"מענישים מאה אלף איש בגלל מעשה של אדם אחד"

המחאה התחילה באופן שקט, ואז השוטרים החלו לירות גז מדמיע. המחאה בכניסה למחנה פליטים שועפט (צילום: אורן זיו)

תושבי מחנה הפליטים שועפט הפגינו היום (רביעי) במחאה על הסגר המוטל עליהם מאז שבת, אז צעיר פלסטיני תושב המחנה ירה והרג חיילת במחסום שועפט, המפריד בין המחנה לירושלים. התושבים טוענים שהסגר הביא למחסור במזון ובתרופות, והכריזו על "מרי אזרחי". הם קראו לאנשי המחנה לא לצאת לעבודה בישראל והשביתו את המסחר.

"כבר חמישה ימים סוגרים לנו את המעבר, סיפר חאמד, צעיר בן 18 תושב המחנה, "אנשים משתגעים. המצב קשה. יש אנשים חולים. גם לפני הפיגוע, כשאנחנו עוברים במחסום, המשטרה מתנהגת איתנו כמו עבריינים.  מרביצים, מקללים. אין להם רחמים. נותנים עונש לכולם בגלל פיגוע שקרה במחסום. זה לא אמור להיות ככה".

בשבת פתח עודאי תמימי באש לעבר חיילים ושוטרים שעמדו במחסום. מהירי נהרגה החיילת נועה לזר. תמימי עדיין לא נתפס, ובישראל טוענים שהוא מסתתר במחנה הפליטים.

במחנה שועפט חיים כמאה אלף איש. המחנה נמצא בתוך השטח שישראל סיפחה אחרי הכיבוש ב-1967, ולפיכך לפלסטינים החיים בו יש תעודת זהות כחולה של תושבי מזרח ירושלים. אולם ב-2006 בנתה ישראל חומה, המפרידה בין המחנה לירושלים, וכדי להגיע למקומות העבודה או לבתי החולים, תושבי המחנה צריכים לעבור דרך מחסום.

אף שתושבי המחנה משלמים ארנונה לעיריית ירושלים, העירייה כמעט אינה מספקת להם שירותים, ומחנה הפליטים והשכונות הפלסטיניות שלידו הפכו למעין שטח הפקר: לרשות הפלסטינית אסור לפעול בו, ואילו הרשויות הישראליות כמעט לא נכנסות אליו, למעט מבצעים של המשטרה או הצבא.

מאז אירוע הירי הוטל סגר כמעט מוחלט על המחנה. בחלק הימים התאפשרה יציאה ברגל או ברכב, אך הבידוק במחסום התארך מאוד ויצר פקקים של שעות. גם ביציאה מהמחנה לכיוון מזרח, לעבר הגדה המערבית, הציב הצבא מחסומים. מלבד מחסור במזון ובתרופות, תושבים טענו שחולים לא מצליחים להגיע בזמן לטיפולים בבתי חולים "בצד הישראלי" של המחסום בתוך ירושלים.

הסגר, ופעולות כוחות הביטחון לאיתור היורה בתוך המחנה, הובילו לעימותים של צעירים מול המשטרה והצבא.

ביום שלישי (אתמול) הכריזה הנהגת המחנה על מרי אזרחי, קראה לעשרות אלפים מתושבי המחנה העובדים בירושלים או בישראל לא לצאת לעבודה, והשביתה את הלימודים והמסחר במחנה.

הבוקר התאספו מאות תושבים, רבים מהם צעירים ותלמידים, במחאה שקטה בכניסה למחסום. הם החזיקו שלטים, גם בעברית, עליהם נכתב "די לכיבוש", "די להפקיר את תושבי האזור" ו"להסיר את הגדר והמעבר". המבוגרים מנעו מהצעירים להתקרב לשוטרי מג"ב, שעמדו חמושים בקרבת מקום.

מולם נערכו כוחות משטרה גדולים. לקראת הצהריים, כאשר המוחים התארגנו לתפילה על הכביש, המשטרה התעקשה שיש לפתוח את התנועה, אולי כדי למנוע ביקורת שהרשויות סוגרות את המחסום.

ללא התגרות מצד המפגינים, החלו השוטרים החלו להשליך רימוני הלם גז ולירות כדורי ספוג. פיזור המחאה השקטה הוביל לעימותים, ועשרות צעירים פלסטינים השליכו אבנים ושרפו פחים.

המשטרה במחנה שועפט במהלך עימותים במחאה נגד הענישה הקולקטיבית והסגר, היום 12 באוקטובר (צילום: אורן זיו)

התושבים ששוחחתי איתם אמרו שהבעיות לא התחילו כעת, אלא עם הקמת הגדר והמחסום, ב-2006. "אנחנו דורשים להוציא את הגדר ואת המחסום, הם לא צריכים להיות כאן", אמר אחד המארגנים, שהעדיף לא להזדהות בשמו. "אנחנו חלק מירושלים. פעם אומרים שאנחנו שייכים לרשות, פעם לישראל. שיקימו מחסום למטה (הדרך המובילה לגדה המערבית, א"ז). המצב קשה, אבל הפיגוע החריף את הבעיה. למה מענישים את כולם?"

"אני לא מרגיש חלק מישראל או מהרשות", אמר חאמד, תושב המחנה. "אם בן אדם נהרג בתוך המחנה (באירוע פלילי, א"ז) יגיעו לאחר שלושה ימים. עכשיו, בגלל שנרצחה חיילת יהודייה, תראה כמה חיפושים, מסוקים באוויר, כמה כוחות".

לגבי ה"מרי האזרחי" שהכריזו תושבי המחנה, אמר חאמד: "חמישה ימים לא נכנס כלום, עוד יום-יומיים הסחורה בחנויות תיגמר. לא מתנהגים איתנו טוב, כאילו אנחנו לא אנשים. הממשלה מפחידה, מתנהגת כמו עבריינית. הצעירים והילדים משתגעים, ילד קטן שומע ירי במחנה, הוא לא יפחד? אבל אנחנו כאן חזקים, כאן כולם ביחד".

חאמד אמר שהוא מאמין שרוב הישראלים יודעים מה המצב שלהם, אבל לא אכפת להם. "לא אכפת להם מהעונש שקיבלנו", הוא אומר. "אין לי כאן ביטחון, אני יוצא לצאת לחנות, ואולי חייל ירה בי, ירצח אותי".

צעירים מתעמתים עם המשטרה במחנה שועפט היום, 12 באוקטובר (צילום: אורן זיו)

בשעות אחר הצהריים, גם כאשר כוחות הביטחון טענו כי המחסום פתוח, הותר רק לפלסטינים הרשומים כתושבים במחנה לעבר במחסום מכיוון ירושלים, אולם היציאה נשארה סגורה רוב הזמן. התושבים הבודדים שחזרו ברגל בשעות הערב למחנה, נשאו איתם שקיות עמוסות בפיתות, ירקות ומוצרי מזון בגלל המחסור במחנה.

בשעות הערב פיזרה המשטרה ברימוני הלם ובאלות התכנסות מחאה של כמה עשרות פלסטינים, שהגיעו להביע סולידריות עם תושבי המחנה. הכניסה למחסום מצד המחנה נראתה כמו שדה קרב: תפזורת של אבנים, רהיטים, פחים שרופים, ומכלי גז מדמיע וכדורי ספוג. לפחות בינתיים, עד שהסגר יוסר, נראה שהמחאות והעימותים יימשכו.