הכפר הפלסטיני שמציע דמוקרטיה פרוגרסיבית אמיתית במזה"ת

על ראש גבעה במרכז הגדה המערבית, בין שכם לרמאללה, שוכן חוף מבטחים פרברי של פמיניזם, קומוניזם, ודמוקרטיה השתתפותית שבאה מהשטח. הכפר פרח'ה, ששואף להיות עצמאי לגמרי עד סוף העשור, הוכר לפני כמה שנים ככפר האקולוגי הראשון בפלסטין. חמישה מתשעת חברי מועצת הכפר הם בני פחות מ-38; ובכפר פועלות ועדות אוטונומיות, שמורכבות גם הן ברובן מצעירים, בתחומים שונים שנועדו לשפר את חי התושבים.

פרח'ה הוא ביתה של קהילה מגובשת המונה כ-1,800 תושבים. גם תושבים שעזבו למדינות אחרות או משפחות צעירות שעברו לערים גדולות יותר, שומרים על קשרים הדוקים עם מקום הולדתם בתרומות לפרויקטים קהילתיים ובביקורים תכופים – במיוחד בפסטיבל הבינלאומי של פרח'ה למתנדבים צעירים, שמקבל בברכה משתתפים מרחבי פלסטין ומהעולם.

"אנחנו לא עושים דברים כמו הרשות הפלסטינית", אומר מוסטפה חמאד, בן 31, ראש הכפר, שיושב בתחום השיפוט של נפת סלפית. הרצון בעצמאות נובע מחוסר האמון העמוק של התושבים במדיניות הכלכלית הנצלנית והניאו-ליברלית של הרשות הפלסטינית. לצורך כך, פרח'ה מפיק 256 קילוואט חשמל מאנרגיה סולרית, מה שמתבטא בחיסכון של 35% בחשבונות החשמל. בנוסף, כמעט 35% מאספקת המים של הכפר מגיעה ממעיין מקומי. התושבים מגדלים את התוצרת החקלאית שהם צורכים בעצמם, ומבצעים פרויקטי תשתיות מקומיים במו ידיהם.

כמו כן, במקום לקחת לעצמם את המשכורת החודשית שמשלם השלטון המקומי של הרשות הפלסטינית, חברי מועצת הכפר מפקידים את הכספים בקרן שמיועדת לפרויקטים בקהילה. המועצה גם מוותרת על תשלומים שלדעתה התושבים לא צריכים לשלם, כמו אגרות רישום קרקע או מסמכי פטור מתשלום.

"אנחנו מנסים להנהיג גם באמצעות דוגמה אישית, ועשינו את מה שאנחנו מאמינים בו עבור האנשים שלנו", אומר חמאד, ומסביר כי התושבים מחויבים מאוד לכפר שלהם. "ככה אנחנו תומכים בנחישות של אנשים שמאוימים על ידי טיהור אתני ומחיקה מידי כובש אכזרי".

מגינים על החלשים בזמן המגיפה

צפונית לפרח'ה משתרעים אלפי דונמים של מטעי זיתים, הרי שכם ברקע. כשמסתכלים על הנוף הזה, אפשר להבין מדוע התושבים מתנגדים לסלילת כבישי גישה רחבים וחדשים שיובילו לכפר. במקום זה, החקלאים ובעלי הקרקעות החליטו פה אחד לקחת כמה מטרים מכמה חלקות כדי לסלול בהם דרכים חקלאיות קטנות, שיאפשרו לחמורים ולכלי רכב להיכנס ולצאת לכפר ולהקל על הקציר.

מאז שהוכר ככפר חקלאי, התחילו בפרח'ה לפתח חקלאות אורגנית משלהם ואתר חקלאות-יער, שכולל שילוב בין טרסות אבן מסורתיות, מערכות אגירת מים והשקייה, ואפילו מיכל ביוגז לייצור אנרגיה זמינה מפסולת. החווה פתוחה בפני מבקרים מפלסטין ומהעולם, שמגיעים לשם להתנסות וללמוד.

"בכפר מתגוררים בעיקר בני המעמד הבינוני ועובדי המגזר הציבורי, אין פה טייקונים. אנחנו נסמכים על עצמנו כמעט בכל דבר", מסביר חמאד. "הצלחנו להקים חווה אקולוגית ניסיונית בעצמנו, אנחנו מתחזקים את בית הספר שלנו בעצמנו, בנינו את בניין המועדון החברתי שלנו מאפס".

ל-234 מ-330 משקי הבית בכפר יש גינות משלהם. יותר ממחציתן הוקמו בתקופת סגרי הקורונה, כמעט 18 חודשים שבהם הצעירים בכפר התעשתו, נקטו יוזמה ולקחו על עצמם אחריות.

בזמן המגיפה, חמאד, שהיה כבר אקטיביסט מקומי מוכר וסגן ראש הכפר, לקח על עצמו, ביחד עם 17 חברים, לספק את צורכי המשפחות בכפר. כל תקופת הסגרים, בין מרץ 2020 לאוגוסט 2021, ועדת התמיכה הזאת סייעה למבוגרים בקהילה לצמצם את חשיפתם לווירוס. המתנדבים שילמו את חשבונות החשמל והמים של אנשים, קנו תרופות ומצרכים, וגייסו כספים בקהילה ומארגונים חיצוניים כדי לסייע לנזקקים ביותר – שאותם זיהו בעזרת סקר שיצרו. הפעולות האלה היו כנראה אחת הסיבות שרק ארבעה מתושבי הכפר מתו מקורונה, מתוך 115 נדבקים.

