרת שיתפו דוברים ברשמים האישיים שלהם, ושובצו גם קטעים מהצגה שהיא חלק מהרפרטואר של תיאטרון החופש, "הבטחת המהפכה".

פעולות נוספות בסולידריות עם התיאטרון התקיימו ברחבי העולם: בצרפת, בסקוטלנד, במקסיקו, באיטליה, בדרום אפריקה, בבלגיה, בנורבגיה ובשבדיה. בבריטניה, יותר מ-1,000 אנשי תיאטרון ידועים כגון המחזאית קריל צ'רצ'יל, השחקנית מקסין פיק, מנהלת תיאטרון רויאל קורט ויקי פית'רסטון והבמאי והסופר דומיניק קוק קראו לשחרור מידי של שטה, אבו ג'ואס, ועצורים מנהליים אחרים מג'נין.

פול ו. פלמינג, מזכ"ל Equity, האיגוד המקצועי הבריטי של עובדי תעשיית הבידור ואמנויות הבמה, אמר ל"שיחה מקומית" כי האיגוד שלח תרומות לתיאטרון החופש לאחר ההתקפה הישראלית. "חברי האיגוד מצפים שהאיגוד שלהם ינקוט באותה גישה כלפי פלסטין וישראל כפי שנקטנו כלפי אוקראינה ורוסיה – תמיכה באמנים ובאיגודים שלהם כך שיוכלו לשרוד ולהילחם עבור שלום, כבוד וחופש ביטוי לכל אמן, בלי קשר ללאום או לרקע שלו".

ב-29 בנובמבר, עובדים רבים בסקטור התרבות בלונדון שבתו מעבודתם ועזבו תיאטראות ומוסדות תרבות לאות תמיכה בתיאטרון החופש ובמחאה על שתיקת מוסדות תרבות נוכח האלימות כלפי פלסטינים. למחרת התפרסם מכתב פתוח נוסף, החתום על ידי כוכבים כמו ג׳ולייט סטיבנסון, אוליביה קולמן וחסן עבדול זרק, שבו צוין כי "מוסדות תרבות רבים במדינות מערביות מדכאות, משתיקות ומסמנות באופן עקבי קולות ופרספקטיבות פלסטיניים".

הסולידריות הבינלאומית עם תיאטרון החופש התקיימה גם מעל במת התיאטרון. ב-29 בנובמבר, היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני, תיאטרון אשתר ברמאללה קרא ללהקות תיאטרון ברחבי העולם להעלות על הבמה את המחזה "מונולוגים של עזה", שנכתב לאחר מבצע "עופרת יצוקה" (2009) ומביא את הקולות של צעירי עזה לעולם.

להקות תיאטרון ברחבי העולם נענו לקריאת תיאטרון אשתר, בארצות הברית, בדרום אפריקה, בדרום מזרח אסיה ובמזרח התיכון.

פעולות הסולידריות האלו מעידות על הבנה מתרחבת של אחריות ומחויבות אנשי תיאטרון כלפי עמיתיהם בפלסטין. מדובר בהתפתחות משמעותית, לאור הניסיונות להשתיק קולות פלסטיניים בעולם התרבות. כך למשל, באוקטובר, יריד הספרים בפרנקפורט ביטל בהתראה קצרה טקס שבו הסופרת הפלסטינית עדניה שיבלי היתה אמורה לקבל פרס.

ב-13 בפברואר, חודשיים בדיוק לאחר המעצרים המנהליים של שלושת אנשי תיאטרון החופש, התיאטרון הוכרז כמועמד לפרס נובל לשלום. "תיאטרון החופש הוא תנועה אמנותית שמתאפשרת בזכות עבודה קולקטיבית של אלפי אנשים, שמתחילה במחנה הפליטים בג'נין ואדוותיה מתרחבות ברחבי העולם", הגיב התיאטרון.

דנה מילס היא סופרת, פעילה, רקדנית, ומנהלת פיתוח המשאבים של עמותת 972