נשים בזנות הן לא "מטרד"
חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה העבירו בקריאה טרומית את ביטול סעיף המטרד על ידי עיסוק בזנות, שמתייחס לא.נשים בזנות באופן מכתים ומשפיל ופוגע אנושות בסיכוייהן להשתקם ולהשתלב בחברה
"אוכלוסייה נפגעת הזכאית לשיקום ולא להפללה נוספת". אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)
באותו יום קודר שבו התקיים בכנסת הליך דרמטי וסוער לבחירת מבקר המדינה, שהתאפיין בחששות כבדים לשחיתות, לרמיסת הדמוקרטיה ולהחלשת שומרי הסף, הצליחה המליאה לפעול בשיתוף פעולה נדיר ומבורך למען האוכלוסיות המוחלשות ביותר, ואישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול עבירת "המטרד על ידי עיסוק בזנות" של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), שאליה הוצמדו הצעות חוק דומות של חברי הכנסת מיכאל ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי), יסמין פרידמן (יש עתיד – ביחד) וקטי שטרית (הליכוד).
עבירת "המטרד" היא שריד אנכרוניסטי מתקופה אפלה ביחסו של החוק הישראלי לא.נשים המצויים בזנות. הסעיף המיושן מתייחס לא.נשים בזנות באופן המכתים והמשפיל ביותר – כאל "מטרד" – ומאפשר רישום פלילי ואף מאסר של עד שנה. לשון החוק: "הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת". קורבנותיו העיקריים של הסעיף הם דווקא הפגיעים ביותר בתעשיית הזנות – א.נשים בזנות רחוב ובמקומות ציבוריים.
סעיף "המטרד" עומד בסתירה בולטת לחוק איסור צריכת זנות – המייצג תפיסה מהפכנית ומתקדמת ביחס לתופעת הזנות, שלפיה החברה מכירה באחריותה לתופעה, ובמקום להפליל את הא.נשים בזנות מטילה את האחריות המשפטית על צרכני המין – שנכנס לתוקף ב-2020. הסעיף נותר עדות חיה ליחס לקוי ואלים של המדינה כלפי האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה, ומעקר את ההגנה שניתנה להן ואת ההחלטה שלא להעניש אותן.
ביולי 2025 נבלמה במידת מה תנופת החקיקה בתחום איסור צריכת הזנות, המציבה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם במאבק בזנות ובסחר בנשים, דוגמת שוודיה, איסלנד, קנדה וצרפת. החוק, שהוחל ב-2020 כהוראת שעה, היה אמור להפוך לחקיקה קבועה בספר החוקים, כעבירה פלילית בחוק העונשין. אולם מחשש כבד שיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ימשוך זמן בדיונים ארוכים ומתישים תוך התעלמות ממועד פקיעת הוראת השעה – התפשרו רוב השרים וחברי הכנסת משמאל ומימין על הארכתה בחמש שנים נוספות.
ח"כ רוטמן התעקש שלא לבטל את עבירת המטרד עם החלת הוראת השעה. אי-ביטולה נתפס כניסיון לשנות את מהותו העקרונית של חוק איסור צריכת זנות ולהכתים את הא.נשים בזנות באופן הפוגע אנושות בסיכוייהם להשתקם ולהשתלב בחברה. זאת משום שהסעיף – המאפשר רישום פלילי – סוגר בפניהם דלתות תעסוקה רבות ומקשה על יציאה ממעגל הזנות.
בסופו של דבר, למרות ההתנגדות הקודמת שלו, רוטמן לא התנגד לביטול עבירת המטרד, וההצעה עברה בקריאה טרומית ברוב של 27 ח"כים מול ארבעה מתנגדים. כל המתנגדים היו מסיעת רע"מ, ואילו התומכים הגיעו מכל המפלגות, קואליציה ואופוזיציה כאחד.
רגע נדיר של סולידריות ופמיניזם
"מאז חקיקתו של חוק איסור צריכת זנות, קבענו באופן ברור שמי שנמצאות ונמצאים במעגל הזנות אינן ואינם היעד לאכיפה פלילית", הזכיר ח"כ ביטון בנאומו בכנסת ביום רביעי האחרון. "החוק הדגיש כי יש לראות באוכלוסייה זו אוכלוסייה נפגעת הזכאית לשיקום ולא להפללה נוספת. אני סבור שיש סתירה מהותית בין התפיסה הזאת לבין המשך קיומה של עבירת המטרד. פתיחת תיק פלילי, חקירה או רישום עלולים להקשות על יציאה ממעגל הזנות, לפגוע באפשרויות תעסוקה עתידיות, להעמיק את תחושת הבושה, ההדרה, להנציח את הכתם ולא לאפשר שולחן נקי עם הפנים אל העתיד.
"אם אנו באמת מחויבים לשיקום, עלינו להסיר חסמים ולא להנציחם. הדיון כאן הוא לא על לגליזציה של זנות ואינו ויתור על המאבק בתופעה. המאבק הוא בניצול, בסרסרות ובצריכת זנות, אך הוא צריך להיות ממוקד בגורמי הניצול והפגיעה, לא במי שנמצאות ונמצאים במצוקה", אמר ביטון.
מיכאלי כתבה לאחר ההצבעה: "נשים בזנות הן לא 'מטרד', הן נשים שנמצאות במעגל של ניצול, אלימות ופגיעה ומדינת ישראל לא יכולה מצד אחד להכיר בהן כקורבנות, ומצד שני להפליל אותן. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק שלי לביטול עבירת ה'מטרד' על העיסוק בזנות, סעיף משפיל ומיושן שלא היה לו מקום בספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת החוק מבטלת עוול של שנים ומעבירה מסר ברור: מי שנמצאות ונמצאים במעגל הזנות זקוקות וזקוקים להגנה, לשיקום ולסיוע – לא לרדיפה פלילית".
רגע נדיר של שיתוף פעולה, סולידריות ופמיניזם הבליח בהיכל הכנסת, כשח"כ קטי שטרית, שחברי מפלגתה נוהגים לא אחת לתקוף באופן מיזוגני ואלים מילולית את מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד – ביחד), חלקה לה כבוד והודתה לה בפומבי על פנייתה אליה בנושא, במטרה להתגבר על המהמורות הפוליטיות ולאפשר עתיד טוב יותר לא.נשים בזנות.
"את החוק הזה יזמה חברת הכנסת מירב בן ארי", אמרה שטרית. "היא חסה על כבודה. היא ידעה שאם היא תיזום אותו, אז הוא ייפול. אז אנחנו בקואליציה לא נצביע. היה לה כל כך חשוב שהיא פנתה אליי ואמרה לי: 'קטי, אם אני נותנת לך את החוק הזה, אני בטוחה שהוא יעבור'. אז אפשר להגיד הרבה דברים על מירב פה, שם, אבל דאגתה לנושא הזנות במדינת ישראל – אין לה אח ורע. והיא עושה את עבודתה כל כך נאמנה שהיא היתה מוכנה לוותר על החוק, העיקר שהוא יעבור. ואכן החוק הזה עבר כי כולם יודעים שכשהקואליציה והאופוזיציה מחוקקים ביחד, רוב הסיכויים שבאמת החוק הזה יעבור".
כעת חשוב לקדם את הצעת החוק במהירות, ובעיקר לוודא כי ביטול עבירת "המטרד" לא יישאר בגדר מחווה סמלית בלבד. כבר עכשיו על המשטרה והרשויות להפסיק את ההתנכלויות, המעצרים, ההפללה והביוש של הא.נשים המצויים בזנות, ולאפשר להן ולהם מערך שיקום הולם ונרחב שיאפשר השתלבות מחדש וחיים בכבוד.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
