איראן מתבססת בסוריה יותר מתמיד, ועימות עם ישראל מתקרב
גם ישראל וגם איראן מעדיפות לא להילחם חזיתית, ולכן בחרו בסוריה כזירה למאבק. כל עוד רוסיה שימשה כגורם מרסן, העימות לא הסלים. עכשיו, כשהתלות שלה באיראן גוברת, זה עשוי להשתנות
ישראל רואה בנוכחות האיראנית בסוריה סכנה ישירה. מבט מרמת הגולן לכיוון הגבול עם סוריה, דצמבר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)
איראן רואה בנוכחות שלה בסוריה ולבנון כחלק מאסטרטגיה ארוכת שנים של הרחקת חזית העימות עם ארה"ב וישראל מגבולותיה; ישראל רואה בנוכחות האיראנית בסוריה הזדמנות לפגוע באינטרסים איראניים בלי להיכנס לעימות ישיר עם איראן.
זו הטענה המרכזית במאמר שפרסם לאחרונה מחמוד אל־באזי ב"מכון אל-ג'זירה למדיניות", המסביר כיצד סוריה הפכה ל"שטח אפור" של התגוששות בין איראן לישראל, מה שמכונה בלקסיקון הצבאי כישראל כמב"ם, מערכה בין המלחמות.
לפי המאמר, שורשי הקשר העמוק בין סוריה לאיראן מגיעים לימי המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979, ומאז הם הולכים ומתהדקים, למרות ההבדלים באופי המשטרים בטהראן ובדמשק.
>>האם הפלסטינים ירוויחו מהברית בין סעודיה לאיראן?
אל-באזי טוען שמיד אחרי המהפכה באיראן, המשטר החדש הבין שהמשטר הקודם הוריש לו נשק שברובו מיושן, במיוחד מטוסים. לכן המשטר חשב שעדיף להעתיק את שדה הקרב עם ארה"ב ועם ישראל אל מעבר לגבולות איראן, דוקטרינה שכונתה "מגננה קדמית". העתקת שדה הקרב נעשתה באמצעות בריתות עם קבוצות לא מדינתיות ועם מיליציות חמושות שהוקמו כדי לנהל את המלחמה בקווים קדמיים.
הקשרים הטובים התחילו לפני עשרות שנים. הנשיא בשאר אל-אסד עם המנהיג הרוחני של איראן עלי ח'מינאי, מאי 2022 (צילום: CC BY 4.0)
על סמך אסטרטגיה זו, סייעה איראן להקים ולטפח את חיזבאללה כבעל ברית נאמן וככוח קדמי מול ישראל. איראן גם קטפה את הפירות של הפלישה האמריקאית לעיראק, שבעקבותיה קמה ממשלה שיעית שזכתה בתמיכתה. איראן גם ניצלה את הטעויות של סעודיה בתימן כדי לבסס את מעמדם של החות'ים ככוח המאיים על האינטרסים של סעודיה בתימן ומחוץ לה. איראן, כותב אל-באזי, לא היתה מסוגלת לקצור הצלחות כאלה ללא הטעויות של יריביה.
ח'מינאי נגד עימותים ישירים
אל-באזי גם מצביע על כך שאיראן נמנעת מלהיכנס לעימותים ישירים עם מדינות אחרות. כך, למשל, כאשר כוחות הטאליבן התקיפו את הקונסוליה האיראנית במזאר שריף באפגניסטן, המנהיג הרוחני עלי ח'מינאי סירב בתוקף לצאת למלחמה נגד אפגניסטן. גם כאשר ארה"ב התנקשה בחייו של קאסם סולימאני, ח'מינאי נהג באופן דומה: הוא העדיף להתרכז בהשגת המטרה העליונה – הרחקת הכוחות האמריקאיים מהאזור – על פני נקמה.
בעקבות המצור והסנקציות שהוטלו על איראן, אומר אל-באזי, היא הפנתה משאבים לפיתוח תעשייה עצמאית, בפרט תעשיית נשק. ואכן, התעשייה הביטחונית שלה משגשגת. על פי דיווחים בתקשורת ועל פי הערכות של מומחים רבים, איראן ביצעה קפיצת מדרגה בייצור אמצעי לחימה, במיוחד כטב"מים, טילי שיוט וגם מערכות הגנה אווירית מתקדמות.
לאחרונה פורסם כי רוסיה, מעצמה צבאית בפני עצמה, משתמשת בכטב"מים שמספקת לה איראן במלחמתה באוקראינה. אם הדיווחים נכונים, הדבר מעיד על התקדמות שעשתה איראן בתחום זה.
בחזרה ליחסי איראן-סוריה. אבן הדרך הראשונה ביחסים האלה, כותב אל-באזי, נרשמה במלחמת איראן-עיראק בשנים 1980 עד 1988. בניגוד לרוב מדינות ערב, סוריה דווקא תמכה באיראן, אף שהדבר עורר את זעמן של כמה ממדינות ערב ובראשן ערב הסעודית, שעמדו לצד סדאם חוסיין מחשש שהמשטר המהפכני החדש בטהראן יאיים על היציבות שלהן.
הברית עם חזבאללה חיזקה את איראן. דגל חזבאללה בדרום לבנון (upyernoz CC BY 2.0)
מלחמת לבנון הראשונה ב־1982 חיזקה גם היא את הברית בין סוריה לאיראן. סוריה, שהיתה אז הכוח השליט בלבנון, נתנה לאיראן דריסת רגל בלבנון ואפשרה למשמרות המהפכה האיראניים לפעול במדינה. הנוכחות של משמרות המהפכה בלבנון נתנה רוח גבית לארגון החדש שהופיע על המפה הלבנונית אחרי שאש"ף יצא מהמדינה – חזבאללה.
הנסיגה הישראלית מדרום לבנון ב־2000 הביאה להתעצמותו ולהעלאת קרנו של חזבאללה. המאורעות האזוריים שהתרחשו לאחר מכן – בראש ובראשונה הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003 – הידקו עוד יותר את הברית בין סוריה לאיראן. מעבר לעוינות שלהן כלפי ישראל וארה"ב, סוריה ואיראן טיפחו אינטרסים משותפים ותלות הדדית בין שתי המדינות.
סוריה תחילה
אירועי "האביב הערבי" בסוריה רק חיזקו את היחסים האלה. גם טהראן וגם חיזבאללה העריכו שנפילתו של משטר אסד – שרבים אז העריכו שימיו ספורים – תנחית מכה אנושה על האינטרסים ועל האסטרטגיה של שניהם. לכן איראן וחיזבאללה נחלצו לעזרתה של בעלת בריתן הוותיקה.
בעוד חיזבאללה שלח כוחות והתערב בקרבות באופן גלוי ומוצהר, המעורבות האיראנית לבשה כסות של ייעוץ צבאי. אולם ככל שמלחמת האזרחים בסוריה התעצמה, וככל שיותר ויותר מדינות מהמזרח התיכון וממקומות אחרים התערבו בה, כן העמיקה המעורבות של איראן ושל חזבאללה.
החשיבות של סוריה בעיני איראן הגיעה עד כדי שמהדי טאיב, לשעבר ראש המודיעין במשמרות המהפכה, הצהיר כי אם איראן תצטרך לבחור בין הגנה על סוריה ובין הגנה על שטח איראני שיותקף, העדיפות תינתן להגנה על סוריה.
חוששים מנשק איראני לסוריה. חייל ישראלי בסיור לאורך הגבול עם סוריה ברמת הגולן, ינואר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)
מבחינת ישראל, כותב אל-באזי, התבססות איראנית בסוריה מסוכנת מכמה בחינות: בעזרת הנוכחות שלה בסוריה, איראן יכולה להשלים גשר יבשתי שיחבר אותה ללבנון ולים התיכון דרך עיראק וסוריה; הנוכחות הזו עשויה לדחוף את סוריה לפתוח חזית מול ישראל בגולן; וחיזבאללה עשוי להתעצם הודות למערכות נשק מתקדמות איראניות שיקבל, כגון טילי קרקע-אוויר וטילים מדויקים.
אולם ישראל, אומר אל-באזי, פועלת לפי הגיון דומה. היא חוששת מעימות ישיר עם איראן, גם משום שהיא עלולה לשלם מחיר כבד בלי להשיג את מטרותיה, וגם משום שהיא לא יכולה לעשות מהלך כזה ללא אור ירוק מארה"ב. לכן היא מעדיפה "לפגוע בזרועות התמנון" של איראן בסוריה, בלי לפגוע בגוף התמנון.
המטרות של ישראל
אל-באזי מציין כי ב-2023 התקיפות הישראליות נגד מטרות צבאיות בסוריה הולכות ומתעצמות. רוב התקיפות מכוונות לשדות תעופה צבאיים: שדה התעופה בבסיס T4, מערבית לעיר תדמור, ושדה התעופה א־דבעה שליד העיירה אל־קוסיר, הסמוכה לגבול הלבנוני, שם מוצבים כוחות של משמרות המהפכה, כוח קודס, וחזבאללה.
