רדיפת הסטודנטים הערבים: "זה עלול להגיע לשפיכות דמים"

מאז שנכנס לתפקיד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר קורא לאזרחים להתחמש – כמובן, ליהודים בלבד, וחוזר על האמירה שאירועי "שומר חומות 2" בפתח. אחרי 7 באוקטובר בן גביר חזר על האמירה והגביר את מאמצי ההתחמשות. בניגוד לעבר, נראה שכיום עמדותיו זוכות לתמיכה מחלקים גדלים ברחוב הישראלי. הראשונה שנפגעת מזה היא, כמובן, החברה הערבית בתוך ישראל.

הערבים אזרחי ישראל כבר סובלים מגל מעצרים בתגובה לכל מילה או פעילות ברשתות החברתיות; דפים וחשבונות המוקדשים לפרסום ו"שיימינג" של ערבים ותיאורם כתומכי טרור; השעייה ממקומות עבודה ומאוניברסיטאות; ואפילו הטרדות ותקיפות – למשל אישה הרה שהותקפה מכיוון שדיברה ערבית ברחוב.

האירוע המפחיד והמסוכן ביותר התרחש בנתניה ב-28 באוקטובר, כשקבוצת סטודנטים ערבים ממכללת נתניה שמתגוררים במעונות מצאו את עצמם מוקפים באלפי אנשים שקוראים "מוות לערבים" ודורשים את יציאתם המיידית משם. ההמון אפילו הסתער על המעונות וניסה לתקוף את הסטודנטים.

>> חזית העורף: המלחמה באזרחים הפלסטינים מסלימה

"כל הסיפור התחיל משקרים (טענה שהסטודנטים זרקו ביצים על מתפללים בבית כנסת; ב"ז). לא נזרקה ביצה על אף אחד. יש כאן כמה נערים שנשלחו להתגרות בסטודנטים ערבים, והם עשו את כל העניין הזה", מספר מחמוד, סטודנט מהצפון המתגורר במעונות במכללת נתניה.

לדבריו, "בשבת בבוקר הופתענו מניתוק המים במעונות, ופתאום שמענו קולות של אנשים שצורחים ("מוות לערבים"; ב"ז). לא הגבנו. לאחר מכן הגיעו שוטרים, וביקשו לערוך חיפוש בדירה שלנו. הם בדקו את המקרר וגילו שקרטון הביצים מלא. ביקשנו שישאלו את המתלוננים מאיפה נזרקה הביצה, והם הצביעו על דירה מסוימת. התברר שגר שם סטודנט יהודי. אז הם הצביעו על דירה אחרת, והתברר שהיא ריקה. ואז המשטרה הלכה.

"בערב נודע לנו שמישהו פרסם בקבוצות וואטסאפ מקומיות הסתה נגדנו. מאות אנשים הופיעו מול המעונות וקראו 'מוות לערבים'. זה היה ממש מפחיד, במיוחד עבור הסטודנטיות. ביקשו שנעזוב מיד. נעשו כמה ניסיונות להרגיע את המצב, שלא הצליחו. אחר כך נכנס מישהו מאנשי הביטחון, שטען שהוא שוטר אבל התברר שהוא לא, והרים נשק מולנו. התקשרנו למשטרה, ובמשך זמן רב הם טענו שהעניינים בשליטה, אף ששמענו קולות ירי בחוץ. לאחר מכן הוציאו אותנו. השארנו שם את כל החפצים שלנו".

פתיחת שנת הלימודים אמנם נדחתה בגלל המלחמה, אך במעונות בנתניה מתגוררים עשרות סטודנטים שעובדים באזור המרכז או לומדים קורסי קיץ. הבגדים והחפצים שלהם נשארו במעונות, ורק לפני יומיים הם התחילו להגיע לקחת אותם.

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר אמרה אחרי האירוע שדרשה לפנות את המעונות כדי שניתן יהיה לשכן בהם תושבים שפונו מהדרום ומהצפון. אך עוד לפני כן עברו כמה משפחות מעוטף עזה להתגורר בדירות ריקות במעונות.

מחמוד מספר כי "עם תחילת המלחמה הגיעו כמה משפחות מהעוטף, והיו לנו יחסים טובים איתם. אבל אחרי האירוע אפילו הנהלת המכללה, שאליה פנינו שוב ושוב, לא עזרה לנו. הם טענו שהיתה זריקת ביצים ואפילו שמישהו הניף דגל פלסטין, אף שזה לא קרה. עכשיו יש איומים ברשתות החברתיות שלא ירשו לסטודנטים ערבים לחזור למעונות, אבל אין לנו שום אפשרות אחרת מלבד לחזור, יש לנו חוזי שכירות ועבודה, וגם הלימודים כשיתחילו".

מרכז עדדאלה פנה בימים האחרונים בשם גוף הסטודנטים המשותף לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה, בדרישה לפתוח בחקירה על אירועי מכללת נתניה. בפנייה צוין כי חלקים נרחבים מהאירוע צולמו ופורסמו ברשתות חברתיות, בנוסף להדלפת התכתבות בקבוצות וואטסאפ שונות של אנשים שהשתתפו באירוע. מכך ניתן להסיק, לפי הפנייה, כי האירוע תוכנן מראש, ונועד לרוקן את המעונות מסטודנטים ערבים.

סרטון מההתקפה בנתניה ב-28 באוקטובר 2023

בין הראיות, צורף לפנייה עותק של מסמך שכותרתו: "סיכום פגישה בנושא אבטחה במכללת נתניה", שנוגע לפגישה שהתקיימה עשרה ימים לפני האירוע. לפי המסמך, סוכם כי "אין סטודנטים יותר במעונות, אז הם ישמשו לאירוח משפחות מעוטף עזה וממקומות אחרים". לפי המסמך, בפגישה נכחו נשיא מכללת נתניה, פרופ' יעקב הרט, ונציגי הקבוצות "אזרחים מגנים על קריית השרון" ו"לוחמי מזרח נתניה".

מרכז עדאלה קרא למשטרה לפתוח בחקירה רצינית ומהירה של נסיבות האירוע המסוכן, ולפעול כדי שכל מי שעומד מאחוריו ייתן דין וחשבון. לפי עדאלה, אם המשטרה לא תמלא את תפקידה בהתאם לחוק, בנסיבות הקיימות הדבר הוא "תמריץ ועידוד לקבוצות ולגורמים נוספים המבקשים לתקוף ערבים על בסיס השתייכותם הלאומית".

ממרכז עדאלה נמסר בתגובה: "כאילו שהרדיפות וההסתה שכוונו לאזרחים ערבים, והובילו למעצרם ולגירושם ממקומות לימודים ועבודה, לא הספיקו, רשויות אכיפת החוק התעלמו מההסתה לאלימות פיזית והתארגנות לפגיעה בביטחונם (של הסטודנטים; ב"ז). התפרעויות שבוצעו על ידי קהל רב שודרו בפלטפורמות שונות ברשתות החברתיות ובטלוויזיה, וזכו לתמיכת נבחרי ציבור, אך הסתיימו ללא דין וחשבון או נקיטת צעדים משפטיים מרתיעים כלשהם נגד הפורעים.

"דבר זה מעביר מסרים ברורים לציבור הישראלי ממי שאמור להיות אחראי על שלטון החוק: 'דם ערבים מותר לכם'. כשהשר מחמש את המיליציות היהודיות בנשק חם, וכשהאלימות המשטרתית השיטתית ממשיכה, ההתעלמות המתמשכת מכל זה על ידי שאר מנגנון המדינה תוביל לתוצאות עקובות מדם".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ב-28 באוקטובר התקבל דיווח על הפגנה מחוץ למכללת נתניה, שהחלה בעקבות דיווח על השלכת ביצים לעבר בית כנסת על ידי סטודנטים המתגוררים במכללה. לא בוצע ירי במקום, ואף אחד לא פרץ למכללה. בתום פעילות נחושה של כוח המשטרה, כלל הסטודנטים יצאו מהמקום ללא פגע. משטרת ישראל פתחה בחקירת המקרה".

"שלב חדש של פגיעה בסטודנטים"

"מה שקרה בנתניה הוא שלב חדש של פגיעה בסטודנטים ערבים, בהמשך לרדיפות שהתרחשו מאז תחילת המלחמה מצד האוניברסיטאות, המכללות והמשטרה", אומר יוסף טאהא, סטודנט  באוניברסיטת תל אביב שמרכז את ועדת ועדי הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות. "קיימנו מפגש לסטודנטים ממכללת נתניה, ונבחרה קבוצה שתייצג אותם מול המכללה.

"הסטודנטים מספרים על נזק גדול, לא רק האיום הפיזי עליהם שהתרחש באותו לילה, אלא גם על נזק כלכלי גדול. הסטודנטים האלה מתגוררים במעונות גם כי הם מחויבים לעבודתם. כעת, לאחר שחזרו לבתים שלהם, שמרוחקים יחסית מאזור המרכז, הם לא יכולים לחזור לעבודה. לצערנו, מהמכללה לא נמסרה תגובה, וגם לא מהנהלת המעונות, שהיא חברה פרטית (חברת איסתא נכסים; ב"ז)".

פנינו למכללת נתניה ולחברת איסתא נכסים בבקשת תגובה, תגובותיהם יתפרסמו אם וכאשר יתקבלו.

לדברי טאהא, "האירוע בנתניה יכול לחזור על עצמו בכל מקום. למשל במכללת צפת. אני מאמין שזה לא קרה שם רק כי הסטודנטים לא נמצאים במכללה בזמן הזה. בנתניה הסטודנטים נשארו במעונות בגלל העבודה, ובצפת הם לא עובדים באזור הזה. אם זה יקרה שם זה יפגע גם במכללה, כי רבים מהסטודנטים שם הם ערבים".

ואכן, סטודנטית במכללת צפת, שהעדיפה לדבר בעילום שם, מספרת: "קיבלנו דיווחים על איומים נגדנו אם נחזור ללימודים. אני לא יודעת כמה זה רציני, אבל זה מפחיד מאוד. אני לא רוצה שיקרה לנו מה שקרה בנתניה, במיוחד שמכללת צפת היתה עדה לאירועים דומים בעבר נגד סטודנטים ערבים, ובתקופה שבה האווירה בארץ לא היתה גרועה כמו היום".

טאהא אומר כי "עדיין יש רדיפות (במוסדות האקדמיים; ב"ז), ובמקומות מסוימים מביאים מומחים לפרש פרסומים של סטודנטים. בטכניון, למשל, הביאו מומחה להיסטוריה ודת שינתח פסוק מהקוראן שפרסמה צעירה. שנים אני נמצא באוניברסיטאות, לא ראיתי פחד בעיניים של סטודנטים כמו שאני רואה עכשיו. כמובן שהמצב קשה בחברה הישראלית, אבל זה לא טבעי ולא מקובל לשפוך את כל הכעס הזה על סטודנטים ערבים".

"אקדמיה לשוויון", קבוצה של מרצים יהודים וערבים שמנסים לתמוך בסטודנטים, פנתה לאחרונה לכמה מוסדות כדי למחות על רדיפות נגד סטודנטים ומרצים. פרופ' ענת מטר מאוניברסיטת תל אביב מספרת: "באירועי מאי 2021 הקמנו מוקד חירום עקב רדיפת תלמידים פלסטינים. בהמשך הפעילות נפסקה יחסית, ועכשיו, עם חזרת הרדיפות, יש לנו את הכלים והתחלנו לעבוד מיד.

"יש צוות קטן שעוקב אחר הרדיפות נגד מרצים, וצוות גדול יותר שעוקב אחר רדיפות נגד סטודנטים. אנחנו מפנים את הסטודנטים לעורכי דין במידת הצורך, או פונים ישירות לאוניברסיטאות, ואני חושבת שהדברים השתפרו בתקופה האחרונה. אולי לאחר המכתב ששלח שר החינוך, יואב קיש (שדרש לחייב אוניברסיטאות לדווח על טיפול בתלונות נגד סטודנטים שנטען שתמכו בטרור; ב"ז), האוניברסיטאות החליטו לא להזדהות לחלוטין עם גישתו, ואולי משום שגילו שבחלק מהמקרים יש הגזמה".

לגבי החששות שהמצב יחמיר עם פתיחת הלימודים אומרת פרופ' מטר: "זה מפחיד. ההסתה רבה מאוד ברשתות החברתיות, ולא הגיעה לשלב הזה קודם לכן. האוניברסיטאות חייבות לעבוד בעניין הזה, אחרי שלא הגיבו לנו בהתחלה, עכשיו התחילו להגיב ולהודות שגם בצד השני יש גורמים שצריך לעקוב אחר ההסתה שהם מפיצים, וזה טוב. הסטודנטים הפלסטינים חייבים לפנות לאוניברסיטה אם הם נחשפים להסתה כלשהי. אני מאמינה שאפשר לפנות גם למשטרה, אף שאני מבינה שיש סטודנטים שלא עושים את זה בגלל חששות שהפרטים שלהם ייחשפו עוד יותר. אבל מי שיכול צריך לעשות זאת, ולעקוב אחר העניין".

"רדיפה על ידי מוסדות אקדמיים, ואפילו העמדה לדין על ידי המשטרה, למרות חומרתה, קלה יותר מהרדיפה וההשמצה המתרחשות ברשתות החברתיות שהובילו למה שקרה בנתניה. זה עלול להגיע לשפיכות דמים של ממש", אומרת רולא דאוד, מנהלת שותפה בתנועת "עומדים ביחד".

לדבריה, "הקמנו קו חם לסיוע לסטודנטים, וקיבלנו פניות רבות מתחילת המלחמה. הקמנו גם משמר לשותפות יהודית-ערבית באוניברסיטאות, ותאי הסטודנטים עושים את עבודתם, אבל האמת היא שמסעות הסתה כאלה מסוכנים ומפחידים. ננסה לעזור לסטודנטים להתמודד עם הרדיפות הללו, ואנו קוראים למוסדות אקדמיים ולמשטרה למצוא פתרונות להגנה על הסטודנטים באופן מיידי".