החלטת מועצת הביטחון: למען הצדק, לא למען משא ומתן
אחרי שמצרים משכה את הצעתה והוכיחה כי הסוגיה הפלסטינית היא עבורה לא יותר ממטבע לסחור בו, יש לקוות שהרשות הפלסטינית לא תהפוך גם היא את החלטת מועה"ב לקלף מיקוח רק כדי להחזיר את ישראל למסלול של משא ומתן כאוטי ועקר
כותב אורח: ראמי מנסור
אימוצה של החלטה 2334 של מועצת הביטחון המגנה את ההתנחלויות הישראליות חיזק את ההנחה שמדיניותה של ארצות הברית כמעצמה בילאומית הופכת אותה לאחראית, בין אם ישירה או לא ישירה, לאסונותיהם של העמים והמדינות. ארצות הברית הוכיחה שביכולתה להימנע משימוש בזכות הווטו שיש לה נגד החלטה המגנה את ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים, אשר בשני העשורים האחרונים התפשטו בצורה שמקשה על יסודה של ישות פלסטינית בשטח גיאוגרפי רציף.
לא, זו אינה "התעוררותו של המצפון האמריקאי", ולא מדובר כאן בסגירת חשבונות בין הנשיא האמריקאי היוצא ברק אובמה לבין בנימין נתניהו; זהו אישוש של מעמדו של אובמה כנשיא העולם החופשי והלא חופשי, ושל המסר כי דאגתו לגורלה של ישראל גדולה משל נתניהו. אילו היה מעוניין להביך את הממשלה הישראלית ולהכניס אותה למשבר דיפלומטי בינלאומי, הממשל האמריקאי היה מוותר על החסינות הדיפלומטית של ישראל במהלך שמונה השנים האחרונות. העובדה היא שממשלת אובמה השתמשה בזכות הווטו בשנת 2011 נגד הצעה פלסטינית במועצת הביטחון שמגנה את ההתנחלויות הישראליות.
דואגים יותר לגורלה של ישראל מאשר לגורלו של נתניהו. בנימין נתניהו וג'ון קרי (לע"מ)
הדאגה האמריקאית האבהית לעתידה של ישראל נראתה ברורה גם בהצהרותיו של שר החוץ ג'ון קרי, שאמר כי לארצות הברית הייתה מטרה אחת ויחידה: לשמור על אפשרות ההגעה לפתרון שתי המדינות, שהוא בעיניו "הדרך היחידה להבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
אבל אמריקה אינה האחראית היחידה על אסונותיהם של העמים הערביים. יום קודם לכן החליט עבד אל-פתאח א-סיסי למשוך הצעה דומה במועצת הביטחון לבקשתו של נתניהו ובלחץ הנשיא האמריקאי הנבחר, דונלד טראמפ. הנשיא המצרי הצדיק את ההחלטה הזאת בהודעה שהוא וטראמפ "הסכימו על החשיבות לתת הזדמנות לנשיאות האמריקאית החדשה להתמודד עם כלל המימדים של הסוגיה הפלסטינית כדי להשיג שוויון מלא לסוגיה הזו". המצרים טענו שהם לא היו בטוחים שממשל אובמה אינו הולך להטיל וטו.
"ותודה לסיסי"
בניגוד להערכות המצריות, ולפי הצהרות רשמיות של ישראל, ההצעה המצרית הייתה אמורה לקבל רוב גדול במועצת הביטחון וארצות הברית לא עמדה להשתמש בווטו. כניעתו של סיסי לנתניהו וטראמפ גרמה לידיעות אחרונות לבחור את הכותרת "ותודה לסיסי" בעיתון של יום שישי.
זה המצב שלנו. המשטרים שלנו רואים את הסוגיות של הביטחון הלאומי בעולם הערבי כמטבע בשוק האינטרסים של המשטרים והשליטים. א-סיסי החליט לחזור בו מההצעה כאילו העניין אינו קשור לביטחונו הלאומי של עם ערבי ובפרויקט ההתנחלות והכיבוש של אדמה ערבית. עבורו מדובר בתמרון כדי לסחוט תמיכה מישראל והממשל האמריקאי החדש. לא מדובר בעסקה אלא בסחיטה כדרכם של כנופיות. האסון גדול שבעתיים כיוון שמדובר כאן במדינה הערבית החשובה ביותר, שהיה מצופה ממנה להנהיג את ההגנה על הסוגיות של העולם הערבי ולא רק לתמוך בהן. מסתבר שמשטרו של א-סיסי מצטיין רק בסחטנות לטובת השארתו בשלטון.
למרות הזעם הישראלי על אימוצה של ההחלטה במועצת הביטחון, צריך להתייחס לסוגיה זו באופן ריאלי: משמעותו של הגינוי היא לא הטלת סנקציות על ישראל בגלל ההתנחלויות או הטלת מנגנון פיקוח על ההתנחלויות בעתיד הקרוב, כי היא נופלת תחת סעיף 6 של האו"ם והיא אינה מחייבת. הדבר החיובי הוא שמזכיר האו"ם צריך להגיש דו"ח כל שלושה חודשים על ההתנחלויות הישראליות.
> נאומו של קרי: באמריקה כבר מדברים עלינו במונחים של הפרדה גזעית
לא קלף מיקוח כדי לחזור לשולחן המשא ומתן תחת איומים בוויתור על פתרון שתי המדינות או פירוק הרשות הפלסטינית (UN Photo/Loey Felipe)
לגרום לישראל לשלם את המחיר
הפלסטינים מקווים שלא יעשה שימוש בהחלטה כדי לתמרן את הרשות הפלסטינית "להכריח" את נתניהו לחזור לשולחן המשא ומתן, אלא שההחלטה תיכלל באסטרטגיה של המאבק להשגת צדק לעם הפלסטיני ולסיום הכיבוש. אם הרשות הפלסטינית תתייחס להחלטה הזו רק כקלף לחץ על ממשלתו של נתניהו לחזור לשולחן המשא ומתן ולהפסיק את הבנייה בהתנחלויות עם היכנסו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית, זה יעביר את המסר שהרשות הפלסטינית אינה מעוניינת באמת ברדיפתה של ישראל והטלת סנקציות נגדה בגלל ההתנחלויות, אלא רק באמצעי להכריח את ישראל לחזור למסלול הכאוטי של המשא ומתן.
הפלגים הפלסטינים הלא מאוחדים בירכו על החלטת מועצת הביטחון. זה אומר שעבורם, החלטה זו היא ניצוץ של תקווה באופק שנאטם בגלל חוסר ההסכמות הפנים ערביות, ובצל עלייתן של ממשלות ימין במערב שתומכות טוטאלית בישראל. ההבנה היא שעומדות לפתחנו שנים בהן לא תהיה תועלת לדבר על "תהליך שלום" או "משא ומתן", אלא שנצטרך להכריח את ממשלת ישראל לשלם מחיר על מדיניות ההתנחלות והגזענות שלה.
אנו עומדים בפתחן של שנים בהן הביטחון העצמי הישראלי רק יגבר תחת שלטונו של טראמפ. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא הצהרתו השחצנית של נתניהו כי ישראל לא תתחייב להחלטה ותיאר אותה כ"נלוזה".
אנחנו שוב מקווים שההחלטה הזו לא תשמש את ההנהגה הפלסטינית כקלף מיקוח כדי לחזור לשולחן המשא ומתן תחת איומים בוויתור על פתרון שתי המדינות או פירוק הרשות הפלסטינית, אלא שהיא תהיה חלק מאסטרטגית רדיפת פשעיה של ישראל, בין אם מדובר בהתנחלויות, בביטויי הגזענות, או המצור על רצועת עזה.
ראמי מנסור הוא עורך האתר ערב48. המאמר פורסם במקור בערבית שם ותורגם על ידי דימה דראושה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
