"נאמר לנו שגם אם חמאס יהרגו חטוף כל יום, לא נפסיק להפגיז"

חטופים שחזרו סיפרו שאחד הפחדים העיקריים שלהם היה להיפגע מהפצצות של הצבא. "כיכר החטופים" בתל אביב, 12 בדצמבר, 2023. מרים אלסטר / פלאש 90)

הירי בשלושת החטופים יותם חיים, אלון שמריז וסאמר אל-טלאלקה ביום שישי בשג'אעיה, בעודם נושאים דגל לבן ואחרי שהסירו את חולצותיהם, עולה בקנה אחד עם תחקיר "שיחה מקומית" לגבי הסכנה שנשקפת לחטופים הישראלים מהתקפות הצבא בעזה.

שלושה מקורות מודיעיניים, ששוחחו עם "שיחה מקומית" לפני שנודע על הרג שלושת החטופים, טענו כי בשבועות הראשונים למלחמה, הצבא הפציץ באופן נרחב בעזה, אף שלא היתה לו תמונה ברורה איפה נמצאים החטופים, ולמרות שהיה חשש שההפצצות יפגעו בחטופים. "נאמר לנו שגם אם חמאס יוציאו להורג חטוף כל יום, לא נפסיק להפגיז", אמר אחד מהם.

>>הצבא אישר להפציץ בעזה, גם כשידע שמשפחות שלמות עלולות למות

עדויות אנשי המודיעין גם מעלות חשש מבוסס שחטופות נפגעו מינית על ידי שוביהן, ושחלון ההזדמנויות לשחרר את החטופים הולך וקטן.

"הפגיזו באופן רחב, שגרם להרס חצי מעזה, בשעה שלצה"ל היה מידע מודיעיני מוגבל", אמר אחד המקורות ביחס לשבועות הראשונים של התקיפות בעזה, "והיו הרבה חטופים שהוחזקו בדירות של אנשים פרטיים". המקור סייג ש"לא היו הורגים חטופים במודע, אם היו יודעים שהם בבניין מסוים".

העדות של המקור הזה, ושל נוספים, דומה לדברים שאמרו חלק מהחטופים שחזרו מהשבי ובני משפחותיהם, לפיהם אחד הפחדים העיקריים שלהם בתקופה שבה היו כלואים ברצועת עזה, היה להיפגע מהפצצות חיל האוויר, שכן רבים מהם הוחזקו מעל פני הקרקע ולא במנהרות. נעם דן, ששלושה מקרובי משפחתה נחטפו לעזה, ואחד מהם עדיין מוחזק שם, סיפרה ל"שיחה מקומית" שברגע שהחטופים הראשונים הוחזרו מעזה, התגלה לה שהדרג המדיני אמר למשפחות דברים לא נכונים.

"בהתחלה בדרג המדיני הבהירו לנו שהחטופים במנהרות, ולכן ההפצצות של הצבא לא פוגעות בהם", אמרה דן. "כשהחטופים השתחררו, הבנו שהרבה מהם היו מעל פני הקרקע, בבתים של אנשים. הדרג המדיני כל הזמן אמר לנו שיודעים איפה הם נמצאים, שיש אינדיקציות, שלא יעשו שום דבר שיסכן אותם, שהכל בשליטה. אבל ברגע שהחטופים יצאו משם, זה התגלה כלא נכון. כל מה שחשבנו קרס".

דן העידה כי משיחות שניהלה עם חטופים ששוחררו, עלה כי הפחד העיקרי שלהם היה למות בהפגזות הצבא. לדבריה, קיימות עדויות על חטופים שנפגעו בהפגזות האלו.

המשפחות טענו שהדרג המדיני לא אמר להם אמת. כרזה לשחרורו של אלון שמריז, שנהרג מידי חיילים בטעות בשג'אעיה (צילום: אורן זיו)

מקור מודיעיני אחר אמר כי "בהתחלה, חיי החטופים היו מחיר שאנשים בצבא, בעיקר מפקדים בכירים, היו מוכנים לשלם. בתחושה שלי, הם (המפקדים; י"א) ידעו שהם הולכים לעוף בסוף המלחמה, והם רצו להראות הישגים צבאיים, גם כדי להגן על עצמם. נאמר לנו שגם אם חמאס יוציאו להורג חטוף כל יום, לא נפסיק להפגיז. קיוויתי שהציבור יצעק, שייצאו להפגין, כי אם לא יהיה לחץ לעסקה מדינית, החטופים ימותו. אחרי כמה שבועות היחס הזה לחטופים באמת השתנה בעקבות לחץ ציבורי ולחץ אמריקאי לקידום עסקה".

"בהתחלה כל הזמן נאמר שאין מה לעשות, המטרה היא לנצח את המלחמה, להשמיד את חמאס, לא להחזיר את החטופים", סיפר מקור אחר. "ראיתי שזה הפריע להרבה אנשים, אבל הרבה גם נמצאים בתוך סיטואציה של לחץ. מערבולת שהתחילה ב-7 באוקטובר ולא נגמרה. יש להם (לאנשי הצבא; י"א) ביקורת על הצבא, אבל הם רואים גם כמה חמאס רעים, והם אומרים: אין מה לעשות. צריך לנצח".

אל מול עדויות אלו, מקורות אחרים במודיעין אמרו ל"שיחה מקומית" שהחטופים עמדו בראש סדר העדיפויות לכל אורך הדרך. "מעולם לא נאמר לנו שמותר לסכן חטופים לשם מיטוט חמאס", אמר מקור אחר. "זה אף פעם לא הוצג כמשהו שמגיע אחד על חשבון השני. מהרגע הראשון השקיעו את אותה כמות משאבים לקידום שתי המטרות במקביל". אחד המקורות אמר שאכן בוצעו תקיפות נרחבות שסיכנו חטופים, אך לדבריו, "לא היתה ברירה", כי היה צורך להגיב בעוצמה אחרי 7 באוקטובר.

בנוסף לשלושת הישראלים שנורו למוות ביום שישי בידי הצבא, חילץ הצבא בשבוע שעבר את גופותיהם של חמישה חטופים – עדן זכריה, זיו דדו, אליה טולדנו, ניר בייזר ורן שרמן. אתמול (שבת) הצבא "התיר לפרסום" כי ענבר היימן "נרצחה בידי חמאס".  בשבוע שעבר נמסר למשפחותיהם של שני חטופים נוספים – טל חיימי וג'ושוע מולל – שהם "נרצחו בידי חמאס" ושגופותיהם מוחזקות בידי הארגון. בסך הכל 11 חטופים הוכרזו מתים בארבעת הימים האחרונים. "המסקנה היא שאו שחמאס רוצח במתכוון חטופים – כפי שכבר קרה כמה פעמים – או שהם מתים שם בנסיבות אחרות, כתוצאה מתנאי השבי או מתקיפות צה"ל", כתב עמוס הראל ב"הארץ".

מקור נוסף אמר ל"שיחה מקומית" שבצבא ניסו להימנע מהרג חטופים, אך הדגש בהתחלה היה צבאי. "בשבועיים-שלושה הראשונים, המודיעין שלנו לא היה מלא, והחטופים לא היו בראש העדיפויות", אמר המקור, ״לא היינו פותחים את היום בסטטוס השבויים. זה לא היה במקום הראשון. והאמת, שגם היום הם לא במקום הראשון. לצערי, אני לא חושב שבצבא יש יותר מדי מה לעשות עם זה, לא נראה לי שנוכל לשחרר חטופים בלי הסכם".

"לא יהיה מו"מ עם ארגון שנשבענו למחוק". ראש המל"ל צחי הנגבי (צילום: אורן זיו)

אחד המקורות הוסיף כי הדברים שאמר ראש המל"ל צחי הנגבי ב-14 באוקטובר, שבוע לאחר מתקפת החמאס, ולפיהם לא יהיה משא ומתן עם חמאס לשחרור החטופים, שכן "אין לנו דרך לנהל משא ומתן עם אויב שנשבענו למחוק מעל לפני האדמה", משקפים היטב את הלך הרוח ששרר בשבועות הראשונים של המלחמה, עד שגבר הלחץ הציבורי לקידום עסקה מול חמאס.

מקורות מודיעיניים סיפרו ל"שיחה מקומית" כי כיום הצבא נוקט אמצעי זהירות רבים יותר ביחס לחטופים מתחילת המלחמה, גם משום שהתמונה המודיעינית התבהרה משמעותית. לצד זאת, גם היום, אמרו כמה מהמקורות, עדיין "קורות טעויות", ויש עדויות גם מהחודש החולף, כי ייתכן שחטופים ישראלים נפגעו בתקיפות של הצבא. "ברור לי לגמרי, שככל שעובר הזמן, זה רק נהיה יותר גרוע בשביל החטופים, והסיכוי שהם ישוחררו בחיים, נהיה רק יותר נמוך", אמר אחד המקורות.

"לאחרונה הורדנו את כמות ההפצצות בעזה כי כבר לא נשאר כל כך הרבה מה להפציץ", אמר אחד המקורות המודיעיניים, "בצבא עסוקים מאוד היום בשאלה איך לא להרוג את החטופים, זה עניין מרכזי עכשיו במלחמה. מנסים לא להפציץ אותם. אבל זה יכול לקרות בטעות, וזה גם קרה בטעות בעבר. מבצעי החילוץ מסכנים אותם. אחד הדברים שלא מדברים עליו בציבור, זה שליד בכירים בחמאס כל הזמן יש חטופות. הם משתמשים בהן כמגן אנושי. לנסות להרוג את הבכירים, זה לדעת שאתה תקריב חטופה".

דברים אלה מתחברים למה שאמר ראש המל"ל הנגבי בשבת האחרונה ולפיהם "אם יתקבל מידע על מיקומו של סינוואר ונדע שהוא מוקף בחטופים ישראלים, זו תהיה דילמה קורעת לב… בסוף נצטרך לקבל החלטה".

מקור צבאי רשמי אמר בהתייחס לטענות האלה כי בצבא לא חשבו לרגע שהחטופים נמצאים אך ורק במנהרות ולכן גם לא אמרו דברים ברוח זו לדרג המדיני. המקור הודה כי בשלב הראשוני של המבצע הידע המודיעיני לגבי החטופים היה מוגבל והוא השתפר עם הזמן. המקור סירב להתייחס לשאלה האם חטופים נפגעו מאש ישראלית, ואמר כי ברגע שיש מידע בעניין הזה, הוא מועבר למפקדת החטופים בראשות אלוף במילואים ניצן אלון ולמשפחות. לגבי טענות המשפחות כאילו בפועל המבצע הצבאי פוגע בסיכוי להחזיר את החטופים, אמר המקור הצבאי כי "את השאלה הזו צריך להפנות לדרג המדיני, אנחנו קבלן ביצוע, הדרג המדיני קובע סדר עדיפויות".

התמונה המודיעינית בהתחלה לא היתה ברורה. ההפצצה על עזה, 9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

העדויות לגבי הפצצות ישראליות שסיכנו חיי חטופים עולות בקנה אחד עם דברים שאמרו חטופים ששוחררו ובני משפחותיהם בפגישה טעונה שנערכה עם קבינט המלחמה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-4 בדצמבר.

"אני רואה שאתם מפגיזים שם, ואין לכם מושג איפה השבויים", אמרה אחת החטופות, לפי הקלטות מהפגישה. "הייתי בבית כשהיו הפצצות מסביב, אני מכירה משפחה שהפגז נפל בבית שלהם והם ניצלו בנס. ישבנו במנהרות, ונורא פחדנו שלא חמאס, אלא ישראל תהרוג אותנו. אתם שמים פוליטיקה מעל השבת החטופים. בעלי הרביץ לעצמו מרוב שהיה לו קשה, ואתם רק חושבים על למוטט את חמאס. ראיתי חטוף מת לידי".

חטופה אחרת, שחזרה עם ילדיה אך בעלה נותר בשבי חמאס, אמרה, לפי ההקלטות, כי "התחושה שהיתה לנו שם היא שאף אחד לא עושה למעננו דבר. העובדה היא שהייתי במסתור שהופגז, ונאלצנו להיות מוברחים ופצועים. אתם טוענים שיש מודיעין, אבל עובדה היא שאנחנו מופגזים״.

אישה מבוגרת מקיבוץ כפר עזה תיארה איך במקרה אחד בשבי בעזה, נפל עליהם ארון מהדף של הפצצה. "חשבתי שאני הולכת להתפוצץ בכל שנייה, אמרתי לעצמי שאני לא יכולה להבין איך ישראל רוצה לפוצץ אותי", היא אמרה.

אחד מהחטופים המבוגרים מקיבוץ בארי שחזר מעזה אמר לקבינט הביטחוני ש"יותר משאני פחדתי מחמאס, פחדתי מההפגזות של צה"ל".

מירב רביב, שארבעה מבני משפחתה, ביניהם אוהד מונדר בן התשע, נחטפו לעזה, סיפרה ל"שיחה מקומית", כי "הדבר שהכי הפחיד אותם (את החטופים; י"א) זה הפגזות של צה"ל. אין ממ"ד. אין צבע אדום. אין אזעקה. זה פתאום בא לך, והם מתים מפחד מזה. הם שמעו את זה כל הזמן. והם אמרו שהפחיד אותם שתהיה איזו פעולה הירואית, והם ייהרגו בה".

הקולנוען חגי לוי פגש שמונה מהחטופים וראיין אותם. הוא מצא שאצל רובם, טראומת השבי הכי מחרידה היתה ההפגזות של הצבא, ובאופן משמעותי במיוחד בקרב אלו שהוחזקו בבתים מעל האדמה. "כשהם מספרים על ההפגזות, הם ממש רועדים מולי. המונחים הם של גיהינום, של סף מוות", כתב בדף הפייסבוק שלו, "הפחד להירצח על ידי השובים היה אפסי לעומת הפחד למות בהפצצה. עצם המחשבה שמי שאמור להציל אותך הוא זה שעשוי להרוג אותך, הוא אלמנט מעצים טראומה״.

לוי ראיין את החטופים לטובת סרטוני עדויות של המטה להחזרת החטופים והנעדרים. לדבריו, בסרטונים שהמטה ערך מהחומרים לא הופיעו רבים מהקטעים שבהם החטופים מדברים על הפגזות הצבא. לוי סבור שזו טעות. "הסכנה הברורה והמיידית עכשיו לחיי החטופים נשקפת כרגע מפעולות של צה"ל", כתב בפייסבוק, "המטה להחזרת החטופים והנעדרים צריך לצאת מהקונצנזואליות והממלכתיות שלו, לזעוק ולצרוח ולתבוע הפוגה מיידית בלחימה וחידוש מידי של המשא ומתן".

בעזה אין ממ"ד. אין צבע אדום. אין אזעקה. דניאל אלוני, שהיתה שבויה בעזה, בעצרת למען שחרורם (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

במהלך הדיון הסוער בקבינט, חלק מהחטופים ובני משפחותיהם דרשו מנתניהו לקדם עסקה מול חמאס ולהציב את הנושא בראש סדר העדיפויות. נתניהו אמר למשפחות שאין אפשרות מדינית כרגע לקדם הסכם של "כולם תמורת כולם", בין היתר כי דרישת הסף של חמאס היא לאפשר את הישרדות השלטון שלו.

נתניהו אמר שרק בזכות לחץ צבאי והתמרון הקרקעי התאפשר לשחרר חטופים בעבר, וכי "המשך התמרון הוא המפתח להחזיר את שאר החטופים". נתניהו חזר על הדברים גם במסיבת עיתונאים אתמול, שנערכה לאחר הירי בחטופים בשג'אעיה, "רק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור החטופים", אמר.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אך עוד לפני האירוע הקטלני בשג'אעיה, רבים מקרב משפחות החטופים, וגם המקורות המודיעיניים שאיתם דיברנו, הטילו ספק באמירה הזו. "כל הזמן הסיסמה הזאת של הכוח, ורק כוח יענה בכוח – אנחנו רואים שזה לא עוזר, שרק נהרגים חיילים", אמרה רביב ל"שיחה מקומית". "אמרו לחץ, עשו לחץ, וזה לא עוזר. ואני כמעט בטוחה, למרות שהם מכחישים בממשלה, שהם יכלו להגיע למשא ומתן לשחרור הילדים והנשים עוד לפני הכניסה הקרקעית. אני רוצה שהנושא הזה יהיה בראש סדר העדיפויות שלהם. בהתחלה, זה פשוט לא היה. היינו צריכים להיפגש איתם (עם שרים בממשלה; י"א) בשביל לשכנע אותם. נפגשתי במשלחות בחו"ל עם שר החוץ הספרדי, ועם ראש ממשלת קנדה, ועם סנטורים ואנשי קונגרס, הרבה לפני שנפגשו איתנו פה בארץ".

"שמעתי אתמול שרה בקבינט אומרת שלא הבשילו התנאים להחזרת החטופים", אמר אתמול (שבת) רובי חן, אביו של החטוף איתי חן מנתניה, במסיבת עיתונאים שערך מטה משפחות החטופים אחרי אירועי שג'אעיה. "מה הקבינט מצפה? שימותו 10 אנשים ביום כדי שיבשילו התנאים?"

מקורות במודיעין אמרו ל"שיחה מקומית" כי הם חשים דחיפות רבה בעניין החטופים כי מצב חלקם קשה מאוד. "זה מאוד תלוי על איזה חוטף נפלת", הסביר אחד המקורות, "אין לנו באמת שליטה על זה: יש כאלו שקיבלו אוכל, יש כאלו שלא. יש כאלו שרופא טיפל בהם, ויש כאלו שלא". מקורות אמרו שרבים מהחטופים שנותרו בעזה משתייכים לקבוצה שתנאי השבי שלה קשים ביותר.

שני מקורות מודיעיניים אמרו שחומר שראו מעיד כי אנשי חמאס תקפו מינית נשים ישראליות בזמן שהותן בשבי. בדו"ח שפירסם המטה להחזרת החטופים והנעדרים, המבוסס על עדויות של חטופים ישראלים שחזרו מהשבי, כתוב כי "נשים וגם גברים הותקפו מינית". חן גולדשטיין-אלמוג, שנחטפה ושוחררה מהשבי, אמרה ל"הארץ" שחטופות הותקפו מינית, וכי שמעה את זה מהן "באופן ישיר".

בצבא אומרים שבידי חמאס מוחזקים עכשיו 127 חטופים. לפי פרסומים שונים של הצבא וכלי תקשורת, מאז 7 באוקטובר, יש לפחות  31 ישראלים שנרצחו על ידי חמאס בשבי, נהרגו על ידי הצבא, או נהרגו ב-7 באוקטובר וגופותיהם בידי חמאס.

בחמאס טענו בפרסומים שונים מאז 7 באוקטובר ששבעה חטופים נהרגו מהפגזות של חיל האוויר. בישראל אומרים כי מדובר בלוחמה פסיכולוגית, ומכחישים את הטענות בתוקף.

חטיפת אזרחים לעזה היא פשע מלחמה. פעילים בזרוע הצבאית של חמאס בעזה, ספטמבר 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

מלבד הירי בשלושת החטופים בשג'אעיה, המקרה היחיד שבו דובר צה"ל הודה פומבית שתקיפה ישראלית פגעה בחטופה ישראלית, הוא של נעה מרציאנו, בת 19, ממודיעין. חמאס פרסם סרטון ב-13 בנובמבר שבו טען שמרציאנו נהרגה בהפגזה של הצבא. שישה ימים לאחר מכן, באופן חריג, דובר צה"ל פרסם הודעה שבה נכתב כי מרציאנו נחטפה לדירת מסתור סמוך לשיפא, ו"במהלך מתקפות צה"ל באזור, מחבל החמאס שהחזיק בה נהרג, ונועה נפצעה". דובר צה"ל אמר כי מניתוח הגופה עלה כי הפציעה מתקיפת הצבא לא הרגה אותה ולא סיכנה את חייה, וכי חמאס רצחו אותה לאחר מכן, בתוך בית החולים.

אריה זלמנוביץ', בן ה-85, המבוגר מבין החטופים, מת בשבי. זלמנוביץ' היה חולה בסוכרת ובמחלות לב וכליות, והיה זקוק לתרופות לוויסות לחץ הדם ולתזונה מיוחדת. חטופים מבוגרים מניר עוז, שהשתחררו מהשבי, אמרו שזלמנוביץ' "מת לידם". בנו בועז אמר שלפי עדויות מחטופים אחרים, אביו "לא קיבל את הטיפול והאוכל שהוא צריך" בשבי, ולכן מבחינתו, הוא נרצח על ידי חמאס. בחמאס טענו בסרטון שפרסמו כי זלמנוביץ' מת מ"התקף הלם" עקב הפגזות הצבא.

גופתה של יהודית וייס, בת 64 מבארי, נמצאה בבית החולים שיפא, ב-16 בנובמבר. היא היתה חולת סרטן. לפי אחיה, בצבא אמרו כי על גופתה נמצאו סימני ירי וכי חמאס רצחו אותה. ב"הארץ" פורסם שבמערכת הביטחון העריכו שהחוטפים ירו בה כמה פעמים כשהבינו שלא יצליחו לקחת אותה עימם בזמן שברחו מפני כוחות הצבא.

עד כה, הצליח רק מבצע חילוץ אחד מתחילת הלחימה, של התצפיתנית אורי מגידיש.

היחידה שחולצה בחיים. משפחתה של אורי מגידיש חוגגת את שחרורה, 30 באוקטובר 2023 (צילום: לירון מולדובן / פלאש 90)

ב-9 בדצמבר חמאס טען כי סהר ברוך, בן 25 מבארי, נהרג במהלך ניסיון של הצבא לחלץ אותו וכי חיילים ישראלים נהרגו במהלך ניסיון החילוץ. בצבא אמרו ששני חיילים נפצעו קשה במהלך ניסיון חילוץ שכשל, אולם הכחישו שהמבצע נועד לחלץ את ברוך. בקיבוץ בארי הודיעו למחרת שברוך נרצח בשבי החמאס. דודתו של סהר אמרה שהם "לא יודעים באמת איך זה קרה", וכי בדיווח שקיבלו מהצבא "אין פרטים".

בשבוע שעבר פרסם הצבא כי חילץ את גופותיהם של חייל גולני זיו דדו ושל עדן זכריה, שנחטפה מהמסיבה ברעים. לפי הצבא, דדו נהרג במתקפה ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועה, ואילו זכירה נחטפה בחיים, ו"בצבא לא יודעים מתי וכיצד היא מתה". בפעולת החילוץ נהרגו שני חיילים.

רוני קירבוי – ישראלי בעל אזרחות רוסית שעבד כאיש סאונד בפסטיבל "נובה", נחטף ושוחרר על ידי חמאס כ"מחווה" לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין – סיפר לאחר שחרורו מהשבי, שהוחזק בבניין שהופצץ על ידי הצבא. הוא תיאר שהבניין קרס, ושהצליח לברוח. במשך ארבעה ימים שוטט לבד בעזה, לדבריו, עד שנתפס על ידי תושבים שהחזירו אותו לידי שוביו.

חמאס טענו גם כי תמיר נמרודי, חייל בן 19, נהרג בהפצצות ישראליות ב-9 באוקטובר. ב-30 בנובמבר, חמאס פרסם סרטון שבו נראה ירדן ביבס, שנחטף עם אשתו ושני ילדיו הקטנים לעזה. בסרטון אומר ביבס כי נאמר לו שאשתו וילדיו נהרגו בהפצצות ישראליות והוא מבקש מהממשלה להחזיר את הגופות שלהם לישראל. בצבא מכחישים בתוקף את הטענות האלו ומתייחסים אליהן כאל לוחמה פסיכולוגית. שלושת בני משפחת ביבס ותמיר נמרודי מוגדרים עדיין בצבא כנעדרים ולא כנרצחים.

החזקת אזרחים כבני ערובה, כולל ילדים ונשים וזקנים, היא פשע מלחמה מובהק, וארגוני זכויות אדם קראו לחמאס לשחרר את כל בני הערובה, בלי כל קשר לתמורה מצד ישראל. מקורות במודיעין אמרו ל"שיחה מקומית" שהם בטוחים שרק לחץ ציבורי לעסקה יוכל לשחרור חטופים ומסיבה זו היה לחלקם חשוב להתראיין לכתבה.

"נורא קשה לי שאין יעד, ושום חזון מדיני למה יקרה ביום שאחרי המלחמה", אמר אחד המקורות. "אין שום תוכנית אסטרטגית. יש בלי סוף שיחות מוטיבציה בומבסטיות כאלו, על מיטוט חמאס, ואיך נשתה מוחיטו על החוף ברימאל בשנה הבאה. אמירות בלי היגיון בגיבוי המון מפקדים לא רציונליים, שעדיין פועלים באופן נקמני. כאשר היעד הצבאי כל כך מעורפל, אני מרגיש שאני פה רק מסיבה אחת: כדי לנסות ללחוץ לטובת הסכם מדיני והסכם שבויים. זה יותר חשוב מהכל. ולצערי, לא ברור לי מתי יגיע השבוי הבא. שחררו את זה. זה כבר לא בשיח אצלנו. ראש המוסד כבר לא בקטר, וזה כבר לא משהו שמאוד מעסיק את העולם".