רדיפת האזרחים הערבים: "עכשיו הגיע תור המעצרים המנהליים"

סוגיית השימוש במעצרים המנהליים נגד פלסטינים אזרחי מדינת ישראל עלתה לכותרות לא פעם בשנים האחרונות, בעיקר על ידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וגורמים נוספים בימין. הצעות אלה הועלו כחלק מתוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית, לאור חוסר היכולת של המשטרה למצוא ראיות קונקרטיות נגד חברי ארגוני פשיעה, אך עניין זה נדחה על ידי גופים להגנה על זכויות אדם ועל ידי קבוצות רבות בחברה הערבית. לא מתוך הגנה על העבריינים, כמובן, שכן החברה הערבית עצמה דורשת מזה שנים שהמדינה תמלא את תפקידה נגד הפושעים, אלא כדי שהמעצר המנהלי של עבריינים לא יהווה תקדים שייקל על רשויות הביטחון לעצור מנהלית אזרחים ערבים מסיבות אחרות, בעיקר פוליטיות. כדי לא לפתוח את הדרך.

אלא שהדרך הזו נפתחה והמעצרים המנהליים החלו, אבל על רקע מדיני וביטחוני; בחודשיים האחרונים אושרו שבעה מעצרים מנהליים של שני צעירים מאום אל-פחם, צעיר מקלנסווה, שלושה אזרחים מעראבה וסכנין, ועוד צעיר ממג'ד אל כרום.

>> איומים, חקירות וצנזורה עצמית: העיתונאים הערבים בימי מלחמה

לדברי עו"ד רסלאן מחאג'נה, המייצג את העצור ג'בר מחאג'נה, מרשו נעצר ב-5.12 על ידי השב"כ. "לאחר הארכת מעצר של שבוע, לפני שחרורו, הופתענו לקבל החלטה חתומה על ידי שר הביטחון למעצר מנהלי שלו לתקופה של שלושה חודשים, שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. מהחומרים הציבוריים שהותר לנו לראות, לא עולים טעמים ממשיים למעצר הזה. מדובר בבחור דתי, שכותב טקסטים דתיים. הם אמרו שמצאו בביתו כתבים שמדברים על ג'יהאד. למרות שמדובר בטקסטים רגילים מהקוראן ובספרי דת, ואפילו השופט לא סבר שיש ראיות חמורות נגד העצור, בגלל שהמדינה במצב מלחמה, הוא הטיל עליו מעצר מנהלי לשלושה חודשים ואמר שאם נסיבות המלחמה ישתנו, יש אפשרות לבחון שוב את הנושא.

"החלטת המעצר המנהלי הגיעה חצי שעה לפני שחרורו, מישהו חושב ששר הביטחון אכן ראה את התיק? חשבנו לעתור לבג"ץ, אבל בגלל שהמעצר קצר יחסית ובגלל שהשופט במחוזית ציין שאי אפשר להאריך את המעצר אחרי שלושה חודשים, החלטנו שלא לעתור".

יבוא ממחוזות הכיבוש

מתוך כ-4,600 המעצרים שביצעו הכוחות הישראליים בגדה מתחילת המלחמה, כ-2,800 הם מעצרים מנהליים, נתון חסר תקדים. בגדה, החלטת המעצר המנהלי מתקבלת על ידי קצין המחוז, בעוד שבישראל היא באחריות שר הביטחון. "כל הרעיון של מעצר מנהלי הוא לא חוקי. זה מעצר מנע, ללא ראייה שמכשירה אותו. זה כאילו שנכנסים לראש של אדם, יודעים את כוונותיו ועוצרים אותו לפני מימושן. זה משהו שישראל עושה בגדה, בהתבסס על קרימינליזציה של האויב", אומרת עו"ד נרימאן שחאדה זועבי מהיחידה לזכויות אזרחיות ופוליטיות בארגון עדאלה, "אבל מה שמדהים יותר זה שהמדינה משתמשת בעניין הזה נגד אזרחיה, שהיא מתייחסת לאזרחיה כאל אויבים ועוצרת אותם מנהלית בלי שיש ראיות נגדם. זה שלב חדש. באירועי מאי 2021 היו שלושה עצורים מנהליים, ולפני כן אירע מקרה בודד פה ושם. עכשיו, בתוך תקופה קצרה עצרו מנהלית שבעה אזרחים".

"הטענות נגד שלושת העצורים אותם אני מייצגת, מסכנין ועראבה, לפי המידע המועט שאפשרו לנו לראות, נסובות סביב דאע"ש, בידיעה שאין ראיות שמובילות להאשמתם. הם נעצרו ב-29.10, וב-16.11 בית המשפט המחוזי אישר את המעצר המנהלי נגדם. ערערתי לבג"ץ בתיק של אחד מהם, אבל הערעור נדחה", אומרת עו"ד סאוסן זהר, ומוסיפה: "זה התחיל בשלושה עצורים לפני כחודש ושבועיים, ועכשיו אנחנו מדברים על שבעה. זה אומר עליית מדרגה מדאיגה מאוד ומבשרת על התפתחויות משמעותיות".

בעוד שהצעירים מאום אל-פחם, סכנין ועראבה נעצרו על רקע אדיקותם הדתית, הצעיר מג'ד סגיר ממג'ד אל-כרום נעצר בתואנה שהוא בקשר עם ארגון החזית העממית, כרגיל מבלי להציג כל ראייה. עו"ד חוסיין מנאע: "אנחנו נגיש ערעור לבית המשפט העליון. מה שהם טוענים הוא שאין נגדו חשדות, אבל סביר שהוא מתכוון לבצע עבירה, וכי אי מעצרו יפגע בביטחון המדינה. וכמובן שבתואנה של מלחמה ומצב חירום, בית המשפט אישר מיד את המעצר למרות טענתנו כי הדבר פוגע בזכויותיו כאזרח, וכי אין אפשרות לעצור אזרח ולהאריך את מעצרו בדרך זו אם הוא לא עבר על החוק, ללא הועיל".

"תמיד התנגדתי למעצרים מנהליים, הן של ישראלים והן של פלסטינים", אומר ח"כ אחמד טיבי, המתכוון להגיש שאילתה בעניין לשר הביטחון. "מי שיש נגדו האשמות – יובא לבית המשפט. מדובר בכלי לא דמוקרטי, תראה איך הוא משמש בשטחים הכבושים כאמצעי למעצר של אלפים ללא משפט, וכך גם בישראל לצעירים ערבים. בית המשפט הוא המוסמך לקבוע, לא החלטה של שר ביטחון".

עו"ד זהר אינה שוללת קשר בין המעצרים הללו לדו"חות שפורסמו לאחר אירועי מאי 2021, ביניהם דו"ח מבקר המדינה שקבע כי המשטרה כשלה עמוקות בהכנה לאירועים ובטיפול בהם. "כל המעצרים באמתלה של הסתה מתחילת המלחמה, והמעצרים המנהליים האלה עכשיו, ושאר הניסיונות לדיכוי ורדיפה, שואפים למנוע מהחברה הערבית להפגין ולא לחזור על אירועי 2021". עו"ד שחאדה זועבי מסכימה: "במהלך אירועי 2021 הוגשו 16 כתבי אישום באשמת הסתה, היום יש יותר מ-70. ברור שישראל מנסה 'להקדים תרופה למכה' ולמנוע מחברה הערבית להביע את דעתה, להפגין ולהרים ראש, אפילו כנס של מפלגה ערבית המיוצגת בכנסת ניסו למנוע ודמויות מובילות מההנהגה נעצרו".

עו"ד מנאע: "ברור שזה גל חדש נגד החברה הערבית, לאחר גל המעצרים באמתלה של פוסטים או שיתופים במדיה חברתית, דברים רגילים שפתאום נקשרו לחוק נגד טרור ונטען נגדם שמדובר בהסתה לטרור. המעצרים כללו אנשים רגילים, לא פעילים ולא כלום, נשים, קשישים וסטודנטים באוניברסיטאות, למרות שלפני 7.10 הפרסומים האלה הועלו מבלי שקרה דבר. היום המעצרים הללו פחתו כי קשה להם לשכנע את בית המשפט במעצרים כביכול בעקבות הסתה שהתרחשה לפני שלושה חודשים, בזמן שאנשים נמנעו מפרסומים פומביים בשל המעצרים והרדיפה. אז עכשיו הגיע תורו של המעצר המנהלי, שבו כוחות הביטחון לא צריכים לחתור להבאת ראיות. אני מאמין שיהיו מעצרים מנהליים נוספים בתקופה הקרובה".

גם עו"ד מחאג'נה צופה עלייה בקצב המעצרים המנהליים: "כל אזרח נתון פוטנציאלית למעצר מנהלי. הם יכולים לעצור את מי שהם רוצים ללא כל בעיה, ולאור התנאים הנוכחיים אנו מצפים שיהיו מעצרים נוספים בעתיד הקרוב".