לאחר ביקור של שר ההגנה הסורי באיראן בסוף ינואר 2023, הצהירו מפקדי צבא איראנים כי יש צורך לשכלל את מערכת ההגנה האווירית של סוריה כדי להקשות על חיל האוויר הישראלי להפציץ שם, וכי יש לצייד את מטוסי חיל האוויר הסורי בפצצות חכמות.
אל־באזי מסיק מכך שהקצינים האיראנים הפועלים בסוריה הם מומחים בתחום ההנדסה האווירית וכי הם מסייעים בהקמת מערכת הגנה אווירית אפקטיבית ובהכנת תשתיות לכטב"מים. חלק מהכטב"מים מועברים לחיזבאללה בלבנון, וחלק נשמר במחסנים בסוריה לקראת העימות העתידי עם ישראל. בעיני אל-באזי, זו הסיבה להתקפות הישראליות המנסות לשבש את הניסיון האיראני להציב בסוריה סוללות טילי "חרדאד 15" ומערכות אחרות שמועברות אליה יבשתית, דרך הגבול עם עיראק או במטוסים אזרחיים איראניים הנוחתים בדמשק.
דיכוי האופוזיציה בסוריה היה אינטרס איראני. הפגנה באזור דוחא בדמשק ב-2011 (צילום: shamsnn CC BY 2.0)
התפתחות חשובה נוספת היא היחלשות הנוכחות הרוסית בסוריה. כזכור, לאחר שהארגונים המזוינים של האופוזיציה למשטר הסורי, וביניהם דאע"ש, השתלטו על שטחים נרחבים בסוריה ואיימו על הבירה דמשק, הצליחו כוחות משותפים של סוריה, איראן ורוסיה (בעיקר באמצעות חיל האוויר שלה) להדוף את המורדים ולהחזיר את רוב השטחים שכבשו.
במהלך תקופה זו, רוסיה שימשה גורם מאזן בין ישראל ואיראן בסוריה. בעקבות התיאום עם רוסיה, ישראל נקטה במדיניות זהירה כלפי האיראנים בסוריה ונמנעה מלפגוע בהם ישירות ולגרום להם אבדות בנפש.
אולם בעקבות המלחמה באוקראינה, רוסיה פינתה כמה בסיסים שהחזיקה בסוריה באזורים כמו דרעא, חומס ולטקיה, ומסרה אותם לידי משמרות המהפכה. גם היחסים בין רוסיה לישראל התערערו לאור העובדה שישראל נוטה לתמוך באוקראינה במלחמה מול רוסיה.
כך או כך, טהראן ומוסקבה החלו לקדם שותפות ביטחונית חסרת תקדים. מעבר לכטב"מים שאיראן סיפקה לרוסיה, דובר גם על אפשרות שאיראן תספק לרוסיה טילים בליסטיים מתוצרתה. בתמורה, רוסיה הגבירה את הסיוע הצבאי לאיראן. בכלי התקשורת פורסם שאיראן רכשה מרוסיה מטוסי קרב מסוג סוחוי 35.
במילים אחרות: אם בעשור האחרון רוסיה שימשה גורם מרסן שמנע עימות ישיר בין איראן לישראל בסוריה, אומר אל-באזי, אין ערובה לכך שהדברים לא ייצאו משליטה ויידרדרו להתנגשות ישירה בין איראן לישראל וארה"ב.
אל-באזי משרטט שלושה תרחישים להידרדרות כזו: התקפה על הכוחות האמריקאים בצפון מזרח סוריה במסגרת האסטרטגיה האיראנית להוציא את הצבא האמריקאי מהמדינה; התקפה ישירה על יעדים בישראל באמצעות כטב"מים או טילים בליסטיים, שישוגרו מאדמת סוריה או לבנון; התקפה על ספינות סוחר ומכולות נפט, בבעלות אנשי עסקים ישראלים ושל חברות ישראליות, המשייטות במפרץ הפרסי.
לדעתו של אל-באזי, הצדדים ימשיכו להחליף מהלומות מוגבלות בעוצמתן, ובמקביל יתכוננו למערכה הגדולה. ההתקפות הישראליות בסוריה, הוא אומר, עשויות בהחלט להוביל בסופו של דבר למלחמה כוללת בין ישראל לאיראן.
ע'אזי אבו ג'יאב כותב בפרויקט אופק, המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
