מחקר חדש מראה שהעלאת שכר המינימום תורמת לשיעור התעסוקה

אז למה האוצר מתעקש על מהלך של מס הכנסה שלילי? אולי כי המדיניות מכוונת לכך שהעובדים יהיו עניים. עובדי שכר מינימום לא עושים מהפכות, הם עסוקים בלשרוד

מאת:

בכל פעם שהצעה לעלות את שכר המינימום עולה על הפרק מתלוות אליה זעקות שבר נאו-ליברליות המזהירות מפני פיטורים המוניים ואבטלה. כך קרה בפעם האחרונה שדובר על עליית שכר המינימום ב-2010. עת עמיר פרץ ניסה לעלות אותו ל-4,600 ש"ח הזדרז בנק ישראל להודיע על התנגדותו למהלך בעזרת הפחדות ברוח זו.

אבטלה לא עולה, אינפלציה לא מתפרצת

סדרת מחקרים חדשה שמתפרסמת בספר "כשמנדטים עובדים: העלאת תנאי העבודה ברמה המקומית"( When Mandates Work: Raising Labor Standards at the Local Level) בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה מראים, שוב, כי התיזה הגורסת כי עלייה בשכר המינימום תביא בהכרח לעלייה באבטלה ופיטורים המוניים לא בהכרח נכונה. למעשה המחקר מראה כי בסן-פרנסיסקו קרה בדיוק ההפך. ב-2003 החליטו תושבי סן פרנסיסקו להצמיד את שכר המינימום לאינפלציה המקומית בכדי לשמור על כוח הקנייה שלו. מאז שכר המינימום זינק מ-8.5 דולר ל-10.74 דולר לשעה בינואר האחרון והפך לגבוה ביותר בארה"ב.

תוצאות המחקרים מראות כי בעוד שמספר המועסקים בעיר גדל ב-5.6 אחוזים, באזורים הסמוכים, בהם לא העלו את שכר המינימום, המספר דווקא ירד ב4.4 אחוזים. בענף המסעדנות שלכאורה היה אמור להיות הנפגע הראשי מהמהלך מאחר וכמעט כל עובדיו משתכרים שכר מינימום, מספר העובדים זינק ב-17.3 אחוזים. כך קרה שכחמישים אלף עובדים נהנו מעלייה בשכרם, וסכום נוסף של כ-1.2 מיליארד דולר עבר מהמעסיקים לעובדים. עם זאת המעסיקים דווקא הגדילו את מספר עובדיהם ובמחקר מסבירים כי הסיבה לכך היא התשואות העודפות שהם קיבלו מהתמעטות משמעותית בתחלופת עובדים, פחות ימי מחלה לעובד, וגם תפוקות גדולות יותר של העובדים שהתמידו בעבודתם.

מסקנות זהות וניתוח מעמיק יותר אפשר למצוא במחקר כאן. יתרה מכך, היות והגידול בשכר נוגע לעובדים שבכל מקרה נאלצים להוציא את כל המשכורת שלהם על מחיה, ההכנסה העודפת מתורגמת לצריכה ולעליה בפעילות הכלכלית. למרות נבואות זעם עליה זו לא תורגמה לאינפלציה עודפת, ואפילו בענף המסעדנות הסתכמה רק בעשירית מהעלייה בשכר.

ובישראל? אם אין להם משכורת, תנו להם מס הכנסה שלילי

מן הסתם בבנק ישראל ובאוצר מכירים את המחקרים הללו ובוחרים להתעלם מהם. לכל הפחות היה אפשר לצפות מהם להתייחס למחלוקת העקרונית במחקר בתחום ולהסביר למה דעתם שונה למשל מזו של שבעה זוכי פרס נובל בכלכלה ומאות כלכלנים נוספים  שמציעים לעלות את שכר המינימום בארה"ב ל-10.10 דולר, גבוה בהרבה מזה הישראלי גם בלי לשקלל את כוח הקנייה של אותו שכר מינימום. הטענה המרכזית בעד העלאת שכר המינימום היא בדיוק זו המוסברת במחקר בסן-פרנסיסקו.

באוצר ובבנק ישראל ממהרים כמובן להזדהות עם המצב הקשה של האדם העובד ומסבירים כי אפשר לשפר את תנאיו בדרכים אחרות, למשל באכיפה מתאימה (מה שהם יודעים שלא יקרה) ועל ידי הצעה ה"מהפכנית" של מס הכנסה שלילי. זו האחרונה היא הצעה מוזרה כשהיא מגיעה דווקא מהם, הרי ממתי שני הגופים הללו מציעים להוציא כסף על מה שהוא קצבה לכל דבר? עוד יותר מכך כשזה מגיע בדמות הצעה שפוגעת ברצון המעסיקים לעלות את המשכורות העובדים.

הסיבה שהם בוחרים בצעד הזה היא שהם יודעים שעובדים בשכר מינימום פשוט לא דורשים את זכויותיהם. כך קרה לגבי לפחות שלושת רבעי מהזכאים ב-2012, וככל שיהפכו את התהליך למסובך וביורוקרטי יותר שיעור העובדים המוחלשים שיזכה ליהנות ממנו ירד. אם הם כל כך רצים להוציא כסף על תמיכות, בקלות יכלו להפנות את הטבות המס למעסיקים, לטובת פיצויים על העלייה במשכרות העובדים- תהליך פשוט עבור המעסיקים, שגם יפחית את הביורוקרטיה הכרוכה בעשרות אלפי פניות למס הכנסה.

עובדים עניים זה לא באג, זה פיצ'ר

אבל האמת היא שתוספת לשכר המינימום היא לא רק החלטה כלכלית נבונה, וזו הבעיה. כמו לא מעט הנחות אחרות של הכלכלה הניאו-ליברלית ההנחה כי שכר מינימום הוא רק מדרגת כניסה לשוק העבודה כבר מזמן התבררה כלא נכונה.

בישראל חלק לא מבוטל מעובדים ישתכרו שכר מינימום למשך כל ימי חייהם ומאות אלפים נאלצים להסתפק בו היום. לכן אין להתפלא כי ב-15 השנים האחרונות בישראל הוגדל בצורה דרמטית ולמעשה הוכפל, שיעור המשפחות העניות שבהן לפחות אחד אם לא שניים מבני המשפחה עובד. בשנים הללו של גידול קיצוני בעוני ובפערים, שיעור ההשתתפות בעבודה דווקא עלה.

השינוי האמיתי נעוץ בנתון המדהים שבעוד שבשנת 1997 רבע מהעניים חיו במשפחות עם מפרנס אחד לפחות, היום השיעור הזה עומד על חצי. לפי נתוני ביטוח לאומי מ-2010 עלייה של 750 ש"ח בשכר המינימום (או 4.03 ש"ח לשעה) תחלץ 130,000 בני אדם מעוני ותביא לירידה של 24 אחוזים בתחולת העוני בקרב משפחות עובדות.

לכן בדומה למדיניות הכללית של הממשלה בנושא העוני – שגורמת לכך שבעוד שהעוני בישראל לפני התערבות ממשלתית הוא ממוצע ביחס למדינות המפותחות, ישראל הופכת לענייה ביותר אחרי ההתערבות הממשלתית, או נכון יותר חוסר ההתערבות כפי שמפורט בדו"ח ה-OECD האחרון – כך גם בנושא שכר המינימום התועלת הכלכלית לא רלוונטית. המדיניות מכוונת לכך שהעובדים יהיו עניים. עובדי שכר מינימום לא עושים מהפכות ולא יוצאים למחאות. הם הרי עסוקים בלשרוד.

אי השוויון החריף בחברה הישראלית מבוסס על שכבה גדולה של עובדים שנידונים לשכר רעב, ולא יכולים להתקיים בלעדיו. כל ניסיון לקרב את העובדים העניים למעמד הביניים מאיים על כל מבני הכוח של הכלכלה הישראלית, כך שהתקרבות היחידה ביניהם היא זאת שמדרדרת את מעמד הביניים לעוני אך לא להפך.

 אז לכמה צריך לעלות את שכר המינימום?

שלושים ש"ח? שלושים וחמישה? זה לא באמת משנה. ההחלטה היא פוליטית הרבה יותר מכלכלית והיא צריכה להיות פשוטה. לא יכול שאדם עובד יהיה ענילא יכול שלא ניתן יהיה לקיים משפחה עם שתי משכורות ולא יכול שלא ניתן לקיים אותה גם עם אחת. זו צריכה להיות המדיניות ומשם לגזור את הסכום המדויק ואת התמיכה הממשלתית המתבקשת ממנו. 23.12 ש"ח לשעה, שכר המינימום היום, בוודאי לא מאפשר את זה.

אומרים שהדרך הטובה ביותר להעלות את שכר המינימום היא לתת לחברי הכנסת לנסות לחיות ממנו, אבל זו נראית לי מידה מוגזמת. הרי אנחנו לא רוצים שנבחרינו ישתכרו מעט וכך יהיו נוחים להשפעה על ידי בעלי הון ומועדים לשחיתות, בניגוד למצב היום. שכר חברי הכנסת הישראלים הוא בכלל בין הגבוהים בעולםושכר המינימום הישראלי הוא בין הנמוכים בעולם במונחי כוח קנייה (ואני מוכן להמר על כך שהיחס ההפוך הזה קיים גם במדינות נוספות). לכן עוד לפני שדברנו על השירותים הדלים שהממשלה מספקת לאזרחיה, שמובילים להגדלת הצורך בהוצאה פרטית, אני מוכן להסתפק בהצעה להחליף בתוספות. שחברי הכנסת יקבלו את ה-70 ש"ח תוספת שבהם התעדכן שכר המינימום באפריל האחרון, והעובדים יקבלו את ה-1,072 ש"ח שהם העניקו לעצמם בינואר האחרון. לא נראה לי שמישהו מהם יהפוך לעני בעקבות כך, אבל מאות אלפי עובדים, שאינם חברי כנסת, בוודאות יפסיקו להיות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

כששב"כ רוצה לעצור עו"ד פלסטיני בן 80, גם בית דין לא עוזר

אפילו בית המשפט הצבאי בעופר סירב להתרגש מכתב האישום נגד בשיר אל-ח'יירי, עורך דין בן 80 שעבד בארגוני זכויות אדם, והורה לשחררו בערבות. השב"כ התערב והמיר את כתב האישום במעצר מנהלי. אל-ח'יירי הודיע שלא ישתף פעולה עם ההליך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf