להיות מורה ערבייה בבית ספר עברי בתקופת מלחמה
ברמת ההצהרה, משרד החינוך מעודד שילוב של מורות ומורים ערבים בבתי ספר עבריים. בפועל, מראה דוח חדש, מורות אלה חשופות למגוון פגיעות מצד עמיתים, תלמידים והורים, במקרים רבים מבלי שניתן להן הגיבוי הדרוש מצד ההנהלה
חלק מהמורות התבקשו שלא לדבר בערבית בבית הספר. מורה ערבייה בחטיבת ביניים בקדימה, ב-2013. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: הדס פרוש / פלאש90)
הגבלה של חופש הביטוי, רדיפה ומבחני נאמנות למדינה, חוסר גיבוי מצד חלק מהמנהלות והצוותים החינוכיים, צנזורה עצמית ופחד לבטא את הזהות האישית במרחב הבית ספרי. מחקר חדש שפרסמה עמותת סיכוי-אופוק חושף מעט מעולמם המאתגר של מורים ומורות ערביות המלמדות בבתי ספר בחינוך העברי בתקופת המלחמה.
מתוך עדויות המורות הערביות המתועדות במחקר, כפי שאדגים בהמשך, משתקפים אנחנו, חברת הרוב היהודית. אנחנו מדברים גבוהה גבוהה על קבלת האחר, שותפות, לכידות חברתית ורגישות רב תרבותית. אבל בשטח – הפחד מהאחר הוא השולט, ואנחנו מעוורים את עצמנו מלראות אותו.
להשתלבות יתרונות רבים
על פי הנתונים בדוח המחקר, ב-2010 לימדו 343 מורים ומורות ערביות בבתי ספר בחינוך העברי. קודם לכן, מספרם היה זניח. מאז גדל המספר בהתמדה, והגיע עד 3,017 מורות ב-2024. בשנה זאת היו 1,334 בתי ספר במגזר היהודי שבהם פעלו צוותים מעורבים.
לפחות בהצהרה, משרד החינוך תומך בשילוב. החל מ-2019 מפעיל המשרד, באמצעות מכון מרחבים, את תוכנית "משלבים ומשתלבים". התוכנית מטפלת באיתור, השמה וליווי אישי וקבוצתי של המורות והמורים הערבים מצד אחד, ובליווי של ההנהלות וצוותי ההוראה בבתי הספר העבריים מצד שני.
בחוזר מנכ"ל "חיים בשותפות" מ-2022 נקבע: "היכרות מעמיקה ורציפה בכול שלבי הגיל עם הזהויות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי תסייע ללכידות החברתית והלאומית". זאת, בין היתר, באמצעות "מהלכים לגיוון חדרי המורים".
בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשנת הלימודים הקרובה נקבעה "לכידות חברתית" כאחת משלוש מטרות העל. במסגרת זאת, מצפה משרד החינוך לעלייה בשיעור התלמידים "אשר מחזיקים בדעות, עמדות ורגשות חיוביים כלפי קבוצות שונות" בחברה הישראלית.
מחקרים מצביעים על יתרונות רבים להשתלבות מורות ערביות בחינוך העברי. במישור התעסוקתי, המהלך נותן מענה למחסור במורות ומורים בחינוך העברי, ולעודף המורות והמורים בחינוך הערבי. במישור החברתי, זוכות המורות הערביות להעצמה אישית ולחיזוק תחושת השייכות. המורים והתלמידים בבתי הספר העבריים זוכים להיכרות בלתי אמצעית עם החברה הערבית, מהלך ששובר דעות קדומות ומשפר עמדות כלפי האחר.
הקצנה בתקופת המלחמה
מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות מעידים על הקצנה בעמדות התלמידים בחינוך העברי. במחקר של יוזמות אברהם, שנערך במרץ 2024, נמצא כי 40% מהתלמידים היהודים העידו שהם שונאים את הערבים במידה רבה או רבה מאוד, ועוד 19% שונאים במידה בינונית. במחקרי מדד השותפות של ארגון אקורד נמצא כי 51% מבני הנוער היהודים העידו על שנאה כלפי הערבים, ו-39% תמכו בשלילת זכות ההצבעה מאזרחים ערבים.
משרד החינוך, שהיה אמור להיות הגורם המתווך והמרגיע, פעל דווקא בכיוון ההפוך. כך התקבל בכנסת בנובמבר 2024 חוק הרדיפה, המקנה למנכ"ל משרד החינוך סמכות לפרש כרצונו מהי התבטאות של מורה המהווה "הזדהות עם טרור", ולהביא לפיטוריו של המורה ללא הליך משפטי.
בדוח המחקר החדש מוזכרים מקרים רבים של רדיפה של אזרחים ערבים בתקופת המלחמה, תחת המסווה של חשד להסתה או לתמיכה בטרור. דוגמאות רבות פורסמו באתר זה, כגון שימוש במעצרים מנהליים, רדיפת עובדי רפואה, או סטודנטים.
אסור לדבר ערבית בבית ספר יהודי
ההקצנה הזאת הגיעה כמובן גם לתוך בתי הספר, והעמידה את המורות הערביות במצבים מורכבים. במחקר העידו כמה מהמורות כי התלבטו אם לחזור ללמד כאשר נפתחו בתי הספר, כמה שבועות אחרי תחילת המלחמה. הן חששו שהמוצא שלהן, שפתן או לבושן יהפכו מושא לשיפוטיות ולהערות גזעניות. העידה אחת המורות: "פחדתי לחזור לבית הספר, חששתי שיגידו אמירות גזעניות או שיאשימו אותי שאני תומכת חמאס".
חלקן התבקשו לא לדבר בערבית בבתי הספר. הדרישה לדבר רק בעברית, גם כשהשיחה מתבצעת בין דוברות ערבית בלבד, משדרת מסר של עוינות ומהווה מחיקה אלימה של הזהות. העידה מורה: "העירו לנו כאשר דיברנו בערבית בחדר המורים. הרגשתי חנוקה ובכיתי הרבה בתקופה הזאת".
מורה נוספת סיפרה ששלוש מורות ערביות ניהלו שיחת בוקר קצרה בערבית. כעבור כמה דקות הן קיבלו הודעה להגיע בדחיפות לחדר המנהל. "המנהל אמר לנו במפורש: אתן נמצאות בבית ספר יהודי, ואסור לכן לדבר כאן בערבית. בחדר המורים תדברו ביניכן בעברית, כדי שכל מי שבחדר יבין".
מורות העידו כי הן נמנעו מלדבר במרחב בית הספר – אפילו בעברית. הן חששו מתגובות שליליות, מאלימות פיזית או פגיעה בביטחון התעסוקתי. "שמרתי על שתיקה או נמנעתי משיחות. פשוט עניתי בתשובות קצרות. שמעתי הרבה סיפורים על מורות שזומנו לחקירות – אז פשוט שתקתי. לא דיברתי".
רכזת במכון מרחבים (המלווה את המורות), סיפרה על מורה שאכן איבדה את מקום עבודתה. היא פרסמה פוסט אישי ובו קראה לעצור את המלחמה. הפוסט הגיע לידיעת הורי התלמידים בבית הספר והם יצאו נגדה, עד אשר נאלצה לצאת לחופשה ללא תשלום ובהמשך לעזוב את בית הספר.
מבחני נאמנות והיעדר תמיכה
העידה אחת המורות: "סייעת שאלה אותי אם אני תומכת חמאס. עניתי לה שאני לא רוצה לענות על שאלה כזו. היא התעקשה, שאלה שוב, ואמרה: אם את לא רוצה לענות, סימן שאת תומכת חמאס".
רכזת מכון מרחבים סיפרה על מקרה אחר: "המזכירה בבית הספר שאלה: 'ראית מה עשו לנו החמאס?' המורה השיבה: 'זה כל כך נורא שאני לא מצליחה לדמיין את מה שקרה'. המזכירה פירשה את האמירה כהכחשה של הטבח ותמיכה בטרור, פרסמה על כך פוסט, שיתפה את ההורים והגישה תלונה בעירייה". המורה זומנה לחקירה אצל המפקחת על בית הספר, ונאלצה לעבור ללמד בבית ספר אחר.
לנוכח מבחני הנאמנות העידו המורות כי לא תמיד הן קיבלו את הגיבוי הנדרש ממנהלות בתי הספר או העמיתים לעבודה. למשל, מורה ערבייה חוותה יחס גזעני מצד התלמידים. מורה ערבייה נוספת, שעובדת באותו בית ספר, פנתה בעניין אל המנהלת. "המנהלת אמרה לי שייתכן שהמורה ספגה יחס גזעני ואמירות קשות בגלל שהיא לובשת חג'אב. היא הסבירה לי שכיוון שאינני לובשת חג'אב, אני לא צריכה לחשוש מיחס כזה".
המנהלת ודאי חשבה שבתשובה זאת היא מרגיעה את המורה, אולם בפועל היא אישרה שיש מצבים שבהם הגזענות של התלמידים מובנת ומתקבלת ללא תגובה. כדי להראות שאפשר אחרת, העידה מורה כי מנהלת בית הספר ארגנה מפגש תמיכה מיוחד למורות הערביות בבית הספר, יחד עם צוות ההנהלה והצוות הפסיכולוגי והייעוצי. במפגש שיתפו המורות את תחושות הפחד שלהן לחזור ללמד בבית הספר. "המנהלת היתה קשובה, הביעה תמיכה ואמרה: 'תחזרו מתי שתרגישו בטוחות'".
רב-תרבותיות מחייבת כלים והכשרה
לנוכח העדויות שנאספו, הגדירו עורכות המחקר כמה חסמים המקשים על השתלבות מורות ערביות בחינוך העברי, בהם: היעדר אמירה ערכית פומבית ברורה מצד משרד החינוך התומכת בשילוב; מחסור בכלים מקצועיים והכשרה להנהלות ולצוותים בכל הקשור לחדר מורים רב-תרבותי; והיעדר כלים להתמודדות עם גזענות ורדיפה מצד הורים ותלמידים.
בדוח מומלץ להרחיב את תוכנית "משלבים ומשתלבים" של מכון מרחבים כתוכנית מערכתית, שתאפשר להגדיל את מספר המורות הערביות בחינוך העברי. בנוסף, נדרשת תוכנית הכשרה וליווי להנהלות ולצוותים בבתי הספר. נדרש גם נוהל סדור, רגיש והוגן, לטיפול בתלונות שמוגשות נגד מורות ערביות, כדי להבטיח שקולן ישמע. בכלל זה חייבים לשלב אנשי חינוך מהחברה הערבית בהליכי הבדיקה ובוועדות המשמעת, כדי להבטיח פרשנות נכונה של התבטאויות תלויות תרבות.
תחת סעיף "המשנה החינוכית" בחוזר המנכ"ל נכתב: "משרד החינוך פועל להצמיח בוגרים בעלי זהות עצמית מגובשת, שנוהגים בכבוד כלפי מי ששונה מהם". ככה ממציא לעצמו הרוב היהודי הערכה עצמית מופרכת, אשר חוסמת אותו מלראות את תהום הגזענות שבה אנו שרויים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
