כאן לא מודיעין

הידיעה שפורסמה ב"הארץ" בשבוע שעבר, לפיה בחודשים מרץ ויולי השנה ראש חטיבת מחקר באמ"ן העביר לראש הממשלה בנימין נתניהו התראה ש"איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", נתפסה כהוכחה נוספת לאחריותו הישירה של נתניהו לאסון 7 באוקטובר. אבל בלי להסיר אפילו מיליגרם מאחריותו של נתניהו להפקרת התושבים בעוטף עזה, ראוי לצלול עוד רגע ל"התראה" של אמ"ן.

לציבור בישראל מספרים שהלחץ הצבאי הביא לעסקה. האמנם?

ראש אמ"ן, אהרון חליוה, שהה כזכור בנופש באילת ב-6 באוקטובר, והיה שותף להתייעצות לילית עם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בנוגע למידע מודיעיני שהעיד על פעילות חריגה בקרב אנשי חמאס בעזה. בתום ההתייעצות, כך דווח, החליטו השלושה "לחזל"ש את המודיעין".

מי שכתב את ההתראה הוא תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער. לפי הערך שלו בוויקיפדיה, סער הוא מומחה לעניין הפלסטיני בכלל ולרצועת עזה במיוחד. ב-2010 הוא שימש ראש הזירה האזורית והבינלאומית בחטיבת המחקר, וב-2013 היה עמד בראש ענף פח"ע במודיעין פיקוד דרום. ב-2015 קודם לדרגת אל"מ ומונה לראש הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר ו"בתפקיד זה היה אמון על המחקר ברצועת עזה ואיו"ש". ב-2018 מונה לקצין המודיעין של פיקוד הדרום ובאוקטובר 2020 לראש חטיבת המחקר.

בקיצור, לפחות בעשור האחרון סער עסק בחמאס סביב השעון. כשהוא נכנס לתפקידו הנוכחי, בדיוק שלוש שנים לפני אסון 7 באוקטובר, דובר צה"ל ציטט מדבריו של ראש אמ"ן, שאמר לסער כי "כישוריך, ניסיונך העשיר, וגישתך הרעננה יובילו להמשך הצלחתה ושגשוגה של חטיבת המחקר". סער, לפי הודעות הדוברות, ענה לו: "אנחנו מחויבים בכל רגע לבחון האם אדוני ההערכה שעליה ביססנו את עמדתנו עודם תקפים".

השפה שבה נכתבה ההתראה לנתניהו נמלצת, ועמומה למדי. כך, לדוגמה, נאמר בה כי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שייצרו לחץ רב ממדי ומתמשך", ולכן לחמאס מוטיבציה גבוהה להוציא "לפועל פיגועים מהצפון בעת הנוכחית".

סער כתב כי "כל השחקנים מזהים הזדמנות למהלכי תודעה והשפעה שיעמיקו את קווי השסע הפנימיים" בחברה הישראלית, הנובעים מחוסר ההסכמה העמוק לגבי ההפיכה המשפטית, והדבר "מייצר פגיעה בשלושה עמודי תווך המרכיבים את ההרתעה: הברית בין ישראל לארה"ב, לכידות החברה הישראלית ועוצמתו של צה"ל". הסיכום של סער היה כי "בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית (היא) בהסלמה בזירה הלבנונית, לאור דימוי החולשה והפגיעה בהרתעה בשילוב התרסה גוברת של חיזבאללה".

נתחיל מהסוף. כל צרכן תקשורת ממוצע בישראל הבין לפני כמה חודשים, שמצבנו הכללי על הפנים. בשביל זה לא צריך להיות ראש חטיבת המחקר. בנוסף לכך, הסכנה לא נפתחה מהזירה הלבנונית, והחמאס גם לא "הוציאו לפועל פיגועים מהצפון", אלא תקף קרקעית בהפתעה בסיסי צבא ויישובים אזרחיים, חלקם רחוקים למדי מהגבול עם עזה. למרות המחאה בישראל, גם לא נרשמה פגיעה ממשית ב"ברית בין ישראל לארה"ב, בלכידות החברה הישראלית ובעוצמתו של צה"ל".

איני יודע מה נכתב ב"נספח של ידיעות מודיעיניות גולמיות", שהובילו את תא"ל סער לפנות באופן אישי ובכתב ישירות לראש הממשלה, ולא ידוע כיצד נתניהו הגיב למכתב הזה. אבל נראה שראש חטיבת המחקר פספס בגדול. עם כל הכבוד לאיראן, לחיזבאללה ולחמאס בלבנון, חמאס בעזה היה מסוכן יותר מכולם.

האם בנספח הידיעות הגולמיות היה גם תקציר של דיווחי התצפיתניות שניסו, בכוחותיהן הדלים, למשוך את תשומת הלב של קברניטי המודיעין? סביר שלא. סביר גם שסער לא דיווח לראש הממשלה או לעמיתיו בפורום מטכ"ל, שלחמאס יש יכולת להפיק ולהדפיס עזרים טקטיים מתקדמים  – כגון תצלומי אוויר צבעוניים עם סימון מטרות נקודתיות ביישובי העוטף – עזרים שחולקו לאנשיו לפני טבח שמחת תורה. כל מי שקצת מבין במודיעין ונחשף לחומרים האלה יודע איזה מאמץ משולב ונרחב נדרש כדי לאסוף ולארגן כל כך הרבה מידע, ובכל זאת, באמ"ן כנראה לא ידעו על כל ההתארגנות הזו.

במרץ 2019 פרסם סער, אז אל"מ וחניך במכללה לביטחון לאומי, רגע לפני שמונה לראש חטיבת מחקר, מאמר אקדמי בגיליון מספר 24 של כתב העת "עיונים בביטחון לאומי". במאמר שכותרתו היתה "כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה: בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת", כתב סער ש"מקבלי ההחלטות בישראל, מפקדי הצבא והארגונים המודיעיניים מעריכים שגם המערכה הבאה שבה תהיה מעורבת ישראל, בדרום או בצפון, לא תהיה תוצאה של התקפה יזומה של אחד מאויביה, אלא תתפתח מדינמיקה של הסלמה שתוביל להתדרדרות מהירה".

אבל המציאות הראתה שסער, כמו אולי הצבא כולו, נערך למלחמה הקודמת. כבר במבצע "שומר חומות", שהתחולל במאי 2021, חצי שנה לאחר שסער נכנס לתפקידו, חמאס ירה טילים ורקטות לירושלים ולאיזורים נוספים שלא בתגובה לפעולה צבאית ישראלית. האם בעקבות הירי הזה בחנו באמ"ן את "אדני ההערכה" של "מקבלי ההחלטות בישראל, מפקדי הצבא והארגונים המודיעיניים"? ספק.

ההתקפה ב-7 באוקטובר היתה ללא ספק יוזמה של חמאס, ולא תוצאה של "דינמיקה של הסלמה" שמפניה התריע סער במאמרו. נראה שבצבא כולו, וגם בחטיבת המחקר, לא העלו על הדעת שייתכן  שמלחמה תפרוץ ביוזמה של האויב, ולכן שמו שם את כל יהבם בגדר.

המחדלים של אמ"ן עוד ייחקרו אחרי המלחמה, וכבר עכשיו נמסר שראש אמ"ן יתפטר אחרי שהמלחמה תסתיים. לכן, ראוי אולי לקרוא את הידיעה על "התראות" שמסר אמ"ן לפני המלחמה יותר ככסת"ח לקראת ועדת החקירה הצפויה, מאשר הוכחה לכך שהמודיעין הישראלי אכן יודע מה קורה.

אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה