הפוגרום בסינג'יל: מאמצי הגירוש מתרחבים לשטחי B
בתחילת השבוע הקימו מתנחלים מאחז ליד הכפר, שנמצא צפונית לרמאללה. המנהל האזרחי פירק את המאחז, והמתנחלים תקפו בתגובה את הכפר, כשהצבא לא מונע את האלימות ואף תוקף תושבים בעצמו. אותו דפוס שכבר הוביל לגירוש של כ-60 קהילות בשטחי C חוזר על עצמו גם כאן
אלימות אינהרנטית. אוהלי מגורים ומכונית שהוצתו בכפר סינג'יל על ידי מתנחלים (צילום: אורן זיו)
בלילה שבין יום ראשון ליום שני, מתנחלים הקימו מאחז בשטחי B, על גבעה מול הכפר סינג'יל, שחולשת על אדמותיו החקלאיות. ביום שני בצהריים המאחז פורק על ידי המנהל האזרחי. אחרי הפינוי, מתנחלים תקפו את הכפר. במקום נכחו חיילים, שלא מנעו את האלימות ותקפו תושבים שהגיעו למקום בניסיון להגן על רכושם. במהלך האירוע מת מהתקף לב ואאל עפארי, בן 48, לאחר שראה את ביתו עולה באש. המאחז הוקם מחדש ביום רביעי.
האירוע – הקמת המאחז והתקיפות – מדגים היטב את הכרוניקה וההשלכות של הקמת מאחזים מסוג זה על התושבים הפלסטינים. הוא מראה את המשחק של פינוי ובנייה מחדש, ואת האלימות האינהרנטית לו; אלימות שהולכת ומתגברת, וקשורה ישירות להקמתם של כ-85 מאחזים חדשים ברחבי הגדה המערבית בשנה וחצי האחרונות.
שטחי B שבהם הוקם המאחז החדש מהווים 22% משטחה הכולל של הגדה המערבית. לפי הסכמי אוסלו, האחריות הביטחונית והצבאית בהם נמצאת בידי ישראל, והאחריות האזרחית בידי הרשות הפלסטינית, כולל הנפקת אישורי בנייה, כך שבאופן תיאורטי לפחות, ישראל אינה אמורה לבצע שם אכיפה והריסות.
הקמה, פינוי והקמה מחדש
המאחז החדש הוקם כאמור בלילה שבין יום ראשון ליום שני. הוא כלל אוהל אחד על ראש גבעה שקרובה מאוד לכביש 60, הכביש הראשי של הגדה המערבית. אנשי המנהל האזרחי "פינו" את המאחז, כלומר החרימו את האוהל, אך אפשרו למתנחלים להישאר במקום. ביום רביעי, המאחז כבר הוקם מחדש.
"המנהל האזרחי אומר 'פינינו אותם', אבל הם לא עזבו לדקה". מתנחלים מקימים מחדש מאחז באדמות הכפר סינג'יל בשטח B (צילום: אורן זיו)
"המנהל האזרחי אומר 'פינינו אותם', אבל הם לא עזבו לדקה", סיפר אחד התושבים. מניסיון העבר, לא מופרך להניח שהמאחז יפונה ויוקם עוד כמה פעמים, עד שהרשויות יתייאשו או שהמתנחלים יעברו לנקודה אחרת, קרובה לשם.
תגובה אלימה לפינוי
אחרי "פינוי" המאחז הגיעו למקום עשרות מתנחלים, שתקפו את הכפר. חלקם היו רעולי פנים וחמושים. תושבים מספרים שהם פשטו על האזור החקלאי והאזור הבנוי והתחלקו לשתי קבוצות – קבוצה אחת הלכה לאזור המרכזי של הכפר, הציתה כלי רכב והרסה ציוד חקלאי; והקבוצה השנייה הלכה לאזור אחר של הכפר, הציתה בית ריק, בית נוסף בבנייה וכמה אוהלים של תושבים בדואים. בתקיפה גם נגנבו עשרות כבשים, במה שהפך לתופעה רחבה בתקופה האחרונה, שמטרתה לפגוע כלכלית בקהילות הפלסטיניות ולאלץ אותן לעזוב.
הקמת מאחזים מגיעה כמעט תמיד עם סוג כזה או אחר של אלימות – הגבלת שטחי רעייה, תקיפות ואיומים על התושבים כדי שיעזבו. בחלק מהקהילות שסיקַרנו לאורך השנים הספיקה הקמת מאחז כדי לגרום לתושבים לעזוב.
