newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי שנה של שקט: ישראל שבה לרסס חומרי הדברה מעל עזה

מאז יום שלישי שעבר, מטוסים ישראליים מרססים חומרי הדברה לאורך הגדר עם רצועת עזה. הריסוסים התחילו ב-2014, ופגעו ב-7,620 דונם של קרקעות חקלאיות ברצועה וכן בבריאות התושבים ובפרנסתם. בעקבות פניית ארגוני זכויות אדם לשר הביטחון דאז בנימין נתניהו, במהלך 2019 לא התבצעו ריסוסים

מאת:

מאז יום שלישי בשבוע שעבר, מטוסים ישראליים מרססים יום יום חומרי הדברה לאורך הגדר עם רצועת עזה, ומסכנים שדות חקלאיים נרחבים בשטח הפלסטיני, כארבע שעות כל יום. זאת, לאחר שבמהלך 2019 נמנעה ישראל מריסוס חומרי הדברה כימיים בשטח עזה.

ביום שלישי שעבר התמקדו פעולות הריסוס באזורים מזרחית לאזור בוריג', מזרחית למחוז עזה ומזרחית לבית חאנון שבמחוז צפון עזה. לפי עדויות חקלאים שעבדו בשדות הסמוכים לגדר, בצד הישראלי הבעירו צמיגים ליד הגדר, ככל הנראה כדי לזהות את כיוון הרוח. לאחר דקות, החל מטוס לחוג מעל הגדר ולרסס חומרי הדברה כימיים, שהרוח נשאה אל עבר הצד המערבי של הגדר, לכיוון האדמות החקלאיות. אחר כך התפשטו פעולות הריסוס לאזורים שהוזכרו.

פעולת מטוס ריסוס בסמוך לגדר, ב-15 בינואר 2019 (באדיבות ארגון גישה)

מטוסים ישראלים שבו וריססו גם למחרת, יום רביעי, באותם אזורים, ובנוסף גם מזרחית לדיר אל-בלח. ביום חמישי בוצעו ריסוסים מעל אזורים דרומיים משם, מול ואדי אל-סלקא, דיר אל-בלח וחאן יונס.

מאז 2014 ערכה ישראל יותר מ-30 גיחות ריסוס מהאוויר, בשתי תקופות מדי שנה: סוף דצמבר-תחילת ינואר, ואפריל. כבעבר, גם לקראת הריסוסים הפעם לא נמסרה כל התרעה מוקדמת. בעבר הריסוס נערך בדרך כלל בצד הישראלי של הגדר, אך לעתים גם מעל אדמות הרצועה. המטוסים חגים בגובה נמוך, ונשורת הריסוס יכולה להגיע למרחק של עד 1,200 מטר בעומק עזה.

בדצמבר 2015 הודה הצבא לראשונה, בתגובה לפניית מגזין 972+, כי הוא עושה שימוש בקוטלי עשבים גם בתוך עזה. מהמעקב ומהתיעוד שעורכים ארגוני זכויות אדם, עולה שהריסוס פגע מאז 2014 ב-7,620 דונם של קרקעות חקלאיות ברצועה, סיכן חיים, ופגע בביטחון התזונתי, בבריאות ובפרנסה. הריסוס פגע גם בגידולים ישראליים לאורך הגדר. ב-2016 דרשו חקלאים מעזה פיצויים מישראל בשל הנזק שנגרם להם מהריסוס. הצבא סירב לדרישה.

מטוס ריסוס, אילוסטרציה (צילום: Pixabay)

ביולי 2019 פירסם הארגון פורנזיק ארכיטקצ'ר מחקר, שהתבסס במידה רבה על תחקיר שטח ועל עבודה משפטית, שניהלו הארגונים גישה, עדאלה ואלמיזאן, ובו ניתוח מדעי של הנזקים שגורמים הריסוסים של ישראל. ב-2019, שבה לא בוצעו ריסוסים, ראו החקלאים שעובדים לי הגדר שיפור ביבול, ודיברו על העונה הזאת באופטימיות.

מתשובת משרד הביטחון לעתירת חופש מידע שהוגשה ב-2016 על ידי גישה עלה כי חומר הריסוס שבו נעשה שימוש כולל גלייפוסט ("ראונד-אפ"), חומר שהוכרז כמסרטן על ידי ארגון הבריאות העולמי, ומדינות רבות אוסרות על השימוש בו.

במשרד הביטחון טענו כי הריסוס "מתבצע אך ורק מעל שטח מדינת ישראל", אולם לטענת חקלאי הרצועה המטוסים נכנסים לתוך המרחב האווירי העזתי. יתרה מכך, מתשובת משרד הבטיחון לבקשת חופש המידע עולה כי הריסוס מתבצע במתכוון באופן שהרוח תוביל את הכימיקלים לעומק עזה ולא לעבר השדות בישראל.

שדה חקלאי בעזה, ליד הגדר עם ישראל (צילום: אקטיבסטילס)

בינואר 2019 פנו שלושה ארגוני זכויות אדם לראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן אז גם כשר הביטחון, לפרקליט הצבאי הראשי וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות לצבא לחדול מריסוס חומרי הדברה מהאוויר בתוך רצועת עזה ובסמוך לשטחיה. לטענתם, הריסוס גורם "לפגיעה קשה ביבולים החקלאיים ומסכן את בריאות תושבי הרצועה".

בשבוע שעבר, לאחר שהתחילו שוב פעולות הריסוס, חזרו הארגונים ושיגרו מכתב בהול לשר הביטחון, נפתלי בנט, לפרקליט הצבאי הראשי וליועמ"ש, בדרישה להורות על הפסקת הריסוסים מהאוויר לאלתר, לפצות את הניזוקים ולהבטיח שהמעשים לא יחזרו. לפי הארגונים, פעולות הריסוס שמבצעת ישראל הרסניות ואסורות לפי החוק הישראלי והחוק הבינלאומי, ואין כל הצדקה או יסוד חוקי להמשך פעולות אלה, הפוגעות בזכויות אדם ומסכנות את חיי תושבי הרצועה ואת רכושם.

במהלך מלחמת ויאטנם עשתה ארה"ב שימוש נרחב ב"אייג'נט אורנג'" – שם הקוד שניתן לחומרים קוטלי העשבים שבהם השתמש הצבא כדי להשמיד שטחים עצומים של ג'ונגלים במטרה למנוע מהווייטקונג מקומות מחסה ומזון. מאות אלפים מתו ומיליונים חלו במחלות כמו סרטן או הפכו נכים כתוצאה מהשימוש בכימיקלים אלה. לאחר שהתגלו ההשפעות ההרסניות לבריאות ולסביבה של הכימיקלים האלה, הקהילה הבינלאומית יזמה אמנה שמגבילה את השימוש בהם, שנכנסה לתוקף ב-1978. ישראל מעולם לא חתמה על האמנה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf