היעד עוד רחוק, אך 2021 רשמה כמה הצלחות פמיניסטיות מרשימות

זאת היתה שנה שבה הכנסת הפכה ליותר פמיניסטית, מערכת המשפט החלה להתנער מאדישותה מול רצח נשים, וניצנים של איחוד מאבקי נשים נרשמו בשטח. עם זאת, כל פמיניסטית יודעת היטב: לפנינו עדיין עבודה מרובה וקשה  

מאת:

הנה חלפה לה שנה נוספת של מאבק נשות העולם לשוויון ולצדק. שנה שבה העולם עסק בעיקר בנגיף הקורונה וההשלכות שלו על הכלכלה, התעסוקה, החינוך והרווחה. רבים מאיתנו הפכנו לעוקבים אובססיביים אחרי הווריאנטים השונים של הנגיף ויעילות החיסונים נגדו, עד לסוף השנה כאשר משבר האקלים השתלט על סדר היום לכמה ימים. בין הקורונה למשבר האקלים היה לנו בחירות, ממשלה חדשה, מנסור עבאס, חילופי שלטון ואירועי מאי הקשים ברחבי המדינה.

בתוך רצף האירועים, גברים אלימים גדעו את חייהן של 24 נשים, פינו נשים יחידניות מבתיהן, וסיפורי אנסים ומטרידים מינית נחשפו לעיני רבים, כדי להזכיר לנו הנשים, לנו כחברה, שמאבקנו הפמיניסטי חייב להימשך ולא משנה מהו סדר היום הציבורי. שאנחנו חייבות להזכיר לעולם שיש עוד הרבה מה לתקן והמלאכה מרובה.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב, ב-1 ביוני 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

המאבק הפמיניסטי חייב להימשך ולא משנה מהו סדר היום הציבורי. הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתל אביב, ב-1 ביוני 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפמיניסטיות מגיעות לכנסת

לכבוד השנה שמגיעה לסיומה, נפגשתי עם כמה פמיניסטיות חסרות תקנה מהזן שלי, כי הייתי חייבת בוסטר פמיניסטי לקראת השנה החדשה. ביקשתי מהן לעזור לי לסכם את שנת 2021 הפמיניסטית שהיתה לנו כאן. שאלתי פלסטיניות וישראליות איפה התקדמנו ואיפה נתקענו, ולאן ממשיכות מכאן.

עו״ד אלה אלון, מנכ"לית ארגון "איתך-מעכי", בוחרת לראות את החצי המלא של הכוס דווקא במשכן הכנסת.

״בבחירות האחרונות עמדה אישה פמיניסטית בראש מפלגה, במפלגות רבות שובצו נשים במקום השני והשיח סביב ייצוג לנשים ברשימות קיבל לראשונה מקום משמעותי וחשוב. 11 נשים מונו לתפקידי מנכ"ליות של משרדים ממשלתיים – והמנכ"ליות הוותיקות הן שפנו לעודד את השרות והשרים החדשים למנות מנכ"ליות. ו-10 חברות כנסת עומדות בראשות ועדות בכנסת, מתוכן שתי חברות כנסת ערביות״.

donate

אכן, הרבה נשים בכנסת. בכל המפלגות היתה אישה במקום גבוה, מלבד המפלגות החרדיות, ורע"ם, שבה אימאן ח'טיב שובצה במקום החמישי ונכנסה לכנסת רק בעקבות מותו של סעיד אלח'רומי. זה שינוי מבורך, אשר מחלחל לאיטו, למרות שהביא עלינו את איילת שקד כשרת פנים, שמנצלת לא פעם את סמכויותיה כנגד נשים חסרות מעמד, מבקשות מקלט ונשים פלסטיניות קורבנות חוק האזרחות.

הצבת נשים עוצמתיות בעמדות מפתח בדרגים הפוליטיים הגבוהים מהווה מסר חשוב מאוד לנערות ולצעירות בנות זמננו. יום אחד זה יהיה המצב הנורמלי, שלא יצריך כותרת בעיתון או באתר חדשות, ואולי אז נוכל לנוח מהמאבק לייצוג הולם של נשים בפוליטיקה.

ובאותו עניין – איני יכולה להתעלם מההקלה שחשתי כאשר ח"כ עאידה תומא סלימאן חזרה לנהל את הוועדה לקידום מעמד האישה, ויחד איתה חזרו הדיונים בנושאים הכי בוערים לנשים במדינת ישראל. ועוד מחווה קטנה באה מכיוון השרה מרב מיכאלי, שהקימה את הקבינט לשוויון מגדרי, כלי פרלמנטרי לקידום יוזמות הנוגעות לשוויון מגדרי.

יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי עם חברי מפלגה בליל הבחירות, ב-23 במרץ 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

פמיניסטית בראש. יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי עם חברי מפלגה בליל הבחירות, ב-23 במרץ 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

כבוד השופט התעורר

שנת 2021 היתה בעיניי גם שנה של אקטיביזם פמיניסטי משפטי, שניהלו פמיניסטיות למען קורבנות הפשיעה המגדרית. היחס לו זוכות נפגעות אלימוּת ותקיפה מינית במערכת המשפט בישראל הוא מזלזל, לא מכבד, שלא מכיר במלוא חומרת הפגיעה בנשים, פיזית, מינית או נפשית.

כך התנהל מאבק ציבורי שהצליח, לשמחתי, לשנות את כתב האישום נגד ירין שרף שחשוד באונס ילדה בת 13 אך הואשם בדבר המוזר שנקרא ״בעילה אסורה בהסכמה״. כמו כן הוחמרו העונשים המגוחכים נגד אביתר גרוס, המורה שהודה במעשים מגונים בילדה בת תשע ונגזרו עליו כמה חודשי עבודות שירות בלבד, וכמוהו רונן ביטי שפגע בשבע נערות וקיבל גם הוא עבודות שירות למען הקהילה; לשניהם הוחמרו העונשים למאסר בפועל.

משפטו של רביע כנאענה, שרצח את אשתו וופאא מעראבה נפתח עם נוכחות של קבוצת פעילות, ומחאה של ארגוני נשים ערביות מחוץ לאולם בית המשפט, כדי להעלות את המודעות לאוזלת ידה של מערכת המשפט במיגור רצח הנשים בישראל. כזכור, שוטר הוקלט כשהוא נוזף ומזלזל במנוחה וופאא כאשר שהתה במקלט והתחננה על חייה, והשופט זיאד סאלח שחרר את הבעל המורחק חמישה ימים אחרי האיומים, למרות שיכול היה לכלוא אותו למשך 45 יום, וביום השישי נרצחה וופאא.

בכלל, השופט זיאד סאלח מתגלה כרחמן וסלחן כלפי גברים אלימים, בדומה לשופט ג׳ורג׳ אמוראי, שאסר את פרסום שמו של אביעד משה, הבעל שדקר את אשתו שירה 20 פעמים לעיני בנם, וטען שלא התכוון להמיתה. לעומתם, בגזר דין תקדימי, מהפכני ומנומק הרשיעה השופטת יעל רז לוי את משה בניסיון רצח והתעללות בקטין שנכח בזירת הפשע. שתי עבירות שיכולות להשאיר את האיש הרע הזה לשנים רבות מאחורי הסורגים, דבר שלא הצלחנו להביא את בית המשפט בעכו לעשות עם הגרוש שדקר את סמאהר חטיב מטמרה תשע פעמים והואשם בגרימת חבלה בלבד, ולא בניסיון לרצח. ואם עסקנו בנשים ערביות, השנה נרצחו 16 נשים ערביות בישראל. רובן נרצחו מירי, האחרונה שבהן היא סיהאם אבו עשבה מרמלה, שנרצחה על ידי מטען חבלה שלשום (ראשון).

מייצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

16 נשים ערביות נרצחו ב-2021. מיצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

הפירות המדודים של המאבק

המאבק בנושא חלקה של מערכת הצדק באוזלת היד בפענוח מקרי רצח עלה מדרגה השנה בזכות קבוצה של ארגונים פמיניסטיים בחברה הערבית. כיאן كيان, ארגון פמיניסטי פלסטיני, השיק מחקר עומק שתיעד את כל תיקי הרצח של נשים בישראל בעשור האחרון. המסקנות אמנם לא מפתיעות, אך היום הן מתועדות שחור על גבי לבן. בין היתר נמצאו הבדלים משמעותיים בטיפול המערכתי בקורבנות ערביות וקורבנות יהודיות, משלב ניהול הזירה ועד להגשת כתבי אישום והרשעות.

ראפה ענבתאווי מנהלת כיאן: "השנה נאבקנו כדי לקבל את הדבר הבסיסי מהמדינה: מידע. רצינו לדעת מה קורה במשטרה ומערכת המשפט עם 58 תיקי רצח. מאבק ארוך על חופש המידע הכניע את המשטרה לבסוף. זה שחופש הביטוי, המחקר והגישה לנתונים מוגבלים בכל פעם שאנחנו מבקשות לחשוף נתונים על תפקוד הרשויות בנושא אלימות נגד נשים במיוחד ערביות, זה בלתי נתפס. כאילו אם אין לנו מסמכים אז הבעיה לא קיימת".

רדיפת כיאן והניסיון להשתיק את קולו כארגון פמיניסטי פלסטיני הגיעה לוועדת הפנים של הכנסת, שם ביקשו לקחת מהעמותה את אישור החזר המס לפי סעיף 46א בטענה שאינה עוסקת באלימות נגד נשים ערביות, אלא גם בהיסטוריה של הנכבה של העם הפלסטיני. ואכן, כיאן ,נעם – נשים ערביות במרכז, אל סיוואר, והרבה ארגוני נשים פלסטיניים אחרים, עוסקים בהשפעת מלחמת 48' על מציאות חייהן של האזרחיות הערביות, כולל הנשים שאיבדו את בתיהן, פרנסתן וכבודן בנכבה, והיום נדרשות לבקש סיוע מממשל שרואה בהן אויב. אז כן, מסובך להיות פמיניסטית פלסטינית בישראל, אבל זה אף פעם לא עצר אותנו משיתופי פעולה, מאבקים משותפים ודרישה בלתי מתפשרת לשוויון לאומי ומגדרי כאחד.

ארגון נשים נגד אלימות בניהולה של עו״ס נאילה עוואד, השיק השנה קמפיין גדול בשיתוף שדולת הנשים ומרכז הגיל הרך בנצרת תחת הכותרת "ביכפי -די!", ובו תיעוד כל מקרי הרצח שאנחנו יודעים עליהם משנת 1929, כולל סטטוס החקירה, גזר הדין (לרוב אין) ופרטי המקרים. הלחץ הציבורי הניב פירות, שתורגמו להכרעות חשובות וגזרי דין מחמירים, למשל במקרה האב הרוצח של הנרייט קרא בת ה-18 מרמלה, רוצח הנערה יארא איוב, בת 16 מגוש חלב (כפר אל ג׳יש). הרוצח של נורה אל היב מכפר טובא זנגריה הורשע אף הוא ברצח, סופסוף, וכך גם הרוצח של סוזאן ותד מג׳ת שבמשולש. זו היתה שנה שבה מערכת המשפט עשתה רושם של התעוררות מגדרית, למרות שאף מקרה של רצח אישה שבוצע בירי חם לא פוענח עדיין. שנת 2021 מוכיחה כי התארגנות, מחאה ורדיפת הצדק לפעמים מניבות פירות, ולו במעט.

בנוסף להשקת אפליקציית חירום לנשים ערביות שבה מאוגדים כל השירותים הארציים לסיוע, נאילה עוואד מסכמת: "השנה הצלחנו לפתוח עוד מקלט לנשים נפגעות אלימות, זה לא מובן מאליו שעמותה מהחברה הערבית זוכה במכרז לטיפול בנשים ערביות ויהודיות יחד. למרות הקושי התקציבי והחלק שאנחנו צריכות לגייס כעמותה, התחלנו להפעיל מודל שיקום כלכלי תעסוקתי לנשים במסגרות החירום, כי המפתח לדלת שמוציאה את האישה מתופת האלימות נמצא בחשבון הבנק העצמאי שלה. זה מודל יקר ולוקח זמן להעניק לאישה מוחלשת תעודה אקדמית וללוות אותה לחוף המבטחים, אבל יש לנו תקווה שמשרד הרווחה ילמד ויאמץ את המודל החדשני, שמשלב טיפול סוציאלי נפשי ושיקום תעסוקתי. אישה מהמקלט שאמרה לי 'לא חלמתי שיום אחד אחזיק תעודה ביד, והנה זה קרה', מסכמת לי עשייה קשה של שנה שלמה, ותאמינו לי זה שווה", אומרת נאילה.

מאבק על תקציב וחקיקה מותאמת לצורכי נשים

התחושה הכללית שהפעילות הפמיניסטיות מסכימות עליה היא שנושא האלימות המגדרית עלה למודעות הציבורית באופן יותר ניכר בשנת 2021, בזכות עבודה פמיניסטית מאומצת מחד, ומאידך ריבוי מקרים מזעזעים וסיפורי זוועה כמו רצח הנערה המטופלת בידי מדריך במסגרת פסיכיאטרית.

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע בישראל, מציינת "מודעות ציבורית זה מאוד חשוב, אך היא חייבת להיות מתורגמת לתקציב המדינה וגם אז העבודה שלנו לא נגמרת". תכלס, היא צודקת.

סוליציאנו: "המאבק למען נפגעות תקיפה מינית והטיפול בהן הניב פירות השנה: הוכפל התקציב שמיועד לטיפול נפשי ולתמיכה בנפגעות עבירות המין, שמחכות שנים עם הטראומה בלי טיפול. ההישג שלנו השנה הוא הגידול המשמעותי בתקצוב, הרבה בזכות ח"כ מיכל רוזין, שהובילה את המהלך, בזכות ארגוני הסיוע שפעלנו כדי להעלות את המודעות לצורך הקריטי ולמצב בשטח, ובזכות השר ניצן הורוביץ, ששם את הכסף. אבל עדיין, המצב רחוק מלהיות מספק, וטיפול נפשי חייב להיות זמין ומקצועי, אבל הישגנו השנה הכרה שתורגמה לתקציב למען אלפי נפגעות תקיפה מינית".

ח"כ עאידה תומא סלימאן יזמה חוק חובת טיפול לגבר במקרה שניתן נגדו צו הגנה, שעבר בדקה התשעים ויאפשר מתן מענה טיפולי לגברים, וגם הוא אמור להיות מתוקצב.

הפורום למאבק באלימות מינית בהובלת יעל שרר קידם מהלך של פתיחת חדרים אקוטיים בבתי חולים, כולל חדר ראשון בחברה הערבית, בנצרת, לטיפול בנפגעות תקיפה מינית במסגרת מערכת הבריאות. כל הישג כזה מקדם אותנו צעד אחד קטן בכיוון הנכון.

ח״כ עאידה תומא סלימאן במהלך ארוע השקת הקמפיין בעברית של הרשימה המשותפת בתל אביב, 20.8.2019 (צילום: אורן זיו)

ח״כ עאידה תומא סלימאן (צילום: אורן זיו)

איחוד מאבקים, סוף סוף

הערתי את כרמן אלמקייס, מייסדת שותפה תנועת "שוברות קירות", בשעות הקטנות של הלילה. חיפשתי אשרור לתחושה שלי, שהשנה החולפת הביאה לנו ניצני בריתות בין נשים מרקעים שונים שאני חולמת עליהן כבר שנים, ולא מהסוג של מי שהשתתפו בתחרות מיס יוניברס ולבשו שמלה רקומה פלסטינית כדי להרגיש מחוברות לתרבות הישראלית בשעה שגלגלו עלי גפן ממולאים. לא על החיבורים ההזויים האלו אני חולמת, אלא על איחוד מאבקים מהצטלבויות ומזוויות שונות, כמו מוצא ומצב סוציו-אקונומי, במקום השיח הדיכוטומי השגור על ימין ושמאל, אשכנזים ומזרחים, פלסטינים וישראלים.

כך למשל, העין של כולנו – ולא רק העין הפמיניסטית – לא יכלה להתעלם מפינוי נשים מזרחיות מוחלשות מגבעת עמל בדרום תל אביב, באותו שבוע שבו גורשו אימהות חד הוריות ערביות מדיור ציבורי ביפו.

גם כרמן מרגישה את ניצני החיבורים האלו שהיו השנה: ״היו חיבורים מאוד מרגשים בצל מבצע הממשלה לחסל את הדיור הציבורי, שפוגע בנשים בעיקר. ראינו רגעים מדהימים של אחיוּת ואחווה, במיוחד בהפגנה נגד גדעון סער, אבל כדי לעורר ולבנות את המאבק המשותף צריך לעבוד קשה, את יודעת, והמלאכה הזו רק אני ואת נעשה, כפרה".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

יום החינוך הבינ"ל: ישראל מדגימה אפלייה מעמדית גם בין מצטיינים

המדינה חתומה על תוכנית של האו"ם שבמסגרתה התחייבה להבטיח "חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". היום הבינלאומי שיחול ביום שני הוא הזדמנות טובה להזכיר את ההבטחה, כי נראה שהממשלה ומשרד החינוך כבר שכחו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf