הימין נחלש בסקרים ומגביר את הרדיפה נגד האזרחים הערבים

על אף התנגדותו להיחקר בתחנת משטרה בשטחים הכבושים, הועבר לאריאל ונחקר שם במשך ארבע שעות. יו"ר ועדת המעקב לשעבר, מוחמד ברכה (צילום: נאסר אשתייה / פלאש90)

הימים האחרונים סימנו החרפה נוספת ביחסן של רשויות המדינה לחברה הערבית, להנהגתה ולמוסדותיה. מעצרו של יו"ר ועדת המעקב העליונה לשעבר, מוחמד ברכה; הריסת בית בעל היתר בנייה בכפר מוסמוס; הודעתו של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, צבי סוכות, על כוונתו להגיע ביום ראשון הקרוב לאום אל-פחם כדי "לבחון את תכני הלימוד בבתי הספר בעיר" – כל אלה אינם אירועים בלתי קשורים. יתרה מזו, קשה לנתק אותם ממערכת הבחירות המתקרבת, בשעה שסקרי דעת הקהל מצביעים שוב ושוב על היחלשות הימין. זכורות היטב גם הצהרותיו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שבמהלך המלחמה בעזה העריך כי "שומר חומות 2 בפתח".

התרחיש שחזה בן גביר אומנם לא התממש, אך קשה להשתחרר מהרושם שרצף האירועים בימים האחרונים הוא חלק ממהלך רחב שנועד למצב את החברה הערבית בלב מערכת הבחירות. זאת בעיקר לנוכח האפשרות שהמערכות מול איראן ובלבנון מתקרבות לסיומן בהתאם להחלטת הבית הלבן, וכן שהרחבה מחודשת של הלחימה בעזה או פתיחת חזית נוספת בגדה המערבית לא יהיו תלויות עוד רק בממשלת נתניהו. אם אלה אכן גבולות הגזרה החדשים, נותרת זירה אחת שבה יש לממשלה מרחב פעולה גדול, ללא חשש מהתערבות אמריקאית: הזירה הפנימית, מול האזרחים הערבים.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

שרשרת האירועים האחרונה החלה ביום שלישי בבוקר, עם מעצרו של מוחמד ברכה, לשעבר יו"ר חד"ש ויו"ר ועדת המעקב העליונה. ברכה נעצר בביתו בשפרעם ונלקח לחקירה בתחנת המשטרה באריאל בגין נאום שנשא ברמאללה בסוף שנת 2022.

נוסף על תוכן החקירה, העוסקת בדברים שנאמרו לפני שלוש שנים וחצי, גם עיתויה ואופן ניהולה מעוררים תהיות. ברכה לא סירב להתייצב לחקירה; הוא אף הודיע למשטרה, באמצעות מרכז עדאלה, כבר שבוע קודם לכן כי יתייצב למסור את גרסתו, אך ביקש שהחקירה תיערך בתחנת משטרה בתחומי ישראל ולא באריאל, התנחלות בגדה המערבית הכבושה. עמדה זו, אומרים במרכז המשפטי עדאלה, תואמת את הדין הבינלאומי ואת עמדתה העקבית של הקהילה הבינלאומית ביחס להתנחלויות. למרות זאת, המשטרה הוציאה נגדו צו מעצר והעבירה אותו בכפייה לאריאל, שם נחקר במשך כארבע שעות. בתום החקירה הוא שוחרר בתנאים מגבילים, בהם איסור כניסה לגדה המערבית למשך חודש והחרמת שני הטלפונים הניידים שלו.

ברכה תיאר את החקירה כ"פוליטית ופרובוקטיבית". לדבריו, מרבית השאלות עסקו בנאום משנת 2022, שבו דיבר על האסירים הפלסטינים, ובהם אסיר שמת ממחלת הסרטן לאחר שסבל מהזנחה רפואית.

תוכן הנאום, הדגיש ברכה, היה גלוי וידוע ועסק בקריאה לסיום הכיבוש. העובדה שהוא נחקר עליו כעבור כמעט ארבע שנים מעידה, לטענתו, שלא מדובר בחקירה פלילית אלא במהלך המונע משיקולים פוליטיים.

בהודעה שפרסמה הגדירה ועדת המעקב העליונה את המעצר והחקירה כחוליה נוספת בשרשרת הרדיפות הפוליטיות נגד ההנהגה הערבית. גם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות קבע כי הפרשה חורגת מעניינו האישי של ברכה, ומהווה ניסיון לערער את הלגיטימיות של הפעילות הפוליטית המאורגנת ושל הייצוג הפוליטי של הציבור הערבי בישראל.

מרדיפה פוליטית למדיניות קרקעות מפלה

אם פרשת ברכה חידשה את הדיון על גבולות חופש הפעולה הפוליטי של ההנהגה הערבית, הרי שהאירועים במוסמוס למחרת העלו לדיון סוגיה אחרת: מדיניות הקרקעות והתכנון החלה על האזרחים הערבים.

ברביעי בבוקר עברה תשומת הלב לכפר מוסמוס שבוואדי ערה, שם, לאחר שנים ארוכות של הליכים משפטיים ותכנוניים, הרסו הרשויות את ביתו של אחמד סאלח אבו שהאב, אף שהבית נבנה כחוק וקיבל היתר בנייה וטופס 4 שאפשר את חיבורו לרשת החשמל.

ההריסה בכפר מוסמוס

העילה להריסה היתה טענת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שלפיה חלק מהקרקע שעליה נבנה הבית נמצא בבעלותה. אלא שלדברי המועצה המקומית מעלה עירון, הטענה הזו לא מנעה במשך שנים את קידום הליכי התכנון, את מתן ההיתרים או את השלמת הבנייה. גם בשלבים המכריעים של הפרויקט לא הגישה רמ"י כל התנגדות.

ראש המועצה המקומית, מוחמד ג'לאל אגבאריה, הגדיר את המקרה כ"חסר תקדים". לדבריו, לאורך השנים הציעה המועצה לרמ"י פתרונות תכנוניים שונים, ובהם הקצאת קרקע חלופית במסגרת אותה תוכנית בתמורה לשטח שבמחלוקת. "כל ההצעות נדחו", אמר אגבאריה ל"שיחה מקומית".

לדברי המועצה, המשפחה גם לא ראתה בצו ההריסה, שהוצא כבר בשנת 2021, את סוף ההליך. המשא ומתן עם הרשויות נמשך, ונעשו ניסיונות להגיע להסדר מוסכם, בין היתר משום שהבית נבנה כחוק והחזיק בכל האישורים הנדרשים. אולם בשבועות האחרונים דחה בית המשפט את הבקשה לעכב את ביצוע הצו בנימוק שמדובר בצו ישן, ובכך נסללה הדרך להריסה.

ההריסה עצמה התפתחה במהירות לעימות נרחב. כוחות משטרה גדולים ליוו את הדחפורים, הרחיקו בכוח את התושבים שהגיעו למקום ועצרו כמה מהם. אבל התמונות שנחרטו בזיכרון הגיעו דווקא בהמשך: במחזה שהזכיר את תיעודי ההריסות מהגדה המערבית בשנים האחרונות, דחפורי המשטרה דחפו כלי רכב שחנו סמוך לבית, מחצו אותם לעיני בעליהם וגרמו להם נזק כבד.

לדברי אגבאריה, אי אפשר לנתק את מה שאירע במוסמוס מהאקלים הפוליטי הנוכחי. ההריסה, בעיניו, היא חלק ממהלך הסלמה רחב יותר, שמטרותיו חורגות בהרבה מסוגיה תכנונית או קניינית.

"הם מחטטים במגירות כדי למצוא תיקים שאפשר להחיות דווקא עכשיו". יו"ר ועדת המעקב, ג'מאל זחאלקה (צילום: יותם רונן / אקטיבסטילס)

החינוך על הכוונת

עוד לפני שהסערה סביב מעצרו של ברכה והריסת הבית במוסמוס שככה, הודיע יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, צבי סוכות, כי בכוונתו להגיע ביום ראשון הקרוב לאום אל-פחם כדי "לבחון את הנעשה במערכת החינוך בעיר".

סוכות הצהיר כי בכוונתו להיכנס לבתי הספר ולבדוק את תוכני הלימוד, בטענה שהם מחנכים לאלימות ולפשיעה. דבריו התקבלו בזעם בחברה הערבית, בייחוד על רקע הקמפיין שמובילים בשנים האחרונות גורמים שונים בימין נגד מערכת החינוך הערבית, ולאחר ביקור דומה שערך סוכות בטובא-זנגרייה בתחילת החודש.

כל אחד משלושת האירועים האלה – מעצרו של ברכה, הריסת הבית במוסמוס והודעתו של סוכות – נוגע בזירה אחרת, אך שלושתם מתמקדים באבני היסוד של החברה הערבית: ההנהגה הפוליטית, הזכות לקרקע ולדיור ומערכת החינוך.

גם יו"ר ועדת המעקב העליונה, ד"ר ג'מאל זחאלקה, אינו רואה בכך צירוף מקרים. לדבריו, מדובר במהלך הסלמה מחושב. "הם מחטטים במגירות כדי למצוא תיקים שאפשר להחיות דווקא עכשיו", אמר ל"שיחה מקומית". "כך פותחים מחדש חקירה סביב נאום שנישא לפני ארבע שנים, ובמקביל הורסים בית שנבנה כחוק, אף שבמשך שנים הוצעו פתרונות אחרים".

"אי אפשר לנתק את הדברים מהמצב הפוליטי", המשיך זחאלקה. "הימין נמצא בתקופה קשה. כל הסקרים מצביעים על האפשרות שיאבד את השלטון. וכשהוא נמצא במצב כזה, הוא יעשה הכול. אנחנו מורגלים בשנים של אפליה, אלימות ורדיפה פוליטית, אבל הממשלה הנוכחית הקצינה את כל אלה. עכשיו, כשהיא מרגישה שהשלטון שלה מתערער, היא עלולה ללכת רחוק יותר".