ההצלחה המסחררת של המתנדבים הצעירים בבחירות למועצת הכפר באוקטובר 2021 ביטאה את ההשפעה על התושבים בזמן הסגרים. המועצה החדשה הציגה מודל מורחב של ניהול, שהכניס עוד צעירים לעמדות השפעה: "מועצת הכפר מונה תשעה חברים, אבל הניהול מתבצע בפועל על ידי 130 חברים פעילים בוועדות המועצה", מסביר חמאד.

ועדת החינוך, למשל, כוללת את מועצת ההורים של בית הספר המקומי, מנהלים לשעבר, אנשי חינוך ומורים. קיימת גם ועדה משפטית שמורכבת מעורכי דין ואנשי מקצוע, לצד חברי מועצה לשעבר שמכירים היטב את חוקי ותקנות הרשות הפלסטינית. כל תשע הוועדות מקיימות פגישות עצמאיות.

"הוועדות האלה מבוזרות, וההחלטות שלהן מחייבות את המועצה, מכיוון שהאמון הוא הדדי", אומר חמאד. האמון הזה, הוא מסביר, התעצב בתקופת הקורונה, אז הצעירים השתלטו על המצב והראו לתושבים שהם יכולים לקחת על עצמם אחריות.

"חלומות גדולים"

אימו בת ה-62 של חמאד, אמנה ריזקאללה, יוצאת מהמטבח עוטה סינר מרובב על מותניה. חמאד התפאר בגישה הפמיניסטית המתקדמת של הכפר, וריזקאללה מאשרת את הדברים. "אף אחת מהבנות כאן בפרח'ה לא מפסיקה את לימודיה", היא אומרת בקול בוטח, בזמן שהיא מסדרת מגש של כוסות תה ותחתיות. "אפילו מי שלא מצליחות כל כך בלימודים מוצאות לעצמן הכשרה תעסוקתית".

ריזקאללה מסבירה שהיא וחברותיה רואות בהשכלה "כלי נשק", שמסייע לנשים צעירות, מכיוון שאין להן הזדמנויות תעסוקתיות כמו לגברים צעירים. "פרח'ה הוא כפר מתקדם במובנים רבים יחסית לכפרים הסמוכים, מכיוון שהבנות שלנו משכילות", היא אומרת. "כשהן מקימות משפחה, לרבות מהן כבר יש קריירה שמקדמת את המשפחה שלהן ואת הקהילה שלהן".

קבוצה של תלמידות תיכון שהתאספה ברחוב מדגימה את רוח הדברים. אחת מהן תיארה את הכפר כ"סביבה תומכת מאוד" לרכישת השכלה. "אני שואפת ללמוד הנדסה חקלאית, כי אני מאמינה שאני יכולה לשלב בין השיטות החקלאיות של אמא שלי עם שיטות מדעיות חדשות", אמרה אחרת.

הנערות הצטרפו לפסטיבל ההתנדבות השנתי של פרח'ה בפעם הראשונה בקיץ האחרון. הרעיון לאירוע נולד מפסטיבלי התנדבות שהיו מתקיימים בנצרת בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה, ביוזמתו של ראש העיר הקומוניסט תאופיק זיאד, אחרי שניצח בבחירות ברוב גדול ב-1975. המשתתפים הפלסטינים והבינלאומיים היו מבצעים פרויקטי ניקוי, נטיעות ושיקום תשתיות במשך כמה ימים בכל קיץ – ומסייעים להתמודד עם המחסור במשאבים שממנו סבלה העיר בזמנו. בערבים היו מתקיימים אירועים פוליטיים, תרבותיים וחינוכיים.

פסטיבל ההתנדבות הבינלאומי של פרח'ה, שחגג לאחרונה את שנתו ה-27, מכנס גם הוא אקטיביסטים שמאליים צעירים מרחבי פלסטין והעולם לכעשרה ימים בכל קיץ, ומבסס את השפעתה של המפלגה הקומוניסטית בכפר באמצעות שיתופי פעולה עם מפלגות שמאל בינלאומיות. באירוע האחרון התארחו 60 מתנדבים מחו"ל, רובם מאירופה, לצד 150 פלסטינים, שרובם מתגוררים בפרח'ה.

"ההיסטוריה האישית שלי, ההיסטוריה של הכפר כולו, וההיסטוריה של נוכחות המפלגה הקומוניסטית בו מאז שנות ה-50, שלובות זו בזו", מסביר חמאד. לדבריו, החשיבה הפרוגרסיבית ועקרונות התנועה הקומוניסטית עיצבו את השקפת העולם הקולקטיבית של רוב אנשי הכפר.

"קבוצה של כ-10 צעירים וצעירות מפרח'ה מתכננים ומפקחים על התוכנית שלנו כולה", הוא מסביר, ואומר כי העבודה מתבצעת כולה בהתנדבות, ודורשת כחודשיים של הכנות. "גיוס הכספים מתבצע כאן, והמשפחות שלנו מטפלות בכל הלוגיסטיקה, למשל המזון".

חמאד ועמיתיו מתבססים על עקרונות השמאל שבהם מחזיקים בכפר כבר עשורים, ומנסים לפתח אותו מבלי לפגוע באופיו החקלאי. לדבריו, המוקד שלהם עכשיו הוא על יישום פרויקטים כמו בניית בית ספר חדש, יצירת מערכת אספקת מים עצמאית והרחבת הגישה של פרח'ה לאנרגיה סולרית. "החלומות גדולים, אבל יש לנו תוכנית להפוך לכפר שנסמך רק על עצמו בתוך שמונה שנים, כאן, בלב פלסטין, למרות הכל", הוא אומר. ככה נראית דמוקרטיה פרוגרסיבית אמיתית במזרח התיכון.

פאטמה עבד אלכרים היא עיתונאית מרמאללה. הכתבה פורסמה במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס