לא חוקרת, כן מחרימה: המשטרה והאובססיה לדגלי פלסטין

בעוד עשרות אלפי פלסטינים צועדים עם דגלי פלסטין במהלך "תהלוכת השיבה" אל הכפר לג'ון, המשטרה פשטה אתמול (יום ד'), יום העצמאות, על סניף חד"ש בנצרת, הורידה את דגל פלסטין שהונף מעליו, ועיכבה גם את מזכיר הסניף, ורד קובטי, לאחר שסירב להוריד את הדגל בעצמו.

אבל האובססיה של משטרת ישראל למנוע הנפת דגלי פלסטין החלה הרבה לפני אתמול, וגם הרבה לפני ינואר השנה, אז הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי הינחה את המשטרה לאכוף איסור גורף על הנפת דגל פלסטין במרחב הציבורי. זכור האירוע המזעזע במאי 2022, אז שוטרים כמעט הפילו את ארונה של העיתונאית שירין אבו עאקלה – שנורתה למוות על ידי חיילים ישראלים בג'נין – כאשר ניסו להחרים מהמשתתפים בתהלוכת ההלוויה את דגלי פלסטין שנשאו.

>> זה לא מאבק בדגל פלסטין, אלא ביסוס משטר העליונות היהודית

האובססיה הזו נמשכת עשרות שנים, אף שבג"ץ והיועצים המשפטיים לממשלה חזרו וקבעו, משנת 1994 והלאה, שעל רקע זכות היסוד של חופש הביטוי ועל רקע הסכמי אוסלו, האיסור על הנפת דגל פלסטין, כפי שקבוע בסעיף 82 לפקודת המשטרה, הפך למעשה לבלתי אכיף. שני המקרים היחידים שאפשריים לאכיפה הם כאשר מתעורר חשד ממשי שהנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה אליו, או כאשר ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שההנפה תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור.

שתי ההחרגות האלה מציבות רף ראייתי כמעט בלתי אפשרי לשוטרים בשטח. לארגונים שישראל הכריזה כארגוני טרור ישנם דגלים אחרים, וכן קשה לשוטרים להוכיח שדווקא הנפת דגל פלסטין בהפגנה היא זו שעלולה להוביל, בהסתברות גבוהה, להפרה חמורה של שלום הציבור. זאת במיוחד לנוכח הפסיקה של בג"ץ, שמחייבת את המשטרה לאפשר את מימוש חופש הביטוי, גם כאשר יש מתנגדים להפגנה או מתקיימת פגיעה ברגשותיהם.

תיעוד הפשיטה של עשרות שוטרים שמתפרצים לסניף המפלגה ומורידים דגלים.

כשיש רצח ופשיעה אין שוטרים, כשיש דגלים ופוליטיקה הם מגיעים עם נשקים שלופים.

משטרה פוליטית pic.twitter.com/cj6WzxvnxP

— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) April 26, 2023

המועמדת של ראש הממשלה לקונסולית בניו יורק, השרה מאי גולן, הבינה את ה"פלונטר", ולכן הניחה במאי 2021 על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק העונשין כך שיאסור על הנפת דגל גם של "ישות עוינת", שהוגדרה על ידיה כ"ישות או גוף שאינם ידידותיים למדינת ישראל".

למרות היעדר סמכות חוקית לכך, ממשיכים שוטרים, בעיקר במחוז ירושלים, להשתמש בסעיף 82 לפקודת המשטרה כדי למנוע הנפה של דגלי פלסטין, כולל בהפגנות של פלסטינים בשכונות הפלסטיניות. למשל, לאחר העברת שגרירות ארה"ב לירושלים במאי 2018, חלה עלייה במקרים שבהם שוטרים מנעו ממפגינים להניף את דגלי פלסטין, אפילו דגלוני פלסטיק קטנים, במשמרות מחאה ברחבי העיר.

אין הצדקה להחרמות

בפסק הדין שניתן בתביעה נזיקית שהגיש אמיר ביתן בעקבות החרמה בכוח מידיו של דגל פלסטין במהלך משמרת מחאה בשייח' ג'ראח, במאי 2018, קבע בית המשפט שאין לו סמכות עניינית לדון בתיק, אולם דחה את טענת המשטרה כי היתה הצדקה כלשהי להחרמה. בית המשפט גם מתח ביקורת על התנהלות השוטרים באירוע, ועל הסתירות בעדויותיהם ובדו"חות שהכינו.

בפברואר 2022, הגישו האגודה לזכויות האזרח יחד עם סלאח דיאב, פעיל זכויות האדם ותושב שייח' ג'ראח, ומוחמד אבו חומוס, פעיל זכויות האדם ותושב עיסאוויה, עתירה בעניין לבג"ץ. המשטרה טענה כי הפער בין המציאות בשטח – מניעת הנפת דגלי פלסטין והחרמתם – לבין פסיקות בתי המשפט והנחיותיהם של היועצים המשפטיים לממשלה, אינו נובע משינוי רשמי במדיניות האכיפה של המשטרה. "ייתכנו מקרים של טעויות נקודתיות ביישום ההנחיות, אך… אין בטעויות אקראיות מסוג זה כדי ללמד על קיומה של מדיניות גורפת של משטרת מחוז ירושלים בקשר להנפת דגלי אש"ף, החורגת באופן שיטתי מהנחיות היועמ"ש", ציטט השופט עופר גרוסקופף בפסק דינו את עמדת המשטרה.

בפברואר השנה ענתה המשטרה לבקשה על פי חוק חופש המידע, שהגישו פעילות זכויות אדם בהתארגנות Free Jerusalem בנוגע לנתוני האכיפה של סעיף 82 העוסק בהנפת דגלים. המשטרה השיבה כי אין אצלה מעקב רשום לגבי מספר דגלי פלסטין שהוסרו או הוחרמו. תשובה זו מעוררת תמיהה על בסיס איזו תשתית עובדתית טענה המשטרה בבג"ץ, שאין שינוי רשמי של מדיניות האכיפה, אלא מדובר רק ב"טעויות נקודתיות".

לפי תשובת המשטרה, מספר תיקי החקירה שנפתחו עקב הפרת סעיף 82 זעיר והתביעה המשטרתית לא הגישה אף כתב אישום בשל עבירה של הנפת דגל.

לאור התיעוד הרב בשנים האחרונות של מקרים שבהם שוטרים הסירו והחרימו דגלי פלסטין בכמויות גדולות, הרי דווקא העובדה שכמעט שלא נפתחו חקירות ושלא הוגשו כתבי אישום בעניין זה, מעידה שהנימוק להסרת הדגלים והחרמתם לא היה חשד לביצוע עבירה, אלא נימוק פוליטי, ניסיון להשתיק מחאה. אם המעשים האלה היו נעשים במסגרת הסמכויות החוקיות של המשטרה, מספר תיקי החקירה וכתבי האישום היה אמור להיות תואם או לפחות דומה להם. יש להניח שצמרת המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה מכירים את הנתונים האלה, ובכל זאת לא נתנו הנחיה לשוטרים לחדול מהסרת הדגלים.

כאשר שוטר מונע מפעיל שמאל יהודי להניף דגל פלסטין, מדובר בעיקר בפגיעה בזכותו לחופש הביטוי. כאשר שוטר מונע זאת מפעיל פלסטיני, מדובר גם בפגיעה בזכויותיו לכבוד אנושי ולתרבות. הסרת הדגלים היא חלק בלתי נפרד מהמאמצים של מדינת ישראל למחוק את הזהות, התרבות וההיסטוריה הפלסטינית מהמרחב הציבורי במדינת ישראל ובמזרח ירושלים הכבושה, אשר לפי מועצת הביטחון של האו"ם והקהילה הבינלאומית סופחה לישראל שלא כדין.

מקרה שאירע בדצמבר 2022 בשער שכם ממחיש היטב כי המניע המרכזי להחרים את דגלי פלסטין הוא למחוק את הזהות הפלסטינית מהמרחב הציבורי. מוחמד אבו חומוס, אותו פעיל שהגיש את העתירה לבג"ץ, נשא דגל פלסטין ליד המדרגות המובילות משער שכם לרחוב סולטן סולימאן.

אבו חומוס לא הפריע וגם האמת שלא עניין את עוברי האורח במקום. מי שהחלו להפר את הסדר ולהתפרע היו דווקא השוטרים, שהחליטו להחרים את הדגל שלו בכל מחיר. השוטרים משכו בכוח את הדגל עד שנקרע לחתיכות קטנות. אבו חומוס תפס את קרעי הדגל והכניסם מתחת לחולצתו. אבל השוטרים לא ויתרו, והחלו למשוך ולדחוף את אבו חומוס, ולקחו ממנו את הקביים שבהם נעזר.

אחר כך תפסו השוטרים בארבעת גפיו, הרימו והובילו אותו לתוך העמדה שלהם. ניידת משטרה לקחה את אבו חומוס לתחנת שלם. בתחנה הוא כלל לא נחקר בעבירה הקשורה לדגל. לאחר שהחוקר צפה בצילומי וידיאו מהאירוע, הוא שיחרר אותו ללא מגבלות. משם אבו חומוס פונה לבית החולים הדסה הר הצופים וקיבל טיפול בחבלות שנגרמו לגופו.

לפעיל פלסטיני אסור להחזיק אפילו קרעים של דגל פלסטין.