חשמל כשר, חשמל חסר. הפער בין יחס המדינה לחרדים ובדואים

בשבוע שעבר פרסם משרד האנרגיה, כי מתגבשת תוכנית להקמת מתקנים לאגירת חשמל עבור הציבור החרדי. הסיבה: ביישובים ובשכונות חרדיים התושבים מתנתקים מרשת החשמל הארצית בשבת משום שהחשמל מיוצר על ידי יהודים במהלכה, ומתחברים במקום לגנרטורים, המהווים מפגע בריאותי וסביבתי.

לפי התוכנית, מתקני האגירה, הפועלים כסוללות, יאגרו חשמל הנוצר בימי חול ויספקו אותו דרך הרשת במהלך השבת. מתקני אגירת החשמל לחרדים ימומנו מכספי חברת החשמל, המגיעים מחשבונות החשמל של כלל הציבור, והיא תמכור אותם מאוחר יותר ליזמים פרטיים כדי לקזז את ההוצאה.

עבור האוכלוסייה החרדית, הבוחרת להתנתק מרשת החשמל בשבת, משרדי הממשלה מוכנים לבצע את ההתאמות הנדרשות ולחרוג מהרגולציה בתחום החשמל, שאינה מאפשרת לחברת החשמל להקים מתקני אגירה כאלה. כלי טכנולוגי חדש, שפותח לקידום אנרגיה ירוקה, הופך לכלי עבור אגירת "חשמל כשר" במרכז הארץ.

מבני ברק, שם ייערך הפיילוט למיזם, נעבור במעבר חד לנגב, שם יותר ממאה אלף אזרחים ערבים נאלצים להשתמש בגנרטורים בכל ימות השבוע, מזה שנים רבות, משום שאינם מחוברים לרשת החשמל. נשאלת השאלה המתבקשת, למה עבורם המדינה אינה מותחת את גבולות הרגולציה?

>> קודם הכרה, אח"כ בירור בעלות: דרך לפתרון הכפרים הלא מוכרים בנגב

העובדה שיישובי החברה הערבית בנגב אינם מחוברים לחשמל היא אתגר ידוע ומוכר למשרדי הממשלה, כבר שנים. בכפרים הבלתי מוכרים, שמעמדם אינו מוסדר, לא ניתן לחבר משקי בית לרשת החשמל הארצית והם נאלצים להתחבר לגנרטור לאחר שקיעת השמש.

במרכזי השירותים שהקימה המדינה – מרכזים שמספקים שירותים בסיסיים, חסרים, בתחומי הבריאות והחינוך לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים – החיבור לתשתיות לוקה, בין השאר בגלל היעדר החיבור לרשת החשמל הארצית. לפיכך, החשמל מסופק להם באופן מלא או חלקי באמצעות גנרטורים.

הגנרטורים המזהמים ממוקמים סמוך לגני ילדים ובתי ספר, וכך, עשרות אלפי ילדים חשופים למפגעים בריאותיים מצטברים. הפעלת הגנרטורים גובה גם נטל כלכלי כבד, שכן מחיר הסולר, שדרוש להפעלתם, גבוה בהרבה מתשלום חשבון החשמל הרגיל.

לפי מחקר שערכו חנין שיבלי, נעמה טשנר וסתיו שפירא ביוני 2022 על הקשר בין עוני אנרגטי וחוסן קהילתי, 40 אחוז מהאזרחים הערבים המתגוררים ביישובים המוכרים בנגב אינם מחוברים לרשת החשמל הארצית.

בספטמבר 2022 חל תיקון בהחלטת ממשלה 1279, הנוגעת לפיתוח החברתי-כלכלי בחברה הערבית בנגב, שבו הוקצה תקציב למשרד האנרגיה עבור התייעלות אנרגטית והחלפת גנרטורים במוסדות ציבור. אולם זהו פתרון חלקי בלבד.

היעדר תשתית החיבור לרשת החשמל היא היבט אחד בתופעה רחבה יותר של הזנחת רשויות המדינה את החברה הערבית-בדואית בנגב. הזנחה המתבטאת בהערמת קשיים יומיומיים בכל תחומי החיים, מנגישות למגורים ראויים, ועד לחינוך, לבריאות ולתעסוקה. הגיע הזמן שהממשלה תמצאו פתרון הוליסטי וארוך טווח, שיכלול קידום מהיר של הכרה ביישובים הבלתי מוכרים, חיבור מרכזי השירות ותושבי הכפרים לתשתיות רשת החשמל הארצית, יצירת תשתית לייצור אנרגיה מתחדשת ואגירה לאספקת חשמל ירוק למרכזים אלה, מכירת עודפים לרשת החשמל הארצית ויצירת הכנסות לטובת האוכלוסייה המתגוררת שם.

בעת שהודיע על תוכנית "החשמל הכשר", התגאה שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ, כי "ציבור רחב בישראל יוכל סוף סוף לצרוך חשמל שלא יוצר בשבת, מבלי שהדבר יהווה עבורו סכנה בטיחותית ופגיעה סביבתית חמורה. תעריף החשמל לא יתייקר, וההחלטה התקבלה בהתאם למדיניות אותה אני מוביל, תוך שמירה על עקרונות של רגישות חברתית ותחרות במשק".

האם עקרונות הרגישות החברתית של השר, והחשיבות שרואה משרדו בסיפוק חשמל סדיר המותאם לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות מגוונות בישראל, מוגבל רק לאוכלוסייה אחת?

ד"ר חלי הירש היא רכזת תחום אנרגיה מתחדשת בעמותת סיכוי-אופוק, הפועלת לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה.