newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"היהודים דורשים שיפור תנאים, הערבים דורשים לעבוד"

בזמן שבמערכת החינוך היהודית חסרים אלפי מורים, כ-10,000 מורים ערבים מחפשים נואשות עבודה. בחברה הערבית סבורים שאפשר לגבש פתרונות יצירתיים, שיאפשרו שילוב מוגבר של מורים ערבים בבתי ספר יהודיים

מאת:
מורה ערבייה בחטיבת ביניים בקדימה, ב-2013 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

אלפי מורים מחפשים עבודה. מורה ערבייה בחטיבת ביניים ביישוב קדימה, ב-2013 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

מחאת המורים לא ירדה מהכותרות בחודשים האחרונים. שמענו הרבה על השביתות, הדרישות לשיפור התנאים, מצוקת המורים החדשים, המחסור החמור במורים, והתוכניות הממשלתיות לעודד כניסת אנרגיות חדשות לתחום. כמעט לא דובר על כך שבחברה הערבית בישראל, המצב שונה לחלוטין. בזמן שארגון המורים מנסה למשוך מורים חדשים למקצוע, אלפי מורים ערבים מחפשים עבודה.

הנתונים המדויקים לגבי מספרם של מחפשי העבודה אינם ידועים. חלקם נרשמים במשרד החינוך או במועצות המקומיות (לצורך שיבוץ בבתי ספר על-יסודיים), אך יש רבים שהתייאשו, וכבר אינם נרשמים אלא מחפשים עבודה בתחומים אחרים. בישיבות ועדת המשנה לשיבוץ מורים ערבים של הכנסת נטען כי מספרם מגיע ל-13 אלף.

"הנתונים העדכניים ביותר מצביעים על 10,000 בקשות", אומר ראש ועדת המעקב לחינוך הערבי בוועדת המעקב העליונה, ד"ר שרף חסאן. לדבריו, "המספר הזה אינו כולל את מי שמחפשים עבודה בבתי ספר על-יסודיים, וגם לא כולל את מי שהפסיקו להיקלט במערכת".

חסאן אומר שזה המצב "אף שקיימות הזדמנויות ואפשרויות רבות להעסקת מורים, במיוחד בתוכניות החינוכיות החדשות, שמגדילות את מספר שעות ההוראה, ובתוכניות החינוך הלא פורמלי, בנוסף לשילוב מורות ערביות בבתי ספר יהודיים, דבר שלא קורה מספיק.

"הבעיות של המורים הערבים אינן זהות לבעיות של המורים בכלל, שבגללן הסתדרות המורים מארגנת את המחאות כבר חודשים. אנחנו תומכים תמיכה מלאה בדרישות האלה, אבל המאבק של ההסתדרות נועד לשפר את תנאי המורים הקיימים והמורים החדשים, כדי לפתות צעירים וצעירות ללכת למקצוע ההוראה, וברור שזה מופנה לחברה היהודית, שם יש מחסור במורים".

חסאן, שגם מרצה בכמה מכללות לחינוך וגם מורה בבית ספר, אומר כי בוועדת מעקב החינוך יש מגמה לחזק את רמת המורים. לדבריו, "אנחנו תומכים בהעלאת תנאי הקבלה ללימודי הוראה במכללות ובאוניברסיטאות, בהבאת אנשים מתאימים שמאמינים בחינוך ובחשיבותו ושיש להם יכולות, ולא אנשים שהלכו למקצוע הזה כאופציה אחרונה".

אחד הקשיים הגדולים, לדברי חסאן, הוא חילופי הממשלות התכופים, ועמם חילופי שרי החינוך, שמשפיעים רבות על יציבות המערכת. לדבריו, כל שר חדש מנסה לדחוף רפורמות משלו, וכל הרפורמות באות מלמעלה – כלומר לא בשיתוף המורים עצמם ואפילו לא ארגוני המורים. "זה מגדיל את הפערים, ומחזק את תופעת הדחיקה לשוליים של המורים על ידי המשרדים הממשלתיים", הוא אומר.

הפגנת מורות בתל אביב, בדרישה להעלאת שכר ושיפור תנאי העבודה, ב-30 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנת מורות בתל אביב, בדרישה להעלאת שכר ושיפור תנאי העבודה, ב-30 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

"סיימתי תואר עם תעודת הוראה ללימוד השפה הערבית ב-2013, ולא מצאתי עבודה, כמו רוב הבוגרות והבוגרים", מספרת ס'. "החלטתי ללמוד לתואר שני, כי אמרו לי שזה מגדיל את הסיכוי לקבל תפקיד בגלל צבירת הנקודות. אבל גם אחרי שסיימתי את התואר השני לא הצלחתי למצוא עבודה.

"אחר כך החלטתי ללמוד תואר שלישי, וכבר התחלתי לעשות את זה, אבל הפסקתי כי העלויות גבוהות ואני אם חד הורית. נכנסתי לתסכול. התעודות שלי עם ציונים מאוד גבוהים, הצטיינתי בכל הבחינות שההצלחה בהן אמורה להעלות את מספר הנקודות, ולמרות זאת אני מוצאת את עצמי כל שנה ללא עבודה.

"לאחרונה עבדתי כמחליפה של מורה שיצאה לחופשת לידה. כשהמנהלת ראתה את היכולות שלי, היא החליטה להשאיר אותי בבית הספר במשרה חלקית כמורה מחליפה. אבל זו לא עבודה. ניסיתי להגיש מועמדות לחינוך בבתי ספר תיכוניים, אבל לא הצלחתי. ואני יודעת שמצבי דומה לזה של אלפי מורות".

"אפשר למצוא פתרונות יצירתיים"

שיטת הנקודות שעליה מדברת ס' היא שיטה לשיבוץ מורים ערבים במערכת החינוך, שמבוססת על ניקוד למורים על פי קריטריונים שונים, ובהם מצב משפחתי, שנות ותק בהוראה, דרגת השכלה, הישגים לימודיים ועוד.

חברת הכנסת היוצאת ג'ידה רינאווי זועבי מתחה ביקורת על יישום השיטה. לדבריה, "מדובר במערכת לא ברורה ולא שקופה, שבה המורה אינו יודע היכן הוא נמצא בשום שלב ובשום רמה. התלונות נגד השיטה הזאת רבות ומוצדקות.

השמאל הציוני כולו יצא להטיף לה מוסר. ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

"כל הישיבות לא השיגו דבר". ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

"מאז שנכנסתי לכנסת הודעתי שאפעל בנושא הסבל של 13 אלף המורים והמורות המובטלים, וגם סבלן של מאות מורות שמלמדות בנגב, שחלקן נוסעות למקום עבודתן מדי יום שעות ארוכות. ניסיתי לפעול מול שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, וסגנה, ח"כ מאיר הלוי (תקווה חדשה), שהוא אדם מועיל וקשוב, אבל כל הישיבות לא השיגו דבר.

"מנגד, השרה התפארה בכך שהגדילה את מספר המשרות במערכת החינוך ב-400 משרות. 400 מתוך 13 אלף? זה לא מספר שמצדיק התרברבות".

לדברי רינאווי זועבי, "האפשרויות רבות, וכוללות גם הגדלת מספר הכיתות ובתי הספר. אבל זה מצריך תקציבים, ולכן המדינה חושבת פעמיים ויותר. בתוכנית החומש האחרונה יש תקציב שמוקדש לבניית כיתות נוספות, אבל בלי התייחסות להרחבת תחום היישובים, כדי שניתן יהיה לבנות מבנים חדשים.

"כמו כן, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים, כמו העסקת מורים ערבים בבתי ספר יהודיים, והעסקת מורים חדשים בפרויקטים של חינוך לא פורמלי, גם אם מדובר במשרות חלקיות. למרבה הצער, את התקשורת בעברית ואת הסתדרות המורים זה לא מעניין. בעוד שהמורים היהודים דורשים לשפר את תנאי עבודתם, המורים הערבים דורשים לעבוד".

"המשבר הזה של החברה הערבית הוא אחד מהמשברים הקשים ביותר", אומר ספוואת טאהא, חבר הנהגת הסתדרות המורים. "יש בין 8,000 ל-12 אלף מורים שמחפשים עבודה, ומדי שנה מצטרפים אליהם 500 בוגרים חדשים. חלק קטן מהם מועסק. מה שעוד מחמיר את המשבר הוא שהמשפחה הערבית הפכה קטנה יותר בשנים קודמות, ויש ירידה במספר התלמידים.

"אם משרד החינוך לא יוציא לפועל תוכניות ופרויקטים חדשים להבטחת העסקתם של המורים האלה, כולל שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים, אני מאמין שמספר המורים המובטלים יגיע ל-20 אלף איש עד 2030", אומר טאהא.

לדבריו, "נושא כזה ראוי להיות תוכנית מרכזית במצע של מפלגה בבחירות הקרובות. אנחנו מדברים על אלפי משפחות שסובלות מנזקים חמורים. אבל לצערנו, גם אם יימצא פתרון לטווח ארוך, בעיית הטווח הקצר תישאר. שיעור הפונים ללמוד הוראה, בעיקר מקרב הצעירות, עדיין גדול מאוד".

"קיימים חסמים וסיבות גזעניות"

המנהל המייסד של בית הספר תיכונט בתל אביב, רם כהן, שהודיע על פרישה מתפקידו בתום שנת הלימודים, אומר כי "מבחינה הגיונית, העסקת מורים ערבים בבתי ספר יהודיים לא אמורה להיות בעיה. בבית הספר שלי, הסגנית היא מורה ערבייה, ששמה מטפחת על הראש. היו אנשים שהופתעו כשראו אותה, אבל ברגע שהיא התחילה לדבר התדהמה נעלמה. יש בבית הספר גם מורה ערבייה לאנגלית, שהיא מאוד מצטיינת. כלומר, זה לא בלתי אפשרי".

עם זאת, לדברי כהן, "הסיבה הראשונה לאי שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים היא המרחק. המחסור בבתי הספר הוא בעיקר במרכז ובדרום, ורוב המורים הערבים הם מהגליל ומהמשולש, מרחק של מינימום 40 ק"מ. זה מרחק גדול למורה שמגיע לעבודה כל יום.

"הסיבה השנייה, לדעתי, קשורה למחסום השפה. היכולת לדבר עברית שוטפת אין משמעה בהכרח יכולת ללמד בעברית. ההוראה זקוקה לשפה חזקה מאוד, וזה עלול להיות מחסום עבור חלק מהמורים, שחושבים פעמיים לפני שהם מגישים מועמדות למשרת הוראה בבית ספר יהודי".

כהן סבור שהסיבה המורכבת ביותר היא גם הסיבה הצפויה ביותר במציאות הישראלית: הגזענות. לדבריו, "קיימים לצערי חסמים, סיבות גזעניות, פחד מהערות של הורים או מהניסיון עצמו. חייבים להודות שהחברה הישראלית היא גזענית, עם דעות קדומות וסטיגמות. גם מורה יהודייה דתיה עלולה לא להיות מקובלת בחלק מבתי הספר היהודיים החילוניים, אז ברור שגם מורה מוסלמית".

מנגד, אומר כהן כי "יש מקצועות כמו פיזיקה ומתמטיקה לבתי ספר על-יסודיים, כימיה ואנגלית ברמה של 5 יחידות, אלה מקצועות שגם בחברה הערבית אין עודף של מורים שילמדו אותם. זו בעיה שכולם מתמודדים איתה".

כהן לא רואה פתרון למשבר הזה בעתיד הקרוב, אלא "אם משרד החינוך יחליט להשיק תוכנית להעלאת שכר המורים הערבים ב-3,000 שקל בחודש כדי לאפשר להם להתגורר במרכז, מה שיכול להקל על הצטרפותם לצוות בית הספר באזור. זה עשוי להיות פתרון מועיל. אבל קשה להשיג אותו".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"ההצבעה היום היא תמרור אזהרה". משמאל: איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה (אורן זיו)

הנהגת חד"ש שמרה על מקומה אך החברים העבירו מסר: דרוש שינוי

אף שבתום הפריימריז, שלושת חברי הכנסת המכהנים שמרו על מקומם, ההצבעה לוותה במתחים שמקורם בביקורות על הקו המתון של עודה מול הקו של מק"י, ועל עמדותיה של תומא סלימאן בנושאי מגדר. כעת האתגר הוא להוציא את הבוחרים לקלפיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf