הפוגרום בג'ינבה: "בבוקר הם באו בבגדים אזרחיים, ובערב עם מדי צבא"

שיתוף הפעולה בין הצבא למתנחלים הידרדר לשפל חדש. בית הספר בכפר ג'ינבה, לאחר מסע הרס של חיילים, ב-31 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)

כמה ימים אחרי הפוגרום בכפר ג'ינבה, תושבי הקהילה הקטנה בשטח אש 918 במסאפר יטא עדיין מתקשים להתאושש ועמלים על תיקון הנזקים וסידור הבתים.

שיתוף הפעולה בין הצבא למתנחלים בתקיפה הקשה הידרדר לשפל חדש: ביום שישי בבוקר תקפו מתנחלים לבושים בבגדים אזרחיים את הקהילה, ובלילה הצבא פשט עליה בתירוץ של "חיפוש נשק". חלק מהחיילים היו אותם מתנחלים שתקפו בבוקר, רק שהפעם הם הגיעו במדים.

ביום שני בערב פרסם הצבא, במהירות חריגה, את ממצאי התחקיר בנושא. אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, הודיע כי מפקד המחלקה יודח וכי למפקדים בכירים יירשמו הערות ונזיפות פיקודיות. מפקד ושני חיילים אף נשפטו ל-7 ימי מחבוש. עם זאת, בתחקיר לא צוינה העובדה שחיילים-מתנחלים מגדודי ההגמ"ר השתתפו בהרס, אף שהצבא אישר זאת.

השתלשלות האירועים ביום שישי האחרון היתה כך: בשבע בבוקר התנפל מתנחל רכוב על טרקטורון על רועה צאן ותקף אותו בפאתי הכפר, ולאחר מכן נפגע בעצמו. באתרי ימין דווח על לינץ' ברועה צאן יהודי, אף שהמתנחל כלל לא היה עם העדר שלו. בשמונה וחצי בבוקר התחילה מתקפה של כ-15 מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים. במהלך המתקפה נפצעו כמה תושבים, בהם נער שנפצע קשה בראשו. הצבא היה בסמוך ולא התערב. לאחר מכן, חיילים מנעו מתושבים ואמבולנסים להגיע לסייע.

תיעוד של הרגעים הראשונים של פלישת המתנחלים לכפר ג'ינבה, עשרות מתנחלים רעולי פנים עם אלות ורובים מרימים אבנים ורצים לבתי הכפר. חמישה מתושבי הכפר מאושפזים בבית חולים חלקם עם שברים בגולגולת. ילד בן 15 מאושפז במצב קשה בטיפול נמרץ. מעל 20 עצורים נלקחו בידי חיילים, כולם תושבים שהותקפו https://t.co/tRpeeDrpeq pic.twitter.com/1k13kn02zi

— מחוץ לעדר (@masafering) March 28, 2025

קצת אחרי עשר בבוקר הצבא פשט על הכפר, ועיכב את כל הגברים – מנערים ועד זקנים, חלקם כאלה שהגיעו אחרי שהסתיימה המתקפה. 22 מהם נעצרו ונלקחו למשטרת חברון, ו-15 שוחררו בלילה.

אך בכך לא הסתיימה ההתעללות בתושבי הקהילה. באחת וחצי בלילה הצבא פשט שוב על הכפר, כשלדברי התושבים חלק מהחיילים היו אותם מתנחלים שבבוקר לבשו בגדים אזרחיים. החיילים ביצעו "חיפוש", שבו הרסו את כל מה שנקרה בדרכם, הפכו את הבתים, שברו חלונות, השחיתו את בית הספר ושפכו שמן זית ומים.

"היכה אותי ובכה, הקדים אותי והתלונן", מצטטת לילה מוחמד, בת 48, פתגם מוכר לגבי התנהלות המתנחלים. "אם אנחנו מדווחים על המתנחלים שמגיעים, אז הצבא מגיע להגן עליהם. זה קרה מאות פעמים. הם באים כל שבוע. אבל עוד לא היתה התקפה כזאת פושעת", אומרת מוחמד.

בעלה ובנה של מוחמד נעצרו, ובנה עדיין מוחזק במעצר יחד עם עוד שישה תושבים. היא מעידה: "בשבע בבוקר התקיפו רועה מהכפר. הופתענו מהתקיפה". לאחר מכן, היא מספרת, הגיעו לכפר התוקפים. "המתנחלים, בערך 15, צעקו עלינו שהם יהרגו אותנו. הם הורו לנו לשבת. לא העזנו לקום. הם נשאו מקלות, אבנים ואלות. הם היכו אב ובנו (הבן נפצע קשה; א"ז), הם רצו להרוג אותם. הם צילמו אותנו".

באחד הסרטונים נשמע מתנחל אומר: "תצלמו, תצלמו", כנראה כדי לנסות להפליל אחר כך תושבים שיצאו להגן על ביתם.

"כשראינו את הדם של הילד אחרי שהיכו אותו, צעקנו. אמרנו לצבא 'הרגו את הילד, תבואו להציל אותו'", מספרת מוחמד. "הצבא אמר לי ללכת אחורה. אחד המתנחלים התקרב אליי עם אבן וזרק אותה. היא פגעה בי, כשהצבא שם. הם לא הגיעו לעזור לילד (הפצוע; א"ז), הם באו להגן על המתנחלים. הצבא זרק עלינו רימוני גז. הילד הפצוע דימם מהרגליים ומהאף, וחיכה שעתיים לסיוע". לאחר מכן, היא מספרת, הצבא הגיע ועצר את כל הגברים. "הם אזקו אותם, כיסו את עיניהם והשכיבו אותם עם הפנים על הקרקע".

מוסא ג'ברין רביע, בן 70, מספר ששוטר שהגיע למקום אחרי התקיפה אמר לו ישירות: "'אם מתנחל בא אליך הביתה, אל תדבר איתו, אל תתעסק איתו'. שאלתי אותו, אז מה לעשות? הוא אמר לי: 'תיכנס פנימה, תסגור את הדלת ותתקשר למשטרה'. אמרתי לו שאין קליטה במערה".

רביע משחזר את אירועי התקיפה: "ביום שישי רצינו ללכת להתפלל, ואז נכנסו כלי רכב של מתנחלים, כולל טנדר לבן שהבגאז' שלו היה מלא באנשים. הצבא חיכה למעלה ולא עצר אותם. הם הרביצו למי שעמד פה בדלת והוא נפל". לדבריו, הוא עמד בפתח המערה של שכנו, שעדיין אפשר לראות כתמי דם על רצפתה ועל התקרה הנמוכה שלה. "הרביצו לילד כאן, ולשני שברו את היד. הייתי 200 מטר מכאן. קראתי לעזרה. מה אתה יכול לעשות? כל הילדים והנשים הגיעו והמתנחלים יצאו. הצבא חיכה במקום ולא זז, רק צילמו בטלפונים. אחרי שהמתנחלים עלו לרכבים ויצאו, הצבא חסם את הכפר כדי שאנשים לא ייכנסו לפה. עשו מצור. ואז הגיעה המשטרה".

"המתנחל רוצה, הצבא רוצה והמשטרה רוצה". מוסא רביע, כשמעליו כתמי דם במערה שבה מתנחלים תקפו תושבים בכפר ג'ינבה (צילום: אורן זיו)

לדברי רביע, המתקפה התאפשרה בגלל שיתוף הפעולה בין המתנחלים לרשויות. "המתנחל רוצה, הצבא רוצה והמשטרה רוצה. אין אף אחד שיתנצל. אמרנו להם להביא אמבולנס לפצועים, אבל הם לא הקשיבו לנו. הם קשרו לנו את הידיים והושיבו אותנו כמו כלבים, אסור להסתובב או לזוז. וזה רמדאן. הם החזיקו אותנו 5–6 שעות, כולל אנשים שבאו לבקר משפחות ברמדאן והוציאו אותם מכלי הרכב".

נורימאן ג'בארין, תושב נוסף בן 55, מוסיף: "אנחנו גרים פה לפני שהוקמה מדינת ישראל. נולדתי בג'ינבה וחייתי פה כל חיי. לא היה יום טוב כבר 55 שנה. הכל מר. כל יום מגיעים מתנחלים, צבא הכיבוש, המנהל האזרחי. ביום שישי היה יום שחור במיוחד. הכול נגדנו, בדרכים, בבית שלך, בכל מסאפר יטא. אני לא יכול ללכת ליטא, ברגל או ברכב. אנחנו מבקשים הגנה".

