סערה מושלמת: העולם עומד בפני משבר מזון קטסטרופלי

הבחירות בישראל משתלטות על הכותרות, ודוחקות כמעט כל נושא אחר. בין הנושאים שכנראה לא ידברו עליהם, אף שהוא קריטי ורלוונטי מאוד גם לחיינו, הוא משבר המזון העולמי, שהולך ומתפתח.

האו"ם מתריע כי העולם עומד בפני משבר מזון כללי, שהשלכותיו קטסטרופליות. דו"ח שפירסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מציין מספר שיא של משברי מזון ספציפיים, הקשורים לרוב לסכסוכים פוליטיים פנימיים ובינלאומיים, שמתפתחים בעיקר במדינות שנפגעו גם ממגיפת הקורונה וגם ממשבר האקלים. לעתים קרובות המשברים האלה מתלכדים גם עם שפל כלכלי, עלייה ניכרת באינפלציה, והתהוות של חובות ענק.

הקש ששבר את גב הגמל היה המלחמה באוקראינה, שהובילה לזינוק במחירי המזון, הדלקים והדשנים, אף שהמחירים התחילו לעלות עוד לפניה. השלכות המלחמה פוגעות בעולם כולו, אבל הנזקים שלהן בולטים במיוחד במדינות שבהן מערכת המזון מעורערת, והמגזר הכפרי נחלש ונדחק לשוליים.

ב-2020-2021 ספגה הכלכלה העולמית פגיעה קשה. קרן המטבע הבינלאומית העריכה כי הנזק לתמ"ג העולמי צפוי להסתכם בכ-22 טריליון דולר עד 2025, בגלל מגיפת הקורונה וסכסוכים שונים. כעת מוערך שהמלחמה תוסיף לפגיעה הכלכלית, ותעכב את ההתאוששות. גם הקרן מתייחסת למשבר הרעב המתהווה. בכל מקרה, ברור כי תוכניות האו"ם למיגור העוני והרעב בעולם מחייבות כעת עדכון דחוף.

ארגון המזון והחקלאות סימן על מפת המצוקה 20 מוקדי סיכון לחוסר ביטחון תזונתי, שצפוי להחמיר במחצית השנייה של 2022, וקרא לגיוס מיליארדי דולרים לבלימת בצורות ורעב, ולהצלת חיים. מנהליו הודיעו כי הארגון מצוי במאמצים מסביב לשעון כדי להגדיל את ייצור המזון ולחזק את העמידות של מערכות המזון הקיימות, לנוכח האתגרים.

דיוויד ביזלי, מנהל תוכנית המזון של האו"ם, תיאר את שורת המשברים החופפים כ"סערה מושלמת". לטענתו, לא רק אוכלוסיות עניות ייפגעו מכך, אלא גם קבוצות שהצליחו עד כה להתמודד ולשרוד בתנאים קשים. הוא סבור כי המצב כעת חמור במיוחד, גם בהשוואה למשבר מחירי המזון של 2007-2008 ולאירועי "האביב הערבי".

ה"סערה המושלמת" הזאת כוללת גם את נזקי משבר האקלים. הניתוח המפורט של הארגון מצביע על "גלי הלם" של משבר האקלים, המכים במדינות לא מעטות, וכוללים בצורות, שטפונות, סופות הוריקן וציקלונים. כל אלה משחיתים גידולי שדה ופוגעים במקנה. הם דוחפים לעקירת אוכלוסין ולמצוקה קיומית קיצונית. כבר כיום קיימים משברים כאלה במזרח אפריקה.

אתיופיה: את מי שלא כילתה החרב, יכלה הרעב

אתיופיה היא מקרה מיוחד, שכולל גם מלחמה אכזרית ועקובה מדם. בחבל תיגראי שבצפון המדינה נתונים כעת מאות אלפי בני אדם בסכנה מיידית של גוויעה ברעב.

בנובמבר 2020 תקפה ממשלת אתיופיה את אזרחיה בחבל תיגראי. הפגזות והפצצות בלתי מובחנות פגעו בכפרים ובעיירות, הרסו שכונות, חיבלו במרפאות והחריבו בתי ספר. בהמשך, התחולל מסע איומים, שמטרתו להביא לעקירת התושבים, ואכן, מאות אלפים עזבו את בתיהם במהלך טיהור אתני, בפרט במערב תיגראי.

לפי דיווחים של ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ו-HRW, יותר מ-10,000 גברים נעצרו במעצרים שרירותיים, נכלאו במתקני כליאה, ורבים מהם מצאו את מותם במחלות, רעב ועינויים. שבויים ועצורים הומתו. נשים עברו אונס קבוצתי, אחרות נחטפו ונפלו קורבן לשעבוד מיני. יבולים ורכוש הושמדו. סיוע הומניטרי נמנע מהזקוקים לו. מצור מנע כניסת מזון וציוד רפואי. בתי חולים התמלאו פצועים – והתרוקנו מתרופות.

רבים נמלטו מתיגראי מפחד הצבא והמיליציות האמהריות, ואחרים מאימת החזית העממית לשחרור תיגראי, הכופה עליהם להתגייס לשורותיה או סוחטת מהם כסף. אין נתונים מסודרים על היקף הפגיעה, כי על גורמי הסיוע הבינלאומיים נאסרה הכניסה לאזור, והגישה לאינטרנט נחסמה. לפי נתוני סוכנות הסיוע לפליטים של האו"ם, יותר משני מיליון מאזרחי אתיופיה נעקרו ונמלטו ליישובים בשטח מדינתם, וכ-60 אלף איש עקרו לסודאן.

בעקבות האירועים, צבא אתיופיה חשוד בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה, וכך גם מיליציות תיגראיות. במרץ הוכרזה "שביתת נשק הומניטרית", חלק מהעקורים שבו לבתיהם, והמצור הוסר בהדרגה. חרף זאת, כ-400 אלף בני אדם נתונים בסכנת חיים מפאת רעב בשלושת החודשים הקרובים.

ישראל סיפקה לממשלת אתיופיה את מיטב הנשק המתקדם, וזו טבחה באזרחיה. את מי שלא כילתה החרב, יכלה הרעב. ואגב, חלק מהאזרחים הנפגעים הללו יהודים. אבל את מי זה מעניין אצלנו? וגם העולם, שגילה עניין רב בפליטי אוקראינה במלחמה ביבשת אירופה, מתעניין פחות באחיהם לצרה בעוד סכסוך אפריקאי מדמם.

המוקד באפריקה, והמעגל צפוי להתרחב

מוקד המשבר הוא במזרח אפריקה: באתיופיה, קניה, סומליה וסודאן. בנוסף, בדרום סודאן חווים שנה מרובת משקעים רביעית, המלווה בשטפונות שמכלים יבולים, פוגעים בצאן ובבקר, וגורמים לעקירת קהילות מבתיהן. באזורים שונים באפגניסטן, שנה מעוטת משקעים מחריפה את המשבר שגרמו שנות המלחמה והמשבר הפוליטי.

באזורים שונים באפגניסטן, שנה מעוטת משקעים מחריפה את המשבר שגרמו שנות המלחמה והמשבר הפוליטי. רשימת מוקדי המשבר החמורים במיוחד כוללת גם את ניגריה ותימן. התנאים במדינות אלה מוגדרים "קטסטרופה" או "קרובים לאסון". האו"ם קובע שהאזורים האלה דורשים התערבות הומניטרית דחופה, כדי למנוע גוויעה ברעב.

מדינות נוספות הסובלות מאוד מחוסר ביטחון תזונתי הן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומדינות הסאהל.

מחוץ לאפריקה בולטת ברשימה תימן, השסועה במלחמת אזרחים ובעימות בינלאומי מתמשך. לפי מומחי האו"ם, כ-161 אלף מתושביה נתונים בחודשים הקרובים בסכנת אסון. גם שכנתנו הצפונית סוריה "מככבת" ברשימה העגומה. בצפון סוריה עלולים לפרוץ כל העת עימותים ומרידות, והפליטים והעקורים באזור חיים בתנאים קשים. עוד ברשימה מדינת האיים הקריביים האיטי.

במעגל הרחב יותר, מומחים מעריכים כי ב-2021, 193 מיליון איש ב-53 מדינות או טריטוריות עמדו בפני תנאי משבר של אי-ביטחון תזונתי אקוטי, מתוכם כ-40 מיליון היו על סף בצורת ורעב, ונזקקו לסיוע דחוף. נתון זה משקף גידול של כ-40 מיליון איש לעומת 2020, וזינוק של 80% לעומת 2016.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הכריז לאחרונה כי העולם קרב למשבר מזון עולמי, ושהשנה 276 מיליון איש יחיו בחוסר ביטחון תזונתי חמור. הוא התריע כי ב-2023 עלול להיווצר מחסור עולמי במזון, שהשלכותיו אסוניות. ההתרעות נשמעו, הנתונים זמינים, וכעת לא נותר אלא לבחון למי אכפת.

שמוליק דוד הוא יועץ לשינוי מדיניות בשתיל – הקרן החדשה לישראל