ארכיאולוגיה של סיפוח: מה שלא הולך בחוק, הולך בכסף
אחרי שהניסיון להעביר את יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה מהצבא לידיים אזרחיות נכשל, במשרד המורשת מצאו דרך אחרת: להשתלט עליה באמצעות תקציבים. התוצאה: הכפפת יחידה צבאית מקצועית לכאורה לאג'נדת הסיפוח של המתנחלים
מי שמשלם, מחליט. שר המורשת עמיחי אליהו בביקור בבתים שנכנסו אליהם ביריחו, 5 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
כבר בקיץ 1967 הבינו מקבלי ההחלטות בישראל שסיפוח רשמי של הגדה המערבית עלול לסבך את ישראל מול הקהילה הבינלאומית. הפתרון שנמצא היה שיטת הסלאמי: לא הכרזה אחת דרמטית, אלא פרוסה דקה אחר פרוסה דקה, עובדה אחר עובדה בשטח, התנחלות אחר התנחלות, הריסה אחר הריסה, עד שהסיפוח הופך למציאות שאין צורך להכריז עליה.
>> תוכנית הסיפוח של רשות העתיקות
השיטה פעלה בשלושה מסלולים מקבילים. הראשון נשען על תמריצים, ובהם הטבות מס ודיור זול. תשתיות ותקציבים לרשויות המקומיות הפכו את המעבר אל מעבר לקו הירוק לאפשרות כדאית (לכאורה) ועודדו מאות אלפי ישראלים להתיישב בגדה, ברוב המקרים על אדמות שנגזלו מבעליהן הפלסטינים. השני היה דחיקה: הרג, הריסות בתים, מעצרים שרירותיים ומנהליים, מגבלות על חופש התנועה ושורה ארוכה של גזירות שנועדו בעיקרן למרר את חיי הפלסטינים עד שיעזבו את מולדתם. המסלול השלישי, הבירוקרטי והשקט מכולם, נוסף אחרי שהשיטה התבססה: איחוד מנגנונים, קיצור תהליכים ופירוק איטי ושיטתי של המנהל האזרחי, הריבון שהדין הבינלאומי מחייב את קיומו. כך יכולה ישראל להיראות כמי שעומדת בהתחייבויותיה, ובפועל לקצר את הדרך לסיפוח מלא. ללכת בלי ולהרגיש עם.
הארכיאולוגיה לא רק שלא נשארה מחוץ למשחק, אלא הפכה תחת הממשלה ה-37 לכלי אפקטיבי לקידום הסיפוח והטיהור של הגדה. ב-1967, ימים ספורים אחרי סיום הלחימה, המליצה המועצה הארכיאולוגית להסמיך את אגף העתיקות לפעול "בשטחים החדשים". תחת הגדרה של "חירום" נערך בין אוקטובר 1967 למרץ 1968 סקר ארכיאולוגי נרחב בכל שטחי הגדה (וכן ברמת הגולן ובסיני), בליווי צמוד של הצבא.
מאז פועלים ארכיאולוגים ישראלים רבים בגדה, לרוב באמתלה, בדרך כלל שקרית, של "הצלה מפני שוד עתיקות". אבל ברמה הפורמלית הקפידה ישראל על הפרדה. את העתיקות בגדה ניהלה יחידת קצין המטה לארכיאולוגיה (קמ"ט), הכפופה למפקד הצבאי ופועלת מכוח חוק העתיקות הירדני, ולא רשות העתיקות. עצם קיומה של היחידה הזו הוא ביטוי משפטי לאיסור הסיפוח.
המעשה הסיפוחי הראשון בתחום הזה הגיע דרך האקדמיה. בפברואר 2018 ביטלה הכנסת את המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון, גוף שפעל מכוח צו צבאי, והכפיפה את אוניברסיטת אריאל ישירות למל"ג. מבקרי החוק כינו אותו כבר אז "הסיפוח הראשון של חלק מהשטחים מזה 50 שנה". המכון לארכיאולוגיה של אריאל, שחופר בגדה, הפך בן-לילה לחלק בלתי נפרד מהאקדמיה הישראלית.
אימצו את הז'רגון של המתנחלים. עובד קמ"ט ארכיאולוגיה בסבסטיה לובש חולצה עם הכתובת "חפירה עברית" (צילום: עמק שווה)
ואז הגיעה ממשלת האסון האחרונה של נתניהו. כבר בהסכם הקואליציוני היה ברור שעתיקות הולכות להיות כלי משמעותי לקידום הסיפוח. ואכן, מאז הקמת הממשלה, השרים בצלאל סמוטריץ' ועמיחי אליהו פועלים בתיאום הדוק לפירוק המנהל האזרחי. סמוטריץ' קיבל לידיו את מרבית סמכויות המנהל, ואליהו קיבל משרד מורשת עצמאי. "קמ"ט ארכאולוגיה נמצאים כעת תחת אחריותי", הכריז אליהו בינואר 2023.איך יחידה צבאית עוברת למשרד אזרחי? בייעוץ המשפטי לממשלה הסבירו שמדובר בעניין טכני – רק התקנים הועברו. אולם הזמן הראה שהכרזתו הראשונית של אליהו היתה מדויקת.
במקביל נעשה ניסיון לקבע את הסיפוח גם בחוק. הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי, שקודמה בגיבוי השר אליהו ובהובלת שליחו של סמוטריץ', ח"כ צבי סוכות, שעמד בראש ועדת החינוך, ביקשה לנתק את קמ"ט ארכיאולוגיה מהמנהל האזרחי ולהעביר את כל סמכויותיו לרשות העתיקות. לאחר שארגון "עמק שווה", רשות העתיקות, האקדמיה הלאומית למדעים והקהילה הארכיאולוגית התייצבו נגדה, דובר על הקמת "רשות המורשת ביהודה והשומרון", גוף חדש ששר המורשת ימנה את הנהלתו ושהוראותיו יגברו על תחיקת הביטחון. ההצעה עברה בקריאה ראשונה במאי, וחודש אחר כך עצר נתניהו את קידומה, ככל הנראה כי נלחץ מהרעש הבינלאומי.
הליך החקיקה אומנם נתקע (הישג אופוזיציוני מכובד לכל הדעות), אבל בשטח כבר פעלה תוכנית אחרת של אליהו: אם אי אפשר להעביר את היחידה בחוק, אפשר פשוט לקנות אותה. דוח חדש של "עמק שווה", "חפירה עברית", מראה שזה בדיוק מה שקרה.
ב-2019 עמד התקציב השנתי הכולל של קמ"ט ארכיאולוגיה על 13.7 מיליון שקל. ב-2023 הוא כבר זינק ל-51.6 מיליון. רוב התוספת הגיעה ממשרד המורשת. סדרת החלטות ממשלה שיזם המשרד הקצתה לתחום המורשת בגדה כ-400 מיליון שקל. מנכ"ל המשרד, איתי גרנק, מעריך את התקציב בחצי מיליארד שקל. תקציב הליבה של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה עומד על כשמונה מיליון שקל בלבד. כלומר, יכולתה להעסיק אנשים ולתפקד תלויה במימוש הפרויקטים שקובע הדרג המדיני האזרחי. מי שמשלם, מחליט.
הפקעה לצורכי סיפוח. מגן דוד שצויר על עתיקות בסבסטיה, 30 בנובמבר 2024 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)
והשר החליט – סיפוח. אף שהתקציבים נומקו במלחמה בשוד העתיקות, פחות מעשירית מ-120 מיליון השקלים שהוקצו בהחלטה 786 יועדו לפיקוח ולאכיפה. דווקא בשנים שבהן זינק התקציב, מספר צווי ההתראה על הרס עתיקות ירד בחצי, וב-2024 הוגשו שני כתבי אישום בלבד. הכסף הלך למקום אחר – לפיתוח "אתרים קולטי קהל" עבור מבקרים ישראלים. את האתרים מפעילות המועצות האזוריות של המתנחלים. 10.2 מיליון שקל הועברו ליחידה "עבור פרויקט תשתית מורשת היישוב היהודי בחברון".
הקבינט הרחיב את סמכויות האכיפה של הקמ"ט לשטח B ב-2024, והשנה הורחבו הסמכויות גם לשטח A, בניגוד מפורש להסכמי אוסלו. בסבסטיה הוצא צו להפקעת כ-1,800 דונם, שרובם מטעי זיתים של תושבי סבסטיה ובורקה. זו הפקעת השטח הנרחבת ביותר של אתר עתיקות בגדה מאז 1967. כביש גישה עוקף, גדר ומרכז מבקרים ישלימו את ניתוק האתר מהעיירה שחיה לצידו ומתפרנסת ממנו. באפריל השיקו הקמ"ט ומשרד המורשת את "דרך ארץ מורשת", מפה של כמאה ועשרה אתרים מתל תענך ועד דרום הר חברון. בתחתית המפה, זה לצד זה, מופיעים סמל המנהל האזרחי, סמל קמ"ט ארכיאולוגיה וסמל משרד המורשת.
כך נמחקה בפועל ההבחנה בין ממשל צבאי זמני ובין מדינת ישראל, הבחנה העומדת בלב דיני הכיבוש. גם אנשי היחידה כבר אינם טורחים להסתיר זאת. עובדי יחידת הקמ״ט מסתובבים בסבסטיה בחולצות רשמיות שעליהן הכיתוב "חפירה עברית" לצד סמל היחידה. "יש לי שני בוסים", אמר ראש היחידה בני הר-אבן, והתכוון למשרד המורשת ולמנהל האזרחי. בכנסת הוא כינה את אליהו "השר שלי". מנכ"ל משרד המורשת גרנק אמר בכנות מפתיעה כי "תמיד יכולים לבוא שרים ומנכ"לים אחרים ולשנות מדיניות". במילים אחרות, המטרה היא לקבוע עובדות בשטח לפני שמישהו יעצור אותם.
בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ביולי 2024 כי העברת סמכויות מגורמים צבאיים לגורמים אזרחיים בגדה היא סממן מובהק של סיפוח. ועדת החקירה של האו"ם קבעה ב-2025 כי העברת האחריות על אתרי המורשת בגדה לגוף ישראלי אזרחי היא "מעשה ברור של סיפוח בלתי חוקי". ממשלת ישראל אולי עצרה את קידום הצעת החוק להעברת קמ"ט ארכיאולוגיה למשרד המורשת, אבל את המהלך עצמו היא השלימה באמצעות מימון, תקנים והחלטות קבינט. יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה חדלה לתפקד כנאמן זמני של נכסי התרבות של האוכלוסייה הכבושה והפכה לזרוע ביצועית של משרד אזרחי. פרוסת סלאמי נוספת נחתכה, ועוד אבן הונחה בחומת הכיבוש. הפעם, לפחות, אי אפשר לטעון שלא ידענו לשם מה היא נבנית.
אלון ארד הוא מנכ"ל עמותת "עמק שווה"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