>> המטרה הושגה: 150 אלף דונם, כמעט נקיים מפלסטינים
בסיפור של סינג'יל, האלימות היתה ב"תגובה" או כ"נקמה" על הפינוי. אך בגדה המערבית פשיטות אלימות של מתנחלים על כפרים כבר מזמן אינן "תגובה". הן חלק ממדיניות קבועה ומתקיימות גם מבלי להזדקק למניע או תירוץ ספציפיים – כמו למשל בתקיפה בכפר ג'ת בשנה שעברה, אז מתנחלים הציתו בתים וכלי רכב וירו למוות בתושב הכפר, גם כשלא שהתרחש לפני כן כל אירוע.
מסכת האלימות לא הסתיימה ביום שלישי. ביום רביעי בבוקר, כמה מתנחלים צעירים הקימו שוב "אוהל", שנראה יותר כמו צילייה, בראש הגבעה. אחרי שתושבים פלסטינים הגיעו לאזור, מתנחלים פשטו פעם נוספת על הכפר והציתו מבנה חקלאי וכלי רכב.
כמו במקרים רבים בעבר, רוב מי שהקימו את המאחז היו קטינים, אך כשהחלו ההתקפות הגיעו למקום גם גברים בוגרים, חלקם חמושים. "המבוגרים חילקו הוראות לצעירים – לאן ללכת בכפר, איפה לתקוף. היתה להם תוכנית מסודרת", העיד אחד התושבים. גם בהתקפות קודמות שמענו עדויות דומות.
גיבוי צבאי
גם במקרה הזה, האלימות לא הגיעה רק מצד המתנחלים. במקום נכחו חיילים, שלא רק שלא מנעו את האלימות, אלא אף תקפו תושבים שניסו להגיע למקום בניסיון להגן על רכושם. במהלך האירוע מת מהתקף לב ואאל עפארי, בן 48, לאחר שראה את ביתו עולה באש. לפי בן דודו עיאד, בהתחלה מתנחלים ירו לעבר עפארי אך לא פגעו בו, ובהמשך נסוגו אחורה, ואז חיילים זרקו לעברו גז מדמיע והיכו אותו. אחרי נסיגת החיילים והמתנחלים עפארי ראה את ביתו נשרף, נכנס לבית שהיה אפוף עשן, התמוטט ומת.
מתנחלים תוקפים את ביתו של ואאל עפארי, לפני שהוצת
"אחרי שמתנחל ירה עליו ולא פגע הוא אמר 'אלוהים העניק לי חיים חדשים'", סיפר בן דודו. "בהמשך חיילים תקפו אותנו והיכו אותו עם M16 בחזה. הוא ישב על הקרקע ואמר שיש לו כאבים בחזה ושהוא עייף ולחוץ. כשהגענו לבית שלו (שהוצת; א"ז) הוא נכנס. דקה לאחר מכן הוא התקשה לנשום. האמבולנס לא היה יכול להגיע בגלל חסימות של הצבא והמתנחלים, ופינו אותו ברכב פרטי. הוא מת מהתקף לב וחנק. שילמנו מחיר גבוה ולא נעזוב, השורשים שלנו כאן באדמה".
תקיפות בתוך הכפרים
אם בעבר רבות מתקיפות המתנחלים היו בשטחי מרעה באזורים פתוחים, כיום הם מתאמצים להפוך את החיים בתוך הקהילות, וגם בתוך כפרים ועיירות גדולים יותר, לבלתי נסבלים. בתוך כך ישנה מגמה רחבה של התגברות הפלישות לתוך הכפרים עצמם, כפי שקרה גם בסינג'יל.
מתחם האוהלים ששימש למגורים והוצת ביום שני שייך למשפחה שנעקרה בתחילת המלחמה מוואדי א-סיק, אחת הקהילות הגדולות שגורשו בשנים האחרונות, בעקבות תקיפת מתנחלים חמורה. בקיץ 2023 קיימו פעילים ישראלים ופלסטינים נוכחות מגנה בקהילה, בתקווה שיצליחו למנוע את הגירוש, אך עם תחילת המלחמה גברו ההתקפות, ותושבים החלו לעזוב. בזמן שעסקו באריזת חפציהם, מתנחלים פשטו על הקהילה וחטפו פעילים פלסטינים וישראלים. בפלסטינים הם התעללו קשות, כולל תקיפה מינית – אירוע שהוביל לסגירת יחידת "ספר המדבר".
קהילת ואדי א-סיק התפזרה למקומות שונים, רובם בשטחי B, ואותה משפחה עברה לסינג'יל בתקווה למצוא מקום בטוח ושקט, אף אם בלי אדמה משלהם וללא מרחבי רעייה. אך כמו עקורים רבים אחרים, הם גילו שאלימות המתנחלים רודפת אותם. משפחה אחרת, שגרה בסמוך להם בסינג'יל וביתה לא נפגע, עזבה את המקום אחרי התקיפה.
בזמן שביקר באוהל השרוף שלו, שכל מה שהיה בו – כולל מיטות, כלי מטבח ובגדים – עלה באש, תושב ואדי א-סיק לשעבר, אבו נאיף אל-עררה, סיפר: "לא היו שום בעיות. המתנחלים באו, הרביצו לי בראש, ריססו גז מדמיע ונכנסו לתוך הבית. כל הבית הלך. עברנו לכפר אחר".
זה קורה גם בבקעת הירדן, שם תושבים שאולצו לברוח מבתיהם לעבר העיירות ומעבר למחסומים שמפרידים בין הבקעה לאזור טובאס מוטרדים על ידי אותם מתנחלים שגירשו אותם מקהילות הרועים שבהן גרו עוד לפני הכיבוש של 1967. באזור העיירה עקרבה, למשל, שאליה נעקרו תושבים מדרום בקעת הירדן, מתנחלים מגיעים לשטח, ואף הרגו שני רועי צאן פלסטינים בשנה שעברה.
המתנחלים מתאמצים להפוך את החיים בתוך הקהילות לבלתי נסבלים. אוהל מגורים שהוצת בכפר סינג'יל על ידי מתנחלים (צילום: אורן זיו)
רועה צאן מבקעת הירדן סיפר החודש על השינוי שחל בשנים האחרונות: "פעם היינו מסתדרים, גם עם המאחזים, היו מסמנים לך 'זה שלך וזה שלי'. היום הם אומרים 'הכל שלי, תלך מפה'". תושב אחר אמר: "גם אם אתה עובר, המתנחלים באים אחריך. אין שום מקום למרעה. כל מי שעבר מוכר את העדרים לאט לאט".
השתלטות על שטחי B
לפי ארגון "כרם נבות", פרט למאחז החדש, קיימים כיום שמונה מאחזים בשטחי B. שישה מהמאחזים הללו נמצאים בתוך אזור "השמורה ההסכמית", שהוגדר בהסכם ואי מ-1998 כשטח שאסור לבנות בו.
תהליך זה אינו מתרחש במקרה. לאחר שמתנחלים פעלו בשנים האחרונות להשתלט על שטחי C (שנמצאים באחריות ישראלית מלאה לפי הסכמי אוסלו) באמצעות הקמת עשרות חוות רועים, כעת הם עוברים לשטחי B.
על פי דוח של שלום עכשיו וכרם נבות שפורסם החודש, חוות הרועים השתלטו בפועל על כ-786 אלף דונם, כ-14% משטח מהגדה המערבית. בתוך כשנתיים וחצי השתלטו מתנחלים על 70% מכלל השטח שעליו השתלטו עד היום לשם רעייה. מתחילת המלחמה גורשו יותר מ-60 קהילות ומקבצי רועים פלסטיניים, והוקמו לפחות 14 מאחזים על חורבותיהם או בסמוך להם.
על פי כרם נבות, מאז תחילת המלחמה הוקמו כ-85 מאחזים חדשים בגדה. עוד לפני הקמת המאחז החדש, מקיפים את הכפר סינג'יל ארבעה מאחזים: גבעת הראל, גבעת הרואה, חוות נחל שילה, ואחד נוסף בנקודת גובה 804, שהוקם בסוף השנה שעברה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה למותו של ואאל עפארי: "ביום ב' התקבל דיווח על חיכוך שהתפתח בין אזרחים ישראלים לפלסטינים, סמוך לכפר סינג'יל. במהלך החיכוך התבצעו זריקות אבנים מצד הפלסטינים ואזרחים ישראלים הציתו מספר צריפים, צמיגים ועצים במרחב הכפר. עם קבלת הדיווח, כוחות הביטחון קפצו לנקודה על מנת לפזר את החיכוך.
"מוכרת טענה בדבר מותו של פלסטיני בעקבות האירוע, אולם לא התקבל כל דיווח על פגיעה בפלסטיני במהלך פיזור החיכוך. בנוסף, עד כה לא פנה כל גורם רשמי פלסטיני בטענה כי כוח צה"ל הכה תושב במרחב. נסיבות האירוע בכללותן מצויות בבירור".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
