מערכת הבריאות בעזה קורסת, פגים וחולי סרטן נשארים ללא מענה
ההפצצות הישראליות הבלתי פוסקות והפסקת אספקת החשמל, הדלק והציוד הרפואי, הביאו לסגירת יותר ממחצית בתי החולים שפעלו ברצועה. אלה שעוד פועלים מתקשים מאוד לספק שירותים חיוניים
מחסור בדלק ובציוד. פצועים בבית החולים שיפא בעיר עזה, ב-18 באוקטובר 2023 (צילום: מוחמד זענון / אקטיבסטילס)
המתקפה הישראלית הביאה את מערכת הבריאות ברצועת עזה הנצורה למצב חסר תקדים של קריסה כמעט מוחלטת. המצב החמור נוצר בעקבות הפצצות אינטנסיביות של ישראל, שלעתים מכוונות לבתי חולים ולאזורים הסמוכים להם, הפסקות חשמל, מחסור בדלק ובציוד רפואי, וגידול אקספוננציאלי במספר הפצועים.
יותר ממחצית מ-30 בתי החולים בעזה נסגרו לגמרי, לפי משרד הבריאות ברצועה. המשבר דחק רבים ממרכזי הבריאות הנותרים לסף סגירה, והם כבר אינם מסוגלים לספק שירותים רפואיים חיוניים. עובדים בתחום הבריאות ובבתי החולים חוששים שעל אף הגידול היומי במספר הנזקקים לטיפול רפואי, המערכת לא תוכל בקרוב לקבל מטופלים חדשים.
"כבר כמה ימים אנחנו מדברים על המחסור בדלק ובחשמל בבית החולים", אמר ד"ר סובחי סקייק, מנכ"ל בית החולים לידידות טורקית-פלסטינית ומרכז הסרטן באזור מוע'ראקה במרכז רצועת עזה, בראיון בשבוע שעבר. "ועכשיו קרה מה שחששנו והזהרנו שוב ושוב מפניו: נגמר לנו הדלק, ואין חשמל. בית החולים לא יכול לתפקד".
פצועי המלחמה הם לא היחידים שסובלים מהפגיעה הקשה בשירותי הבריאות. גם מי שסובלים ממחלות קשות, ובמיוחד נשים הרות ותינוקות. פגיות, למשל, נסמכות על ציוד מיוחד שדורש אספקה רציפה של חשמל; הפסקות החשמל התכופות בעזה (חשמל ברשת הרגילה, אין מאז הפסיקה תחנת החשמל המקומית לפעול) מסכנות את חייהם של תינוקות, ובמיוחד של פגים.
"הפסקות החשמל בפגייה גורמות לבעיות רבות, מכיוון שיש מכשירים ותרופות שדורשים טיפול חיוני וטמפרטורות קבועות", אומרת ד"ר שרין עבד, ניאונטולוגית (רופאת יילודים) מבית החולים אל-שיפא, שעובדת כיום בבית החולים אל-אקצא בדיר אל בלאח, אחרי שברחה עם משפחתה מצפון הרצועה. "הפגים צריכים טיפול מיוחד, שדורש להפעיל את המכונות כל הזמן".
בזמן הראיון, סקייק מבית החולים הטורקי שתק לרגע, בתדהמה על קטיעת הקשר עם המטופלים. "מתחילת המלחמה, מטופלים רבים לא יכולים להגיע לבית החולים, אבל לא הפסקנו לטפל בהם", אמר. "עכשיו אנחנו לא כבר יכולים לבצע מעקב אחרי חולי הסרטן".
בית החולים שלו מתמחה בטיפול בחולי סרטן, והוא המוסד הרפואי היחיד שבשיגרה מטפל בחולים בוגרים ברצועה. "חולה סרטן בעזה מת שלוש פעמים", אמר סקייק. "בפעם הראשונה בגלל הסרטן. בפעם השנייה בגלל מחסור בתרופות. ובפעם השלישית בגלל הפצצות ישראליות בזמן הטיפול".
נשים הרות ותינוקות
מתחילת המלחמה, מספר ההפלות הטבעיות, הלידות המוקדמות ומקרי המוות של עוברים הוכפל פי שלושה במחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים אל-שיפא בעיר עזה, לדברי ד"ר עבד אבו חסירה, רופא במחלקה. יותר מ-50 אלף נשים הרות בעזה חיות בפחד מתמיד לאבד את תינוקן בגלל המלחמה.
"המצב הנוכחי מסוכן מאוד לנשים הרות", אומר ד"ר ואליד אבו חטב, מיילד וגינקולוג בבית החולים אל-אקצא. אלפי אנשים נעקרו מביתם, וההרס הגדול מקשה מאוד על הגישה למרכזים רפואיים, מה שפוגע ביכולת לקיים מעקב סדיר בזמן ההריון – ומסוכן במיוחד למי שנדרשת לטיפול בגלל הריון בסיכון גבוה.
"יש נשים הרות שלא יכולות להגיע בקלות לבית החולים בגלל עוצמת ההפצצות", אומר אבו חטב. הוא מספר על מטופלת שלא הצליחה להגיע: נסיעה שהיתה אורכת חמש דקות ברגיל, בגלל מצבה וההרס באזור היתה לוקחת שעות. אבו חטב אמר שהצליח בסוף לטפל באישה ובתינוקה, אבל התקשה מאוד.
בכמה מקרים, נשים צריכות לא רק לחצות את העיר, אלא גם מרחקים ארוכים ברצועה, מכיוון שנעקרו מביתן. מבנים רבים, בעיקר בצפון העיר עזה, נפגעו, ורבים מאוד נותרו מחוסרי בית. וב-13 באוקטובר ישראל הורתה לאנשים בצפון עזה לעבור דרומה או שיהפכו למטרות להפצצה – הכרזה שאמנסטי אינטרנשיונל הודיעו שעלולה להיחשב פשע מלחמה.
אחת מהנשים שברחו מצפון הרצועה בגלל האזהרות היא נסמה חג'אג', בת 25, בחודש השביעי להריונה. "אני מהעיר עזה", אמרה בראיון. "ומכיוון שאני בהריון, פחדתי עוד יותר מזה שיפציצו ליד הבית שלי". חג'אג' לא הצליחה למצוא תחבורה, והיא ומשפחתה הלכו ברגל לדרום עזה. "בדרך הרגשתי כאב חד, צירים, אז הלכתי לבית החולים אל-אקצא", סיפרה.
הלחץ מהבריחה והמלחמה גרמו ללידה מוקדמת. "התינוק שלי נמצא בפגייה כבר עשרה ימים, תחת השגחה, וסובל מבעיות בריאותיות רבות", אמרה.
ד"ר עבד מבית החולים אל-אקצא מספרת שכיום יש 22 יילודים בפגייה, כשחלק מהמשפחות לא מצליחות להגיע לבית החולים. "המשפחות מתקשות להגיע לראות את התינוקות בגלל תנאי המלחמה וההפצצות הבלתי פוסקות".
חג'אג' החליטה להישאר בבית החולים כדי להיות קרובה לתינוק. "אני דואגת לו ומפחדת לאבד אותו", היא אומרת. היא מודעת היטב למחסור בדלק שממנו סובלים בתי החולים בעזה, וחוששת ממה שיקרה אם המלחמה תימשך.
"אני בהלם", היא אומרת. "אני לא יכולה לבטא במילים את התחושות שלי לגבי המצב. האם הגנרטורים והמכשירים יפסיקו לעבוד בבית החולים? מה יקרה לילדים האלה, מה יהיה גורלם? ואם הם ישרדו את ההפצצות, האם יצליחו לשרוד את המצור ואת המצוקה שישראל כופה עלינו? אני מקווה שהתינוק שלי יתאושש במהירות, לפני שייגמר לגמרי הדלק בבתי החולים".
חולי סרטן
ברצועת עזה יותר מ-10,000 חולי סרטן, כך לפי סקייק מבית החולים הטורקי. לפני המלחמה, בית החולים טיפל ב-550 חולים ביום, סיפק כימותרפיה ל-150 חולים, ונתן טיפולים בהיפנוזה לכ-130 חולים מדי יום.
בית החולים הטורקי הוא אחד מ-16 בתי חולים שנסגרו במהלך המלחמה, לפי משרד הבריאות בעזה. בין בתי החולים הנוספים שנסגרו בית החולים בית חאנון, בית החולים אל-וופא, ומכונים מומחים כמו בית החולים הבינלאומי למחלות עיניים.
כמו אחרים, גם בית החולים הטורקי סבל ממחסור חמור בדלק להפעלת הגנרטורים. "דלק נחוץ להפעלה של משאבות מים והפקת חמצן, להכנת תרופות ולהפעלה של מכשור רפואי, כמו גם לפעילות האינטרנט", אמר סקייק. "בית החולים ממוחשב לגמרי, ולכן המידע אובד וקשה לנו לקבוע טיפולים תרופתיים ולבצע מעקב אחרי חולים".
בית החולים נפגע מהפצצות ישראליות חוזרות ונשנות בסביבתו. הקומה השלישית, שבה יש שני חדרים לטיפול בהיפנוזה בחולי סרטן, נהרסה כליל. הפצצות פגעו גם בחלקים מהקומה השנייה. בגלל ההפצצות, חולים הועברו למרתף. "כמה חולים סבלו מפציעות קלות בגלל זכוכיות שהתנפצו וממחנק בעקבות עשן ההפצצות", אמר סקייק.
ההרס מקשה על הגישה לבתי החולים. הריסות בח'אן יונס אחרי הפצצה ישראלית, ב-8 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)
המצור הישראלי בן 17 השנים על עזה, שהוטל בגלל שלטון החמאס, כבר גבה מחיר משירותי הבריאות. המלחמה והידוק המצור הישראלי – שהפסיקה את אספקת הדלק, החשמל, המים וצורכי קיום נוספים אחרי מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר – רוקנה את כל המאגרים שעוד נותרו. "גם לפני המלחמה היה מחסור חמור בתרופות חיוניות לטיפול בסרטן", אמר סקייק. "כיום אין תרופות בכלל, אזלו כל התרופות לסרטן ומשככי הכאבים".
כשבית החולים כבר לא היה מסוגל לספק שירותים, כל המטופלים והצוות הרפואי והטכני התבקשו לעזוב. בבית החולים היו אז 70 חולים שהיו זקוקים לטיפולי המשך – בהם חולי סרטן שקיבלו טיפול מיוחד.
"כשבית החולים התרוקן, החולים שנחשבו קשים הועברו לבית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריהם, והשאר קיבלו קצת תרופות והתבקשו ללכת הביתה או למצוא מחסה במרפאה שעוד פועלת או במרכזים לפליטים".
מאז שנסגר בית החולים והתקשורת נותקה, סקייק והצוות שלו לא יודעים מה קרה לחולים שהיו רשומים שם: מי חי, מי פצוע ומי מת.
סיוע בקבורה, לא בתרופות
בית החולים לילדים אל-רנטיסי, שממוקם מערבית לעיר עזה, הוא המתקן הרפואי היחיד ברצועה שמטפל בילדים חולי סרטן. לדברי ד"ר מוסטפא כחלוט, מנכ"ל בית החולים, במקום שוהים כיום 70 ילדים עם משפחותיהם, שנעקרו מביתן.
כחלוט אומר שנדרשת פעולה דחופה כדי להעביר את הטיפול בחולים האלה לחו"ל. לדבריו, התערבות מהירה תשפר מאוד את סיכויי ההחלמה של הילדים האלה. בתוך רצועת עזה אין את הטיפולים הנחוצים.
רשויות חיצוניות מכירות בצורך הזה. החולים קיבלו הפניות רפואיות שאפשרו להם לעבור לבתי חולים במצרים עוד לפני פרוץ המלחמה, אבל ישראל מסרבת להעביר אותם לצד הפצועים כדי לקבל טיפול.
כחלוט הציג תמונה קודרת מאוד של הילדים החולים שמתמודדים עם המחסור החמור בטיפול רפואי הולם. הפחד שלהם מתגבר בגלל ההתקפות החוזרות והנשנות באזור בית החולים, כשב-6 בנובמבר נפגעה הקומה השלישית של בית החולים עצמו בהפצצות. הנזק היה נרחב, כמה נפצעו, וארבעה אנשים נהרגו.
המצב נעשה כה חמור, עד שברוב בתי החולים הפעילים יש מחסור חמור בציוד בסיסי כמו תחבושות, אמר ד"ר מרוואן חמס, מנכ"ל בית החולים יוסף א-נג'אר בעיר רפיח שבדרום עזה. לדבריו, כל בית חולים ולו הקטן ביותר זקוק לדברים האלה לצורך פעילות שגרתית.
המחסור שעליו מדברים אנשי מערכת הבריאות הוא מה שעומד במרכז מעט הדיפלומטיה הבינלאומית שפועלת למען הפלסטינים בעזה. ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מתפאר בכך שגרם לישראל לאפשר להכניס לעזה כמה משאיות עם סיוע.
הסיוע "לא מספיק אפילו ליום אחד בבית חולים". פלסטינים פורקים ציוד רפואי ממשאית סיוע בבית החולים א-נאסר בח'אן יונס, ב-23 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)
כששואלים את ד"ר חמס על הסיוע הרפואי שנכנס ממצרים, הוא נאנח. "זה לא מספיק אפילו ליום אחד בבית חולים". מחצית מהסיוע שהגיע לבית החולים א-נג'אר היה שקי קבורה, הוא אומר, ורוב המחצית השנייה היתה בקבוקי מים ודברים נוספים, שלא עונים על הצרכים הבסיסיים ביותר של בית החולים. "הם רק רוצים לעזור לנו עם הקבורה, לא עם תרופות או עם מה שאנחנו צריכים בחדרי הניתוח".
בחלקים הצפוניים של רצועת עזה, המצב אפילו חמור יותר. בית החולים האינדונזי בבית לאהיא נפגע קשות מהפצצות ישראליות. בית החולים הפך לאחרונה לזירת מחלוקת בינלאומית, כשישראל טוענת שחמאס הקימו אותו כחזית להסוואה של תשתיות צבאיות, ואילו ממשלת אינדונזיה טוענת שהקימה את בית החולים עבור תושבי עזה הפלסטינים. בכל מקרה, הנזקים והמחסור בדלק פגעו מאוד ביכולתו של בית החולים לתפקד.
"כ-70% מהשירותים של בית החולים האינדונזי הופסקו לאחר שנגמר הדלק לגנרטורים", אמר ד"ר עאטף כחלוט. הוא חושש שהמחסור בדלק יפגע בפעילותן של מכונות הדיאליזה, ויוביל למותם בסבל של חולי כליות רבים.
המחסור מוביל למה שבמערב נחשב להחלטות בלתי אפשריות, בחירה בין חולים שבמצב רגיל היו יכולים כולם לשרוד. בתי החולים ברצועת עזה נאלצים לבחור את המקרים שלהערכתם יש להם את הסיכוי הגדול ביותר לשרוד כשהם קובעים ניתוחים או מפנים מקום ביחידות לטיפול נמרץ.
כחלוט לא מסתיר את העובדה שהוא ועמיתיו נאלצים לעשות את החישובים האלה, אבל גם מביע את סלידתו מכך: "אנחנו חושבים שההחלטות האלה הן הדבר הקשה ביותר שנכפה עלינו בגלל המלחמה".
רווידה כמאל עמאר היא עיתונאית מח'אן יונס. איבתיסאם מהדי היא עיתונאית מעזה, שמדווחת על סוגיות חברתיות, במיוחד נשים וילדים, ועובדת עם ארגונים פמיניסטיים בעזה. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+ ו-The Intercept. מאנגלית: יונית מוזס
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