"אפשרות ממשית שהחשודים פעלו מתוך הגנה עצמית"

בסיור בכפר – שנמצא ממש בסמוך לקו הירוק ושניתן לראות ממנו את ערד – שהתקיים השבוע, אחרי התקיפה, היה ניתן לראות את גודל הנזק: בית הספר הושחת לגמרי, הדלתות והחלונות שלו נעקרו ממקומם או נופצו, שולחנות וכיסאות נזרקו לכל עבר, פוסטרים נקרעו מהקירות ודגל פלסטין קטן הועלה באש.

כל המצלמות בכפר, שתיעדו חלק מהתקיפה בבוקר, הושחתו. מרפאת הכפר הושחתה גם היא לגמרי – הכל בפנים היה הפוך ושבור, כולל מיטות טיפול וארונות ציוד. השלט המודה לתורמים האירופאים בכניסה לא עזר להגן על המקום. רכב שטח נופץ לגמרי.

בבתים נראה הרס חסר הבחנה. רהיטים הושחתו, מזון פוזר לכל עבר וכך גם כל הבגדים והציוד האישי של התושבים. אחת התושבות, שהעדיפה ששמה לא יוזכר, עסקה יחד עם ילדיה בסידור ערימות הבגדים שהיו פזורות בכל החדר. "למה הם עשו את זה?" היא תהתה, ולא חיכתה לתשובה. "אנחנו לא באנו אליהם, הם באו אלינו".

לילה מוחמד מספרת על הפשיטה של הצבא בלילה: "ישנו 18 נשים בבית, כי הגברים נעצרו. פתחנו את הדלת וראינו אותם. אמרתי להם שהילדים הקטנים ישנים, אבל הם הוציאו אותנו מהבית באיומי נשק. זיהינו אותם. בבוקר הם באו בבגדים אזרחיים, ובערב עם מדי צבא. הם היו אותם אנשים.

"הם לא רק עשו חיפוש, אלא הרסו. מאחת עד שש בבוקר". לילה מוחמד בכפר ג'ינבה (צילום: אורן זיו)

"הם לא רק עשו חיפוש, אלא הרסו. מאחת עד שש בבוקר. הם הוציאו אותנו, נכנסו לחדר שלנו, זרקו את הרהיטים, המזרנים, הכל. הם שברו את החלונות, פירקו חלק מהגג. לאחר מכן הם הכניסו אותנו לחדר, השאירו חייל אחד שישמור על הדלת והלכו לחדרים האחרים. יש לנו מערה כאן, עם אוכל, והם שפכו הכל – את הסמנה, את הגבינה, את הכל, על הקרקע. אנחנו צמים, ולא היו לנו מים לשתות בסֻחור (ארוחת הבוקר שלפני תחילת צום הרמאדן; א"ז)".

גם רביע מעיד על הפשיטה הלילית: "הם הגיעו באחת בלילה ונכנסו לבתים, יותר ממאה חיילים. הם נשאו פטישים של 5 ק"ג, ושברו את הבתים – את הריהוט, את המטבח, מקררים, מכונות. הם לא הותירו דבר. הם הושיבו אותנו בחוץ, במזג אוויר גרוע, מאחת בלילה עד שש וחצי בבוקר. כשחזרנו ראינו שהם קרעו עם סכינים את בגדי הנשים".

ביום שלישי ביקר הרמטכ"ל, אייל זמיר, בקרבת הכפר יחד עם האלוף בלוט, והתחקיר הוצג בפניו. נידאל יונס, ראש הכפר ג'ינבה שמשמש גם כראש מועצת מסאפר יטא, אמר שהרמטכ"ל והקצינים הבכירים לא נכנסו לכפר כדי לראות את הנזק מקרוב. "לא דיברו איתנו מהצבא. ראינו כלי רכב ומסוק באזור ביר אל עיד, ליד המאחז שממנו יוצאים להתקיף אותנו, פעם בתור מתנחלים ופעם בתור חיילים, אבל לא ידענו מי נמצא שם".

לדברי יונס, הם למדו על התחקיר הצבאי מהתקשורת. "קראנו כמו כולם בחדשות. אם יהיה משהו אמיתי, שהצבא יכבד את האנשים, נהיה מבסוטים. זה מה שאנחנו מבקשים". עם זאת, לדבריו, עד כה הצבא לא הציע להם שום דבר: "לא דיברו איתנו מהמנהל האזרחי או מהצבא, ולא הציעו לפצות את התושבים על הנזק וההרס. בסופו של דבר אנחנו רוצים לחיות בשלום, בלי בעיות. הדבר החשוב הוא לא מה שאומר הצבא בתחקירים, אלא מה יקרה – שלא יתקפו".

כאמור, לא רק מי ששהה בכפר בזמן המתקפה נעצר. מוחמד, בן 28, היה בין העצורים. הוא מספר: "הייתי בדרך עם אחי ובני דודים שלי. ראינו אמבולנס, לא ידענו על התקיפה. אמרו לנו שיש פצועים קשה בג'ינבה. כשהגענו למקום, הצבא חסם אותנו בכניסה ולקח את התעודות והרישיונות. בזמן שעיכבו אותנו הגיע מתנחל ואמר ש'אלה היו בזמן הבעיות'. אבל אני לא הייתי שם, הגענו באותו זמן עם האמבולנס.

"אזקו אותי וכיסו את עיניי. לקחו אותנו לבסיס צבאי, ומשם למשטרה בקריית ארבע. עצרו את כל מי שהמתנחל אמר, צעירים וזקנים, גם אנשים שבקושי יכולים ללכת, לא כיבדו את הזקנים. במעצר כל הזמן צעקו 'שקט, שקט' והיכו אותנו. בערב שחררו 15 מאיתנו".

היום (שלישי) הורה בית המשפט הצבאי על שחרורם של שבעת העצורים מיום שישי. השופט רס"ן רואי מלינגר ציין כי לא ניתן לשלול שפעילות העצורים נבעה מתוך הגנה עצמית אל מול ההתקפה של המתנחלים. "אלמלא סברתי שקיים סיכוי לא מבוטל שהחשודים אכן פעלו מתוך הגנה עצמית, לא הייתי מהסס להורות על מעצרם. מובן שקיים קושי בשלב הזה לקבוע מסמרות, אך על פניו, ניתן לקבוע כבר בשלב זה מתוך חומרי החקירה שהוצגו לי שקיימת אפשרות ממשית שהחשודים פעלו מתוך הגנה עצמית".

השופט הוסיף: "ברור על פי הדברים כי לא מדובר במקרה הרגיל של חשודים אשר יידו אבנים אל עבר מתיישבים או אל עבר כוחות הביטחון", וכי העצורים שיתפו פעולה בחקירתם, ומסרו גרסה ש"ברובה מתיישבת עם הראיות האובייקטיביות שבתיק החקירה, דבר שלא ניתן לומר בשלב זה על גרסתם של החשודים הישראלים".

בדיון ציין החוקר המשטרתי כי בתיק נחקרו שלושה חשודים יהודים, מהם שניים שנפצעו. אחד מהם שוחרר למעצר בית עד 3 באפריל. הוא ציין עוד כי אחת מהראיות היא סרטון שנשלח למשטרה תוך כדי האירוע, שבו נראים פלסטינים מיידים אבנים, וש"זה לא היה חיילים", כלומר חומרים שהמתנחלים העבירו בזמן אמת לרשויות, כפי שנשמע בווידאו מהתקיפה, שבו הם צועקים "תצלמו" כשהם מסתערים על הכפר.

לאחר שעו"ד ריהאם נסרה, שמייצגת את העצורים, הציגה את גרסתה שלפיה התושבים הותקפו בתוך כפרם והתגוננו, ציין החוקר כי "באופן כללי אנחנו מבינים את האירוע כפי שהסנגורית הציגה… אני לא יכול לזרוק אבנים על מישהו שפלש אליי לגינה בבית".

"מעדיפים למות במערה הזאת"

במאי 2022, לאחר שני עשורים של הליכים משפטיים, החליט בג"ץ לגרש לצמיתות את תושבי מסאפר יטא, שבדרום מזרח הגדה, בגירוש הכפוי הגדול ביותר בשטחי C מאז שנות ה-70, מפני שהכפרים ממוקמים באזור המוגדר שטח אש. משמעות ההחלטה היא הרס של שמונה כפרים פלסטינים, שתושביהם חיים באזור דורות רבים. מאז פסיקת בית המשפט הוחמרו החסימות וההגבלות במקום. קרובי משפחה, עובדי ארגוני סיוע, עיתונאים ופעילים מתקשים לבקר באזור, מחשש שיעצרו או שמכוניתם תוחרם.

כפי שפרסמנו כאן, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית שהתקיימה ב-1979 הסביר אריאל שרון, שהיה אז שר החקלאות, כי ההכרזה על שטחי האש בגדה המערבית נועדה לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, ההכרזה על שטח האש בדרום הר חברון – שמשמשת כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם – נועדה גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים.

מאז תחילת המלחמה, גורשו התושבים של יותר מ-60 קהילות ומתחמי מגורים בשטחי C. לדברי רביע, "המטרה היא לגרש את האנשים מהאזור. הם לא רוצים אף אחד כאן. אבל זה לא אפשרי, אנחנו מעדיפים למות במערה הזאת".

"המצב נורא", מסכמת מוחמד. "אין חג. עוד לא הספקנו לסדר את הכול. המטרה שלהם היא לגרש אותנו מהאזור הזה. אין לנו ביטחון, הם רוצים להרוג אותנו. מתחילת המלחמה קשה להגיע או לצאת, גם בדרך תוקפים אותנו, גם את מי שיוצא במכונית או עם חמור. אנחנו לא יוצאים למרעה". "אנחנו מפחדים כשמגיע החושך", מוסיפה אחת מבנותיה.

"המטרה היא לגרש את האנשים מהאזור. הם לא רוצים אף אחד כאן". כבשים בכפר ג'ינבה (צילום: אורן זיו)

פנינו לדובר צה"ל בבקשת תגובה, והם הפנו לתחקיר הצה"לי, שבו נכתב בין היתר: "במהלך הפעילות בכפר, הכוחות ביצעו סריקות אחר אמצעי לחימה. חלק מהסריקות בוצעו באיתורים רגישים בהם בתי ספר ומרפאה, ללא האישור הנדרש לשם כך. במהלך הפעילות, הכוחות השחיתו ופגעו בציוד שהיה במקום בניגוד לפקודות והנהלים, ובאופן שאינו תואם את המצופה מחיילי צה"ל בפעילות מבצעית ואת ערכי צה"ל. בנוסף, הכוחות לא דיווחו על הפעילות החריגה, והדבר התגלה מתיעוד שהופץ ברשתות.

"התחקיר מעלה עוד כי נוהל הקרב הגדודי למשימה היה לא מקצועי, וכי החטיבה לא מימשה את אחריותה הפיקודית בחניכת הגדוד ובמעקב אחר פעילותו עם כניסתו לקו.

"מפקד הפיקוד סיכם כי מדובר באירוע חמור המנוגד לרמה המקצועית והערכית המצופה מחיילי צה"ל בפעילויות מבצעיות בכלל ובאיו"ש בפרט. כמו כן, קבע כי התחקיר שבוצע הינו נוקב וביקורתי, ובעקבותיו הנחה על טיפול משמעתי למעורבים בפעילות. למפקד חטיבת יהודה נרשמה הערה פיקודית. למפקד הגדוד נרשמה נזיפה פיקודית. למפקד הפלוגה נרשמה נזיפה פיקודית. מפקד המחלקה נשפט ל-7 ימי מחבוש והודח מתפקידו, מפקד מחלקה נוסף נשפט לריתוק. שני לוחמים שלקחו חלק בפעולות ההשחתה נשפטו ל-7 ימי מחבוש".

בדובר צה"ל אישרו ל"שיחה מקומית" כי "לוחמי ההגמ"ר לקחו חלק בפעילות".